משקיף זועם תוקף את אחד המתופפים של מנהיג הפשיסטים בבריטניה, אוסוולד מוסלי, ראש תנועת האיחוד הימנית הקיצונית, במהלך צעדה במנצ'סטר, אנגליה, ב-29 ביולי 1962. אבנים ועגבניות הושלכו לעבר הצועדים לפני שהם הותקפו פיזית בידי הקהל (צילום: AP)

המחתרת היהודית שחיסלה את הפשיזם

קבוצה 43

רגע אחרי מלחמת העולם השנייה, הפשיסטים בבריטניה ניסו להרים שוב את ראשם - תוך שהם מסתירים את שנאתם ליהודים ● מחתרת יהודית בשם "קבוצה 43" החליטה לעשות הכל כדי שזה לא יקרה ● הם עקבו אחר מנהיגי הפשיסטים, פוצצו עצרות פוליטיות וגייסו מאות מתנדבים ותקציבי ענק ● ספר חדש חושף את דרכי פעולתם הסודיות והמסוכנות

שישה חודשים לאחר תום מלחמת העולם השנייה, מנהיג הפשיסטים בבריטניה, סר אוסוולד מוסלי, השתתף במסיבת חג המולד.

מוסלי זכה שם לקבלת פנים נלהבת מצד 1,000 תומכים נאמנים – שלוותה בהצדעות במועל יד. למרות תבוסת הרייך השלישי שהוא העריץ כל כך, מוסלי נותר משוכנע ששעתם של הפשיסטים בבריטניה עוד תגיע.

אבל מנהיג מפלגת איגוד הפשיסטים הבריטי לשעבר נתקל גם בקבוצת מתנגדים מסורה לא פחות – בעיקר יהודים יוצאי צבא שלחמו, ריגלו ולבסוף סייעו לסכל את שובו לזירה הפוליטית.

כפי שמתאר דניאל סונאבנד בספרו "אנחנו נלחמים בפשיסטים: קבוצה 43 ומאבקה הנשכח למען בריטניה של אחרי המלחמה", מדובר בסיפור עקוב מדם ומבעית לעתים של "כאוס מאורגן".

לאחר ניצחון בעלות הברית, מוסלי הורה לתומכיו להנמיך ראש. כדי לשדר מכובדות ולפתח רשת קשרים בין חסידי הפשיזם, הוא האיץ בתומכיו לייסד מועדוני ספר מקומיים ואגודות תרבות. הם נמנעו לחלוטין מלהזכיר את היהודים.

למרות זאת, רבים מהם לא הצליחו לרסן את מסירותם הנלהבת למטרה האבודה.

עם הסרת תקנות שונות שחלו בתקופת המלחמה החלו לצוף על פני השטח שפע של ארגונים פשיסטיים, ששנאו אחד את השני – אבל את היהודים הרבה יותר.

אחד הארגונים הללו, שמוסלי העניק לו את תמיכתו, הונהג בידי ג'פרי האם, נאצי נלהב ואנטישמי ארסי. האם, כמו מנהיגה לשעבר של מפלגת איגוד הפשיסטים הבריטי, נאסר גם הוא במהלך המלחמה.

אוסוולד מוסלי חולף על פני אנשי "החולצות השחורות" הפשיסטים, שמצדיעים במועל יד, סביבות 1936 (צילום: CC-SA 4.0/פליפה קואסטה)
אוסוולד מוסלי חולף על פני אנשי "החולצות השחורות" הפשיסטים, שמצדיעים במועל יד, סביבות 1936 (צילום: CC-SA 4.0/פליפה קואסטה)

נקודת הזינוק

במאי 1946, ארבעה יוצאי צבא יהודים שמעו במקרה את האם מדבר לפני קהל קטן ליד אגם וייטסטון בהמפסטד שבצפון לונדון. הם מיהרו אל הבימה הקטנה שמעליה הוא דיבר, נאבקו בסדרנים שאבטחו אותה והכו את האם.

כשארבעת הגברים סיפרו על מעשיהם לחבריהם בבית מכבי, מועדון ספורט יהודי במערב המפסטד, הם זכו לתגובות חמות.

כפי שכותב סונאבנד בספרו, "במהלך החודשים הבאים יוצאי המלחמה היהודים הצעירים הללו ראו את התקיפה באגם וייטסטון לא כעניין חד פעמי, אלא כדפוס הפעולה של ארגון אנטי פשיסטי".

העיתון של קבוצה 43, "On Guard" (צילום: באדיבות דניאל סונאבנד)
העיתון של קבוצה 43, "On Guard" (צילום: באדיבות דניאל סונאבנד)

אותם בחורים כבר הבינו שהן הממשלה הבריטית והן גופים יהודיים קהילתיים, דוגמת ועד שליחי הקהילות והוועדה שלו להגנה יהודית, אינם מוכנים לנקוט פעולה איתנה מהסוג שהם סברו שמן ההכרח לנקוט נגד פעילים פשיסטים.

ועדה ממשלתית לענייני פשיזם, למשל, קיבלה החלטה שלפיה לא קיים "איום מיידי" להתרחבותה של התנועה הפשיסטית. מזכיר הפנים מטעם הלייבור, ג'יימס צ'וטר אדי , המליץ להשאיר את הפשיסטים "לחוש ההומור של העם הבריטי".

באותו הזמן, הוועד השמרני התעקש שכל פעולה נגד הפשיסטים תהיה בהתאם לחוק, שלא תהיה שנויה במחלוקת ולא תמשוך תשומת לב שלילית כלפי יהודים.

אולם צעירים יהודים רבים לא היו שותפים לגישה הזאת. הם לחמו למען ארצם כדי להביס את הפשיזם מעבר לים, היו מצולקים ממראות מחנות ההשמדה (שחלקם היו עדים להם באופן אישי, וחלקם איבדו בהם קרובי משפחה), וזכרו איך "החולצות השחורות" של מוסלי הטילו טרור על יהודים בשנות ה-30.

נוסף על כך, יהודים רבים הזדעזעו לנוכח המראה של אניות הצי המלכותי בים התיכון שניסו למנוע מניצולי שואה להגיע לפלשתינה. "הרגשנו חסרי תועלת", נזכר מוריס בקמן, שהשתתף בתקיפתו של האם.

מתוך תסכול, זעם ונחישות לגרום לכך שיהודים לא יוטרדו עוד לעולם בידי הפשיסטים ברחובות לונדון, קבוצה 43 נולדה בחודשים האחרונים של 1946.

"המלחמה בפשיזם חייבת להימשך", כתבו חבריה המייסדים של הקבוצה במכתב ל"ג'ואיש כרוניקל", העיתון המרכזי של יהדות בריטניה, "אנחנו חייבים לחסל אותו, ולחסל אותו עכשיו!"

בעוד שמקור שמה של הקבוצה שנוי במחלוקת – הגרסה הרשמית היא שמקורו במספר האנשים שהשתתפו בפגישתה הראשונה – מטרותיה היו ברורות לגמרי.

"המלחמה בפשיזם חייבת להימשך", כתבו חבריה המייסדים של הקבוצה במכתב ל"ג'ואיש כרוניקל", העיתון המרכזי של יהדות בריטניה, "אנחנו חייבים לחסל אותו, ולחסל אותו עכשיו!".

הקבוצה, כך החליטו חבריה, תפעל נגד קבוצות פשיסטיות ואנטישמיות, תחשוף אותן ותאחד את הציבור נגדן. לא יהיה לה סדר יום פוליטי נוסף, והיא תהיה פתוחה גם למי שאינו יהודי או אינו יוצא צבא.

המימון מתחיל

למרות התנגדותם של גופים קהילתיים, כסף החל לזרום אל הקבוצה מידי אנשי עסקים יהודים בולטים, וכמוהו גם חברים חדשים: עד יולי 1947 היו לה תקציב של מיליון ליש"ט בערכים של היום ו-500 חברים.

הקבוצה פעלה בעיקר באמצעות יחידות חצי-אוטונומיות, אבל היא הונהגה על ידי גרי פלמברג, צנחן שהיה אלוף האגרוף של הגדוד שלו, ולצדו ג'פרי ברנרד, קצין צבא לשעבר בדרגת קפטן.

למרות התנגדותם של גופים קהילתיים, כסף החל לזרום אל הקבוצה מידי אנשי עסקים יהודים בולטים. עד יולי 1947 היו לה תקציב של מיליון ליש"ט בערכים של היום ו-500 חברים.

ג'וני וימבורן, שעדיין שירת בצי הסוחר, היה ראש המודיעין, ואילו רג מוריס, לשעבר חייל במשמר המלכותי, שבזכות המראה הנאה שלו שימש פעם כממלא המקום של כוכב הקולנוע סטיוארט גריינג'ר, היה המפקד בשטח.

הארי בינדי, קצין לשעבר ששירת בבורמה, הנהיג את התא באיסט אנד, שהיה ידוע באלימותו. יוצא הקבוצה הידוע ביותר היה הספר וידאל ששון, שבהתאם למשלח ידו נשא עמו לעתים קרובות זוג מספריים כשיצא למבצעיה של הקבוצה.

כצפוי מקבוצה שמונהגת בידי יוצאי צבא, המאבק בפשיסטים התנהל במשמעת ובדיוק. לקבוצה אמנם היה כלל ברזל, לעולם לא לתקוף שוטרים – למרות שהיו גורמים אנטישמיים במשטרת לונדון – אך היא נהגה באלימות לעתים קרובות.

חבריה של קבוצה פשיסטית שנהגה להתנכל ליהודים בצפון לונדון מצאו את עצמם מכוסים בצבע שהם השתמשו בו לציור כתובות גרפיטי אנטישמיות. אחרים מצאו עצמם מוכים וחבולים.

דוברים פשיסטים לא רק הופרעו בזמן נאומיהם (הגחכתם הייתה הטקטיקה המועדפת על חברי הקבוצה) – המשטרה גם נאלצה לעתים לסגור את האספות שלהם בגלל התכתשויות שיזמו אנשיו של פלמברג.

 אנשי קומנדו היו מתקבצים ומבקיעים יחד דרך הקהל, כשהם דוחפים הצדה את השוטרים ואת הסדרנים הפשיסטים, עד שהיו מגיעים אל הדובר והופכים את ארגז העץ שעליו עמד

לפעמים, חברי הקבוצה השתמשו בטקטיקת התקדמות של "ראש חץ". אנשי קומנדו בנויים היטב היו מתקבצים ומבקיעים יחד דרך הקהל בעקבות הקריאה "לפוצץ את האספה", כשהם דוחפים הצדה את השוטרים ואת הסדרנים הפשיסטים, עד שהיו מגיעים אל הדובר והופכים את ארגז העץ שעליו עמד.

אבל, אומר סונאבנד, המעצרים בעקבות פיצוצן של אספות פשיסטיות נועדו למשוך תשומת לב ציבורית. קבוצה 43 רצתה להדגיש את הניגוד בין היהודים ששירתו בצבא לבין הפשיסטים שבילו את שנות המלחמה במאסר מחשש שיבגדו במולדתם במקרה של פלישה גרמנית.

AP (צילום: סר אוסוולד מוסלי, מנהיג הפשיסטים בבריטניה לפני המלחמה, הצית הפגנה סוערת ב-15 בנובמבר 1947, בנאומו הפוליטי הראשון מאז מאסרו בשל תמיכתו בנאצים)
AP (צילום: סר אוסוולד מוסלי, מנהיג הפשיסטים בבריטניה לפני המלחמה, הצית הפגנה סוערת ב-15 בנובמבר 1947, בנאומו הפוליטי הראשון מאז מאסרו בשל תמיכתו בנאצים)

אדוני הכאוס

שנת 1947 הייתה שנה מכריעה. למרות ניצחונה במלחמה, בריטניה הייתה נתונה בתקופה חשוכה: צנע וקיצוב מתמשך חברו לחורף קשה ויצרו מחסור במזון ובדלק. בעזרתם של גורמים בעיתונות, תועמלנים פשיסטים הפיצו את הטענה הישנה שהיהודים מספסרים בשוק השחור.

סקרים שערכה אז הממשלה הצביעו על פרדוקס: האנטישמיות גברה, אבל קבוצות גדולות בעם התנגדו לפשיזם בכל תוקף. מוסלי, שהאמין שבריטניה עומדת על סף קריסה כלכלית, תכנן את חזרתו לחיים הציבוריים.

סקרים שערכה אז הממשלה הצביעו על פרדוקס: האנטישמיות גברה, אבל קבוצות גדולות בעם התנגדו לפשיזם בכל תוקף. מוסלי הפשיסט תכנן את חזרתו לחיים הציבוריים

האלימות שליוותה את תום תקופת המנדט הבריטי בפלשתינה הוסיפה עוד אש למדורה. רציחת שני הסמלים הבריטים בידי האצ"ל ב-1947 הציתה התפרעויות ותקריות אנטישמיות ברחבי הממלכה, שהפשיסטים מיהרו לנצל לתועלתם.

בדרך רידלי שברובע האקני בצפון לונדון, שאכלס יהודים רבים, נאומיו של האם כבר משכו עד אמצע ספטמבר של אותה שנה קהל רב, שהגיע עד ל-6,000 איש – חלקם רק תיירים. אולם חברי קבוצה 43 היו נחושים לעצור אותם, ובמשך שבועות הם ניהלו מלחמה מתמשכת עם הפשיסטים באזור ובסביבתו.

זה היה, כפי שכותב סונאבנד, "הקונפליקט המגדיר" בין שני הצדדים. הוא גם קרא תיגר על התפיסה שהיהודים "יסבלו בשקט את רדיפתם והפיכתם לקרבנות" וגם, באופן מכריע, ערער את הקרקע לחזרתו המתוכננת של מוסלי לזירה הפוליטית.

מנהיג "החולצות השחורות" לשעבר היה נואש להשיג את תמיכתו של מעמד הביניים; תחת זאת, טוען סונאבנד, הפשיסטים "נקשרו עם אלימות רחוב וכאוס".

