מימין: פרץ, סמוטריץ', שקד ובנט (צילום: בן דורי פלאש 90)
בן דורי פלאש 90

הימין הדנדש קרבות האגו בימין יכריעו את גורל נתניהו

ימין או ימינה? בית חדש או ישן? גם מצביעי הימין מתקשים לעקוב אחרי שמות והרכבי המפלגות בגוש ● סמוטריץ' מנסה להתאושש מהתרגיל של פרץ ● ובנט מפלרטט עם פורשי זהות ● אבל לפוליטיקה הקטנה הזו עשויות להיות השלכות דרמטיות ● לא בטוח שכל השחקנים יעברו את אחוז החסימה, ולא בטוח שהם יהיו בכיס של נתניהו ● פרשנות

"רפי פרץ עשה מט לבצלאל סמוטריץ'", מסכם גורם בבלוק הימין את המהלך של יו"ר הבית היהודי, שחתם על ריצה משותפת עם עוצמה יהודית של איתמר בן גביר. "עכשיו השאלה היא אם סמוטריץ' יגיב במארס טורקי, ויצטרף לימין החדש".

המהלך הנועז של פרץ לא הפתיע רק את שר התחבורה של ממשלת המעבר.

זמן קצר לפני הסיכום עם בן גביר, הסמיך פרץ את ח"כ מוטי יוגב ואת סגן שר הביטחון לשעבר אלי בן דהן, לקדם מהלך לאיחוד מלא בין הבית היהודי לאיחוד הלאומי. למרות זאת, יוגב עודכן על ההסכם עם בן גביר רגע לפני פרסומו לציבור.

במסגרת ניסיונות האיחוד, פרסם יוגב – שבוע וחצי לפני הצעד של פרץ – מתווה הכולל גיבוש חזון ומטרות משותפים, כתיבת חוקה ומיזוג הפעילות הכספית.

המתווה כלל יציאה לפריימריז פנימיים רק לקראת הבחירות הבאות, וביקורת על כך נכללה בתגובת האיחוד הלאומי למתווה. פרץ לא טרח אפילו להגיב.

אם יש צורך בהוכחות נוספות לכדאיות של תרגילים מהתחום האפור בפוליטיקה, רפי פרץ – האיש שהושמץ בשנה החולפת על כך שאינו פוליטיקאי – הוכיח זאת.

למרות הרטינות של יוגב, שפרסם הודעת הסתייגות מהסכם עם בן גביר, ולמרות הנתק עם סמוטריץ' – פרץ השיג יתרון מובהק במאבק על הנהגת הציונות הדתית.

מתווה מוטי יוגב לאיחוד הבית היהודי והאיחוד הלאומי
מתווה מוטי יוגב לאיחוד הבית היהודי והאיחוד הלאומי

אז מה עם בצלאל?

הסיכויים של סמוטריץ' לבצע בתגובה את אותו "מארס טורקי" נמוכים מאוד.

בימין החדש סבורים שריצה איתו היא רעיון רע שיפגע בזיהוייה של הרשימה כמפלגת ימין ליברלי, ובוחנים חיבורים אחרים. חיבור בולט אפשרי הוא עם המפלגה הליברלית החדשה, שמובילים פורשי זהות ליבי מולד וד"ר רפאל מינס.

עמדתו של סמוטריץ' היא שאין טעם שיתחבר לאיחוד מפלגות הימין, שבפורמט הנוכחי נחשב אצלו למיזם התאבדותי שלא יעבור את אחוז החסימה.

הוא לא תולה זאת בחולשתו האקלטורלית, אלא במיאוס מהפוליטיקה הקטנה של הציונות הדתית, ורצון המצביעים להצביע להצלת בנימין נתניהו – כלומר לליכוד.

בימין החדש סבורים שריצה עם סמוטריץ' היא רעיון רע שיפגע בזיהוייה של הרשימה כמפלגת ימין ליברלי, ובוחנים חיבורים אחרים. חיבור בולט אפשרי הוא עם פורשי זהות, מולד ומינס

סמוטריץ' סבור שהדרך הטובה ביותר לאושש את הפוליטיקה של הציונות הדתית ולהחזיר את האנרגיה של פעיליה ותומכיה, היא קיום מפקד בזק ובעקבותיו פריימריז בכל מפלגות הציונות הדתית, שבו ייקבעו מנהיג המפלגה ומועמדיה.

מכיוון שלוח הזמנים אינו מאפשר זאת, סמוטריץ' מציע שתי חלופות: סקר ענק, בניהול ועדה אובייקטיבית ובעריכת כמה מכוני סקרים, "שיחזיר את הזיק לעיניים וייתן לציבור להרגיש שהוא חלק"; או איחוד מיידי של מרכזי הבית היהודי והאיחוד הלאומי, כך שכ-1,200 חברי מרכז יקבעו את הרשימות וזהות המנהיג.

הביקורת על סמוטריץ' בציונות הדתית היא על כפל הלשון. לדברי מבקריו, השימוש בפריימריז או בחלופות להם אינו אידאולוגי ואפילו לא נובע מטקטיקה פוליטית, אלא רק מהמוטיבציה להחליף את פרץ. זאת בעוד שבדבריו על ריצה עם הימין החדש, הוא אינו אומר מילה על קביעת הרשימה המשותפת בפריימריז.

ההסבר של סמוטריץ' לכך הוא שמה שמניע אותו הוא למנוע נפילה של אחת או שתיים ממפלגות הימין הציוני-דתי, ולכן הוא בעד חיבור גדול בגוש.

במקרה הגרוע ביותר, הוא סבור, חיבור שלו לימין החדש יסייע להעביר לפחות רשימה אחת את אחוז החסימה ולכן מוצדק לבצע אותו.

הטענה שלו על כך שאיחוד המפלגות הימין לא יעבור את אחוז החסימה תמוהה.

ראשית, משום שהאיחוד הזה הביא 150 אלף קולות בבחירות אפריל, ועוצמה יהודית לבדה גרפה יותר מ-80 אלף קולות בבחירות ספטמבר.

על פי הנתונים הללו, הבית היהודי זקוקה לבייס של 70 אלף תומכים כדי לעבור את אחוז החסימה עם עוצמה יהודית גם ללא האיחוד הלאומי.

סמוטריץ' סבור שזה לא נכון, משום שרבים מבין מצביעי עוצמה יהודית בספטמבר אינם מצביעים קבועים של המפלגה, אלא אנשי ציונות דתית שחשבו שהמפלגה ניצבת על סף אחוז החסימה, ונהרו להציל אותה ואת הגוש כולו מאבדן מנדטים.

יש בכך הגיון רב, אך הניתוח אינו משפר את מצבו של סמוטריץ', אלא אם יתבצע רגע לפני סגירת הרשימות באמצע החודש מהלך בלתי צפוי מצד הליכוד.

אחת הטענות בגוש הימין היא שהימין החדש משדרת שתרוץ עצמאית, למרות הסכנה שתישאר מחוץ לכנסת הבאה, כדי ללחוץ על נתניהו לשלב אותה בליכוד.

מהלך כזה עשוי להבטיח שאיחוד מפלגות הימין יעבור את אחוז החסימה, אך הוא לא נראה כרגע ראלי.

לאור חוסר ההתלהבות מצירוף סמוטריץ' לימין החדש, ולנוכח לוח הזמנים ההולך ומתקצר עד לסגירת, קרוב לוודאי ששר התחבורה ישתלב במקום השני הנוח באיחוד הימין

בפועל, לאור חוסר ההתלהבות מצירוף סמוטריץ' לימין החדש, ולנוכח לוח הזמנים ההולך ומתקצר עד לסגירת הרשימות ב-15 בחודש, קרוב לוודאי שלשר התחבורה לא תישאר ברירה אלא להשתלב במקום השני הנוח באיחוד הימין.

ייסורי העבודה תחת יו"ר שהוא סבור שמוכשר הרבה פחות ממנו להנהגה, קטנים מייסורי עזיבת הכנסת והממשלה.

רפי פרץ (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
רפי פרץ (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

ומה קורה אצל בנט?

בינתיים, גואה המתח גם בימין החדש.

הביטחון המופגן של בנט מעט מפתיע לנוכח הטראומות האלקטורליות שחווה השנה, גם אם תפקיד שר הביטחון מפצה עליהן. לדברי גורם בגוש, הריצה העצמאית הזאת היא ביטוי להיותו של בנט סטארט-אפיסט שרגיל ליפול ולקום.

במציאות, בייחוד אם איחוד מפלגות הימין תרוץ לבסוף במשותף כמו באפריל האחרון, הימין החדש עלולה למצוא את עצמה במאבק הישרדות נוסף.

