בעקבות ההודעה על הפסקת אש של 14 יום בעימות במזרח התיכון, אנשים ברחבי העולם ודאי נושמים לרווחה. אבל כדאי לנהוג בזהירות.

הפסקות בלחימה הן תמיד שבריריות; פתרון יציב יחזיק כמעט בוודאות זמן רב יותר משבועיים בלבד, שזה כל מה שיש בידינו כרגע; והשיחות הצפויות יעמדו בצל חוסר אמון כבד. אחרי הכול, ארצות הברית הורתה להפציץ את איראן פעמיים בשנה האחרונה, בזמן שהמגעים הדיפלומטיים עדיין נמשכו. פקיסטן, המתווכת המרכזית כרגע, אפילו אינה מכירה במדינת ישראל.

כך או כך, מכונת הספינים כבר החלה לפעול. ארצות הברית, ישראל ואיראן טוענות כל אחת לסוג כלשהו של ניצחון בחמשת השבועות האחרונים של העימות.

אבל מבחינת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, העובדות אינן נראות טוב. גם אם הסטטוס קוו יחזיק מעמד, הוא החליף מנהיג עליון בן 86 באדם הצעיר ממנו בשלושה עשורים. משטר הרפובליקה האסלאמית לא רק שנותר על כנו, אלא גם יצא מחוזק, נקמני יותר, מיליטריסטי וקיצוני יותר.

גם אם הסטטוס קוו יחזיק מעמד, טראמפ החליף מנהיג עליון בן 86 באדם הצעיר ממנו בשלושה עשורים. משטר הרפובליקה האסלאמית לא רק שנותר על כנו, אלא גם יצא מחוזק, נקמני יותר, מיליטריסטי וקיצוני יותר

לטהרן עדיין יש יכולת לשגר כטב"מי תקיפה ברחבי האזור, והיא תפעל במהירות לשקם את יכולתה לירות טילים בליסטיים.

איראנים חוגגים בטהרן בשריפת דגלי ישראל וארה"ב לאחר הודעת הפסקת האש ב-8 באפריל 2026 (צילום: AFP)

המדאיג ביותר הוא שההנהגה החדשה של איראן השיגה דבר שלא היה לה מעולם לפני המלחמה, ולמעשה בשום שלב בחמשת העשורים האחרונים של מתיחות מול ארצות הברית: לטהרן יש כעת שליטה דה פקטו במצר הורמוז, צוואר הבקבוק המשמעותי ביותר בעולם לאנרגיה, וכן נתיב מרכזי לדשנים ולהליום, רכיב חיוני בייצור מוליכים למחצה.

עכשיו, משהבינה איראן שהיא יכולה להשתמש באנרגיה כנשק, היא כבר אינה זקוקה בהכרח לנשק גרעיני – אף שהיא עדיין מחזיקה ב-440 ק"ג של אורניום מועשר ברמה גבוהה.

מדוע הורה טראמפ על מלחמה שהפכה את הכלכלה העולמית כולה לפגיעה ושברירית יותר משהייתה בתחילת השנה?

תשובה אחת עשויה להימצא בהיסטוריה הארוכה של הנשיא, שנוטה להקשיב למנהיגים אחרים בעולם במקום לשירותי המודיעין שלו עצמו. ככל הנראה, זה נובע מכך שגורמים זרים פשוט אומרים לו את מה שהוא רוצה לשמוע. ואולי, בגרסה מעוותת של הבדיחה הישנה של גראוצ'ו מרקס על מועדונים, טראמפ מסרב לכבד את הערכתו של כל מי שמוכן לעבוד תחתיו.

בניגוד למלחמה בעיראק בתחילת המאה הנוכחית, הפעם המומחים חזו במדויק מה יקרה אם הבית הלבן יורה על תקיפה באיראן. אבל טראמפ פיטר את המומחים מבית והקיף את עצמו באנשים שלא יעזו להתעמת איתו

בניגוד למלחמה בעיראק בתחילת המאה הנוכחית – הרפתקה שטראמפ ביקר בצדק כמהלך המשיג את התוצאה ההפוכה – הפעם המומחים חזו במדויק מה יקרה אם הבית הלבן יורה על תקיפה באיראן. אבל טראמפ פיטר את המומחים מבית והקיף את עצמו באנשים שלא יעזו להתעמת איתו.

שר ההגנה פית הגסת', השליח המיוחד למזרח התיכון סטיב ויטקוף ונשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מתדרכים עיתונאים על סיפון אייר פורס 1, 7 במרץ 2026 (צילום: AP Photo/Mark Schiefelbein)

השאלה האם הפסקת האש תחזיק מעמד תלויה כעת בשאלה אם טראמפ מבין את החשיבות שבהקשבה למומחים, במקום לתחושות הבטן שלו.

רגע אחד בכהונתו הראשונה של טראמפ רמז מראש כיצד המלחמה הנוכחית תשתבש. ביולי 2018, אחרי שעתיים של שיחות בדלתיים סגורות עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בהלסינקי שבפינלנד, יצא טראמפ להתמודד מול התקשורת העולמית.

"הנשיא פוטין אומר שזו לא רוסיה", אמר טראמפ, בתשובה לשאלות האם הוא מאמין לסוכנויות המודיעין שלו עצמו, אשר קבעו כי מוסקבה ניסתה להתערב בבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016. "אני לא רואה שום סיבה מדוע שזה יהיה כך", הוא הוסיף, בעוד פוטין עומד לצידו, קפוא פנים באופן מרשים.

נראה כי הופעתו המזעזעת של טראמפ באותו היום חזרה על עצמה לקראת המלחמה עם איראן, כאשר בפברואר האחרון ביקר ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית הלבן.

נראה כי הופעתו המזעזעת של טראמפ באותו היום חזרה על עצמה לקראת המלחמה עם איראן, כאשר בפברואר האחרון ביקר ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית הלבן

בהישג עיתונאי יוצא דופן השבוע, חשף "הניו יורק טיימס" כיצד נתניהו הציג לטראמפ הערכה ורודה ואופטימית בארבעה שלבים לגבי תקיפה באיראן. ראשית, המנהיג העליון יחוסל; שנית, תקיפות אוויריות ישתקו את יכולתה של איראן לשגר טילים; שלישית, תפרוץ התקוממות עממית; ורביעית, מנהיג חילוני ישתלט על המדינה ויחולל חילופי משטר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו למרגלות "כנף ציון", לפני המראתו לוושינגטון ב-10 בפברואר 2026 (צילום: אבי אוחיון/לע"מ)

לפי "הטיימס", ראש ה-CIA ג'ון רטקליף כינה את תרחיש חילופי המשטר "פארסה". שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו כינה אותו "בולשיט". והגנרל דן קיין, יו"ר המטות המשולבים, אמר לטראמפ שהישראלים אופטימיים מדי.

"אדוני, זה, מניסיוני, נוהל הפעולה הסטנדרטי של הישראלים", הוא אמר. "הם מוכרים הבטחות מוגזמות, והתוכניות שלהם לא תמיד מפותחות היטב".

הגנרל דן קיין אמר לטראמפ שהישראלים אופטימיים מדי. "אדוני, זה, מניסיוני, נוהל הפעולה הסטנדרטי של הישראלים", הוא אמר. "הם מוכרים הבטחות מוגזמות, והתוכניות שלהם לא תמיד מפותחות היטב"

נראה שטראמפ הבין שהשלבים השלישי והרביעי בתוכנית של נתניהו אינם סבירים, אך הוא עדיין נותר נלהב משני הסעיפים הראשונים.

אלא שגם השלב השני – תקיפות אוויריות על מתקני טילים – נכשל במידה רבה. יותר מ-30 דקות אחרי שהוכרזה הפסקת האש, נראו טילים עם ראשי מצרר ששוגרו מאיראן מתפוצצים מעל תל אביב, מה שהמחיש את יכולתה המתמשכת של טהרן לאיים על שכנותיה ולדלדל את מלאי המיירטים היקרים שלהן.

