גביית דמי מעבר במעברים ימיים אינה דבר חדש. היא מתבצעת כבר עשרות שנים על ידי מצרים ופנמה בתעלות סואץ ופנמה.
אולם שני המעברים הללו, בניגוד לאחרים, הם תשתיות מלאכותיות שדרשו השקעה הנדסית אדירה כדי ליצור אותן. דמי המעבר הם למעשה החזר השקעה לגיטימי – בדומה לסלילת כביש 6 בישראל, רק מורכב בהרבה.
לעומת זאת, מצר הורמוז הוא נתיב מים טבעי, בדיוק כמו מצר גיברלטר או מצר סינגפור. לפי אמנת האו"ם למשפט הים, הוא אמור להיות פתוח לכולם תחת עקרון "המעבר במצר" – ללא אגרות מעבר וללא חסמים.
איראן החליטה לשבור את הכלים במרץ האחרון. לראשונה בהיסטוריה המודרנית היא כוננה באופן בריוני וחד־צדדי "משטר אגרה" חדש במצר הטבעי של הורמוז
אלא שאיראן החליטה לשבור את הכלים במרץ האחרון. לראשונה בהיסטוריה המודרנית היא כוננה באופן בריוני וחד־צדדי "משטר אגרה" חדש במצר הטבעי של הורמוז. הארגון הימי הבינלאומי תיאר במפורש אגרה כזו כ"תקדים מסוכן", כזה שמאיים על הסטטוס קוו במימי העולם.
המכונה שמדפיסה מיליארדים (בתיאוריה)
הריבונות האיראנית על צוואר הבקבוק הזה של העולם שווה המון כסף. כיום איראן גובה כדולר, ולעיתים מעט פחות, על כל חבית נפט במכליות גדולות. עבור מכלית סטנדרטית מדובר בכשני מיליון דולר למעבר בודד. בתרחיש הנוכחי של תנועה מוגבלת, איראן צפויה לשלשל לכיסה בין שבעה ל־10 מיליארד דולר בשנה.
לפי החישוב הזה, אם התנועה תחזור לרמתה הטרום־מלחמתית של יותר מ־100 ספינות ביום, ההכנסות השנתיות של איראן עשויות לזנק ל־100 מיליארד דולר ויותר – יותר מפי שניים מכל הכנסות הנפט שלה ב־2024. הערכה ריאלית יותר מדברת על הכנסות של כ־70 מיליארד דולר – פחות, אך עדיין מכובד.
כדי לעקוף את הסנקציות, משמרות המהפכה הקימו מעין חלון המרה בקריפטו באי קשם, לצד תשתית תשלומים ביואן דרך בנק "קונלון" הסיני. מדובר במעקף פיננסי שמאפשר למשטר נזילות מיידית במטבע "אפור".
ועדיין, הסרת סנקציות עדיפה
למרות הפיתוי במיליארדי הדולרים מהאגרות, דמי המעבר הם פרס ניחומים בלבד עבור איראן לנוכח הנזקים שספגה במלחמה והסנקציות החמורות שמוטלות עליה זה שנים. איראן של 2026 נמצאת במצב של סטגפלציה חריפה, עם אינפלציה של 62% וצמיחה שלילית.
גם אם איראן תגבה את מלוא הסכום, הסנקציות מחייבות אותה למכור נפט לסין בהנחה של 8–10 דולר לחבית. הסרת הסנקציות עשויה להעלות את הכנסות הנפט שלה ל־65–80 מיליארד דולר בשנה
חזרה לכלכלה לגיטימית, בתמורה להסרת סנקציות, משתלמת לה כלכלית הרבה יותר – מכמה סיבות. ראשית, סביר להניח שבמצב שבו התנועה תחזור לסדרה במצר, איראן לא תוכל לגבות את דמי המעבר הגבוהים שהיא גובה מכל ספינה כיום. סביר יותר להניח שתעניק הנחות משמעותיות לבעלות בריתה, כמו סין.
נוסף על כך, דמי מעבר גבוהים כאלה, אם יישארו, יגרמו ליצואנים וליבואנים לחפש אלטרנטיבות זולות יותר, מה שיצמצם את היקף התנועה במצר. לשם פרופורציה, מצרים ופנמה גובות עבור מעבר של מכלית גז גדולה כחצי מיליון דולר בלבד.
גם אם איראן תגבה את מלוא הסכום, הסנקציות מחייבות אותה למכור נפט לסין בהנחה של 8–10 דולר לחבית. הסרת הסנקציות עשויה להעלות את הכנסות הנפט שלה ל־65–80 מיליארד דולר בשנה.
נוסף על כך, תיפתח לה גישה לנכסים מוקפאים – בהיקף של 50 עד 100 מיליארד דולר – שיכולים לזרום לקופתה באופן מיידי. המלחמה פגעה קשות בשדות הגז והנפט שלה, כמו דרום פארס. ללא השקעות זרות, שמשטר האגרות רק מרחיק, היכולת היצרנית שלה תמשיך להישחק.
קלף המיקוח הגדול
האגרה של איראן אינה רק בעיה של חברות הספנות. מדובר בהלם היצע שמתגלגל ישירות למדפי הסופרמרקט ולתחנות הדלק. בארה"ב לבדה מחירי הבנזין זינקו ב־21.2% בחודש אחד בעקבות המשבר. האינפלציה שפורסמה בסוף השבוע עלתה ל־3.3% – שיא של שנתיים.
איראן אינה יכולה לאחוז בחבל בשני קצותיו. היא לא יכולה גם לשוב לחיק העמים כמדינה לגיטימית וגם, באותה נשימה, להפר באופן בוטה כל כך את הדין הבינלאומי
מדובר בכאב ראש גדול לטראמפ, שנבחר על בסיס הבטחות להורדת יוקר המחיה. כעת האינפלציה בארה"ב גבוהה מזו שהייתה ביום שבו נכנס לבית הלבן. מנגד, חזרה ללחימה עצימה צפויה להיתקל בהתנגדות מבית ולהוביל לעלייה נוספת במחירי האנרגיה – וגם לא בהכרח תבטיח את פתיחת המצר.
איראן מכירה היטב את נקודת התורפה הזו, ולכן אינה מוותרת על חסימת המצר כקלף מיקוח מרכזי במשא ומתן מול ארה"ב – גם במחיר פיצוץ המגעים.
השאיפה היא, כמובן, להישאר עם השליטה במצר בכל הסדר שלאחר המלחמה. טראמפ אף הציע בשבוע שעבר שהגבייה במצר תהיה משותפת לשתי המדינות, אך לאחר מכן חזר בו ודרש פתיחה מלאה שלו. השליטה במצר היא עבור איראן גם כלי הרתעה משמעותי מפני פגיעה נוספת בה.
מנגד, איראן אינה יכולה לאחוז בחבל בשני קצותיו. היא לא יכולה גם לשוב לחיק העמים כמדינה לגיטימית וגם, באותה נשימה, להפר באופן בוטה כל כך את הדין הבינלאומי. מה שבטוח הוא שאם תעמוד בפניה שאלה כלכלית נטו – פתיחת המצר או הסרת הסנקציות – התשובה העדיפה כבר ברורה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם