בזמן מלחמה, בטח כזו שהגיעה לאחר תקופה של איום מתמשך וחוסר ודאות, החוסן הנפשי הופך למשאב קריטי עבור היחיד והחברה. אבל מהו בדיוק אותו חוסן נפשי שכולם מדברים עליו? האם מדובר בתכונה מולדת או ביכולת נרכשת? וכיצד ניתן לחזק אותו?

*  *  *

חוסן הוא מושג המתאר את היכולת של האדם להתמודד עם קשיים, להתאושש ולחזור למצבו הקודם לאחר מצב קשה או אירוע חירום, ולהסתגל לשינויים. הוא כולל מרכיבים רגשיים, קוגניטיביים והתנהגותיים, המאפשרים לאדם תחושת שליטה על חייו גם ברגעים מאתגרים.

על אף שלעיתים נדמה כי מדובר במושג חדש – חוסן הינו מושג מוכר ומבוסס בעולם הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה, והוא נחקר רבות הן בתחום הטראומה והן בתחום הפסיכולוגיה החיובית.

על אף שלעיתים נדמה כי מדובר במושג חדש – חוסן הינו מושג מוכר ומבוסס בעולם הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה, והוא נחקר רבות הן בתחום הטראומה והן בתחום הפסיכולוגיה החיובית

ממה מורכב החוסן הנפשי שלנו?

ישנם חמישה מרכיבים עיקריים המרכיבים את החוסן הנפשי:

1. תמיכה חברתית – הקשרים עם המשפחה והחברים.
2. יכולת פתרון בעיות – הכוללת חשיבה יצירתית ומציאת פתרונות.
3. גמישות רגשית – היכולת לווסת ולנהל רגשות ולהתאים את עצמנו למצבים משתנים.
4. תחושת שליטה – האמונה ביכולת להשפיע על חיינו.
5. תחושת משמעות – היכולת למצוא משמעות גם במצבים מאתגרים.

לצד ההיבט האישי, חשוב לזכור כי חוסן נפשי אינו מתקיים בוואקום – הוא מושפע גם מהסביבה שבה אנחנו חיים. בתקופות של מלחמה וחוסר ודאות, לקהילה, למשפחה, למקומות העבודה ולמערכות החינוך יש תפקיד משמעותי ביצירת תחושת יציבות וביטחון.

כאשר הסביבה מאפשרת שיח פתוח על רגשות, נותנת לגיטימציה לפחד, לעייפות או לחוסר אונים, ומעודדת פנייה לעזרה בעת הצורך – היא למעשה מחזקת את החוסן של כל אחד מאיתנו. במובן הזה, חוסן נפשי הוא לא רק יכולת אישית של האדם להתמודד עם משבר, אלא גם תוצר של חברה שמכירה בחשיבות הרווחה הנפשית של חבריה ופועלת לשמור עליה.

כשהסביבה מאפשרת שיח פתוח על רגשות, נותנת לגיטימציה לפחד, לעייפות או חוסר אונים – היא מחזקת את החוסן של אזרחים, וחוסנם הוא תוצר של חברה שמכירה בחשיבות רווחתם הנפשית

כיצד לחזק את החוסן במצב חירום מתמשך?

חוסן משחק תפקיד מרכזי בהתמודדות עם טראומה, כיוון שהוא מאפשר לאדם למצוא כוחות ועוגנים להתמודד עם ההשפעות השליליות של הטראומה על מצבו הרגשי ותפקודו.

אנשים עם רמות חוסן גבוהות נוטים להתאושש מהר יותר ולהסתגל טוב יותר לאחר חוויית טראומה ומשבר. עם זאת, ישנם כלים לחיזוק החוסן על רקע אירוע משברי כמו מלחמה:

• הפיכת זיכרון רגשי לקוגניטיבי – לתת שם למה שקורה לנו, לנסות לתמלל את התחושה על מנת להחזיר תחושת שליטה ומסוגלות.
• יצירת נרטיב מסודר לאירוע – על מנת להגביר את תחושת הביטחון ולהתמקד במה שעזר ובכוחות ובחוזקות שלנו.
• חיזוק תחושת הביטחון והשייכות – לבלות במעגלים הנותנים לנו תחושת בטחון, נוחות וקהילתיות – בעיקר כאלו שעוזרים לנו לדעת שאנחנו לא לבד.
• טיפוח תקווה באמצעות חזרה הדרגתית לשגרה – מומלץ לנסות לחזור לדברים שהיינו עושים לפני האירוע שגרם לנו לתחושת חוסר אונים.
• התמקדות בכוחות ובחוזקות האישיים – נזכיר לעצמנו במה אנחנו טובים.
• פיתוח קשיבות עצמית – חשוב לשים לב למה שאנחנו מרגישים וצריכים, למצוא עוגנים פנימיים וחיצוניים ולנסות להימנע ממה שגורם לנו לתחושה שלילית.
• לעזור לנפש דרך הגוף – נקפיד על אכילה מסודרת, שינה, פעילות ספורטיבית מתונה, ונשימה נכונה. מומלץ לבצע מספר פעמים ביום תרגילי נשימה הכוללים בין 3-6 מחזורי נשימה של שאיפה, החזקה ונשיפה ארוכה. הנשימה מסייעת לנו לווסת את המתח והחרדה.

חוסן נפשי הוא לא מושג מופשט או יכולת השמורה רק ליחידי סגולה. מדובר במיומנות שכל אחד מאיתנו יכול לפתח ולטפח, בין אם באמצעות חיזוק הקשרים החברתיים, פיתוח כלים לניהול מתח או מציאת משמעות בחיי היומיום.

חוסן נפשי הוא לא מושג מופשט או יכולת השמורה ליחידי סגולה. מדובר במיומנות שכל אחד יכול לפתח ולטפח, בין אם באמצעות חיזוק הקשרים החברתיים, פיתוח כלים לניהול מתח או מציאת משמעות בחיי היומיום

בתקופה המאתגרת שאנו חווים, ההשקעה בחיזוק החוסן הנפשי תאפשר לנו להתמודד טוב יותר עם האתגרים העומדים בפנינו ולבנות תחושת יציבות.

קרן סול הרדן היא עובדת סוציאלית קלינית, מומחית לטיפול במצבי דחק וטראומה, ומנהלת אשכול אשדוד, אשקלון, קרית גת, שדרות ונתיבות בעמותת אנוש.