JavaScript is required for our website accessibility to work properly. ד"ר איתן יודילביץ: חדשנות בישראל – בין גאווה לאתגר | זמן ישראל

חדשנות בישראל – בין גאווה לאתגר

עובדים מהמגזר הטכנולוגי מוחים נגד המהפכה המשפטית בתל אביב, 9 במרץ 2023 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
Tomer Neuberg/Flash90
עובדים מהמגזר הטכנולוגי מוחים נגד המהפכה המשפטית בתל אביב, 9 במרץ 2023

שבוע לפני ראש השנה תשפ"ו פורסם דו"ח החדשנות של הארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO), ה-Global Innovation Index לשנת 2025 – GII 2025. זהו הדו"ח ה־18 של המדד, הכולל השנה 139 מדינות ובהן ישראל. מה שהתחיל כפרויקט אקדמי הפך עם השנים למדד הבינלאומי המרכזי לחדשנות – בזכות כיסוי רחב, מתודולוגיה סדורה ותמיכה מוסדית בינלאומית.

על רקע המאורעות הדרמטיים של החודש האחרון, פרסום מדד החדשנות הגלובלי לשנת 2025 עבר בישראל כמעט מבלי לעורר הדים.

במדד GII 2025 דורגה ישראל במקום ה־14, אחרי צרפת ולפני הונג קונג. חמש המדינות הראשונות הן שוויץ, שוודיה, ארה"ב, דרום קוריאה וסינגפור. עבור ישראל, מדובר בדירוג יציב יחסית לשנים קודמות, אך הוא מעורר שאלות: האם ישראל באמת מממשת את הפוטנציאל שלה?

במדד החדשנות GII 2025 דורגה ישראל במקום ה־14, אחרי צרפת ולפני הונג קונג. עבור ישראל, מדובר בדירוג יציב יחסית לשנים קודמות, אך הוא מעורר שאלות: האם ישראל באמת מממשת את הפוטנציאל שלה?

כאשר בוחנים את הפרטים של מדד ה-GII 2025, התמונה מחמיאה בהרבה. ישראל מדורגת במקום הראשון בעולם בשבעה אינדיקטורים מרכזיים, ביניהם הוצאה על מחקר ופיתוח כאחוז מהתמ"ג, הון סיכון ביחס לתמ"ג, שיתופי פעולה בין אוניברסיטאות לתעשייה, ושווי חברות יוניקורן כאחוז מהתמ"ג. עבור מדינה קטנה במזרח התיכון – בהחלט מדובר בהישגים יוצאי דופן.

התקשורת ודו"חות שונים –כמו זה של Jefferies Israel Group בשיתוף עם Startup Nation Central (SNC) שפורסם לאחרונה, מציגים תמונה חיובית מאוד:

"ישראל היא מרכז ההייטק השלישי בעולם על פי גיוס הון, שני רק לעמק הסיליקון וניו יורק".

אין ספק שזהו הישג מרשים. אך חשוב לזכור שבמדד החדשנות הגלובלי גיוס הון הוא רק אינדיקטור אחד מתוך 78.

הסיכונים מתחת לפני השטח

מדד ה-GII 2025 גם חושף נקודות תורפה. האינדיקטור "יציבות תפעולית לעסקים", המודד סיכונים פוליטיים, משפטיים וביטחוניים, מצביע על ירידה מדאיגה: מהמקום ה־62 (נתוני 2023) למקום ה־86 (נתוני 2024). כלומר, עלייה בסיכון העסקי ליזמים ולמשקיעים.

כשבוחנים את הפרטים של מדד ה-GII 2025, התמונה מחמיאה בהרבה. ישראל מדורגת במקום הראשון בעולם בשבעה אינדיקטורים מרכזיים, עבור מדינה קטנה במזרח התיכון – בהחלט מדובר בהישגים יוצאי דופן

לתמונה הזו מתווספת תופעת ה"רילוקיישן השקט" – עזיבה מתמשכת של משפחות צעירות, רבות מהן משכילות ובנות 20-40. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (2023) מראים שמעל רבע מהעוזבים הם בעלי 16 שנות לימוד ומעלה. זוהי מגמה שעלולה לפגוע במנועי הצמיחה של הכלכלה הישראלית לטווח הארוך.

גם באינדיקטור "תעסוקה בשירותים עתירי ידע" (מתייחס ל-knowledge workers) ירדה ישראל מהמקום ה־7 ב־2022 למקום ה־10. עדיין דירוג גבוה, אך המגמה מטרידה.

המפתח לעתיד

הנתונים ברורים: ההייטק הוא לב הכלכלה הישראלית – על פי דו"ח Jefferies/SNC, 64% מהיצוא וכרבע מהכנסות מס ההכנסה. אך לצד הישגים מרשימים, גוברים האיומים – חוסר יציבות פוליטית, מלחמה מתמשכת, והגירה של הון אנושי איכותי.

