אם בעבר האיום הקוונטי על עולמנו, ובייחוד על הביטקוין, נתפס כמשהו רחוק ועתידני, אי שם מעבר להרי החושך – הרי שכיום כבר ברור שהוא מעבר לפינה.

אומנם זה לא יקרה בשבוע הבא וגם לא בחודש הבא, אך היעד שמציבים גופים רשמיים להופעתו של מחשב קוונטי ראשון המסוגל לפצח הצפנות עומד על בין חמש לעשר שנים. יש מומחים הטוענים כי הדבר עשוי לקרות אף בתוך כשנתיים. אחד מהם הוא פרופסור סקוט אהרונסון, הנחשב לאחד המדענים הבולטים והמשפיעים בעולם כיום בתחום המחשוב הקוונטי.

אז מדוע כולם חוששים כל כך מהעידן הקוונטי? ההבדל בין המחשב שעל שולחן העבודה שלכם לבין מחשב קוונטי דומה להבדל בין שמיים וארץ. אם מחשב רגיל דומה לאדם המנסה לצאת ממבוך באמצעות הליכה בכל שביל בנפרד עד שהוא נתקע בקיר, הרי שמחשב קוונטי יכול, תאורטית, להימצא בכל השבילים בו־זמנית.

המחשב הקוונטי אולי לא יכתוב לכם מיילים מהר יותר ולא יריץ את אפליקציית נטפליקס טוב יותר, אך בפתרון של בעיות מתמטיות מסוימות הוא מסוגל לקצר תהליכים של מיליארדי שנים לכדי שעות או ימים בודדים

הוא אולי לא יכתוב לכם מיילים מהר יותר ולא יריץ את אפליקציית נטפליקס טוב יותר, אך בפתרון של בעיות מתמטיות מסוימות הוא מסוגל לקצר תהליכים של מיליארדי שנים לכדי שעות או ימים בודדים.

המשמעות לחיינו דרמטית במיוחד. מחשב קוונטי מאיים לפרוץ כמעט כל מערכת: מחשבונות הבנק האישיים ועד טלפונים סלולריים, תשתיות חשמל, רשת האינטרנט ומערכות צבאיות. כמעט כל דבר שמוגן כיום באמצעות הצפנה עלול להפוך, בן לילה, לחשוף.

ד"ר אריק לוסרו, המהנדס הראשי של Google Quantum AI, מדריך אנשי תקשורת במהלך סיור במעבדת המחשוב הקוונטי בקמפוס Quantum AI בקליפורניה, 21 בספטמבר 2022 (צילום: Frederic J. BROWN / AFP)

הבשורה הטובה היא שבעולם מודעים לסכנה. רשויות ורגולטורים מרכזיים כבר פרסמו הנחיות ומפות דרכים להיערכות לעידן הקוונטי. בישראל פרסם בנק ישראל לפני כשנה מסמך המורה לבנקים להעלות מודעות, לנטר התפתחויות ולהעריך את רמת המוכנות שלהם. גם מערך הסייבר הלאומי פרסם דוח היערכות בנושא.

הבשורה הפחות טובה מגיעה דווקא מעולם הביטקוין. אם נדמה את המערכות הפיננסיות המסורתיות לספינה – די בהוראה של רב־החובל כדי להסיט אותה ממסלולה ולהימנע מפגיעה בקרחון. בביטקוין, לעומת זאת, נדרש קודם לגבש קונצנזוס רחב בקרב אלפי "רבי־חובלים" וסקיפרים ברחבי העולם כדי לשנות כיוון. אם הקרחון קרוב מדי, זה עלול להיות מאוחר מדי.

כלומר, בביטקוין אין איזה ג'ף בזוס שידפוק על השולחן, יקרא לראשי המחלקות ויכריז: "מחר בבוקר עוברים להצפנה קוונטית, נקודה".

בעולם הקלאסי, ניסיון לגזור "מפתח פרטי" מתוך "מפתח ציבורי" הוא משימה דמיונית – כזו שגם מחשבי־על לא יסיימו בתוך משך חיי היקום. מחשב קוונטי חזק צפוי לבצע פעולה כזו בתוך שעות או ימים

ברשת הביטקוין פועלים אלפי כורים ומפעילי מחשבים, המאמתים עסקאות ומפקחים על שמירת כללי המערכת. כדי להטמיע שדרוג עמוק יש צורך בהשגת רוב בקרבם. זהו עיקרון דמוקרטי חשוב, שמונע השתלטות של גופים עוינים על הרשת, אך במקרה של איום קוונטי, הדורש מענה מהיר יחסית, מדובר במשקולת כבדה שעלולה להטביע את הספינה.

כדי להבין מדוע, צריך לחזור לעיקרון הבסיסי של השימוש בביטקוין. לכל משתמש יש מפתח ציבורי, הדומה למספר חשבון בנק בעולם האמיתי, ולצידו מפתח פרטי – מעין סיסמה – שבאמצעותה הוא יכול להשתמש בכסף שבחשבונו, כלומר בארנק הדיגיטלי.

