נניח שאדם אמור להשפט בעניין משמעותי אצל שופט מסוים, והוא יודע שעורך הדין של הצד השני שותף עסקי של אפי נווה. מה הברירות העומדות בפניו:

1. ללכת להשפט אצל השופט האמור ולהתפלל שלצד השני אין איזשהוא חומר מפליל או מנוף לחץ חיצוני שיגרום לפסק הדין להיות מוטה לטובתו.
2. לבקש פסילה של השופט ואז לקבל דחייה של חצי שנה עד שנה במינימום, ולחשוש שהמערכת המשפטית תתנקם בו (בין היתר על ידי גרירת רגליים אינסופית, הידבקות לכל מיני הפרות טכניות, פקסים שלא עובדים באורח פלא ועוד).

נניח שאדם אמור להשפט בעניין משמעותי אצל שופט מסוים, והוא יודע שעורך הדין של הצד השני הוא שותף עסקי של אפי נווה. מה הברירות העומדות בפניו?

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

מה שתארתי אינו אופייני לשופט המסוים ההוא דוקא, אלא לדיונים שמתרחשים מדי יום, בהם בצד אחד אזרח מן השורה שהוציא, בצר לו ומחוסר ברירה, סכום שמהווה עבורו חצי מהשכר השנתי (לפחות), ובצד השני תאגיד חמוש בעורך דין ממשרד של בכיר בלשכה/ מקורב מאוד ללשכה.

לרוב הדיונים מתנהלים כך שהשופט שואל את הצדדים אם הגיעו לפשרה, לאחר מכן מציע גישור, והגישור יתבצע לרוב אצל שופט/ת בדימוס. כאן צריך לוודא שאין קרבה שלו לצד השני, וזו אינה משימה פשוטה כלל, מאחר שהעסקת בן זוג של הבת, למשל, או ספסל משותף בבית כנסת, אינם הופכים אותם לקרובים מבחינה פורמלית.

צריך להתפלל שהשופט בדימוס הזה יהיה אדם סביר, ויציע משהו שאפשר לחיות איתו, ושהצד השני (שלרוב יש לו מה להרוויח ממשפט ארוך) – יסכים. אחרת הלקוח שלנו תקוע במשפט עם השופטים המסויימים למיניהם, כאשר הוא יודע שבמקרה הטוב ביותר הוא יקבל חלק ממה שהובטח לו בחוזה נשוא התביעה, ואולי עוד  החזר הוצאות מינימלי כלשהו. וכל זה אחרי שנים של דיונים.

לרוב הדיונים מתנהלים כך שהשופט שואל את הצדדים אם הגיעו לפשרה, לאחר מכן מציע גישור, שיתבצע לרוב אצל שופט/ת בדימוס. כאן צריך לוודא שאין קרבה שלו לצד השני

אם יש סיבה אחת שנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות חייבת ללכת הביתה בגללה – זה שהיא הפנים של הסיטואציה הזו. היא המייצגת של המערכת, שתכליתה לאכוף סטטוס של חברה מעמדית. יש בה את המעמד השולט -הפרומיל העליון של העושר והקירבה לצמרת המשפטית, ויש את שאר העם. אלה שאם נגרם להם חוסר צדק משווע, אם ירכינו ראש ויתחננו לרחמי השופט/שופטת ולא ישאלו שאלות, אולי יזרקו להם פירור (אחרי שנתיים במקרה הטוב).

מערכת המשפט הישראלית לא המציאה את חוסר הצדק בחברה דמוקרטית כביכול. צ'רלס דיקנס עסק בזה בספרו "בית קדרות", עם משפט הירושה (Jarndyce v Jarndyce) שמסתיים בזה שהעלויות והתמשכות ההליך גורמות, מלבד הפסדים ומוות של חלק מהמעורבים – גם לעיקול הנכס על ידי בית המשפט לכיסוי הוצאות ההליך.

מערכת המשפט הישראלית לא המציאה את חוסר הצדק. דיקנס עסק בזה בספרו "בית קדרות", עם משפט ירושה, שעלויותיו והתמשכותו גורמות, מלבד הפסדים ומוות של חלק מהמעורבים – גם לעיקול הנכס על ידי ביה"מ לכיסוי הוצאות ההליך

העולם התקדם בינתיים, יש את אמזון וגוגל, אפשר לקבל שירות, והפלא ופלא, אפשר להשתמש באימייל, במקום בפקס שמערכת בתי המשפט מתמחה בו. באמזון ובגוגל עובדים לרוב בוגרי אוניברסיטאות מובילות מיומנים. ואיך התקבלו שופטים בארץ הקודש? תשאלו את אפי נווה. אולי חלקם/ן קיבלו ציון אישי ממנו.

אין לי מושג מה קרה בפרשת השופט המסויים-נווה, והדרך היחידה לדעת תהיה אם יואיל השופט בטובו לתת וידוי ציבורי מלא. המחשבה שדיני נפשות נסגרים בעסקאות תן וקח אפלות מאחורי הקלעים מחליאה. ברנדייס כתב שאור השמש מחטא, ספק אם אור השמש לבדו יספיק לאור כיבי המוגלה המדממים המכסים את גוף מערכת המשפט, אבל שקיפות מלאה היא צו השעה.

אין לי מושג מה קרה בפרשת השופט המסוים-נווה, והדרך היחידה לדעת תהיה אם יואיל השופט בטובו לתת וידוי ציבורי מלא. המחשבה שדיני נפשות נסגרים בעסקאות תן וקח אפלות מאחורי הקלעים מחליאה

נתניהו צודק בזה שהמערכת חולה ונגועה באינטרסים זרים, יתכן שהיה מעורב בעצמו בחלק מהמינויים. לא אפול מכסאי אם יתברר שההדלפה יצאה מגורמים הקשורים אליו. חיות התנפלה על השופטת פוזזנסקי כץ על מסרון חסר חשיבות ומשמעות, בעוד שבסיפורי אפי נווה היא הסתתרה וירדה למחתרת.

אחד הדברים שמאפיינים עבריינים הוא שהם מחכים לגזר דין פלילי חלוט, כי הנורמות המוסריות היחידות שמעניינות אותם הן כאלה הנכפות עליהם על ידי גורם חזק יותר.

הנזק של שחיתות מוסרית עולה על נזקי השחיתות הפלילית. תכלית מערכת המשפט הוא ליצור חברה הוגנת, בה אזרחים מרגישים שיש שיוויון בפני החוק ובמקרה הצורך קולם יישמע.

נתניהו צודק בזה שהמערכת נגועה באינטרסים זרים. יתכן שהיה מעורב בחלק מהמינויים. לא אפול מכסאי אם יתברר שההדלפה יצאה ממקורביו. חיות התנפלה על השופטת פוזזנסקי-כץ בשל מסרון זניח, בעוד שבסיפורי אפי נווה – ירדה למחתרת

הצרוף של פחדנות מפני בעלי שררה, התאכזרות לחלשים וחיבה לעסקאות במחשכים בניצוחה של אסתר חיות יצרה מערכת מושחתת מוסרית, בה הקריטריון היחיד הוא הרשעה פלילית.

אסור לחיות לשפוט את נתניהו כי היא נגועה בשחיתות מוסרית. שתיקה ואי עשייה משדרות מסר חמור.

האם הייתם רוצים כבאי שעומד מול בית בוער ולא נוקף אצבע כי משהו בתקנות לא מסתדר לו?

איתי בן דן הוא חוקר.