JavaScript is required for our website accessibility to work properly. רצח כמעט כל יומיים: 2025 סימנה שיא קטלני בחברה הערבית | זמן ישראל

2025 סימנה שיא קטלני בחברה הערבית

שני דוחות קובעים כי 2025 הייתה השנה המדממת ביותר בחברה הערבית, עם עלייה במספר מקרי הרצח, ריכוז אלימות בצפון, השתלטות הפשיעה על המרחב הציבורי ושיעור פענוח של 15% בלבד – כל זה על רקע מחדל מתמשך של היעדר שקיפות משטרתית

הפגנה נגד חוסר הטיפול באלימות בחברה הערבית מחוץ לכנסת, 27 בנובמבר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90
הפגנה נגד חוסר הטיפול באלימות בחברה הערבית מחוץ לכנסת, 27 בנובמבר 2024
עריכה

שני דוחות המסכמים את נתוני הפשיעה בחברה הערבית פורסמו השבוע, כסיכום השנה המדממת ביותר בתולדותיה. 252 איש נרצחו בחברה הערבית מינואר ועד 28 בדצמבר 2025, ממוצע של 21 נרצחים בחודש.

אחד הדוחות פורסם על ידי הארגון הוותיק בתחום, "יוזמות אברהם", והוא מבליט סיפורים אישיים של חלק מהקורבנות ומספק נתונים משמעותיים על גיל הנרצחים, מיקומי מקרי הרצח ומגמות נוספות.

הדוח השני הוא של ארגון "איאלף – המרכז לקידום ביטחון בחברה הערבית", ארגון חדש שהוקם לאחרונה על ידי עו"ד ראויה חנדקלו. גם הוא ממפה נתונים ומטיל זרקור על היעדר פעילות האכיפה.

שני הדוחות מבליטים מחדל מרכזי של משטרת ישראל כלפי אזרחיה: היעדר שקיפות בנתוני פשיעה. בניגוד לרוב הדמוקרטיות בעולם, משטרת ישראל אינה מספקת לאזרחים מידע אמין ושקוף בנוגע להיקף ואופי הפשיעה

שני הדוחות מבליטים מחדל מרכזי של משטרת ישראל כלפי אזרחיה: היעדר שקיפות בנתוני פשיעה. בניגוד לרוב הדמוקרטיות בעולם, משטרת ישראל אינה מספקת לאזרחים מידע אמין ושקוף בנוגע להיקף ואופי הפשיעה.

איסוף נתונים, מחקר ושקיפות בתחום הפשיעה הם שירות מובן מאליו בכל חברה מערבית. הם מאפשרים לאזרחים להחליט היכן לרכוש בית, לאיזה בית ספר לרשום את הילדים, ולקבל החלטות מושכלות באשר לתפקוד הרשות המקומית והמשטרה באזור מגוריהם.

פעילי "עומדים ביחד" מפגינים מחוץ למטה הארצי של משטרת ישראל בירושלים נגד העלייה באלימות בחברה הערבית, 23 בנובמבר 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
פעילי "עומדים ביחד" מפגינים מחוץ למטה הארצי של משטרת ישראל בירושלים נגד העלייה באלימות בחברה הערבית, 23 בנובמבר 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

ואולם בישראל, למרבה הצער, כמעט שאין מידע מקוון על מקרי רצח, אונס, פריצות וגניבות כלי רכב במרחב הסמוך לכל אדם ואדם. המצב בחברה הערבית כה חמור, עד שהרשויות בישראל היו צריכות ליזום מיוזמתן אתר ייעודי, שבו יוצגו נתונים ומגמות בליווי מידע נוסף, אף מעבר למקובל במדינות אחרות: מספר כלי נשק, עסקאות נשק, קטטות רחוב, קטטות על חניה ועוד.

מדוע משרד הבריאות מסוגל ליידע את הציבור על מפת תחלואת החצבת באתר נגיש ופשוט לקריאה, בעוד שאין ולו בדל מידע על רחובות מסוכנים במיוחד, שבהם האלימות מתפרצת בתדירות גבוהה? זכות הציבור לדעת, כדי שאנשים יוכלו להימנע מאזורים כאלה וכדי שהרשויות יחזקו את הטיפול בהם.

להלן חלק מן הנתונים שנשלחו השבוע מטעם "אִיאָלֶף": בין 2024 ל־2025 חלה עלייה של כ־10% במספר מקרי הרצח בחברה הערבית, תוספת של 23 נרצחים. יותר מ־90% מקורבנות הרצח הם גברים.

בין 2024 ל־2025 חלה עלייה של כ־10% במספר מקרי הרצח בחברה הערבית, תוספת של 23 נרצחים. יותר מ־90% מקורבנות הרצח הם גברים

חמשת היישובים שבהם נרשם מספר מקרי הרצח הגבוה ביותר במהלך השנתיים האחרונות הם רמלה, לוד, נצרת, אום אל־פחם ורהט. שתיים מתוך החמש הן ערים מעורבות – רמלה ולוד – והן גם שוכנות באותו מרחב גיאוגרפי. מדובר בשתי ערים המופיעות בקביעות בצמרת נתוני הפשיעה. העיר השישית בדירוג היא עראבה, שבה הוכפל מספר מקרי הרצח בין 2024 ל־2025 והגיע ל־10 נרצחים.

הפיזור הגיאוגרפי בדוח של "יוזמות אברהם" מצייר תמונה קריטית באשר למצב בצפון המדינה. קרוב ל־57% מכלל מקרי הרצח התרחשו במחוז הצפון ובאזור חיפה. מחוז המרכז, הכולל את רמלה ולוד, ומחוז תל אביב יחד מגיעים לכ־28% ממקרי הרצח, ובמחוז הדרום עומד חלקו על 14%.

מאיפה מגיעים הקורבנות בחברה הערבית, לפי דוח של "יוזמות אברהם" (צילום: יוזמות אברהם)
מאיפה מגיעים הקורבנות בחברה הערבית, לפי דוח של "יוזמות אברהם" (מקור: יוזמות אברהם)

כלומר, חרף הביקורת הציבורית הנרחבת בחברה היהודית על "הדרום הפרוע" ועל היעדר האכיפה באזורי הדרום, מבחינת החברה הערבית מוקד האלימות הקשה מצוי דווקא בצפון הארץ.

מעניין במיוחד לשים לב לכך שאזור ירושלים מציג שיעור נמוך ביותר: 1.2% בלבד ממקרי הרצח. כיצד ניתן להסביר נתון זה בעיר שבה חיים קרוב ל־400 אלף תושבים ערבים, שרובם אינם אזרחי ישראל אך הם תושבי ירושלים? מקרי הרצח מתרכזים בפלסטינים אזרחי ישראל, ולא בפלסטינים שאינם אזרחים. מעניין אם מישהו במשטרה או ברשויות האכיפה נתן דעתו לפער הזה.

הדוח של "איאלף" כולל מספר נתונים חשובים נוספים: 77% ממקרי הרצח מתרחשים במרחב הציבורי, כלומר ברחובות, בכבישים, בחניונים, במוסדות ציבור, בשטחים פתוחים ובמרחבים מסחריים. נתון זה אינו כולל חורשות או מקומות נטושים, שבהם מתרחשים כ־5% ממקרי הרצח, וגם לא מרחבים פרטיים – בתים וחצרות פרטיות – שבהם מתרחשים כ־17% ממקרי הרצח.

77% ממקרי הרצח מתרחשים במרחב הציבורי, כלומר ברחובות, בכבישים, בחניונים, במוסדות ציבור, בשטחים פתוחים ובמרחבים מסחריים. נתון זה אינו כולל חורשות או מקומות נטושים

"הנתון הזה מלמד על השתלטות ארגוני פשיעה על מרחב ציבורי ונרמול מסוכן של פשיעה גלויה המתרחשת לעיני הציבור וללא חשש ממשי מהתערבות מיידית או מהרתעה אפקטיבית", נכתב בדוח. "הפשיעה אינה מתרחשת בשוליים או במקומות מוסתרים, אלא מתרחשת בלב המרחב שבו מתנהלים חיי יום־יום".

באשר למקרי הרצח שהתרחשו באזורים נטושים או בחורשות, ב"איאלף" מציינים כי מדובר במקרי רצח קיצוניים באכזריותם, כגון שריפת גופות, כריתת איברים והתעללות קשה. "התמונה הכוללת, שלפיה 94% ממקרי הרצח מתרחשים במרחב הציבורי או בסביבת המגורים הקרובה, מחדדת מציאות שבה כמעט ואין מרחב הנתפס כבטוח באמת", נכתב בדוח.

איפה מתקיימים מקרי הרצח, לפי דוח של איאלף (צילום: איאלף)
איפה מתקיימים מקרי הרצח, לפי דוח של "איאלף" (צילום: איאלף)

הדוח גם ניתח את מקרי הרצח לפי ימי השבוע, ומצא כי בימי חמישי ושני מתרחש מספר אירועי הרצח הרב ביותר. עם זאת, הפערים ביחס לשאר ימי השבוע אינם גדולים, ובעיקר מלמדים שאין "יום בטוח" בשבוע, גם אם קיימים ימי שיא.