רשימת ימינה התחילה בסקרים עם 13 מנדטים וסיימה עם 7, כך שטווח הביטחון של הימין החדש, העומדת על 6-8 מנדטים בסקרים, רחוק מלהבטיח הצלחה.

שינוי בולט בימין החדש (בעיקר בגלל העובדה שבנט בראש) הוא חוסר הנכונות לחזור לזרועות רבני הימין, והתעקשות על מסר של יהדות מתונה ומכילה.

לכן חיבור לעוזבי זהות, שבמשנה האידאולוגית שלהם תומכים עשרות אלפי מצביעים, יכול לסייע בהבאת מצביעים חילוניים שלא שקלו הצבעה לימין החדש.

לדברי ליבי מולד, יו"ר המפלגה הליברלית, "הימין החדש נתפס יותר מגזרי בגלל בנט, שקד ומתן כהנא, ולנו יש את היכולת להביא חלק לא מבוטל מהקהל החילוני של זהות, שברח לליברמן ולכחול לבן, למרות שליברמן הוא לא ימין ולא ליברלי כמונו. כפיית שירות היא לא חירות, וגם השפה שלו מאוד משסעת חברתית".

מולד לא חושפת את פרטי המגעים עם הימין החדש, אך אומרת שהתקיימו כמה פגישות, וכי הפערים בין הצדדים אידאולוגיים, ופחות נוגעים למיקומים ברשימה.

"אמנם מדינית וכלכלית אנחנו דומים מאוד, אבל חברתית אנחנו לא דומים", אומרת מולד. "לדוגמה, אנחנו בעד לגליזציה מלאה, הם רק לחולים.

"אנחנו בעד הרחקת הדת מהפוליטיקה, אפשרות להתחתן עם מי שאתה רוצה, הפרטת הכשרות, שוברים בחינוך, שכר הוגן לחיילים, ולהפסיק את הגיוס בכפייה, כי בין כה רק 50% מתגייסים ו-43% מסיימים, וזה לא משרת את מטרות הצבא.

"בנושאי דת ומדינה אנחנו חושבים שהסטטוס-קוו עושה רע לדת ועושה רע לאזרחים. אנחנו מדינה יהודית, ולצורך חוק השבות יש חשיבות שהמדינה תכריע בשאלת מיהו יהודי, אבל מעבר לזה אנחנו לא חושבים שהמדינה צריכה להתערב.

"גם כלכלית, הם מתמקדים בהסתדרות ובוועדים חזקים, ואנחנו יותר שמים את הדברים על השולחן: פתיחת השוק לתחרות, הורדת מכסים, סגירת המועצות החקלאיות והורדת המכסות. אבל אנחנו הרי תמכנו בהם בבחירות הקודמות, והייתה הסכמה אידאולוגית ללכת לכיוונים יותר ליברלים. היה קשב.

"אני חושבת שיש לנו הערכה הדדית למה שכל אחד רוצה".

ליבי מולד (צילום: Hadas Parush/Flash90)
ליבי מולד (צילום: Hadas Parush/Flash90)

ומה בנוגע לשלטון החוק ולהשתתפות בבלוק החסינות לנתניהו?

"אני לא אנרכיסטית, אני מינרכיסטית (בעד ממשלה בעלת סמכויות מינימליות, נ"י), אז בוודאי ששלטון החוק. אבל אני כן מאמינה שצריך רפורמה במערכת המשפט, שהאיזונים קצת יצאו מפרופורציה, שנעשתה פליליזציה של התהליך הפוליטי וכן צריך לעשות רפורמה. אבל חס ושלום אני לא מאלה שקוראים תיגר על שלטון החוק".

מולד: "אני חושבת שלעם ישראל זה לא טוב שראש ממשלה יתעסק במשפטים. אני לא מסתכלת פרסונלית, אני מסתכלת על טובת עם ישראל. אם אצטרך להצביע על זה, אשקול זאת"

אז תצביעי נגד חסינות לנתניהו אם תיבחרי לכנסת?

"אני חושבת שלעם ישראל זה לא טוב שראש ממשלה יתעסק במשפטים, ולא יקרה כלום לעם ישראל אם יתעסקו בזה אחרי הקדנציה. אני לא מסתכלת פרסונלית, אני מסתכלת על טובת עם ישראל. אם אצטרך להצביע על זה, אשקול את פרטי הפרטים".

עוד 1,143 מילים
סגירה