אישה בצפון לונדון מקבלת את קצבת תפוחי האדמה שלה, 10 בנובמבר 1947 (צילום: AP)
אישה בצפון לונדון מקבלת את קצבת תפוחי האדמה שלה, 10 בנובמבר 1947 (צילום: AP)

קבוצה 43 נערכה זה זמן רב לניסיון החזרה של מוסלי. לבד מפעילותה הציבורית, הקבוצה ניהלה מבצע מעקב וריגול, והצליחה להסתנן אל שורות הפשיסטים.

דוריס קיי ובן זוגה האירי הקתולי ג'יימס קוטר זכו לאמונו של מוסלי עד כדי כך שהצליחו להשיג מידע על המועד והמקום המאובטח בקפידה של העצרת שתוכננה לקראת ההודעה על חזרתו בסתיו.

ב-15 בנובמבר 1947, אנשי קבוצה 43 הצליחו לכתר את הממוריאל הול בפרינגדון, ובשלב מסוים אף אילצו את מוסלי לרדת מהבמה בזמן שהפשיסטים ניסו להדוף את ניסיונם לפלוש לבניין.

תנועת האיחוד החדשה של מוסלי – שנקראה כך משום שדגלה באירופה מאוחדת – הותקפה על ידי חברי קבוצה 43 על כל צעד ושעל.

הם הותירו את תומכיו חבולים ומדממים לאחר תהלוכת 1 במאי במזרח לונדון, וחודש לאחר מכן הביסו אותם ב"קרב בפארק לוול" בעיר החוף ברייטון.

יהודי צעיר בלונדיני ותכול עיניים, שמזוהה היום רק בשם "בן", הצליח להגיע למעגל הפנימי של מוסלי ולהפוך לחלק מיחידת האבטחה שלו. בן סיפק לקבוצה דיווחים יומיומיים וסייע לה בגנבת מסמכים מהאחוזה הכפרית של מוסלי.

אולם המשימה הזאת הייתה מסוכנת ביותר. כששליחותם הסתיימה, קיי וקוטר הוברחו לקנדה, וחיו שם את שארית חייהם.

הפשיסטים עקבו אחר אנשי הקבוצה ותקפו אותם כשהם מצוידים באגרופנים ובלהבי גילוח. לביתו של פלמברג הושלך בקבוק תבערה דרך אשנב הדואר.

יהודי צעיר בלונדיני ותכול עיניים, שמזוהה היום רק בשם "בן", הצליח להגיע למעגל הפנימי של מוסלי ולהפוך לחלק מיחידת האבטחה שלו. בן סיפק דיווחים יומיומיים

לפעמים, הטקטיקות של הפשיסטים היו מעט מתוחכמות יותר. בדצמבר 1947, ג'ון פרין, תומך של מוסלי שהיה עצור במהלך המלחמה, בדה תקרית ירי והצליח לגרום להעמדתם לדין של פלמברג ווימבורן באשמת ניסיון לרצח.

הקבוצה, שתמיד כיסתה את ההוצאות המשפטיות של חבריה, שכרה את סר דיוויד מקסוול-פייף, לשעבר תובע במשפטי נירנברג ולעתיד מזכיר הפנים של בריטניה, שהצליח לבטל את התביעה לאחר שהצביע על חורים בעדותו של פרין.

הכיסוי העיתונאי של המקרה סייע לקבוצה להתרחב ל-2,000 חברים.

פלמברג ווימבורן לאחר זיכוים מאשמת ניסיון לרצח (צילום: באדיבות ברברה למברט)
פלמברג ווימבורן לאחר זיכוים מאשמת ניסיון לרצח (צילום: באדיבות ברברה למברט)

גוויעת הפשיסטים

בתוך שנה, תנועת האיחוד גוועה לאיטה. מוסלי, שחיכה זמן כה רב, החמיץ את הרגע שלו: צעדי הצנע והקיצוב הוקלו, רמת החיים החלה לעלות, ונסיגת הבריטיים מפלשתינה השקיטה את האנטישמיות שתנועת האיחוד קיוותה לנצל.

הוראתו של מוסלי לתומכיו, שהחלו להתפכח והיו נתונים במחלוקות פנימיות, להסב את התקפותיהם מהיהודים לקומוניסטים ריפתה את ידיהם עוד יותר.

בעיני רבים מהם, המטרה החדשה לא הייתה מלהיבה באותה המידה, ומנהיג הפשיסטים שב להתקפותיו הנכלוליות על "בעלי הון בינלאומיים".