אילוסטרציה: מטבע ביטקוין על רקע תרשים מסחר (צילום: Nicolas TUCAT / AFP)

בעולם הקלאסי, ניסיון לגזור "מפתח פרטי" מתוך "מפתח ציבורי" הוא משימה דמיונית – כזו שגם מחשבי־על לא יסיימו בתוך משך חיי היקום. מחשב קוונטי חזק, המסוגל להריץ אלגוריתם כמו אלגוריתם שור, צפוי לבצע פעולה כזו בתוך שעות או ימים.

במקרה כזה, תוקף שמחזיק במפתח הציבורי של כתובת יוכל לחשב את המפתח הפרטי, לחתום על עסקה בשם המשתמש ולהעביר את הכסף אליו. לבעל המפתח המקורי לא יהיה למי לפנות: לביטקוין אין שירות לקוחות, אין רגולטור מרכזי וברוב המקרים הכסף יהיה אבוד.

המשמעות של פריצה קוונטית כזו תהיה אובדן אמון מוחלט בביטקוין וקריסה טוטאלית של המיזם המהפכני שצץ לעולם בשנת 2009. אז מה עושים? עוברים לשיטות הצפנה עמידות לפריצה קוונטית. הבעיה, כאמור, היא שבקהילת הביטקוין קבלת ההחלטות היא דמוקרטית. בדמוקרטיה יש דעות, ויכוחים, דיונים ומחלוקות – ובינתיים הספינה ממשיכה לנוע לעבר הקרחון.

רבות מהשיטות העמידות לפריצה קוונטית הן "כבדות" יותר, ומייצרות חתימות גדולות משמעותית. המשמעות היא עומס על הרשת, עסקאות גדולות ויקרות יותר, האטת הפעילות והעלאת עמלות

רבים מהפעילים ברשת חוששים משינוי עמוק מדי במערכת שכל ערכה מבוסס על יציבות ואמון. בעיניהם האיום עדיין אינו מיידי, ולכן אין סיבה למהר ולשנות מערכת שעובדת שנים – ובוודאי לא באמצעות שיטות חדשות ומורכבות שטרם צברו אמון רחב.

לכך מצטרפת בעיה טכנית: רבות מהשיטות העמידות לפריצה קוונטית הן "כבדות" יותר, ומייצרות חתימות גדולות משמעותית. המשמעות היא עומס על הרשת, עסקאות גדולות ויקרות יותר, האטת הפעילות והעלאת עמלות.

מרכז לכריית מטבעות ביטקוין בוירג'יניה, פברואר 2019 (צילום: AP Photo/Steve Helber)

יש גם קושי מעשי: מעבר לשיטה חדשה מחייב תיאום של קהילה עצומה – חברות, ארנקים דיגיטליים, בורסות ומשתמשים פרטיים. ייתכן שמשתמשים יידרשו להעביר את המטבעות שלהם לכתובות חדשות ומוגנות. במקביל קיימים מטבעות ישנים שבעליהם אינם פעילים עוד, איבדו את הגישה אליהם או נפטרו.

הדבר מעלה שאלה נפיצה: האם לקבוע מועד סופי קשיח, שיגן על הרשת גם במחיר שמטבעות שלא הועברו בזמן "יישרפו" ויוצאו מהמערכת? זהו צעד הסותר את העקרונות שעליהם הוקם הביטקוין.

החששות הללו אינם מטרידים רק את קהילת הביטקוין – הם כבר מתחילים לחלחל לכיסי המשקיעים. בתחילת 2026 נצפתה תופעה מעניינת: בעוד מחיר הזהב הפיזי זינק, מחיר הביטקוין צנח. יש הטוענים שמדובר במחזור ירידות רגיל, אך אנליסטים מסוימים כבר מדברים על "פרמיית סיכון קוונטית".

בשורה התחתונה, הביטקוין עדיין אינו מוכן באמת לעידן הקוונטי. מדברים על הסכנה, מעלים רעיונות ומבצעים ניסויים – אך ברשת עצמה טרם הוטמע פתרון הגנתי של ממש

משקיעים מוסדיים שמרנים, ובהם האסטרטג כריסטופר ווד מבית "Jefferies", החלו להסיט כספים מביטקוין למניות כריית זהב, מתוך תפיסה שזהב אינו זקוק לשדרוגי תוכנה כדי להישאר חסין לפריצה.

בשורה התחתונה, הביטקוין עדיין אינו מוכן באמת לעידן הקוונטי. מדברים על הסכנה, מעלים רעיונות ומבצעים ניסויים – אך ברשת עצמה טרם הוטמע פתרון הגנתי של ממש. בעולם כבר מסמנים לוחות זמנים למעבר להצפנה חדשה עד אמצע העשור הבא, וביטקוין לא יוכל להישאר מאחור.

רכיבים אלקטרוניים לשימוש במחשב קוונטי במעבדת המחשוב הקוונטי במרכז המחקר של IBM ביורקטאון הייטס, ניו יורק, 27 בפברואר 2018 (צילום: AP Photo/Seth Wenig)

ההערכה היא שבסופו של דבר יימצא פתרון שיוטמע בהצלחה ויגן על הביטקוין מפני פריצה קוונטית. השאלה היא אם הדבר ייעשה מוקדם, באופן מסודר, או רק ברגע האחרון – כאשר הלחץ הציבורי והשווקים ירגישו סכנה מיידית, ואיתו יבואו גם הסיכונים שבהטמעה חפוזה.