אם עד מחר בערב (ד') לא יימצא מועמד שיאסוף 61 ח"כים אשר ימליצו עליו להרכבת הממשלה, הבחירות לכנסת ה-23 יתקיימו ביום שני ה-2 במרס 2020.
במקביל להיערכות לבחירות המסתמנות, שבו ועלו במערכת הפוליטית קריאות לבטל את יום השבתון שניתן לעובדים בבחירות – בין היתר, בנימוק כי מדובר במערכת בחירות שלישית ויקרה שתתרחש בישראל בפרק זמן קצר מאוד.
בעקבות הקריאות הללו, זמן ישראל בדק האם יום שבתון בבחירות הוא "המצאה ישראלית", או שמדובר בנוהג רווח בשאר מדינות העולם.
מהבדיקה עולה כי מרבית ימי הבחירות במרבית מדינות העולם -22 מ-27 מדינות האיחוד האירופי, רוסיה ובריה"מ לשעבר, אמריקה הלטינית, אוסטרליה, יפן, טורקיה, ועוד – מתקיימים ביום ראשון – יום המנוחה השבועי באותן מדינות – מה שמאפשר למרבית האזרחים להצביע מבלי להיעדר מעבודתם.
אבל בשל קדושת השבת בחברה היהודית-דתית, לא ניתן לקיים את הבחירות בישראל ביום המנוחה השבועי ה"טבעי" והמקובל בישראל.
הבחירות בארץ גם לא יכולות להתקיים בימים רביעי או חמישי, בגלל ספירת הקולות שאורכת יומיים. כך קרה שנותרו רק ימי שני ושלישי, ועריכת הבחירות בשלישי הפכה למסורת (בחירות ביום שני נערכו רק פעם אחת בעבר)
ומה עם השכנים שלנו במזרח התיכון? הבחירות במדינות ערב (פרט ללבנון) מתקיימות לרוב בשבת, כיוון שהיום הקדוש למוסלמים הוא יום שישי, אבל סוף השבוע במדינות ערב כולל את הימים שישי ושבת, כמו בישראל.
וכך, המצביעים המוסלמים יכולים להשתתף בחירות בסופ"ש מבלי "לחלל את יום שישי". אבל גם את המנהג הזה לא ניתן להעתיק לישראל, מאותן סיבות.
בנוסף, בישראל לא ניתן לקיים בחירות ביום ראשון, כי גם ההיערכות לבחירות כרוכה בחילול שבת (כמו ההכנות לאירוויזיון שנערך כאן, להבדיל).
בבריטניה, נהוג מאז המאה ה-17 לקיים את הבחירות בדרך כלל בימי חמישי, כדי ליצור "גשר" עם סוף השבוע ולאפשר לאזרחים לצאת לחופשות ולקניות.
המחוקקים הבריטים לא רצו לקיים בחירות ביום ראשון הקדוש, וגם לא בשישי או שבת, מכיוון שהעובדים קיבלו ביום שישי שכר ויצאו לשתות לשכרה והמחוקקים חששו שיצביעו כאשר הם שיכורים.
אבל הבחירות בארץ גם לא יכולות להתקיים בימים רביעי או חמישי, בגלל ספירת הקולות שאורכת יומיים. כך קרה שנותרו רק ימי שני ושלישי, ועריכת הבחירות בשלישי הפכה למסורת (בחירות ביום שני נערכו רק פעם אחת בעבר, ב-1984).
![מצביעים בבחירות האמצע בארה"ב, 2018 (צילום: AP Photo/David Zalubowski, File))](https://static.zman.co.il/www/uploads/2019/12/AP_19043705056553-640x400.jpg "מצביעים בבחירות האמצע בארה"ב, 2018 (צילום: AP Photo/David Zalubowski, File))")
כמו באמריקה
למעשה, חוק מועד הבחירות הישראלי הוא העתק של החוק האמריקאי מ-1845, שקובע כי הבחירות יתקיימו ביום שלישי שלאחרי יום השני הראשון בנובמבר. כלומר, יום שלישי הראשון שחל בנובמבר אבל אינו הראשון בנובמבר (הבחירות שם מתקיימות בנובמבר, בגלל הזמן הארוך שנדרש בעבר לספירה, אבל לא ב-1 בנובמבר בגלל הקרבה לליל כל הקדושים ולספירות המלאי של סוף החודש).