בעוד שההצדקה הראשונית למלחמה נסבה סביב ביטחונה של ישראל, העימות הפך במהירות למשבר סביב אנרגיה, לאחר שאיראן סגרה את מצר הורמוז, שדרכו עוברת בדרך כלל מדי יום חמישית מכמות הנפט הגולמי והגז הטבעי בעולם.

מצר הורמוז, חופי עומאן ואזור מקרן באיראן כפי שנראה מהלוויין של נאס"א, 5 בפברואר 2025 (צילום: NASA Earth Observatory / AFP)

גם כאן, המומחים לא הופתעו. בשימוע מודיעיני בסנאט בחודש שעבר, אמרה ראשת המודיעין הלאומי טולסי גברד כי "זה כבר זמן רב חלק מההערכה של קהילת המודיעין", שאיראן "קרוב לוודאי תחזיק במצר הורמוז כמנוף לחץ" במקרה של תקיפה.

אבל ימים ספורים קודם לכן תהה טראמפ בפומבי, "מי ידע שזה יקרה?" הוא גם אמר ש"אף אחד לא חשב שהם יפגעו" במדינות המפרץ. אף אחד, חוץ מאותם מומחים מעיקים, כמובן.

כמה קובעי מדיניות לשעבר אמרו לי שתרחישי משחקי מלחמה הראו שוב ושוב שאיראן תגיב ככל הנראה לתקיפות אוויריות בירי לעבר יצואניות אנרגיה מרכזיות כמו קטאר, סעודיה ואיחוד האמירויות. וכפי שטענתי בעבר, הרפובליקה האסלאמית תוכננה כמערכת שלא תקרוס אם מנהיגה הבכיר ימות – עובדה המוכרת היטב למי שעוקבים מקרוב אחרי איראן. המומחים תמיד ידעו זאת. טראמפ פשוט לא הקשיב.

אחת הדרכים להבין את הכישלון החרוץ של טראמפ באיראן היא להכיר בכך שהתנאים לטעות כזאת התבשלו כבר זמן רב.

בכירי הממשל של טראמפ שהרכיבו את צוות הביטחון הלאומי שלו ייחסו לנאמנות חשיבות עליונה, מעל הכול. הם החילו מבחני טוהר אבסורדיים ופסלו כל מי שהיה לו אפילו עבר קל של העברת ביקורת על טראמפ

בתחילת כהונתו השנייה, בכירי הממשל של טראמפ שהרכיבו את צוות הביטחון הלאומי שלו ייחסו לנאמנות חשיבות עליונה, מעל הכול. הם החילו מבחני טוהר אבסורדיים ופסלו כל מי שהיה לו אפילו עבר קל של העברת ביקורת על טראמפ או על מדיניותו, גם אם אותו אדם היה מביא עמו ניסיון אדיר לתפקידו המיועד.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ יושב בין שר ההגנה פית הגסת' ושר החוץ מרקו רוביו בישיבת הקבינט בבית הלבן, 26 במרץ 2026 (צילום: AP Photo/Alex Brandon)

יותר מ-1,300 עובדי משרד החוץ פוטרו. המועצה לביטחון לאומי רוסקה. חודשים ספורים אל תוך כהונתו השנייה, לורה לומר, תאורטיקנית קונספירציות בעלת השפעה חריגה על הבית הלבן, ניהלה קמפיינים להדחת קובעי מדיניות בכירים, ובהם נייט סוונסון, דיפלומט ותיק שהפך לאיש הקשר של טראמפ לענייני איראן.

טראמפ פנה יותר ויותר לחברים ולבני משפחה – סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר הובילו את השיחות עם איראן מוקדם יותר השנה – במקום להיעזר בדיפלומטים מקצועיים.

טראמפ פנה יותר ויותר לחברים ולבני משפחה – סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר הובילו את השיחות עם איראן מוקדם יותר השנה – במקום להיעזר בדיפלומטים מקצועיים

מעבר לפיטורי מומחים, טראמפ טיפח אקלים של צייתנות בקרב חברי הקבינט ששרדו את מבחני הטוהר. ביקורת לא התקבלה בעין יפה. גילויי חנופה פומביים זכו לעידוד. וכמו בכהונתו הראשונה של טראמפ, אך במידה רבה עוד יותר, הן בקרב בכירים אמריקאים והן בקרב בכירים ברחבי העולם – התרפסות הפכה למטבע המועדף לקידום אינטרסים.

גורם נוסף שהפך את נפילתו של טראמפ למלכודת לסבירה יותר, היה מזלו הטוב במבצעים קודמים.

המלחמה בת 12 הימים נגד איראן ביוני האחרון הציגה לראווה את עוצמתו של הצבא האמריקאי. הבית הלבן שיווק אותה כהצלחה שהביאה להשמדת תוכנית הגרעין של איראן. הערכת מודיעין אמריקאית שהודלפה וטענה אחרת, הושתקה במהירות בצעקות וסומנה כדברי כפירה.

מטוסי קרב של חיל האוויר בדרך לתקיפה באיראן, יוני 2025 (צילום: דובר צה"ל )

ואז הגיע מבצע 3 בינואר ללכידת נשיא ונצואלה ניקולס מדורו – משימה צבאית שבה הרבה דברים יכלו להשתבש, אך לא השתבשו, וכנראה העניקה לנשיא תחושה שהוא חסין מטעויות.

טראמפ עצמו אמר ל"ניו יורק טיימס" בריאיון אחרי המבצע בוונצואלה, "אני לא זקוק למשפט הבינלאומי". וכשנשאל אם יש גבולות כלשהם לסמכויותיו הגלובליות, השיב: "המוסר שלי. התודעה שלי. זה הדבר היחיד שיכול לעצור אותי".

טראמפ עצמו אמר ל"ניו יורק טיימס" בריאיון אחרי המבצע בוונצואלה, "אני לא זקוק למשפט הבינלאומי". וכשנשאל אם יש גבולות כלשהם לסמכויותיו הגלובליות, השיב: "המוסר שלי. זה הדבר היחיד שיכול לעצור אותי"

אם האירועים היו מקבלים תפנית שלילית, טראמפ תמיד ידע שיוכל לפנות למצלמות. דבר אחד שהנשיא באמת טוב בו הוא הבנת הקצב של רשתות החדשות בכבלים, שמשדרות 24 שעות ביממה.

שוב ושוב במהלך העימות עם איראן הצליח טראמפ לשכנע את השווקים שהמלחמה הולכת ודועכת. הנשיא השתלט על גלי האתר בכך שהשמיע איומים מופרכים – בהם, לאחרונה, אזהרה ש"ציוויליזציה שלמה תמות הלילה" – ובמקביל הפיח תקווה ל"משהו מהפכני ונפלא".

אבל אפילו טראמפ ודאי ידע שככל שהמלחמה תימשך זמן רב יותר, וככל שאיראן תחזיק את הכלכלה העולמית כבת ערובה זמן ממושך יותר, הופעות הטלוויזיה החלקלקות שלו יאבדו מקסמן. שום כמות של כפופים נרצעים ש"כאילו יצאו היישר מסוכנות ליהוק", כפי שהוא אוהב לומר, לא יכולה להפוך שחור ללבן.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ וצוותו בחדר המצב במהלך התקיפה האמריקאית באיראן, 22 ביוני 2025 (צילום: חשבון הטוויטר של הבית הלבן)

ממילא, טלוויזיה בכבלים היא כבר עניין של המאה הקודמת. איראן ניצחה בקרב יחסי הציבור כשהקניטה את טראמפ באמצעות ממים שנוצרו בבינה מלאכותית והופצו ברשתות החברתיות.

בסופו של דבר, מומחיות חשובה. מומחים בהחלט יכולים לטעות, אבל עדיין צריך אותם בחדר – וצריך להעניק להם את הכוח והגיבוי לומר את דעתם.

אם טראמפ לא למד את הלקח הזה השבוע, סביר להניח שאיראן ויריבים אחרים של ארה"ב ימשיכו להערים עליו.

ראווי אגרוואל הוא העורך הראשי של Foreign Policy