בעולם שבו חדשנות היא מרכיב מרכזי בכלכלה וביטחון, ישראל ניצבת בצומת רגיש. שיתופי פעולה בינלאומיים הנם גורם קריטי באקדמיה ובתעשייה. חשוב מאוד להבטיח שהקשרים הגלובליים לא ייפגעו מאי היציבות האזורית והפנימית.

עם הסיכוי לסיום המלחמה בעזה, גם ירד מפלס החרם שמאיים להשפיע על חוסן המדע והטכנולוגיה הישראליים. כמו כן, תתאפשר חזרה לשיתופי פעולה עם מדינות האזור ואף יש פוטנציאל להצטרפות מדינות נוספות שרואות בישראל שותפה טכנולוגית בתחומים מגוונים.

עם זאת, סיכון פנימי משמעותי טמון בהמשך המחלוקת סביב רפורמות שמהממשלה מקדמת. חוסר הוודאות בנוגע לעתיד מערכת האיזונים והבלמים של המדינה כבר השפיע על החלטות של משקיעים ועל תופעת "בריחת המוחות" – עזיבת חוקרים, יזמים ואנשי טכנולוגיה צעירים – בשעה שישראל נזקקת להם יותר מתמיד. שמירה על מוסדות חזקים, עצמאיים ומקצועיים היא תנאי הכרחי להמשך הצמיחה ולשימור מעמדה של ישראל כאומת חדשנות.

יש סיכון פנימי משמעותי בהמשך המחלוקת סביב הרפורמה. חוסר הוודאות בנוגע לעתיד מערכת האיזונים והבלמים כבר השפיע על החלטות משקיעים ועל "בריחת המוחות" – כשישראל נזקקת להם יותר מתמיד

האתגר של ישראל הוא לשמר את יתרונה היחסי ולהבטיח את המשך קיומה כמוקד חדשנות תוסס שמוביל לחברה מצליחה. כפי שגם מעידים מחקריו של פרופ' יואל מוקיר, חתן פרס נובל בכלכלה לשנת 2025 – ידע ומוסדות שמטפחים אותו הם הגורמים הבסיסיים לצמיחה ולשגשוג כלכלי.

ד"ר איתן יודילביץ כיהן כמנכ"ל קרן בירד (הקרן הדו-לאומית ישראל-ארה"ב) משך 17 שנה עד פברואר 2023. קודם כיהן בתפקידים בכירים ברפאל. כיום הוא יועץ בכיר. בעל תואר שלישי בהנדסת מחשבים ומערכות. באוקטובר 2020 מונה לקונסול כבוד של צ'ילה במחוז חיפה. נשוי לברוריה, גרים בפרדס חנה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
איתן צודק ב100%. הנהגת המדינה איננה מבינה או איננה רוצה להבין את הנזקים שהן גורמות לטווח רחוק למצבה הבינלאומי של המדינה. 35 שנות האחרונות שהביאו את ישראל למקומות הגבוהים כאומה מצליחה, ... המשך קריאה

איתן צודק ב100%. הנהגת המדינה איננה מבינה או איננה רוצה להבין את הנזקים שהן גורמות לטווח רחוק למצבה הבינלאומי של המדינה. 35 שנות האחרונות שהביאו את ישראל למקומות הגבוהים כאומה מצליחה, נזרק לפח על ידי קבוצה שקשה להגדיר אותה כ קבוצה דואגת ואיכפתית למיקום ישראל בעולם. האסון הגדול שקורה לנו זה העזיבה של מוחות לטובת בעולם. המדענים ששוויים כמה מאות מיליארדי דולרים בשנה, עזיבתם יוריד את דירוג הישראל במהירות. דריכה במקום זה לא הישג! חייבים להחליף את התקליט ובזמן הזה חייבים ממשלה טקנוקראטית שמבינה את הבעיות ומציעה פתרונות, לא מה שיש היום אכולי שנאה וקנאה

האתגר של ישראל, הליברל-דמוקרטית, הוא להמשיך להתקיים. למרות מגודלי הזקן בעלי החבר הדמיוני, למרות המשיחיים, למרות האמסלמים והמיקי זוהרים אנשי שלושת הכ'פים ולמרות הערבים האנטי-ציוניים והבד... המשך קריאה

האתגר של ישראל, הליברל-דמוקרטית, הוא להמשיך להתקיים. למרות מגודלי הזקן בעלי החבר הדמיוני, למרות המשיחיים, למרות האמסלמים והמיקי זוהרים אנשי שלושת הכ'פים ולמרות הערבים האנטי-ציוניים והבדואים מרבי הנשים והילדים. בהצלחה רבה לנו.

עוד 604 מילים ו-2 תגובות
סגירה