היסטורית, הבחירות בארה"ב נקבעו ליום שלישי, מכיוון שהנסיעה לקלפי ארכה זמן רב, וכדי לא לחייב מצביעים מהחברה האמריקנית האדוקה של אותם ימים, להצביע או להיות בדרכים בימים שבת או ראשון, ששניהם נחשבו אז לימי קודש – ונשמרו בקפידה, בדומה לשמירה על השבת בציבוריות הישראלית כיום.
אך בארצות הברית, שבה הבחירות אינן נערכות לרוב ביום ראשון, המצביעים אינם זכאים ליום שבתון – מה שמעורר ביקורת רבה בחברה האמריקאית, משום שחלק גדול מהאזרחים נמצאים בעבודה ומתקשים להגיע לקלפי.
בארה"ב אין חוק פדרלי שמחייב להעניק לעובדים שבתון בבחירות. וכך, בחלק מהמדינות שם הונהג שבתון או נחקקו חוק שמאפשר לעובדים להיעדר מעבודתם כדי להצביע, אך במרבית ארה"ב העובדים צריכים למצוא זמן להגיע לקלפי.
בארה"ב נמתחת ביקורת חריפה על היעדר יום שבתון, שיוצר מצב שבו עובדים עניים אינם יכולים להצביע. בנוסף, החוק האמריקאי גם מחייב אזרחים לשלם אגרה כדי להצביע, ושולל מאסירים וכן ממי ששקוע בחובות את זכות ההצבעה). אלה הן גם חלק מהסיבות לכך שאחוזי ההצבעה בארה"ב הם מהנמוכים בעולם ועומדים על ממוצע של 61%. אחוז ההצבעה של העניים שם נמוך עוד יותר.
בארה"ב נמתחת ביקורת חריפה על היעדר יום שבתון, שיוצר מצב שבו עובדים עניים אינם יכולים להצביע. אחוזי ההצבעה בארה"ב הם מהנמוכים בעולם ועומדים על ממוצע של 61%. אחוז ההצבעה של העניים שם נמוך עוד יותר
מחקר של מכון Demos מצא ששיעור ההצבעה של העניים בבחירות בארה"ב נמוך בכ-30% מזה של המצביעים בעשירון העליון. עשירים מצביעים יותר מעניים בכל העולם, אבל בארה"ב הפער גדול במיוחד.
"המצב שבו נשללת מאזרחים זכות בסיסית רק בגלל מצבם הכלכלי הוא הפרה של אחד העקרונות הבסיסיים של החוקה שלנו", כתבו תאה סבסטיאן, יועצת של האגודה האמריקנית לזכויות האזרח, ודניאל לנג, פעיל בארגון לקידום הזכות להצביע, במאמר שפרסמו לפני שנה בניו יורק טיימס.
"אנחנו מספרים לעצמנו שהעניים – הצעירים, השחורים, המשפחות החד-הוריות וסתם אנשים עניים – לא מצביעים כי לא אכפת להם", נכתב במחקר של ארגון "All together fourth world" על אי-ההצבעה של העניים, "זהו מיתוס. כל בדיקה של העובדות מראה שהם לא מצביעים כי השיטה מונעת את זה מהם".
חג לדמוקרטיה או חגיגת קניות?
כדי לאפשר לעובדים קשי היום להצביע, הונהג במרבית מדינות העולם שבהן מתקיימות בחירות באמצע השבוע, כולל בישראל, יום שבתון חלקי.
