1

משרד האוצר, באופן מסורתי, אף פעם לא הפגין אהדה יתרה לעניין הסביבתי. שרי ופקידי האוצר לדורותיהם נטו לראות בסביבה, בטבע ובבריאות הציבור עול על הקופה במקום צורך חיוני שגם טמון בו פוטנציאל כלכלי עצום.

אבל יש שרי אוצר, ויש בצלאל סמוטריץ'. שר אוצר עוין כל כך לסביבה כנראה עוד לא היה כאן. או כמו שכינה אותו השבוע פעיל באחד מהארגונים הירוקים, "בצלאל השחור".

זה התחיל בדקות הראשונות של הקדנציה, כשמיד עם כניסתו ללשכת שר האוצר סמוטריץ' השליך לפח הזבל של ההיסטוריה את שני החוקים החשובים והאפקטיביים שעברו בממשלת השינוי: מס על שתייה מתוקה ומס על חד"פים. התוצאה המיידית – צריכת כלי הפלסטיק וצריכת המשקאות הממותקים חזרו לעלות. חגיגה של תחלואה וזיהום בכרטיס אחד.

יש שרי אוצר, ויש בצלאל סמוטריץ'. שר אוצר עוין כל כך לסביבה כנראה עוד לא היה כאן. או כמו שכינה אותו השבוע פעיל באחד מהארגונים הירוקים, "בצלאל השחור"

זה נמשך בחוק אחר – חוק האקלים – שמשרד האוצר מסרב להעביר עד לרגע זה, מה שמשאיר את ישראל כמעט אחרונה בעולם המפותח שאין לה חוק שמתכלל ומאסדר את ההיערכות למשבר האקלים.

השבוע, בכנס 'סביבה 2050', נשאלה השרה להגנת הסביבה עידית סילמן איפה עומד החוק, והשיבה שהוא נמצא בדיונים על סגירת פערים אחרונים בין משרדה לבין האוצר, ושבלי תקצוב אין טעם להעביר את החוק (צודקת). רק שאת התשובה הזו בדיוק אנחנו שומעים כבר בערך שנה.

בצלאל סמוטריץ נואם בכנס ארצי למאבק בזיהום אוויר בישראל, בראש העין, 1 בינואר 2026 (צילום: טל גל/פלאש90)

סמוטריץ' דפק נפקדות אפילו במקום שבו הבייס שלו ציפה שיפגין נוכחות: שרפות הפסולת, בעיקר אלה שמתחוללות בשטחים. רק לאחרונה, אחרי שלוש שנים שזעקות התושבים נתקלות בקירות אטומים, הואיל בטובו השר במשרד הביטחון שממונה על ההתיישבות שהוא גם במקרה שר האוצר להיכנס לעובי הקורה, בעיקר בדיבורים. בתקציב המדינה ל-2026 אין בינתיים תוספת של שקל למאבק בשרפות.

סמוטריץ' דפק נפקדות אפילו במקום שבו הבייס שלו ציפה שיפגין נוכחות: שרפות הפסולת, בעיקר אלה שמתחוללות בשטחים. רק לאחרונה הואיל בטובו להיכנס לעובי הקורה, בעיקר בדיבורים

סמוטריץ' קיבל הזדמנות של פעם בכמה דורות להטביע חותם על עתיד הארץ הזו, כשבמשמרת שלו האוצר צריך לנסח את חוק הזיכיון החדש של ים המלח.

רק שטיוטת החוק שהאוצר פרסם מתייחסת אל הים כאל ביזנס שיש לעצב מחדש את חלוקת הרווחים שהוא מניב, ולא כאל פלא טבע עולמי שצריך לעשות הכל כדי להצילו.

החוק שהאוצר מקדם משקף נקודת מבט של רואה חשבון ולא של מנהיג עם חזון, אבל החזון לא גר כאן יותר, בטח לא בלשכת שר האוצר.

