ראש הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, אושפז השבוע, במה שתואר כ"בדיקות שגרתיות", ושוחרר כעבור כמה שעות. אבל יש לקחת את ההודעות הרשמיות ביותר מקורטוב של מלח, מכיוון שבפעם הקודמת שאושפז נאמר כי סבל מדלקת אוזניים והתברר כי עבר התקף לב.

אנו כמובן מאחלים לאבו מאזן בריאות טובה ואריכות ימים עד מאה ועשרים. אבל הוא כבר מתקרב לגיל 90 ואשפוזו השבוע מחייב אותנו להיערך ל"יום שאחרי" אבו מאזן. 

הבעיה הגדולה היא שאין לאבו מאזן יורש מרשים, שיכול לשקם את הרשות הפלסטינית הרעועה ונהנה מקונצנזוס בינלאומי ובינערבי לגביו. בינתיים, כל עוד הרשות הפלסטינית לא תעבור רפורמה עמוקה, היא לא יכולה להיות שחקן במגרש פתרון הבעיה הפלסטינית.

הבעיה היא שאין לאבו מאזן יורש מרשים, שנהנה מקונצנזוס בינלאומי ובינערבי, ויכול לשקם את הרשות הפלסטינית הרעועה. כל עוד הרשות לא תעבור רפורמה עמוקה, היא לא תוכל להיות שחקן בפתרון הבעיה הפלסטינית

בינתיים כולם מדברים עם חמאס, ומתעלמים מרמאללה, וכאשר סופסוף הגיע ניקולאי מלאדנוב לרמאללה בשבוע שעבר, הוא נועד עם סגנו של אבו מאזן, חוסיין א-שיח', ופסח על אבו מאזן עצמו.

האם כבר אז היה אבו מאזן במצב בריאות לא תקינה, או שהפגישה עם סגנו ולא עמו ערערה את מצב בריאותו?

מינויו של חוסיין א-שיח' ליורשו של אבו מאזן לא פותר את בעיית המנהיגות של "היום שאחרי", מכיוון שהוא לא מקובל בנפות הרשות הפלסטינית, וגם ברמאללה יש לו תחרות קשה מצד חמולת ברגותי הגדולה, הנוטה לחמאס ולארגוני הסירוב.

פה נעוצה הסכנה הגדולה לישראל. אחת הסיבות העיקריות מדוע איבדה ההנהגה במוקטעה את האמון של הפלסטינים בגדה היא חוסר הרצון שלה להגן את הפלסטינים מאלימות נוער הגבעות. ועל מנת לרכוש לגיטימציה הן ברחוב הפלסטיני והן מול חמאס – כוחות הבטחון הפלסטיניים עלולים להגיע לעימותים עם נוער הגבעות.

תחזית זאת קשה מאוד לישראל, מכיוון שצה"ל ייאלץ להישאב שוב ליהודה ושומרון על חשבון חזיתות אחרות. והיום, כאשר מדובר על הקמת כוח רב לאומי לעזה, דעת הקהל הבינלאומית פתוחה לדרישה רבת השנים של הרשות הפלסטינית ל"בינאום הסכסוך", ושיגור כוחות בינלאומיים לעזה ולגדה לא יכול להיות מופרך כמו בעבר.

בינתיים כולם מדברים עם חמאס, ומתעלמים מרמאללה, וכאשר סופסוף הגיע ניקולאי מלאדנוב לרמאללה בשבוע שעבר, הוא נועד עם סגנו של אבו מאזן, חוסיין א-שיח', ופסח על אבו מאזן עצמו

אפילו הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ הפציר בראש הממשלה בנימין נתניהו שיפסיק את אלימות נוער הגבעות. נתניהו ענה כן, אבל התפרעויות נוער הגבעות רק הסלימו.

בעניין זה יש לשים לב להתפתחות מדאיגה, כאשר הטיפול במתפרעי הגבעות עבר לאחריות המשטרה. יש לעקוב ולראות אם אין התפתחות זאת מבשרת את פירוק המחלקה היהודית בשב"כ ואת העברת האחריות על נוער הגבעות לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. 

בלי קשר למצב בריאותו של אבו מאזן, אנו עדים לתהליך של חילופי דורות – באיחור רב – כאשר הפלסטינים בגדה תופסים את מקום ההנהגה שבאה מתוניס. בעוד שהנהגת "החוץ" הייתה הנהגה של פליטים, הרי הנהגת הפנים לא ראתה בזכות השיבה מטרת על, אלא מס שפתיים למימוש מטרותיהם במקומות שבהם הם יושבים, כלומר: הגדה ועזה. אשף קם במחנות הפליטים בפזורה, ומטרתו הייתה מימוש זכות השיבה.

הסער הערבי ביטל למעשה את זכות השיבה. מחנות הפליטים בסוריה נחרבו בגלל בגידת הפלסטינים בבשאר אסד בימיו הקשים, וכן מחנה נהר אל-בארד בלבנון ושאר המחנות בלבנון הפכו למוקדי פשיעה ורדיקליות אסלאמית, ובעקבות המלחמה האחרונה, הממשלה בביירות דורשת מן הפליטים במחנות למסור את נשקם. זה לא מהלך פשוט, והוא אינו ריאלי בימים אלה, אבל הכיוון הפוליטי היא לקראת התפוררות המחנות.

בירדן, המשטר אוסר על הפלסטינים להשתתף באירועים של אשף, ובכנס אשף האחרון ברמאללה, משבר הייצוג הפלסטיני מירדן נפתר בדרך שהנציגים מירדן לא יכלו להשתתף בדיונים, אלא רק להיות משקיפים כאורחים.

הדבר בא לידי ביטוי לאחרונה, כאשר בשל הצורך להיות רלוונטיים במשבר עזה, אבו מאזן יזם כנס גדול של אשף עם נציגות מן הפזורה, אבל התברר שכבר אין פזורה.

אם כך, האיזונים בין פנים וחוץ בהנהגת הפלסטינים נוטה בחוזקה לטובת הפנים, וחילופי המשמרות בגדה יבטאו הינתקות הפלסטינים מזכות השיבה, וההתמקדות בהקמת מדינה, ובכך יזכו לתמיכה גורפת מן העולם. ואם חלילה יאחזו בנשק, מבחינת העולם זה כבר לא יהיה טרור אלא מאבק לעצמאות.

האיזונים בין פנים וחוץ בהנהגת הפלסטינים נוטה לפנים, וחילופי המשמרות בגדה יבטאו הינתקות מזכות השיבה לטובת הקמת מדינה. בכך יזכו לתמיכת העולם, ואם יאחזו נשק העולם יראה בכך מאבק לעצמאות ולא טרור

אלה מהלכים מסוכנים מאוד לישראל, ואין לה להלין אלא על עצמה. תוכנית ההכרעה של בצלאל סמוטריץ' בסופו של דבר תצליח – אבל באופן שיופנה נגדנו.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.