ביום זה, מרבית מקומות העבודה סגורים, פרט לגופים שמפעילים ומסקרים את הבחירות עצמן, התחבורה הציבורית, וכן מקומות בילוי וחנויות שיאפשרו למצביעים לנצל את חגה של הדמוקרטיה לבילוי ולקניות.
יום השבתון החלקי אינו המצאה ישראלית. הוא מתקיים גם באירלנד, שבה הבחירות מתקיימות ביום שישי, כדי לא לפגוע בקדושת יום ראשון; בקנדה שבה יש בחירות ביום שני; בהולנד ובקוריאה הדרומית (יום רביעי); בקפריסין (שבת); בספרד (אין יום קבוע); ובהודו (במשך שבועיים שלמים, בגלל גודל המדינה).
במדינות שבהן יש שבתון, כמו בישראל, נמתחת ביקורת על המחיר הכלכלי שלו. הביקורת הולכת ומחריפה בשנים האחרונות, ככל ש"משבר הדמוקרטיה" מעמיק ומדינות נכנסות לסחרור של בחירות חוזרות ונשנות, כפי שקרה בבלגיה, בספרד, וכעת גם אצלנו. בהתאחדות התעשיינים מעריכים שהמשק הישראלי מפסיד 12 מיליארד שקלים מקיומן של 4 מערכות בחירות בשנים 2019-2020.
בכתבה שפורסמה לאחרונה ב-BBC נטען שהבחירות, שנערכות בבריטניה בערך פעם בשנתיים, עולות למשלם המסים הבריטי כ-7 מיליארד ליש"ט (כ-40 מיליארד שקל) כשהן מתקיימות בקיץ וכ-8 מיליארד ליש"ט בחורף (בגלל עלות חימום הקלפיות). "למה זה צריך לעלות כל כך הרבה, ולמה ללכת כל כך הרבה פעמים בבחירות?" זועקות הכותרות בתקשורת הבריטית העוקצנית.
"יש כאן אבסורד. הרבה מאוד אנשים שמקבלים יום חופש לא טורחים להצביע. גם עובדים זרים ללא זכות הצבעה. ואם הקשיש צריך שהעובד הסיעודי שלו יישאר לידו ביום הבחירות, וייקח אותו להצביע – הוא צריך לשלם לו כפול.
ישראלה שטיר, שותפה בחברת שטיר להפקת תערוכות וכנסים וסגנית נשיא איגוד לשכות המסחר, אומרת כי יום השבתון "מייקר" את הבחירות בישראל שלא לצורך.
"יש כאן אבסורד", אומרת שטיר "הרבה מאוד אנשים שמקבלים יום חופש לא טורחים להצביע. גם עובדים זרים זכאים ליום חופש או לשכר כפול למרות שאין להם זכות הצבעה. ואם הקשיש צריך שהעובד הסיעודי שלו יישאר לידו ביום הבחירות, וייקח אותו להצביע – הוא צריך לשלם לו כפול.
"מצד שני, יש עסקים, בקניון מפוצץ או בטיילת, שזאת ההזדמנות שלהם לעשות בוננזה, והעובדים שלהם עובדים מהבוקר עד הערב ולא יכולים להגיע להצביע".
לדבריה, "הנזק הקשה ביותר הוא לעסקים הקטנים והחלשים, כמו מוסך, מינימרקט שכונתי או מעבדה קטנה למחשבים. אלה חברות שחיות מהיד לפה, עם מחזור קטן, וגם ככה מתקשות לשלם שכירות וארנונה ומסים וכו'. מבחינתם, גם יום אחד בשנה שבו המוסך צריך לשלם שכר כפול והמעבדה נסגרת, זה נזק".
"לעסקים בינוניים כמו חברת מזון או יבואן של ציוד רפואי, שמעסיקים 100 עובדים, בחירות שמתקיימות פעם בשנתיים-שלוש זה לא משמעותי. אבל השנה, עם ארבע מערכות בחירות, זה כבר כבד גם לחברה בינונית, אפילו לחברה גדולה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם