דמיינו מדינה שבה המנהיגים משבחים את ההקרבה של חייליה האמיצים ביותר, אך באותה נשימה חיילים אלה מנוצלים כלכלית. זו המציאות של חיילי החובה בישראל, שהמוטיבציה והמחויבות שלהם מנוצלות, כאשר משלמים להם שכר נמוך משכר המינימום באופן משמעותי.

יש דרך טובה יותר לנהוג בחיילי החובה, דרך שמתקנת את העוול הזה, יוצרת חברה שוויונית יותר, ומבטיחה שכולם – כולל ערבים וחרדים שלא משרתים כיום בצבא – יישאו בנטל הביטחוני של מדינת ישראל.

יש דרך טובה יותר לנהוג בחיילי החובה, דרך שמתקנת את העוול והניצול, יוצרת חברה שוויונית יותר, ומבטיחה שכולם – כולל ערבים וחרדים שלא משרתים כיום בצבא – יישאו בנטל הביטחוני של מדינת ישראל

הכלכלן מילטון פרידמן תיאר פעם את "המס הסמוי" המוטל על חיילי חובה: הפער בין מה שהם מקבלים לבין מה שהיו משתכרים בשוק עבודה הוגן. בישראל הפער בולט במיוחד – חייל קרבי מקבל כ-2,500 ש"ח בחודש, בעוד ששוטרים, כבאים, מורים ואחיות מתחילים מרוויחים מעל 8,500 ש"ח.

מדובר בפער של כ-6,000 ש"ח – נטל כבד ולא צודק שרק חיילי החובה נושאים בו. פרידמן טען שצודק יותר אם באמצעות כספי המיסים המשולמים על ידי האזרחים יקבלו חיילי החובה את את שכר המינימום בשוק, מה שיוודא שהצבא נשאר מקצועי ויעיל.

במשך עשרות שנים ישראל מתמודדת עם שאלת חלוקת הנטל, בעיקר סביב פטור מגיוס לחרדים. מעבר לצבא מקצועי – במימון רחב יותר דרך מיסוי, יתאפשר לכל האזרחים לתרום כלכלית – גם אם אינם משרתים.

במדינות רבות בעבר נעשה מעבר מגיוס סלקטיבי למערכות בהן כל החברה משתתפת בנטל. בישראל, ביטול חובת הגיוס לטובת מס אוניברסלי יאפשר גם לקבוצות כמו ערבים וחרדים, שאינם משרתים כיום, לתרום לביטחון הלאומי בצורה שוויונית יותר.

הגישה הזו תואמת ערכים דמוקרטיים וליברטריאניים, שלפיהם הגבלת החירות של צעירים היא עניין כבד משקל. אפשר לראות בגיוס חובה פגיעה בזכויות הפרט ואף כעומד בסתירה לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. לכל הפחות, לצעירים צריך להיות קול בדיון החשוב הזה כאשר שאר האינטרסים שלהם צריכים להיות מיוצגים באופן נפרד. עד כה ארגונים המתמקדים ברווחתם של חיילים לא הצליחו לקדם באופן מספק גם את האינטרסים הכלכליים שלהם. 

במשך עשרות שנים ישראל מתמודדת עם שאלת חלוקת הנטל, בעיקר סביב פטור מגיוס לחרדים. מעבר לצבא מקצועי – במימון רחב יותר דרך מיסוי, יתאפשר לכל האזרחים לתרום כלכלית – גם אם אינם משרתים

מבחינה כלכלית, המעבר לצבא מקצועי עם שכר הוגן הוא בר-ביצוע. התוספת התקציבית הנדרשת כדי שחיילים ישתכרו באופן הגון עומדת על כ-12 מיליארד ש"ח בשנה – המהווה חלק קטן בלבד מתקציב המדינה. העלאה מתונה במע"מ יכולה לממן זאת. צבא המבוסס חיילים שבחרו להצטרף לשורותיו, עשוי אף להועיל למשק בכך שיתאפשר ליותר צעירים להיכנס לשוק העבודה האזרחי בגיל מוקדם יותר.

תחושת הניצול שחווים חיילים היא אמיתית, ולפי מומחים ביטחוניים, היא תורמת למשבר בגיוס ובהנהגה בצה"ל. בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל, גיוס החובה היה חיוני להישרדות המדינה. אך כיום, לאחר 75 שנה, כשישראל הפכה למעצמה אזורית ורק כמחצית מהצעירים המיועדים לשירות באמת מתגייסים, השיטה הקיימת כבר אינה הגיונית. מגמות דמוגרפיות, בהן ערבים ישראלים וחרדים צפויים להרכיב בקרוב מחצית מהתלמידים בכיתה א' – מעידות שהמודל הנוכחי אינו בר-קיימא.

שכר החיילים הקרביים ממשיך להיות נמוך משמעותית משכר המינימום. פועלים פלסטינים ועובדים זרים, ואפילו בחורי ישיבה, מרוויחים לא פעם יותר מחיילי חובה בצה"ל. המנהיגות הפוליטית והצבאית טוענת שהצבא מהווה את העבודה החשובה ביותר במדינה, אבל בפועל, דבר כמעט לא נעשה כדי לשפר את תנאי החיילים והתשלום שהם מקבלים.

צבא מקצועי ייתן מענה לעוול הכלכלי הזה ויתרום לבניית חברה שוויונית יותר. הוא יבטיח שכל אזרח יתרום באופן הוגן, ללא קשר לנכונות או ליכולת שלו לשרת בצבא. צעירים ישראלים שמתגייסים כיום לצבא מונעים ממוטיבציה פנימית גבוהה המעוצבת על ידי מערכת חינוך המעודדת הקרבה ושירות לאומי. אך, מוטיבציה זו מנוצלת כאשר חיילים משתכרים בשכר זעום שאינו משקף את תרומתם ואת מה שמגיע להם.

מתן שכר הוגן, תמיכה לימודית ועזרה בדיור, יאפשרו לגייס ולשמר חיילים בעלי יכולות גבוהות. מעבר לצבא מקצועי יוכיח, שהמדינה מעריכה את מסירות החיילים  ויהפוך את השירות בצבא לבחירה אמיתית, ולא לנטל כלכלי.

שכר הוגן, תמיכה לימודית ועזרה בדיור, יאפשרו לגייס ולשמר חיילים עם יכולות גבוהות. צבא מקצועי יוכיח שהמדינה מעריכה את מסירות החיילים, ויהפוך את השירות בצבא לבחירה אמיתית במקום לנטל כלכלי

לסיכום, הגיע הזמן שישראל תכבד את ההקרבה של חיילי החובה ותאמץ מודל חדש – כזה שמשלם להם כפי שמגיע להם, מחלק את הנטל הביטחוני בצורה הוגנת יותר, ומחזק את הדמוקרטיה הישראלית. צבא שאינו צבא חובה, המתבסס על חיילים שבחרו להתגייס, במימון העלאת מס צנועה, ייצור מערכת צודקת ובת קיימא לכולם.

סיימון פינק, יליד אוסטרליה, מנהל השקעות בישראל, בעל ניסיון אקדמי ומקצועי במשפטים, פוליטיקה וכלכלה. לסיימון עניין רב במדיניות ציבורית ועובד כעת על ספר אודות חופש ודמוקרטיה בישראל.