"אנחנו נלחמים בפשיסטים", מאת דניאל סונאבנד (צילום: צילום: Courtesy)
"אנחנו נלחמים בפשיסטים", מאת דניאל סונאבנד (צילום: צילום: Courtesy)

בבחירות המקומיות של 1949 תנועת האיחוד השיגה תמיכה כה דלה, שהמפלגה החליטה שלא להתמודד בבחירות הכלליות שהתקיימו בשנה שלאחר מכן.

בדצמבר 1949 יצא הגיליון האחרון של עיתון המפלגה, "On Guard". הקבוצה עצמה התפרקה זמן קצר לאחר מכן, כשמוסלי, שנותר חסר מעש, התכונן לעזוב את בריטניה לצרפת.

למרות שהתחרות אינה רבה, מוסלי היה הפוליטיקאי הפשיסט האהוד ביותר בבריטניה אי פעם, הגם שכוח המשיכה שלו היה מוגבל בבירור. לקבוצה 43 היה חלק לא מבוטל בחיסול תקוותיו לשוב לזירה לאחר המלחמה.

אולם, כפי שמדגיש סונאבנד, זו לא הייתה בשום אופן מורשתה היחידה של הקבוצה. "גם אם היא לא השיגה דבר מעבר לכך", אמר אחד מוותיקי המלחמה מאוחר יותר, "היא לפחות נתנה ליוצאי הצבא היהודים את תחושת הגאווה שאנחנו יכולים להגן על עצמנו ואנחנו לא פשוט בורחים. אם היא לא עשתה יותר מזה. אבל אני בטוח שהיא עשתה יותר מזה".

עוד 1,607 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 7 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

דוקטרינת הצדק האנושי של השופט נעם סולברג

מי שיהיה נשיא בית המשפט העליון בעוד כשמונה שנים, מאמין כי "צדק אבסולוטי שאינו מתפשר, עלול לרסק את החברה" וכי "הצדק האנושי מוגבל באילוצי המציאות החומרית ושלל צרכי גוף ונפש" ● גם במקרה של מנדלבליט וגם במקרה של נתניהו, סולברג פיתח את תזת "הרבב כיתרון" ● "אדם איננו מלאך", כתב לאחרונה, "ואנשי השירות הציבורי אינם יוצאי דופן" ● פרשנות

עוד 909 מילים

לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, אפילו כיצד נרכוש אוכל

עכשיו, כשהעניינים כנראה מתחילים לחזור למסלולם, אפשר לבחון את מה שעברנו. אז איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת.

הקורונה הכתה בנו כמו הודעה של מרצה על שיעור השלמה ביום שישי. צפוי, אבל אף אחד לא תכנן לקחת בזה חלק עד שהוא הודיע על נוכחות חובה, או במקרה שלנו בידוד.

איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת

זה קרה ממש בתחילתו של סמסטר ב', אני זוכרת את המרצה מדברת איתנו על תוכנה בשם “zoom”, ושרוב הסיכויים נעבור ללמוד למידה מקוונת, מהבית. בהתחלה שמחתי, איזה כיף, נלמד מהמיטה, לא נצטרך להתעורר מוקדם יותר או לבשל מראש או ללבוש בגדים אמיתיים שהם לא פיג'מה.

אך עד מהרה מאוד החלום הפך לסיוט.

העומס הלימודי גדל בטענה ש"גם ככה אנחנו לא עושים כלום", לפתע סילבוסים שלמים השתנו והתהפכו, נוספו מטלות רבות, הדרישות עלו. וללמוד במיטה זה לא באמת נוח אז אין ברירה, את יושבת על כיסא מול מסך 12 שעות ביממה.

ההבנה העמוקה שישראל היא כנראה לא אומת הייטק גדולה כי בכל זאת כל שיעור השאלה הכי נפוצה הייתה "שומעים אותי?".

דברים שנקלטו במצלמות וידאו שאולי היה עדיף שלא היינו רואים. התמודדות עם קריוקי בעשר בבוקר של השכנים.

ובכל זאת, שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה או ימי הסטודנט אלא על הודעת היציאה לחל"ת. קחו לנו את הקפה, את הסיגריות, את החומוס בבניין רפואה, אבל אל תקחו לנו את הפרנסה.
הקושי הכלכלי בתקופה זו הביא אותי ואת חבריי  לספסל הלימודים לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים.

שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה. קחו לנו את הקפה, את החומוס בבניין רפואה, אבל לא את הפרנסה. זה הביא אותנו לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים

חלקנו לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, או אפילו כיצד נרכוש אוכל. בעקבות כך לא הייתה ברירה מלבד לחזור לגור אצל ההורים. ענין שיש לו השלכות משלו, הן רגשיות, הן נפשיות והן פיזיות.

בנוסף, רוב גדול של הסטודנטים מסתמכים על מלגות שבוטלו או לא המשיכו להתקיים במתכונת רגילה עקב המציאות החדשה.

