JavaScript is required for our website accessibility to work properly. מורן שגב: ממשבר למנהיגות - האחריות החינוכית בעידן שלאחר המלחמה | זמן ישראל

ממשבר למנהיגות - האחריות החינוכית בעידן שלאחר המלחמה

מועמדים לשירות צבאי מגיעים לבקו"ם בתל השומר, 18 באפריל 2024 (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)
יוסי אלוני/פלאש90
מועמדים לשירות צבאי מגיעים לבקו"ם בתל השומר, 18 באפריל 2024

מאז ה-7 באוקטובר נדמה היה שאחת השאלות המרכזיות תהיה כיצד טראומה לאומית בסדר גודל כזה תשפיע על נכונות צעירים וצעירות להתגייס לקרבי.

ההיגיון הפשוט אומר: חשיפה לאובדן, לחטיפות, לסיפורי פציעה קשים אמורה להרתיע. אלא שהמציאות מורכבת יותר. נתונים רשמיים של צה"ל מצביעים על עלייה במוטיבציה לשירות קרבי בשנה שלאחר פרוץ המלחמה, גם אם במקביל נרשמים חששות ולחצים בקרב מועמדים לשירות ומשפחותיהם.

הערכת המצב של צה"ל לשנת 2026 מתארת במפורש את הדואליות הזו: מוטיבציה גבוהה לצד קיומם של פחדים.

לפי ההיגיון הפשוט: חשיפה לאובדן, לחטיפות, לסיפורי פציעה קשים אמורה להרתיע. אלא שהמציאות מורכבת יותר. נתונים רשמיים של צה"ל מצביעים על עלייה במוטיבציה לשירות קרבי בשנה שלאחר פרוץ המלחמה

איך יתכן שדווקא אחרי טראומה לאומית המוטיבציה גוברת? מבחינה פסיכולוגית מדובר בתופעה מוכרת של צמיחה פוסט־טראומטית. מחקרים רבים מראים כי אירוע קיצון אינו מייצר רק חרדה, אלא גם חיזוק זהות, לכידות ומשמעות.

הטראומה מטלטלת, אך היא גם מחדדת שייכות. אחרי 7 באוקטובר נוצרה אצל צעירים רבים תחושת אחריות עמוקה: ההבנה שהסיפור הלאומי אינו מופשט, אלא אישי. כאשר תחושת המשמעות מתעצמת, גם הנכונות לשאת סיכון עולה.

סקרים של המכון למחקרי ביטחון לאומי בשנים האחרונות משקפים עלייה בתפיסת האיום ובחשיבות השירות לביטחון המדינה – אקלים ציבורי שמחלחל גם לדור המתגייסים. מחקר מדיניות של RAND ציין כי אירועי אוקטובר 2023 עשויים להפוך מגמות קודמות של שחיקת מוטיבציה לשירות קרבי. כלומר, המוטיבציה אינה פועלת בניגוד להיגיון – היא פועלת מתוך היגיון אחר: היגיון של אחריות קולקטיבית וזהות מחוזקת.

כאיש חינוך וכמפקד ביחידה לוחמת, אני מזהה את התופעה הזו מקרוב. המוטיבציה שאני פוגש אצל צעירים וצעירות אינה נאיבית ואינה עיוורת לסיכון; היא נשענת על תחושת אחריות עמוקה ועל הבנה מפוכחת של המציאות הביטחונית. דווקא ההיכרות הקרובה עם המחיר האפשרי מחזקת אצל רבים את תחושת השליחות.

אך יש כאן רובד נוסף. בבדיקה מדגמית שערכנו במכינה עלה, כי כמחצית מהחניכים מכירים באופן אישי אדם שנפל במלחמה. הנתון הזה דרמטי. לכאורה, היכרות ישירה עם אובדן אמורה להרתיע. בפועל, אצל רבים היא מייצרת מנגנון של המשכיות: "הוא נפל – ואני אמשיך".

איך יתכן שדווקא אחרי טראומה לאומית המוטיבציה גוברת? מבחינה פסיכולוגית מדובר בתופעה מוכרת של צמיחה פוסט־טראומטית. מחקרים מראים כי אירוע קיצון אינו מייצר רק חרדה, אלא גם חיזוק זהות, לכידות ומשמעות

הפסיכולוגיה החברתית מכירה בתופעה שבה חשיפה ישירה לקורבן מחזקת תחושת שליחות ומשמעות. יחד עם זאת, אותו נתון בדיוק עלול להעצים חרדה סמויה או פחד עמוק יותר מהסיכון. המוטיבציה והפחד מתקיימים בו־זמנית.

ואכן, מחקרים עדכניים על צעירים בישראל לאחר המלחמה מצביעים על עלייה במדדי דחק וחרדה בקרב גילי 18-30. תמיד היה חשש משירות קרבי, וברור לכל צעיר שיש סכנת חיים. אך אחרי 7 באוקטובר הפחד מוחשי יותר. השאלה אינה האם יש פחד אלא כיצד מתמודדים אתו.

וכאן נכנסות המכינות הקדם־צבאיות. בעידן הנוכחי תפקידן קריטי מאי פעם. המכינה אינה רק מנגנון להגברת מוטיבציה; היא מרחב לעיבוד. זה המקום שבו אפשר לתת שם לפחד, להבחין בין חרדה משתקת לבין זהירות בריאה, ולבנות מסוגלות דרך תרגול, קבוצה וזהות. במיוחד בקרב צעירים מהפריפריה החברתית־כלכלית, שלעיתים נושאים עומסים משפחתיים וכלכליים כבדים, המכינה מהווה מנוף כפול: גם חיזוק חוסן אישי וגם פתיחת שער לשירות משמעותי.

ידוע שמכינות תורמות להגברת תחושת השליחות והמסוגלות ומעודדות השתלבות בשירות משמעותי, כולל בתפקידי לחימה ופיקוד. אולם בעידן שלאחר המלחמה האחריות מתרחבת: לא רק למנף את המוטיבציה הגוברת ולהוביל כמה שיותר צעירים וצעירות לשירות קרבי משמעותי, אלא גם לזהות סימני מצוקה, לתת כלים רגשיים וללוות בתהליך אישי עמוק.

אם המוטיבציה אכן עלתה – וזו התמונה שעולה מן הנתונים – אסור לנו לראות בכך עניין מובן מאליו. זו הזדמנות היסטורית להצמיח דור מנהיגות צעירה שמונעת ממשמעות, לא רק מתגובה רגשית לאירוע טראומטי. במקביל, חובתנו כחברה וכמחנכים לעסוק גם בחלקים הרכים: בטראומה, בזיכרון ובפחדים שמלווים את הצעירים גם כשהם מצהירים בביטחון על רצונם להתגייס לקרבי.

אם המוטיבציה אכן עלתה – וזו התמונה שעולה מן הנתונים – אסור לראות בכך עניין מובן מאליו. זו הזדמנות היסטורית להצמיח דור מנהיגות צעירה שמונעת ממשמעות, לא רק מתגובה רגשית לאירוע טראומטי

הדור הזה אינו מתעלם מהסיכון. הוא בוחר בו מתוך תחושת אחריות. תפקידנו לוודא שהבחירה נשענת על חוסן אמיתי – רגשי, ערכי וחברתי, כדי שהמוטיבציה שהתעצמה מתוך המשבר תהפוך לבסיס יציב של מנהיגות לשנים קדימה.

מורן שגב הוא מנכ"ל וראש מכינה "אחד משלנו" - מכינה קדם צבאית למנהיגות חברתית המפעילה שלוחת בנות ושלוחת בנים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 640 מילים
סגירה