צריך להתכונן לכך שהחטופים שחזרו הם במצב נפשי קשה ובמצב פיזי קשה, מעבר למה שנראה במבט ראשון. 

יש לזכור כל הזמן את בני ובנות משפחות הנרצחים שרוצחיהן ישוחררו מחר.

להתחיל להבין את היקפו ועוצמתו של הסבל הקולוסלי שהומט לאורך שנתיים על תושבי ותושבות הרצועה. לא ברור גם כיצד אפשר להעניק שירותי רפואה מינימליים למספר העצום של הנכים וקטועי הגפיים והחולים והרעבים.

לזכור שישנם 250 רוצחים שמשתחררים. כמה מהם אחראים למות עשרות נפשות. זה נורא. וגם לזכור שהרוב המכריע של הפלסטינים המשוחררים מהכלא אינם קשורים במעשי אלימות. וישנם אצלנו עצורים רבים ללא משפט וללא הליך הוגן וללא צידוק.

לזכור ש-250 רוצחים משתחררים. חלקם אחראים למות עשרות נפשות. זה נורא. ולזכור גם שהרוב המכריע של הפלסטינים המשוחררים מהכלא לא קשורים במעשי אלימות. ויש גם עצורים ללא משפט או צידוק

להפנים שהחטופים – לפחות חלקם – עברו התעללות קשה בשבי חמאס וג'יהאד אסלאמי.

להתחיל להבין שעצורים פלסטינים רבים (שוב: לא נוח'בות) סבלו וסובלים מהתעללות בבתי הכלא הישראלים.

לקרוא בקול גדול לשחרורו של ד"ר חוסאם אבו-ספיה. רופא שאיבד את בנו, התעקש לטפל במטופליו בתנאים לא-תנאים, נחטף (אין לי מילה אחרת) וספג התעללות בכלא הישראלי על לא עוול בכפו.

להכיר בכך שחמאס הבזוי נשאר על רגליו גם לאחר שהמתנו עשרות אלפי פלסטינים, בהם זקנים ונשים וילדים ותינוקות (בעצם: אני כותב כאילו חיי גברים צעירים שווים פחות. זה פשוט לא נכון), והותרנו משפחות מחוקות, יתומים וקטועי גפיים ברצועה חרבה ללא תשתיות.

מאחר שחמאס נותר על רגליו ולפחות כרגע אין חלופה שלטונית (ועל כך תודה נוספת לראש הממשלה שלנו) הוא עומד להמיט סבל נוסף על רבים מתושבי הרצועה. והסכנה מטעמו קיימת.

להכיר בכך שחמאס ממש לא מתכוון למסור את נשקו (ודאי לא ההגנתי) ואינו מתכוון להקל על הכוח הבין-ערבי והבינלאומי שייכנס לרצועה.

להפנים במהירות הבזק שמשטר נתניהו יחמיר עכשיו את יחסו לאזרחים ויסלים את ההפיכה המשטרית. להתכונן לכך ולנקוט בהתנגדות אזרחית קשוחה ובלתי פוסקת. התנגדות בלתי אלימה – וקשוחה מאוד. כי בנימין נתניהו מכונן דיקטטורה.

להכיר בכך שחמאס הבזוי נשאר על רגליו גם לאחר שהמתנו עשרות אלפי פלסטינים, בהם זקנים ונשים וילדים והותרנו משפחות מחוקות ברצועה חרבה ללא תשתיות. ולפחות כרגע אין חלופה שלטונית לחמאס

להפנים שמשטר נתניהו יפרוק את זעמו על הפלסטינים בגדה ועל ארגוני זכויות אדם.

להכיר בכך שיוקר המחיה הנפשע של 16 השנים האחרונות נסק ב-3 שנות הממשלה הנוכחית והוא ימשיך לנסוק בכלכלת בעזרת השם. להיאבק בכך.

להבין שלצד הכבוד האנושי לתומכי הממשלה (המאבק הוא למען זכויות אדם ואזרח לכולם), אין לנו שיג ושיח עם ממשלת ממשיכי דרכו של כהנא חי הפשיסטית, המחרידה, הגזענית, המחריבה והנפשעת הזו.

להתעקש לא לעצום עיניים מול סבל אנושי מחריד הן בישראל, הן בגדה והן – בצורה הכי קיצונית – ברצועה.

להתעקש על כינון ועדת חקירה ממלכתית עצמאית. לדרוש כל מה שמגיע לנו.

להבין שהפגיעה האנושה בביטחון הלאומי עשויה להחמיר כל עוד מכהנת ממשלת ארגון הפשע הזו. ועידת שארם א-שייח' על עתיד עזה, כדאי להפנים, הכוללת, בין מדינות נוספות, גם את את מצרים, ירדן, ערב הסעודית, איחוד האמירויות, טורקיה, איראן, פקיסטן, אינדונזיה וגם את הרשות הפלסטינית – לא כללה את ישראל. זו שאזרחיה נטבחו בידי ארגון חמאס שפלש מעזה. זו שיצאה למלחמת הגנה עצמית והפכה אותה לזוועה עצומה ומקיפה. דיון עולמי בעתיד הרצועה ללא ישראל. אפשר כמובן להמשיך ללעוג לבנימין נתניהו הבזוי. אבל העניין הוא לא ההשפלה שלו (תמיד דבר מבורך לאחר כל מה שעולל לנו ולקראת כל מה שהוא מתכנן לעולל לנו) אלא הפגיעה העצומה בביטחון הלאומי של מדינת ישראל.

להתעקש לא לעצום עיניים מול סבל אנושי מחריד הן בישראל, הן בגדה והן – בצורה הכי קיצונית – ברצועה. להתעקש על כינון ועדת חקירה ממלכתית עצמאית. לדרוש כל מה שמגיע לנו

לקחת בחשבון שהצעידה העולמית לכיוון משטרים סמכותניים ולאומניים ואוטוריטריים היא אסון גדול בהובלת דונלד טראמפ, שמחולל הפיכה משטרית בארצות הברית. גם להודות לו על כך שהביא לסיום הסבל הנוכחי. וגם לזכור שהמגמה הסמכותנית היא קטסטרופה.

להפנים שהממשלה הנוכחית אך גם ממשלה חלופית (אם תקום בכלל) בראשות נפתלי בנט, אביגדור ליברמן, יאיר לפיד ובני גנץ, תתעקש לברוח מתהליך מדיני ישראלי-פלסטיני מול הרשות הפלסטינית ולצד מדינות ערב. בכך תימשך הספירה לאחור לקטסטרופה הבאה שנגזרת אוטומטית משקר "ניהול הסכסוך".

לקחת בחשבון שמכונת הרעל כבר פצחה במתקפה מטעם נתניהו לשכתוב ההיסטוריה הקרובה והמזוויעה שהוא האחראי לה והאשם בה. לא להיכנע. להזכיר את האמת כל הזמן.

יש להפנים שהממשלה הנוכחית אך גם ממשלה חלופית (אם תקום בכלל) תתעקש לברוח מתהליך מדיני ישראלי-פלסטיני מול הרשות הפלסטינית ולצד מדינות ערב. בכך תימשך הספירה לאחור לקטסטרופה הבאה

כל אלו הם דברים קשים ואיומים. ובכל זאת, אין סיבה לוותר. עם כל הכאב העצום ועל אף שהחטופים מצויים במצב נפשי ופיזי קשה לאחר שנתיים בגיהינום – הם חזרו הביתה ואנחנו נדרוש לטפל בהם ובמשפחותיהם כראוי. ונמשיך להיאבק.

המאבק לא פסק לרגע. זה מראה שאפשר לשנות גם דברים שנראים מייאשים לא פעם. הם חזרו הביתה. וזה דבר עצום ובלתי נתפס.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.