מבט כללי על ים המלח. 18 באוקטובר 2025 (צילום: מיכאל גלעדי/פלאש90)

ואחרי כל זה מגיע חוק ההסדרים, שמתקדם במהירות בצנרת ואמור להגיע לכנסת בימים הקרובים. והחוק הזה, גם אחרי שכמקובל בז'אנר הוצאו ממנו כמה עיזים, כולל מספר סעיפים שמהווים מתקפה חזיתית ופרועה על הסביבה ועל הטבע בישראל, שממילא נמצאים בהתגוננות ובנסיגה מתמדת.

חוק ההסדרים, שמתקדם במהירות בצנרת ואמור להגיע לכנסת בימים הקרובים, כולל מספר סעיפים שמהווים מתקפה חזיתית ופרועה על הסביבה ועל הטבע בישראל, שממילא נמצאים בהתגוננות ובנסיגה מתמדת

כזה הוא למשל הסעיף שמפקיע מרשות הטבע והגנים את זכות הווטו על קידום פרויקטי תשתיות בלב שמורות טבע.

חשוב לציין שרט"ג, בהיותה גוף ממלכתי שלא מרבה להתעמת עם הממשלה, כמעט לא משתמשת בזכות הווטו שלה, אבל עצם העובדה שהיא קיימת גורמת לריסון מובנה מפני השתוללות של מיזמים שעלולים לחרב את נכסי הטבע השמורים של ישראל.

אם הסעיף החדש יעבור, אפשר יהיה למשל לקדם תכנית לקידוח נפט במפל הבניאס מבלי שרשות הטבע והגנים תוכל לעצור את הטרלול.

נחל הבניאס (צילום: דורון הורוביץ/פלאש90)

או הסעיף שמבקש להזיז הצידה את הולחו"ף – הוועדה לשמירת הסביבה החופית שהוקמה לפני 20 שנה מתוקף אחד החוקים המוצלחים והחשובים שחוקקו כאן.

כל בנייה בסביבת החוף מצריכה דיון ואישור מיוחד של הוועדה, אבל עכשיו האוצר רוצה להפקיע מידי הוועדה את האפשרות לדון בתוכניות מתאר מחוזיות או ארציות.

כל בנייה בסביבת החוף מצריכה דיון ואישור מיוחד של הוועדה, אבל עכשיו האוצר רוצה להפקיע מידי הוועדה את האפשרות לדון בתוכניות מתאר מחוזיות או ארציות

המשמעות היא שאם מישהו יחשוק, למשל, בקידום תוכנית להקמת מרינות גדולות על חשבון חופי רחצה, הולחו"ף לא תוכל להיות שם כדי להניף דגל אדום.

החשיבות של החופים והים בחיינו הולכת ועולה ביחס ישר לגידול באוכלוסייה ולהתחממות האקלים, והאוצר של סמוטריץ' חותר דווקא לצמצם את ההגנה על הנכסים החיוניים האלה.

מבט על שמורת טבע חוף דור הבונים בחיפה, 20 בפברואר 2019 (צילום: ענת חרמוני/פלאש90)

וישנו גם הסעיף שמכופף ומחליש את פקיד היערות הארצי, שומר הסף של העצים.

מלכתחילה מדובר ברגולטור מוחלש שמנסה להגן על העצים עם ידיים קשורות מאחורי הגב, עם כוח אדם דל וסמכויות מוגבלות – אבל עכשיו מנסים לייצר מצב שבו בדילמה בין פיתוח לשימור עצים השיקול הכלכלי יגבר תמיד על הסביבתי.

לתפיסה שמשותפת כיום לרוב המדינות המפותחות, לפיה עץ הוא תשתית חיונית בפני עצמה בהיותו ספק של צל, אוויר נקי, נוף ירוק ובית גידול לציפורים וחרקים – אין אוזניים קשובות במשרד האוצר ובלשכת סמוטריץ'

לתפיסה שמשותפת כיום לרוב המדינות המפותחות, לפיה עץ הוא תשתית חיונית בפני עצמה בהיותו ספק של צל, אוויר נקי, נוף ירוק ובית גידול לציפורים וחרקים – אין אוזניים קשובות במשרד האוצר ובלשכת סמוטריץ'.

