אחד מענפי הייצוא היציבים והמרכזיים של ישראל הוא ייצוא הנשק והמוצרים הצבאיים. אף שהענף מוסדר על ידי משרד הביטחון וכללי הרגולציה שלו מנוהלים תחת מעטה סודיות, לפני כמה ימים הודיע משרד הביטחון על הרחבה משמעותית של כללי הייצוא, כך שהיצואנים יוכלו לשווק למספר רב יותר של מדינות.

המשמעות: יותר חברות מייצאות, יותר עסקאות והכנסות למדינה (ממיסים), תוך שמעטה הסודיות נשמר בקפדנות.

המהלך להרחבת מעגל היעדים הוא חלק מרפורמה כוללת שבמסגרתה גם תהליכי הרישוי לעסקאות ביטחוניות יהיו פשוטים יותר. שנתיים של מלחמה ממושכת – כולל בין היתר המערכה בלבנון בין ספטמבר 2024 לנובמבר 2024, השמדת כמעט כל היכולות הצבאיות הסוריות בחודשים הראשונים של 2025 וכמובן מלחמת 12 הימים באיראן ביוני 2025 – הציגו את כוח ההרתעה והביצועים של צה"ל.

משרד הביטחון פרסם הודעה שלפיה הגדלת הייצוא הביטחוני תתבצע באמצעות "הרחבה משמעותית של רשימת המדינות המותרות לייצוא, לצד הגברת האכיפה וחיזוק מחויבות היצואנים לייצוא אחראי"

התוצאה הייתה כפולה: מצד אחד חרמות והתנגדות פוליטית לעשיית עסקים עם חברות ישראליות – החל מאוסטרליה, דרך מדינות מערב אירופה ועד קנדה. מצד שני, הייצוא הביטחוני הישראלי לשנת 2024 הגיע לשיא של 14.8 מיליארד דולר. (סיכום הייצוא הביטחוני לשנת 2025 יתפרסם ככל הנראה באפריל 2026).

ישראל שמרה על מעמדה כיצואנית הנשק השמינית בגודלה בעולם, ומי שאחראית ל־3.1% מהיקף עסקאות הנשק בין 2020 ל־2024, לפי נתוני מכון SIPRI בשטוקהולם.

תערוכת הנשקISDEF, תל אביב, 21 במרץ 2022 (צילום: Avshalom Sassoni/Flash90)

לפני מספר ימים פרסם משרד הביטחון הודעה שלפיה הגדלת הייצוא הביטחוני תתבצע באמצעות "הרחבה משמעותית של רשימת המדינות המותרות לייצוא, לצד הגברת האכיפה וחיזוק מחויבות היצואנים לייצוא אחראי ובטוח".

לפני הרפורמה הורשו יצואנים למכור לכ־110 מדינות – כ־56% ממדינות העולם – תוך קבלת פטור מרישיון שיווק, והיצוא עצמו הותנה רק בקבלת רישיון ייצוא ביטחוני. כעת מדובר בתוספת של עשרות מדינות, אך המספר המדויק אינו ידוע. ייתכן שרשימת המדינות שעליהן יחולו מגבלות שיווק ומכירה עומדת על כשליש עד רבע ממדינות העולם (כאמור, זו רק הערכה).

למרות הדיונים, משרד הביטחון הדגיש שוב ושוב כי לא ישנה את מדיניות הסודיות. בפועל, במקרים רבים הפרטים מתגלים דווקא דרך שקיפות תקציבית או דיווחים בתקשורת במדינות היעד

ייתכן גם שעדיף היה שמשרד הביטחון יפרסם בשקיפות את רשימת המדינות הנהנות מפטור או החוסות תחת מגבלות.

בעבר נערכו בנושא דיונים בוועדת החוץ והביטחון: מדוע המדינה מסתירה את רשימת המדינות המותרות, כאשר אלפי חברות יצוא ביטחוני מקבלות את הרשימה עצמה תוך שבועות ספורים מרגע שהשלימו את הליכי האישור? ככל הידוע, החברות חתומות על מסמכי סודיות האוסרים על פרסום הרשימה.

למרות הדיונים, משרד הביטחון הדגיש שוב ושוב כי לא ישנה את מדיניות הסודיות. בפועל, במקרים רבים הפרטים מתגלים דווקא דרך שקיפות תקציבית או דיווחים בתקשורת במדינות היעד.

.בניין משרד הביטחון, 22 באפריל 2021 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

פנינו לדוברות משרד הביטחון בשאלה: האם הרחבת האישורים לשיווקים לא מעלה חשש לזליגה של טכנולוגיות/מוצרים ללא שליטה? והאם זה לא נותן אפשרויות רחבות יותר לצד ג' לרכוש טכנולוגיות ישראליות?

הכוונה כמובן לכך שכאשר יש מכירה ליעדים בכ־130 מדינות (משוער), מתרבות ההזדמנויות לעקיפת מגבלות באמצעות קבלני משנה במדינות שאסור למכור להן ישירות.

במקביל להרחבת רשימת המדינות, הורחבה גם רשימת המוצרים שיועברו ממצב "שמורים" למעמד "בלתי מסווגים". המשמעות: ניתן יהיה לבצע שיווק מוקדם ומהיר יותר, ללא מגבלות של המוצרים המסווגים

ממשרד הביטחון נמסרה תשובה כללית ועמומה: "יוגברו מנגנוני האכיפה על מנת להבטיח עמידה בתנאי הפטור, כדי למנוע זליגה לגורמים בלתי מורשים. מובהר כי הפטור חל על שלב השיווק בלבד. לצורך היצוא בפועל יידרש היצואן להגשת בקשה ייעודית לרישיון יצוא. הבקשה תיבחן לפי כלל השיקולים הנדרשים, נבחנים גם היבטים של זליגה לצד ג'".

במקביל להרחבת רשימת המדינות, הורחבה גם רשימת המוצרים שיועברו ממצב "שמורים" למעמד "בלתי מסווגים". המשמעות: ניתן יהיה לבצע שיווק מוקדם ומהיר יותר, ללא מגבלות של המוצרים המסווגים – לפני הליך המכירה עצמו.

דוכן של חברת "אלביט מערכות" ביריד הביטחון הבינלאומי "יורוסאטורי", פריז, 13 ביוני 2022 (צילום: Emmanuel Dunand/AFP)

הרפורמה גובשה לאחר שבמשרד הביטחון הוקם צוות בראשות מנכ"ל המשרד לשעבר, אלוף במילואים אודי שני. עם פרסום המהלך אמר מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם כי המציאות מחייבת שינוי מהותי במדיניות:

"הייצוא הביטחוני הוא כלי מרכזי באסטרטגיית משרד הביטחון להבטחת בניין הכוח והתעצמות צה"ל, להשפעה על מדיניות ולחיזוק התעשייה והכלכלה. אנחנו זקוקים לייצוא ביטחוני רחב, כדי לייצר מקורות נוספים לתקציב הביטחון וכדי להגדיל את ההשקעה בפיתוח ההפתעות הבאות ובהרחבת קווי הייצור בתעשיות".

שאלה נוספת שהפנינו עסקה בהשפעת הרחבת האישורים על הצרכים של פסי הייצור המקומיים למוצרים צבאיים לשימוש צה"לי. במשרד הביטחון השיבו כי הייצוא "הינו כלי להבטחת בניין הכוח והתעצמותו של צה"ל בעידן תקציבי מאתגר, המחייב את חיזוק התעשייה הביטחונית ויצירת מקורות נוספים לתקציב הביטחון.

דוכן של התעשייה האווירית בתערוכת "יורוסאטורי" בפריז, 13 ביוני 2022 (צילום: Emmanuel DUNAND / AFP)

"חיזוק והגדלת הייצוא הביטחוני משמעותו גם הקמת קווי ייצור חדשים ובכלל זאת הרחבת יכולות הייצור לצורכי צה"ל באמצעות הבטחת בסיס הייצור הישראלי".

במילים אחרות: ככל שיוגדל הייצוא, כך ייכנס יותר הון לתקציב המדינה ויתאפשר להקים פסי ייצור ישראליים לשימוש עצמי

במילים אחרות: ככל שיוגדל הייצוא, כך ייכנס יותר הון לתקציב המדינה ויתאפשר להקים פסי ייצור ישראליים לשימוש עצמי.

לפני כמה ימים חשף הכתב הצבאי של גלי צה"ל כי מחסני הפגזים של צה"ל התרוקנו אל מתחת לקו האדום. בעבר החזיקה ארה"ב מחסני תחמושת בישראל; תחמושת זו הייתה בבעלות אמריקאית מלאה.

החל ב־2022, עם הפלישה הרוסית לאוקראינה, ארה"ב העבירה חלק גדול מהתחמושת באותם מחסנים לאוקראינה – ולכן אחרי שבעה באוקטובר, גם אילו הייתה ישראל מבקשת להשתמש בתחמושת האמריקאית, רוב המחסנים כבר היו ריקים כמעט לחלוטין.

משרד הביטחון מציין את הגעת מטוס המטען האלף של ציוד לחימה (צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון)

אולם, מראשית המלחמה הגיעה לישראל רכבת אווירית חסרת תקדים של תחמושת וציוד. השבוע ציינו במשרד הביטחון את המטוס ה־1,000. בהודעה לעיתונות צוין כי ישראל קלטה מעל 120 אלף טונות של ציוד צבאי, חימושים, אמצעי לחימה וציוד מגן – ב־1,000 מטוסים ובכ־150 אוניות.

"מדובר במבצע משותף למנהל הרכש הביטחוני (מנה"ר), באמצעות יחידת הממונה על השינוע הביטחוני הבינלאומי, משלחות הרכש של משרד הביטחון בארה"ב וברלין, אגף התכנון ובניין הכוח בצה"ל וחיל האוויר. במסגרתו נרכשו ושונעו לישראל חימושים מתקדמים, נשקים, רכבים ממוגנים, ציוד רפואי, מערכות קשר, ציוד מיגון אישי ועוד".