"למה אתה רוצה לסגור את ערוץ 14?" הטיחו בי נערות תיכון נבונות בסופה של סדנה בירושלים. הנושא היה צריכה ביקורתית של חדשות והמאבק בפייק. אלא שלא הזכרתי שם את 14 ולו פעם אחת.

ניתחנו, כרגיל, פייקים מהשמאל ומהימין, בעיקר מהרשתות, המקום שבו צורכים בידור שמתחפש לחדשות. נתתי להן כלים, לא דעות. ובכל זאת, כמה נערות שמעו מהוריהן שאני בעד סגירת הערוץ, ושאלו אם זה מפני שאני "איש שמאל".

כאן בדיוק קבור הכלב, והוא קבור תחת ערמות של הנדסת תודעה.

הסברתי להן שכמעט לכל כלי תקשורת יש נטייה פוליטית. אין עיתונות נטולת אג'נדה, והדמוקרטיה חיה מהגיוון הזה. השאלה איננה "מה האג'נדה", אלא "מה עושים איתה". 

ניתחנו פייקים מהשמאל ומהימין, בעיקר מהרשתות, היכן שנצרך בידור המתחפש לחדשות. נתתי להן כלים, לא דעות. ובכל זאת, כמה נערות שמעו מהוריהן שאני בעד סגירת הערוץ, ושאלו אם זה מפני שאני "איש שמאל"

"הארץ" נוטה שמאלה, אך חשף פרשות שחיתות מהדהדות בשמאל; אני עצמי פרסמתי שם תחקירים על יאיר לפיד ועל מרצ, והמערכת רק ביקשה עוד. "ישראל היום" או i24 נוטים ימינה – אך הם יודעים לנשוך את השלטון כשצריך – מחשיפת ההתפקדות החרדית שמשנה את הליכוד ועד תחקירים על עידית סילמן. אלו גופי תקשורת שעובדים בשירות הציבור.

14, לעומת זאת, הוא אנומליה. זו לכאורה "אלטרנטיבה ימנית", אבל בפועל הפרת חוק בחסות הממשלה. ברישיון השידור של 14, מסמך של 64 עמודים המעניק לו גישה לנכס ציבורי יקר ערך, כתוב שחור על גבי לבן: הערוץ מחויב לשדר מידע אמין, מדויק, מאוזן והוגן. הוא מחויב לכללי אתיקה. 

בידיי הצטברו מעל למאה תלונות מנומקות על הפרות בוטות של תנאי הרישיון. הרשויות מרחו את כלל התלונות. רק לאחרונה קיבלנו דוגמה חיה למנגנון: כשנציב התלונות קבע חד-משמעית שנשיא העליון איננו "עבריין בנייה" וש"הפריחו סתם כך טענות שאין בהן ממש" – לא שמענו התנצלות, ובוודאי לא תיקון. להיפך, עברו לייצר "סערה בכוס רעל" סביב הערה על אי-גילוי נאות זניח של השופט. במקום חשבון נפש, קיבלנו מנה גדושה של הסתה.

נכון, באולפן נוצץ יושבים אנשים בחליפות ומדברים בטרמינולוגיה עיתונאית, אך מתחת לאיפור מתקבלת לא מעט תעמולה טהורה המתחזה לחדשות. הנה מבחן פשוט: האם ראיתם אי פעם ב-14 תחקיר שחשף משהו המביך את הממשלה? 

ערוץ 14 הוא אנומליה. לכאורה "אלטרנטיבה ימנית" – בפועל הפרת חוק בחסות הממשלה. רישיון השידור מחייב לשדר מידע אמין, מדויק, מאוזן והוגן. בידיי הצטברו מעל למאה תלונות מנומקות על הפרות בוטות של תנאי הרישיון

כמות השקרים המתועדת, ההסתה והסירוב העקבי לתקן טעויות, לצד סימון חלקים בעם כבוגדים – הם בניגוד מוחלט לתנאי הרישיון שלו. אם יאכפו את החוק, 14 היה סופג קנסות של מיליוני שקלים בחודש. 

זו לא דעה, אלא עובדה: בעבר הרשות השנייה הייתה גוף נשכני שלא היסס להטיל קנסות כבדים כדי להגן על הציבור: למשל קנס של 120,000 ש"ח על יורם שפטל בשל התבטאויות מקוממות, מהסוג שמשודר ב-14 מדי ערב ללא הפרעה, או עיצומים בגובה מיליון וחצי ש"ח על חריגה מהכללים ושידור פרסומות סמויות. 

צריך לומר ביושר: 14 יושב על כאב של ציבור שהרגיש מושתק במשך עשורים. גיוון בתקשורת הוא לא רק רצוי אלא הכרחי לדמוקרטיה חפצת חיים. אלא שה"תיקון" הזה סטה מזמן מהמסלול. השלטון? מסרב לאכוף את החוק הקיים. בצירוף מקרים מוזר הוא גם זוכה לחנופה יומיומית בפריים-טיים של הערוץ.

לינון מגל נוח למסגר כל ביקורת כפוליטית, אבל האמת הרבה יותר בסיסית: לשקרים אין מקום, לא בשמאל ולא בימין. כזב לא יכול להפוך לשיטת עבודה לגיטימית, בשום ערוץ, ובוודאי לא כשהוא נאמר בחוסר תום לב, ללא תיקון, וללא שמץ של אחריות או נכונות להתנצל.

הגיע זמן אכיפה. הגיע הזמן להשית קנסות ענק שיעמידו את הערוץ בפני בחירה: להפסיק לשקר, או לשלם את המחיר. לכולנו, ובמיוחד לצופי 14, מגיע עיתונאים שמכבדים אותם מספיק כדי לא לרמות אותם, ואמיצים מספיק כדי להודות בטעות.

כמות השקרים המתועדת, ההסתה והסירוב העקבי לתקן טעויות, לצד סימון חלקים בעם כבוגדים – הם בניגוד מוחלט לתנאי הרישיון שלו. אם יאכפו את החוק, 14 היה סופג קנסות של מיליוני שקלים בחודש

הניסיונות של הערוץ להלך עליי אימים ולקרוא לי "חמאס" בפריים-טיים רק מוכיחים שהם זיהו את האיום הכי גדול על מנגנון הרעל שלהם: האמת.

תומר אביטל הוא אקטיביסט ועיתונאי עצמאי, ממייסדי הגופים במימון הציבור ״שקוף״ ו״לובי 99״. לאורך השנים כתב, עבד והגיש פינות בין היתר ב״עובדה״, ״כלכליסט״, ״הצינור״, ערוץ 14, "הארץ", "מקור ראשון" ו"כאן". הוא זכה בפרס "דיגיט" לעיתונות מצטיינת ודורג ברשימת 100 המשפיעים של ״גלובס״ ו״דה מרקר״. אביטל פרסם את ספר המתח ״המשכן – תעלומת רצח במסדרונות הכנסת״ ו״מדריך מעשי לקריאה ביקורתית של החדשות בישראל״. הוא מכיר את מערכות השלטון מבפנים, וכעת שוזר את סודותיהן האפלים בספרו השלישי "ממלא המקום". הוא מועמד ב״דמוקרטים״ ומרצה לחשיבה ביקורתית.