ההסברים שניתנים כאן יכולים להיות נכונים ברמה התאורטית, ומן הסתם נכונים במקרים רבים גם ברמה המעשית. העניין הוא שהם משמשים, ביודעין או שלא, אמצעי לדלג על השלב של בירור העובדות עצמן בשטח.
גם הפיתרונות המוצעים כאן יכולים להיות מוצלחים ומועילים, בהנחה שהגורמים השונים במערכת פועלים למען מטרתם המוצהרת.

אם המימשל האמריקאי הורה להנהגה הישראלית שלא לפתוח במתקפת מנע ב-1973, שהיתה מטרפדת את עליית המחירים המתוכננת של הנפט לצורך השקת הפטרו-דולר – מה יועילו ה"מסקנות" האירגוניות שעל-פיהן התעלמו במערכת הביטחון מהמודיעין שהיה לפני ה-6 באוקטובר?
מי באמת תיכנן והסתיר את "חומת יריחו", מאיפה התחילה המתקפה וע"י מי? מי השבית את רוב כוחות הביטחון למשך שעות כשהאירוע כבר היה בעיצומו, ולאחר-מכן העלים ראיות?

האפשרות להכתבה מבחוץ, "נאמנות צולבת" ו/או שחיתות לא זוכה כאן לשום התייחסות.

מכיוון ש"חובת ההנמקה המוטלת על שופטים" מטילה עליהם לתרץ בדיעבד את מה שברוב המקרים כבר החליטו (או הוחלט להם) בתחילת הדיון – נותר רק לתהות למה היא תשמש במערכות הביטחון.

קצת אחרי שהתפזר האבק מבריאת העולם ומרק טוויין ביטל את האפרטהייד בהשכרת אבובים בנהר הירדן, הקימו הפלסטינים את ממלכת הגדה-המערבית, שלאחר כמה דורות התפצלה ל-2: הממלכה הדרומית והממלכה הצפונית.

כשהמלך נרטיב ה-I מהממלכה התיכונה של טופס 4 החריב את הממלכה הצפונית, נפוצו תושביה לכל עבר.
חוקרים גילו שבמרכז אסיה ואף מעבר לכך ישנם שבטים שמקיימים עד היום מנהגים עתיקים מהמסורת הגדה-מערביתית.
כמה דורות לאחר חורבנה של הממלכה הצפונית, החריב לובנגולו מלך זולו את הממלכה הדרומית והיגלה את תושביה לאירובה – שם ישבו על גדות הריין וזימרו, בזוכרם את הגדה המערבית:
From the River to the See – Palestine will be Free
לאחר חתימת המגנה-חארטה שאושררה בהצהרת בלופר, חזרו הדרום גדה-מערביתים לביתם והקימו דורות של משוררים, הוגי דעות, מעצבי כדים ואגרונומים.

לימים, החלו השבטים הציוניים באירובה לחוש את הקרקע בוערת מתחת לרגליהם. נפילת הבורסה באנטוורפן וזכייתה של לוקסמבורג באירוויזיון – היו אזהרות שלא ניתן היה להתעלם מהן, אבל ביטול הכל-כלול בסן-טרופז נתן את האות.
בשיתוף פעולה נדיר בין כנופית באדר-עופר והבריגדה האדומה, החליטו הציונים לגנוב את ספינות שרבורג ולפלוש לארץ הגדה-המערבית.
מאז הם עוסקים שם בהיטפלות לעדרי הצאן המקומיים ובמחיקת ההיסטוריה הגדה-מערביתית.

בשלב מסויים החל הוואקף של נוער הגבעות וגוש אמונים לבצע חפירות נרחבות ללא כל רשות וסמכות בהר הבית, כששרידים יקרי ערך, כולל מטבעות עם דיוקנאותיהם של מלכי הגדה-המערבית לדורותיהם וכלים של בית המקדש המזרח-ירושלמי מושלכים לואדי ג'וז כאילו היו אשפה.
למרבה המזל, יצאה מדאבוס משלחת בהשתתפותם של פלורנס נייטינגייל, עז א-דין אל-קסאם וגרטה ת'ונברג, שהקימו את פרויקט סינון העפר מהר הבית.

"מגש הכסף" של התקשורת הישראלית.
אותו "מגש של כסף" שעליו הגיש יוסי ביילין את הריבונות על הר הבית לוותיקן, בנספח סודי של הסכמי אוסלו מ-1993 (La Stampa).
הגירסה הישראלית של ההלקאה העצמית במדינות המערב על עברן הקולוניאלי.
שם וכאן לא מדובר באמת בהלקאה עצמית, אלא בסלידה של ה"אליטות" מההמונים, המסורתיים, ה"בבונים" – שעדיף להידבר עם הזרים והאויבים מאשר איתם.

ה-CIA מימן, צייד ואימן את דאעש, אל-קאעדה ואל-נוסרה. ג'ו קנט, ש"התפטר" מתפקידו כראש המרכז הלאומי למלחמה בטרור NCTC, תוך האשמתה של ישראל במלחמה באירן, היה מעורב בכך עד צוואר כשהיה סוכן CIA.
עכשיו הוא משים עצמו חושף ("whistleblower") של דברים שהוא עצמו עשה.
אל-ג'ולאני הוא סוכן שנשלח להפיל את משטר אסד, כחלק מ"סדר עולמי חדש" – ראו את המפה של תכנית "10 הממלכות" של Club of Rome מ-1974.

ומה עם המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS? זה קיים ב–5 באוקטובר 2023– כנס משותף עם CFR בניו-יורק לציון 50 שנה למלחמת יום הכיפורים בהשתתפותו של אחד האחראים העיקריים למלחמה – הנרי קיסינג'ר.
"מדוע לא קרבתם את הכלים?"