הדבר היחידי שקצת נתן לי אוויר לנשימה זו המלגה שקיבלתי מקרן אייסף, אבל לצערי זה לא מספיק. אני ממש מקווה שהמדינה תבין שציבור שלם של סטודנטים נמצא בבעיה קשה, ויוכלו לסייע לנו כדי שלא נאלץ חלילה לנשור מהלימודים.

לסיכום, אינני יודעת מה יותר גרוע: גל החום המכה בנו, המצב הכלכלי של הסטודנטים, ריבוי השרים בממשלה או העובדה שתקופת המבחנים ממש קרובה. אבל מה שאני כן יודעת זה שרובנו מבינים שהסמסטר הזה די אבוד. יש לנו עוד הרבה מה ללמוד בהקשר ללמידה מקוונת ודווקא כסטודנטית לחינוך אני מבינה כמה הוראה טכנולוגית היא העתיד.

עדן בן אור לומדת לתואר דו-חוגי בחינוך שנה ב', ותרבות צרפת וצרפתית שנה א', באוניברסיטת תל-אביב,  מלגאית קרן אייסף

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 439 מילים
עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הדילמה של הקהילה היהודית בעיר הבוערת

הקהילה היהודית במיניאפוליס - שם החלו המהומות בארצות הברית, בעקבות הריגת ג'ורג' פלויד בידי שוטר - חצויה ● מצד אחד, חברי הקהילה נחושים להגיש עזרה לעיר הבוערת ● מצד שני, הם חוששים להפוך בעצמם למטרה

עוד 654 מילים

למקרה שפיספסת

ח"כ ניצן הורוביץ: "הסיפוח הוא פשע מלחמה"

לפיד: "אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין" ● דיווח: נתניהו וגנץ הסכימו על הקמת פורום שרים מצומצם לעניינים מדיניים-בטחוניים רגישים ● ח"כ ג'בארין: "קורא לשר אוחנה להפסיק את המדיניות הגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית"

15:52 עריכה

מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, משה בר סימן טוב, מתריע בשיחות סגורות: "אנחנו בהתפרצות שהיקפה לא ידוע".

לחדשות 12 אמר: "אני לא חושב שצריך להיות גל שני בישראל אם נתנהל נכון, אבל אנחנו בעלייה בתחלואה והיא מובהקת, אמיתית ומוחשית וייקח זמן עד שנבין את מלוא היקפה".

15:54 עריכה

בעקבות הרצח המשולש היום בלוד, תקף ח"כ יוסף ג׳בארין (הרשימה המשותפת) בחריפות את חוסר האונים של המשטרה והממשלה: "הרצח המחריד בלוד שוב חושף את המחדל של רשויות אכיפת החוק בהתמודדות עם תופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. העבריינים מרגישים שיש להם יד חופשית לפעול, כל עוד קורבנותיהם הם ערבים. הגיע הזמן לסיים את 'האוטונומיה' של גורמי הפשיעה בחברה הערבית. אני קורא לשר לביטחון פנים אמיר אוחנה להפסיק את המדיניות השערורייתית והגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית".

15:58 עריכה

שר הכלכלה עמיר פרץ על מעגל האבטלה: "המבחן המשמעותי של הממשלה הינו ההיערכות לחגי תשרי שיכולים להפוך לימים נוראים עבור מאות אלפי אזרחים שא ישובו לעבודה. מצב שעלול לקבע תרבות של אבטלה שהיא מחלה מסוכנת כלכלית וחברתית. חייבים לאמץ את המודל הגרמני במשק הישראלי, דבר שיאפשר להחזיר עד כ-50%  מהמובטלים לעבודה".

16:02 עריכה

הערב ב-19:00 תתקיים הפגנה בכיכר רבין שבתל אביב נגד סיפוח יהודה ושומרון.

19:14 עריכה

ח"כ עאידה תומא-סלימאן נמצאת בבידוד ולכן לא תוכל להגיע להפגנה שמתוכננת הערב בכיכר רבין בתל אביב נגד תוכנית טראמפ: "יושבת בבידוד ומחכה לשידור ישיר מכיכר רבין לצפות באלפי היהודים והערבים אשר ינהרו להפגין נגד הכיבוש והסיפוח".

19:32 עריכה

כאלף בני אדם מפגינים כעת בכיכר רבין בתל אביב נגד כוונת הממשלה לספח את שטחי יו"ש, זאת לאחר שהמשטרה חזרה בה אמש מהאיסור לקיים את ההפגנה בטענה שהיא נוגדת את תקנות הקורונה.

19:46 עריכה

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הערב ב"פגוש את העיתונות" בערוץ 12 התייחס לפגישה שלו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אנחנו תמיד מתנהגים באופן מכבד. הפגישה שלנו עסקה רק בענייני ביטחון". 

לפיד התייחס לשבועות הראשונים של הממשלה: "אנחנו שלושה שבועות מאז שהממשלה הזאת הוקמה. ההחלטות היחידות שהם עשו זה להקים משרדים מיותרים עם שרים מיותרים, חוק נורבגי, עוד ג'ובים, עוד לשכות, עוד נהגים. זה הדבר היחיד שהם עשו".

"לכחול לבן אין שום יכולת לעצור שום דבר שהם הבטיחו שהם יעצרו. ההודעות שלהם רפויות. הם שם כדי להלבין את ההתקפה על מערכת המשפט. הם שם כי הם פחדו וכדי לייצר משרדים לכולם במצב של משבר חמור", הוסיף.

על תוכנית הסיפוח אמר: "הודעתי שאני תומך בה, אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין. אין מפות, האמריקאים עסוקים גם במהומות שלהם וגם בקורונה. רק לפני יומיים צה"ל התחיל להיערך. נתניהו כמו נתניהו הבין שהקורונה והשיח על הקריסה הכלכלית לא טוב לו – והבין שאם ידברו על הסיפוח מצבו יהיה טוב".

"זו לא ממשלת אחדות, לא תהיה רוטציה. הממשלה הזאת צריכה ללכת הביתה כי היא לא עוזרת לאזרחים ולעסקים הקטנים. והיא לא מוסרית. קורה פה משהו חמור".

20:18 עריכה

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה בהפגנה בכיכר רבין נגד תכנית הסיפוח כי אפשר לעצור את זה.

"ביחד ערבים ויהודים עוד נביא את השלום והדמוקרטיה", אמר בהקלטה ח"כ עודה מהבידוד לאחר שח"כ סמי אבו שחאדה ממפלגתו נדבק בקורונה. "יש פה קהל מגוון ולא תמיד נסכים על הכול אבל נסכים על העיקר. אם לא, נאבק ביחד להסכים לחוד".

20:18 עריכה

יו"ר מרצ, ח"כ ניצן הורוביץ בהפגנה נגד הסיפוח: "הסיפוח הוא פשע מלחמה. פשע נגד השלום, פשע נגד הדמוקרטיה, פשע שיעלה לנו בדם. תאוות כוח משיחית מכאן התלכדה עם חזיונות משיחיים משם, המתנחלים מצאו את האוונגליסטים, וההזיות האלה ממיטות עלינו אסון, על כולנו – יהודים וערבים".

20:48 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ החליטו להקים פורום מצומצם בו יתקיימו הדיונים המדיניים והבטחוניים הרגישים בנושאים כמו תוכנית הסיפוח או הגראין האיראני – כך דיווח ברק רביד בחדשות 13.

לדברי הבכירים עמם שוחח, הסיבה לכך היא העובדה שבפורום של 20 שרים לא ניתן לנהל דיון רגיש ולא כל שכן לקבל החלטות. ההערכה היא כי בפורום החדש יהיו שמונה שרים, עם חלוקה שווה בין שני הגושים בממשלה.

22:01 עריכה

ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) מההפגנה נגד הסיפוח: "אני כאן בשביל להגיד – לא נוותר. זה אפשרי. הגעתי הערב להפגנה נגד הסיפוח בשם כל חברות וחברי…ומיליון וחצי שהצביעו לגנץ שהבטיח אלטרנטיבה לנתניהו".

22:02 עריכה

ח"כ משה בוגי יעלון (יש עתיד-תלם): "ספין 'הסיפוח' גם נועד להסיט את תשומת הלב מחקיקה דרקונית שהופכת את ישראל מדמוקרטיה לדיקטטורה".

 

22:28 עריכה

ח"כ שלמה קרעי (ליכוד) על ההפגנה בכיכר רבין: "יש כאן גיס חמישי שמייחל המהומות בארה"ב יגיעו לכאן. לא מפתיע שרבים מהם נמצאים בהפגנה בתל אביב שנראית כמו הפגנה עזתית ולא של ישראל מודאגים".

22:33 עריכה

בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו על ההפגנה: "החברים של ימינה מפגינים נגד החלת הריבונות".

22:40 עריכה

ח"כ מיקי זוהר (ליכוד): "תמונה מההפגנה היום בתל אביב. דגלי פלסטין וקריאות נגד מדינת ישראל. כפי הנראה מדובר בחבורת אנשים מנותקים מהמציאות, מלאים בשאננות יתר שהביאה עלינו את אסון אוסלו וההתנתקות. בע״ה נמשיך לפעול למען ארץ ישראל וריבונותה בכל הכוח ובמלוא העוצמה".

22:47 עריכה

השר רפי פרץ: "כשהשמאל הצוני נמחק ומאבק את השפיות הוא מאבד את דגלי האויב. עצוב שזה מה שנהיה מהשמאל בישראל".

עוד 16 עדכונים

הקהילה היהודית במדינות בריה"מ לשעבר הכריזה על מבצע שאפתני: טאבלט לכל קשיש ● זאת, לאחר שמבוגרים רבים נותקו מהעולם החיצון בעקבות מגבלות הקורונה ● בינתיים גויסו תרומות לארבעה מכשירים בלבד, אך אחד מהם עומד לשנות את חייה של אירינה, החולמת לשוחח באמצעותו עם חברתה, שעלתה לארץ ● "היינו כמו אחיות, אבל אני לא יכולה לדבר איתה יותר, בגלל שיקר לי מדי להתקשר אליה"

עוד 941 מילים

תגובות אחרונות

פרויקט צילומים "זה יותר קשה מהפיגוע במגדלי התאומים"

הצלם ג'ונתן אלפיירי יצא למסע לתוככי בית לוויות יהודי בניו יורק, שם, למרבה הצער, הובילה הקורונה לפריחה בעבודה ● דומיניק קרלה, מנהל בית הלוויות גוטרמן, אומר שלא ראה מספר כזה של מתים ב-30 שנות הקריירה שלו – והוא מעולם לא רצה לראות ● תיעוד מיוחד

עוד 343 מילים ו-1 תגובות

בירושלים הסטטוס קוו מתערער ● בדמשק נערך קונצרט היסטורי ● בוושינגטון מאיימים על אסד ● במצרים סוחרים במסכות משומשות ● בלוב מכנים את ברק אובמה "עבד" ו"טיפש" ● ואיזה אירוע נורא קרה בעיראק ביוני 1941 ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 917 מילים

תיעוד מיוחד הסינים מראים לזרים את הדרך החוצה

בתי עסק ומקומות ציבוריים מגרשים אותי בזה אחר זה ● במקביל, הסינים מתקרבים לדת אחרי שנים של התרחקות כפויה, ומתחילים להבין שהנזק האמיתי והעמוק לכלכלה עוד לפניהם ● ואני מתחילה להתכונן לפרידה שלי משגנחאי ● הפרק הרביעי ביומנה של יפעת פרופר, המתעדת את עידן הקורונה בסין

עוד 3,460 מילים

שר האנרגיה יובל שטייניץ כינס השבוע את התקשורת כדי להציג את היעדים האנרגטיים של ישראל לעשור הקרוב ● היעד: 30% אנרגיות מתחדשות בישראל ב-2030 ● אפשר להיות חמוצים ולומר שזה לא מספיק, ואפשר להטיל ספק אם זה יתממש, אך עצם העובדה ששטייניץ מדבר על 2030 במדינה שהפכה את החלטורה וחוסר התכנון למקצוע, ראויה להערכה ● פרשנות

עוד 739 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
זַעַם

הזעם מורגש בכל פינה. גולמי, מופרז, רושף. רותח ועולה על גדותיו. רגש ראשוני, קדום, לא מעובד, לא מרוסן, לא מעודן. מעורר חרדה לא פחות משהוא מספק פורקן ● יכול להיות שהצלחנו לשטח את עקומת התפשטות הקורונה; ספק רב אם נצליח לחמוק מגלי הזעם שעוד יגאו בעקבותיה

עוד 1,065 מילים ו-1 תגובות

ישראלים ששוהים בארה"ב ללא ויזה חוששים לקבל סיוע בקורונה

מהגרים ישראלים בקליפורניה שאיבדו את עבודתם במשבר הקורונה, חוששים לבקש סיוע ממשלתי שעשוי לסכן את זכאותם לגרין קארד ● "אחרי שהחברה שבה אני עובד נסגרה לפרק זמן בלתי ידוע, רעדתי מפחד. אני דואג למצבי הפיננסי, דואג לבריאות, אבל בעיקר לכסף", מספר גיא, שחי בארה"ב עם משפחתו ● אך הוא מסרב לבקש עזרה

עוד 1,139 מילים

גנץ: "נשמור על חירות הפרט והדמוקרטיה גם בזמן חירום"

השר רפי פרץ: יש בתוכנית הסיפוח סעיפים שלא נוכל לקבל ● מנדלבליט: ישנה דחיפות לחוקק את חוק הקורונה, כי תקנות החירום יפקעו בקרוב ● נציבות שירות המדינה אישרה את מינוי פרופסור חזי לוי לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות ● ועד רשות שדות התעופה הפסיק את שביתת הפתע בנמל התעופה בן-גוריון, לאחר שנקבעה פגישה בעניינו בין שרת התחבורה רגב ושר האוצר כ"ץ

עוד 22 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה