רבני החרדים מעמידים כיום את מדינת ישראל "היהודית והדמוקרטית" בפני דילמה קשה. האם מה שהם מייצגים ועליו הם נאבקים, זו היהדות? מאבקם למען חוק פטור מוחלט מגיוס, הפך למעשה למלחמה כוללת נגד המדינה, מוסדותיה, צבאה ואוכלוסייתה המשרתת.

זו עמדה קיצונית שלא מוכנה לקבל חיי שיתוף כאזרחים שווים, אלא כזו הדורשת באמצעות כוחם הפוליטי, כניעה ללא תנאי של המדינה לדרישותיהם. הדרישות התקציביות, דרישותיהם לפטור את כל בחורי הישיבות כולם, לתמיד, משירות צבאי ומתשלום מיסים, ומניעה מודעת שלהם מכל השכלה שתאפשר להם להשתלב בעתיד בחיי המדינה.

האם זו היהדות? האם זו הכוונה של מקימי המדינה בביטוי "מדינה יהודית ודמוקרטית"?

המאבק למען חוק פטור מוחלט מגיוס הפך למלחמה כוללת נגד המדינה. זו עמדה קיצונית שלא מוכנה לקבל חיי שיתוף כאזרחים שווים, אלא דורשת, באמצעות כוחם הפוליטי, כניעה ללא תנאי של המדינה לדרישותיהם

החרדים מגדירים למעשה "יהדות" שהיא עבודת אלילים. התמכרות חסרת אחריות לכך שאמונה באל מסוים תפתור את כל בעיות הפרנסה שלהם, תיתן להם ביטחון ותאפשר להם חיי בטלה תחת הכיסוי של "לימוד תורה".

כך תינוקות מוצאים את מותם במעון לא מפוקח בגלל תנאי האוורור או המזגן והם תולים את האסון ב"רצון השם". נער עולה בניגוד לכל הוראה על מנוף בעת הפגנה ונופל ממנו, נער אחר נדרס על ידי נהג אוטובוס ערבי שהותקף על ידי המון נערים חרדים ונמלט על נפשו מהלינץ'. והם מאשימים את היועמ"שית.

צה"ל, צבא ההגנה לישראל הוא בפיהם "צבא השמד". החינוך אינו ציוני אלא בדלני. הכינויים שהפוליטיקאים שלהם מצמידים לציבור החילוני מחליאים, מעליבים, משפילים. פשוט קללות שהדף לא סובל. כן, אני מתכוון למשל לרב ח"כ ישראל אייכלר. 

האם זו היהדות?

מדוע בכלל האנשים האלה והפוליטיקאים שמייצגים את הציבור שלהם בכנסת מתיימרים לומר שמה שהם מייצגים זו "יהדות"? הרי כל עשרת הדיברות מצביעים על כך שעמדתם היא לא יהדות.

מדוע לדעת רבנים אחרים ב"ציונות הדתית" שגם אותה צריך לשים במרכאות כפולות, ממשיכים לדבר על חוקי הלכה? על גבולות מקראיים? על התיישבות בלב עזה למרות הסכנות הכרוכות והמחיר הכרוך בכך? האם אלה האנשים שדרכם אפשר לזהות "זהות יהודית"? האם התקציבים שמושקעים תחת הכותרת הזו מקדמים "יהדות" או למעשה השקפת עולם פרימיטבית, נצלנית, מושחתת, הבנויה כולה על חוקי ההלכה הקיצוניים ביותר, על גזענות, שנאת לה"טבים ונשים, בוז לחוק ולכל חילוני באשר הוא.

זו "יהדות" רק לכאורה והיא בעצם הגדרה שקרית של היהדות, כזו המגדירה את כל החילונים הישראלים כלא יהודים.

תינוקות נפטרים במעון לא מפוקח והם תולים את האסון ב"רצון השם". נער עולה על מנוף בעת הפגנה ונופל אל מותו, נער נדרס על ידי נהג אוטובוס ערבי שנמלט על נפשו מלינץ' של נערים חרדים, והם מאשימים את היועמ"שית

מדינת ישראל עומדת כיום בצומת הכרעה. אם לא תתייצב על שתי רגליה נגד מי שמתיימרים לייצג את ה"יהדות" הזו שלהם, גם מבין הרבנים החרדים וגם מבין הרבנים הקיצוניים חובשי הכיפות, היא תחדל להיות "יהודית ודמוקרטית".

לכאורה שאלת הדמוקרטיה נמצאת במאבק יומיומי ברחובות. בהפגנות נגד ההפיכה המשטרית, נגד החוקים שמנסה קואליציית 7 באוקטובר להעביר. אבל ברחוב הישראלי מתנהלת כיום, במעמד צד אחד, גם מלחמה קשה על יהדותה של המדינה.

מהי הגדרת מדינת ישראל "היהודית"? האם זו היהדות של יצחק גולדקנופף, של משה גפני, אריה דרעי, ישראל אייכלר ורבניהם, שמחפשים כיצד להונות את המדינה ולפטור מאות אלפי חרדים לדורות מכל חובה כלפי המדינה?

האם זו היהדות שמסתירה רבנים שביצעו עבירות מין בתלמידיהם? האם זו היהדות שאין לה כל אחריות כלפי ילדים חרדים שמטופלים במוסדות ללא פיקוח וגדלים בבתי ספר ללא לימודי ליבה? האם זו ה"יהודית" של ישראל היהודית והדמוקרטית?

המלחמה הזו מחייבת אומץ לב והפעלת אמצעים, חלקם ממש פיזיים. החרדים, הנהגתם הרבנית והפוליטית, הכריזו למעשה מלחמה נגד מדינת ישראל. הציונות אינה מקובלת עליהם, חוקי המדינה לא מקובלים עליהם ולא מוסכמים עליהם, השוויון וערכי כבוד האדם לא מקובלים עליהם והם נאבקים בכל כוחם נגד המדינה ואוכלוסייתה.

הם נאבקים בהפגנות אלימות, בחסימת כבישים, בשריפת ניידות משטרה, בקללות נוראיות, בהפרחת סיפורי זוועה למאמיניהם כדי שלא ישתפו חלילה פעולה עם המדינה ויתגייסו לצה"ל, בחרם נגד מי שמשתתף בגיוס או בכל פעולה יחד עם החילונים.

מהי הגדרת מדינת ישראל "היהודית"? האם זו היהדות של גולדקנופף, של גפני, דרעי, אייכלר ורבניהם, שמחפשים כיצד להונות את המדינה ולפטור מאות אלפי חרדים לדורות מכל חובה כלפי המדינה?

למדינת ישראל חפצת הקיום אין ברירה אלא לצאת למלחמה הזאת. בכל החזיתות. בעיקרה להגן שוב על אותה יהדות שעליה צמח העם היהודי. יהדות מכילה, עם חמלה ודאגה לגר, ליתום, לאלמנה, יהדות של "האתם תשבו פה ואחיכם ייצאו למלחמה?" יהדות של "לא תגנוב", יהדות של הרמב"ם שגם עבד וחקר והתמחה בחיים עצמם ולא רק בכתבי הקודש, יהדות שלא מקדשת אלילים ולא רבנים שמאמינים באלילים ולא מעשים שמובילים את החברה הישראלית כולה לאבדון, בגלל עגל זהב שאינטרסים פוליטיים מושחתים מנסים לפסל עבורם בתחתית ההר.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.