אם כל הסעיפים האלה יעברו, בנוסף למהלכים שכבר בוצעו בשלבים מוקדמים יותר של הקדנציה, סמוטריץ' יוכל לסכם כהונה שבה הספיק לזרוע הרס סביבתי שיידרש זמן רב כדי לתקן אותו. בהנחה שמבצע התיקון ייצא לדרך אי פעם.

העצים ברחוב מלצ'ט בתל אביב, יוני 2023 (צילום: אביב לביא)

2

בעקבות הזעקה שהקימו תושבי שוהם, שנחנקו מהעשן השחור שמגיע מאתרי הפסולת בגדה, הוצבה בשכונת הדרים ביישוב תחנה לניטור בנזן – מסרטן ודאי שהוא אחד התוצרים האופייניים של שרפות כאלה.

תוצאות הניטור של השבוע האחרון מאמתות לחלוטין את טענות התושבים ומספרות סיפור מעניין: ריכוזי הבנזן נוסקים לאחר רדת החשיכה, כנראה בגלל כיוון הרוח בשעות הערב והלילה.

בעקבות הזעקה של תושבי שוהם, שנחנקים מדי ערב מעשן שחור שמגיע מאתרי הפסולת בגדה, הוצבה ביישוב תחנה לניטור החומר המסרטן בנזן. תוצאות הניטור בשבוע האחרון מאמתות לחלוטין את טענות התושבים

בנוסף, בימי הגשם והסערה – חמישי ושישי בסוף השבוע הקודם – יכלו בשוהם לקחת קצת אוויר סביר, ולו באופן זמני.

אבל בעיקר, הנתונים מלמדים שבשוהם נושמים הרבה יותר מדי רעל. אין ריכוז בטוח לבנזן, אבל ערך הייחוס הסביבתי בישראל עומד על 3.9 מיקרוגרם למ"ק של אוויר, ובערבים רבים הקו הזה נחצה בקלילות בשוהם.

נתוני תחנת הניטור בשוהם

בעקבות הסערה התקשורתית והפוליטית המנהל האזרחי מפעיל כלים כבדים ומשקיע מאמצים ניכרים באתרי הפסולת המעשנים בנעלין והסביבה, אבל כפי שניתן לראות ההצלחה מוגבלת. סוגיית שרפות הפסולת מורכבת ואי אפשר לפתור אותה רק באמצעות D9.

זה אולי לא ינחם את תושבי שוהם, אבל הם לפחות יודעים מה הם נושמים. לא מופרך להניח שאם תחנות ניטור כאלה היו מוצבות ביישובים רבים ברחבי הארץ, שבסמוך להם יש מפגעי שריפה פעילים ורעילים, היה מתברר שגם שם יש חגיגה של בנזן באוויר.

בעקבות הסערה התקשורתית והפוליטית המנהל האזרחי מפעיל כלים כבדים ומשקיע מאמצים ניכרים באתרי הפסולת המעשנים בנעלין והסביבה, אך סוגיית שרפות הפסולת מורכבת ואי אפשר לפתור אותה באמצעות D9

שוהם זכתה בניטור בזכות תושבים אסרטיביים, ראשת מועצה אקטיבית והקירבה לקו הירוק שאפשרה לחבורת ה-ס' – סוכות/סילמן/סמוטריץ' – לעשות על זה סיבוב פוליטי ולצבוע את מחדל הפסולת בצבעים של טרור.

במשולש ובגליל כנראה לא יזכו בקרוב לניידות ניטור וימשיכו לנשום בנזן שקוף שלא מתועד בשום מקום.

שריפת פסולת בשטחי הגדה המערבית, 2025 (צילום: אזרחים למען אוויר נקי)

3

במבט ראשון נתוני סיכום השנה של רשות הטבע והגנים לא פחות ממבהילים: לעומת 238 חיות בר שהורעלו למוות ב-2024, ב-2025 המספר זינק ל-1323. כמעט פי 6!

ההרעלות הן תופעה חמורה והמצב בשטח לא טוב, אבל הפעם הסטטיסטיקה מגזימה: מספר בעלי החיים שמתו מהרעלה הושפע מאירוע קיצון אחד – הרעלת הדיות בנגב שהתרחשה בתחילת פברואר 25'.

ההרעלות הן תופעה חמורה והמצב בשטח לא טוב, אבל הפעם הסטטיסטיקה מגזימה: מספר בעלי החיים שמתו מהרעלה הושפע מאירוע קיצון אחד – הרעלת הדיות בנגב בפברואר 25'

זהו האירוע הבודד שבו הורעלו הכי הרבה חיות בר בישראל אי פעם: דיות שתו חומר הדברה קטלני שהתרכז בשלולית בשדה בצל, ולא פחות מ-1170 מהן מתו.

מבחינת מספר אירועי ההרעלה, להבדיל מפרטים שקיפדו את חייהם, חלה ב-2025 דווקא ירידה מסוימת (48 לעומת 61 ב-2024) אחרי שלוש שנים של עלייה, אבל צריך לזכור שהתיעוד הסטטיסטי משקף רק חלק מהמציאות – יש הרבה מקרים של הרעלות שאינם מדווחים ולא נספרים.

נתונים על הרעלות בעלי חיים (צילום: רשות הטבע והגנים)

כך או כך, הרעלת בעלי החיים היא עוד ביטוי של היעדר משילות: רוב המקרים מתרחשים כשסבלנותם של חקלאים פוקעת כלפי הנזקים שנגרמים להם על ידי חיות הבר (תנים, חזירי בר וכו') והמדינה לא נמצאת בשטח כדי לתת פתרונות. או אז החקלאי פונה למה שנראה כמו הפתרון הקל ביותר, שהוא גם האלים ביותר.

רק שהפתרון הזה בדרך כלל פותח מעגל של מוות במקום לסגור אותו: חיית בר מורעלת שמונחת בשטח מושכת עופות דורסים ובעלי חיים שהופכים במהירות למעגל שני ושלישי של מורעלים. כך, בהדרגה, נמחקת אוכלוסיית הנשרים משמי ישראל.

הרעלת בעלי החיים היא עוד ביטוי של היעדר משילות, ולרוב מופיע כשסבלנותם של חקלאים לנזקים שגורמות חיות הבר פוקעת והם פונים לאלימות, רק שהפתרון ה"קל" הזה בדרך כלל פותח מעגל של מוות במקום לסגור אותו

מה הסיכוי שב-2026 המצב ישתפר משמעותית? בערך כמו הסיכוי שגל הרציחות בחברה הערבית ייפסק פתאום. חומר הדברה מסוכן שנמכר בחופשיות ובלי פיקוח במערכה הראשונה, יימצא את דרכו לקיבתה של חיית בר חסרת מזל במערכה השלישית.

דיות מתות בעקבות ריסוס חומר הדברה בנגב, פברואר 2025 (צילום: רשות הטבע והגנים)

4

עגלת הקפה של השבוע: "דורא" במושב נוב שבדרום רמת הגולן. מכיוון שהיא ממוקמת בתוך משתלה, התפאורה ססגונית וריחנית ומותאמת לכל מזג אוויר.

עגלת הקפה של השבוע: "דורא" במושב נוב שבדרום רמת הגולן. מכיוון שהיא ממוקמת בתוך משתלה, התפאורה ססגונית וריחנית ומותאמת לכל מזג אוויר

הקהל מגוון – חילוניים ודתיים (נוב הוא מושב דתי כך שהמקום כשר), אזרחים וחיילים שמגיעים ממוצבי הגבול הסמוכים, מקומיים ומטיילים. וכולם מקבלים קפה מצוין.

עגלת הקפה "דורא" (צילום: אביב לביא)