עוד נבדקה שעת ביצוע הרצח לאורך היממה, והמסקנה חד־משמעית: כ־48% ממקרי הרצח מתרחשים בשעות הלילה, וכ־15% בשעות לפנות בוקר. כלומר, שעות החשיכה הן מרחב הסיכון המרכזי. במהלך הבוקר ושעות היום התרחשו כ־34% ממקרי הרצח.

שיטת הרצח מובהקת: 86.5% מן הרציחות בוצעו באמצעות ירי ונשק חם. יתר 13.5% בוצעו באמצעות מטענים, פיצוץ כלי רכב, דקירה, שרפה, מכות ודריסה.

86.5% מן הרציחות בוצעו באמצעות ירי ונשק חם. יתר 13.5% בוצעו באמצעות מטענים, פיצוץ כלי רכב, דקירה, שרפה, מכות ודריסה

בדוח מתוארת התבססותם של דפוסי פעולה עברייניים מתקדמים, המעידים על רמת תכנון גבוהה. בין היתר: התחזות של עבריינים לכוחות משטרה, לבישת מדי שוטר, הזדהות כגורמי אכיפה וכניסה לבתים במטרה "לבצע חיפוש". "דפוסים אלה נועדו לטשטש ראיות, להקשות על החקירה, להפתיע קורבנות ולנצל סמכות חוקית כדי לבצע רצח".

מגמות נוספות המוזכרות בדוח כוללות עלייה במספר אירועי רצח מרובי קורבנות. במהלך 2025 תועדו 26 מקרים של רצח כפול ושישה מקרים של רצח משולש. עוד מצוין כי נרשמה עלייה במספר מקרי ההרג בידי המשטרה.

מייצג מחאה של נעליים צבועות באדום במסגרת היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים, תל אביב, 25 בנובמבר 2025 (צילום: אריק מרמור/פלאש90)
מייצג מחאה של נעליים צבועות באדום במסגרת היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים, תל אביב, 25 בנובמבר 2025 (צילום: אריק מרמור/פלאש90)

"חלק מהמקרים התרחשו במהלך פעולות אכיפה מתוכננות, וחלקם בסיטואציות של מרדף או מפגש מזדמן שהסלים. במקרים הללו מתעוררות שאלות קשות לגבי אופן קבלת ההחלטות בשטח, רמת הסיכון לכוחות והאם הופעלו חלופות לא קטלניות".

באשר לרצח נשים, הן מהוות 10% מקורבנות הרצח, לעומת 9% מן המקרים ב־2024. הדוח מציין כי אחת התופעות הבולטות של 2025 היא הבלטת הפשיעה ברשתות החברתיות, כאשר עבריינים מתעדים את עצמם במהלך פעילות עבריינית, בליווי מוזיקה, סמלים ועריכה.

תופעת התיעוד העצמי מעידה כי ארגוני הפשיעה הרחיבו את פעילותם גם לתעמולה, להפחדה ולהפגנת נוכחות – חלק נוסף מתהליך נרמול הפשיעה במרחב הציבורי.

שיעור פענוח מקרי הרצח עומד על 15%, נאמר בדוח "איאלף". "היקף פענוח כה מצומצם שוחק את יכולת ההרתעה, מחזק את תחושת חסינות העבריינים ומעמיק את חוסר האמון ברשויות"

תופעה נוספת מן השנים האחרונות, שכבר הפכה למוכרת ואף משמשת כלי ניגוח פוליטי, היא חדירת הפשיעה המאורגנת למוסדות ציבוריים: איומים על נבחרי שלטון ועובדי רשויות, השתלטות על מכרזים וכספי ציבור, ופגיעה פיזית בנפש וברכוש של נציגי שלטון ורשויות מקומיות.

שיעור פענוח מקרי הרצח עומד על 15%, נאמר בדוח "איאלף". "היקף פענוח כה מצומצם שוחק את יכולת ההרתעה, מחזק את תחושת חסינות העבריינים ומעמיק את חוסר האמון של הציבור ברשויות האכיפה".

הפגנה נגד חוסר הטיפול באלימות בחברה הערבית מחוץ לכנסת, 27 בנובמבר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
הפגנה נגד חוסר הטיפול באלימות בחברה הערבית מחוץ לכנסת, 27 בנובמבר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אחד הדברים החסרים בדוח, ואולי ראוי לכלול בשנה הבאה, הוא השוואה למצב בחברה היהודית – שיעורי פענוח, מספר תחנות משטרה ביחס לריכוזי אוכלוסייה, היקף פעולות השיטור ועוד.

הדוחות הללו חשובים במיוחד, משום שהם מוציאים לאור פעולה פשוטה שהייתה אמורה להיות פעולה משטרתית בסיסית: דיווח שוטף ושקוף לציבור על המציאות הביטחונית היום־יומית.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,098 מילים
סגירה
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.