שר החוץ של בחריין, ח'אלד בן אחמד אל-ח'ליפה, משתתף בוועידה הערבית לכלכלה ופיתוח חברתי בביירות, לבנון, 20 בינואר 2019 (צילום: צילום: סוכנות הידיעות האמריקאית/בילאל חוסיין)
צילום: סוכנות הידיעות האמריקאית/בילאל חוסיין

שר החוץ של בחריין תמך בישראל בגלוי. עכשיו הוא משלם את המחיר

שר החוץ הבחרייני, ח'ליד בן אחמד אל-ח'ליפה, הודח במפתיע אחרי 15 שנה בתפקיד ● השנה הוא הצטלם עם שר החוץ ישראל כ"ץ, תקף את איראן בחריפות, והתראיין לזמן ישראל ולכלי תקשורת נוספים בארץ ● מומחים חוששים כי שילם את המחיר לאחר ש"הרחיק לכת יותר מדי" ● ובישראל מקווים כי פיטוריו לא יפגעו ביחסים העדינים בין המדינות

בזמן שפוליטיקאים ישראלים מביעים התלהבות מההתקרבות המחודשת לעולם הערבי, אחד התומכים הבולטים בכך – הבכיר היחיד במפרץ שחזר והגן על זכות קיומה של ישראל ועל זכותה להגן על עצמה מבחינה צבאית – הועבר מתפקידו.

שר החוץ של בחריין, השייח' ח'אלד בן אחמד אל-ח'ליפה, שכיהן בתפקיד מאז 2005, יוחלף על ידי עבד א-לטיף בן ראשד א-זיאני, כך החליט החודש ראש הממלכה. הסיבות להדחתו הפתאומית של הדיפלומט הוותיק אינן ברורות.

חילופי הגברי יתבצעו באפריל, לאחר שזיאני יסיים את כהונתו כמזכ"ל מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ. ח'ליפה, שעלה לכותרות בשל הצהרותיו ומחוותיו הפרו-ישראליות, יעזוב את משרד החוץ וימלא תפקיד חדש, שלא היה קיים עד כה, תחת התואר "יועץ לעניינים דיפלומטיים" של המלך חמד.

בהכרזה על חילופי התפקידים, הממשלה במנאמה לא הבהירה אם מדובר בקידומו של ח'ליפה או בהורדתו בדרגה, אולם הפרשנים מסכימים כי העברה ממשרד החוץ אינה יכולה להתפרש אלא כהורדה בדרגה.

מה שהפרשנים אינם בטוחים לגביו הוא הרקע למהלך הזה.

"אנחנו צריכים להיות מאוד זהירים ולא לקפוץ למסקנות. אבל שר החוץ הזה היה מאוד פרו-ישראלי בשנים האחרונות, ובשבועות האחרונים הוא חזר לעמדה שמרנית ומיושנת יותר כלפי ישראל", אומר יואל גוזנסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב שעוסק במדינות המפרץ.

גוזנסקי מתכוון לנאומו של ח'ליפה מ-23 בנובמבר בוועידה אזורית שהתקיימה במנאמה, שבו הוא טען כי ישראל "ממשיכה להתעלם מהחוק הבינלאומי… כשהיא מרחיבה את ההתנחלויות בגדה המערבית וממשיכה בכיבוש רמת הגולן".

ישראל תוכל "ליהנות מיחסים טובים יותר עם מדינות האזור" רק אם תפגין רצון להשיג שלום ותתחייב להקמתה של מדינה פלסטינית, הוסיף שר החוץ הבחרייני.

"שר החוץ הזה היה מאוד פרו-ישראלי בשנים האחרונות, ובשבועות האחרונים הוא חזר לעמדה שמרנית ומיושנת יותר כלפי ישראל", אומר יואל גוזנסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי שעוסק במדינות המפרץ

"ראיתי בנאום הזה סימן מבשר רעות", אומר גוזנסקי. "הוא עשה שני צעדים אחורה" מהתבטאויותיו הקודמות בנוגע לישראל. "אולי הוא הרחיק לכת מדי".

גוזנסקי משער כי ייתכן שהשלטון בבחריין מאמין שהממשל האמריקאי – שחשף במנאמה את החלק הראשון של "תכנית המאה" שלו – אינו צפוי לפרסם את חלקה השני בקרוב. "או אולי הם מוטרדים מאיראן ומגורמים קיצוניים אחרים. אולי הפטרונים הסעודים שלהם אמרו להם, 'הלכתם רחוק מדי'?".

שר החוץ ישראל כ"ץ ועמיתו הבחרייני ח'אלד בן אחמד אל-ח'ליפה מצטלמים יחד במחלקת המדינה בוושינגטון, 17 ביולי 2019 (צילום: Courtesy)
ישראל כ"ץ ועמיתו הבחרייני ח'אלד בן אחמד אל-ח'ליפה במחלקת המדינה בוושינגטון, 17 ביולי 2019 (צילום: Courtesy)

ספקולציות שונות

"אל-ערבי", אתר האינטרנט שהקים ח"כ לשעבר עזמי בשארה, שנמלט מהארץ וידוע כמי שמקורב לקטר, פרסם מאמר העוסק בספקולציות שונות בנושא.

בין הסיבות האפשריות למהלך מונים שם את "גישתו העוינת" של ח'ליפה כלפי איראן וקטר, המוניטין שלו כ"אחד מסנדקי הנורמליזציה עם ישראל", הצהרותיו הפומביות על זכות ישראל להגן על עצמה ואינטריגות פנימיות בארמון במנאמה.

לדברי סיימון הנדרסון, מומחה לבחריין במכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון, הדחתו לא הייתה בלתי צפויה, משום שמשרד החוץ במנאמה הפך ל"אונייה שוקעת" תחת הנהגתו. ח'ליפה לא סיפק את "המנהיגות הביורוקרטית שרצו הדיפלומטים בבחריין", אומר הנדרסון. ח'ליפה, בן משפחת המלוכה בעצמו, היה בעל בריתו של יורש העצר סלמאן, מנהיג המחנה המתון בממלכה הבחריינית.

הנדרסון מעריך כי החלפתו של ח'ליפה תוביל קרוב לוודאי ל"שינויי מדיניות קוסמטיים. הוא תמך מאוד בפיתוח קשרים עם ישראל. הוא גם דיבר בגלוי נגד קטר השכנה. ייתכן שזיאני יעדן את הרטוריקה הזאת, אולי בשני הנושאים".

תפקידו העתידי של שר החוץ היוצא בעיצוב מדיניות החוץ "עשוי להיות מזערי", אומר הנדרסון, למרות התואר המפואר שלו כ"יועץ הדיפלומטי" של המלך חמד.

מגדל משרדים במנאמה, בחריין, הנושא את תמונתם של מלך בחריין, חמד בן עיסא אל-ח'ליפה, במרכז, ראש הממשלה ח'ליפה בן סלמאן אל-ח'ליפה, משמאל, ויורש העצר סלמאן בן אחמד אל-ח'ליפה, מימין, 3 באוקטובר 2011 (צילום: סוכנות הידיעות האמריקאית/חסן ג'מלי, ארכיון)
מגדל משרדים במנאמה, בחריין, הנושא את תמונתם של מלך בחריין, חמד בן עיסא אל-ח'ליפה, במרכז, ראש הממשלה ח'ליפה בן סלמאן אל-ח'ליפה, משמאל, ויורש העצר סלמאן בן אחמד אל-ח'ליפה, מימין (צילום: AP/חסן ג'מלי, ארכיון)

הפיל שבחדר

תהיה אשר תהיה הסיבה האמיתית לחילופי הגברי במשרד החוץ הבחרייני, כל הצדדים המעורבים בדבר התייחסו לכך בפומבי באופן חיובי.

בהצהרתו מ-2 בינואר, יורש העצר סלמאן שיבח את הצלחתו של ח'ליפה, "בעיקר תרומתו לקידום סדר היום הבינלאומי של הממלכה". הוא המשיך ואיחל לו "הצלחה רבה בתפקידו החדש כיועצו של המלך לעניינים דיפלומטיים".

באותו היום, ח'ליפה, שמצהיר על עצמו כ"חובב הנאות וטיולים בעולם", השתמש בטוויטר כדי להביע שפלות רוח. "שירתי את הוד מעלתו ואת ארצי במיטב יכולתי, ואמשיך לשרת אותם כל חיי", הוא צייץ, והוסיף כי הוא "מעביר כעת את הדגל לאח יקר ורב-יכולת שלמדתי ממנו רבות".

ח'ליפה, שמצהיר על עצמו כ"חובב הנאות וטיולים", השתמש בטוויטר כדי להביע שפלות רוח. "שירתי את הוד מעלתו ואת ארצי במיטב יכולתי, ואמשיך לשרת אותם כל חיי", הוא צייץ, והוסיף כי הוא "מעביר כעת את הדגל"

כמה ימים מאוחר יותר, המלך חמד נפגש עם הדיפלומט היוצא בארמונו, איחל לו הצלחה ושיבח אותו על "מאמציו רבי הערך" בחיזוק קשרי החוץ של בחריין.

ח'ליפה, מצדו, הודה למלך על התמיכה שקיבל במהלך השנים, והוסיף כי הדרכתו של הוד מעלתו אפשרה לו להוביל את הדיפלומטיה של בחריין לגבהים חדשים, להגן על "האינטרסים של הממלכה ולחזק את עמדתה החלוצית באזור ובעולם".

בתמונה מהפגישה, שפורסמה באתר הרשמי של משרד החוץ, נראים השניים מחייכים זה לזה – אף על פי שהם יושבים במרחק רב זה מזה.

ביום שני ח'ליפה נפגש עם זיאני במשרד החוץ. באופן משונה, עיקרי הדברים שפורסמו מהפגישה כללו את השבחים שהשניים הרעיפו זה על זה, ללא התייחסות לפיל שבחדר – העובדה ששר החוץ היוצא מארח את יורשו המיועד.

מעט מאוד ידוע על השפעתו העתידית של זיאני על מדיניות החוץ הבחריינית, שעיקריה נקבעים על ידי המלך. פרשנים מעריכים כי היות שח'ליפה לא היה מציג עמדה ידידותית כלפי ישראל מבלי לקבל אור ירוק לכך מצד הארמון, מנאמה תמשיך במגמת ההתקרבות לירושלים – אם כי ייתכן שבאופן פחות פומבי.

בישראל, החלפתו של ח'ליפה כמעט לא זכתה לתשומת לב, ופוליטיקאים בירושלים מציינים כי הם צופים שהתחממות היחסים תימשך ללא הפרעה.

"ההזדמנות לפתח קשרים חדשים עם מדינות ערב, האפשרות הזו גדולה מאי פעם", אמר ראש הממשלה נתניהו ביום ראשון. "אנחנו עובדים על זה. אני עובד על זה, כל יום, גם לאחרונה. אני מאמין שזה יכול להניב פירות בקרוב".

כתב זמן ישראל רפאל אהרן (משמאל) עם שר החוץ הבחרייני, השייח' ח'אלד בן אחמד אל-חליפה
כתב זמן ישראל רפאל אהרן (משמאל) עם שר החוץ הבחרייני, השייח' ח'אלד בן אחמד אל-חליפה

התראיין לתקשורת הישראלית

ח'ליפה היה במידה רבה הפנים של ההתקרבות המחודשת בין ישראל למדינות המפרץ, היות שהעניק ראיונות נדירים לכתבים ישראלים ואפילו הצטלם עם עמיתו הישראלי.

במאי 2018, בעקבות תקיפת מטרות איראניות בסוריה על ידי חיל האוויר הישראלי, ח'ליפה צייץ בערבית: "כל עוד איראן תמשיך בסטטוס קוו הנוכחי, שבו היא מפעילה את כוחותיה ואת הרקטות שלה באזור, לכל מדינה – בכלל זאת ישראל – יש זכות להגן על עצמה על ידי חיסול מקור הסכנה".

במאי 2018, ח'ליפה צייץ: "כל עוד איראן תמשיך בסטטוס קוו הנוכחי, שבו היא מפעילה את כוחותיה ואת הרקטות שלה באזור, לכל מדינה – בכלל זאת ישראל – יש זכות להגן על עצמה על ידי חיסול מקור הסכנה"

בפברואר 2019, הוא טען שמצבו של תהליך השלום הישראלי-פלסטיני היה טוב הרבה יותר אלמלא התנהגותה הזדונית של איראן.

"התרגלנו לדבר על הנושא הישראלי-פלסטיני כנושא החשוב ביותר", שדורש "פתרון, בדרך זו או אחרת", אמר באירוע שהתקיים בדלתיים סגורות בשולי ועידת ורשה. "אבל אז, בשלב מאוחר יותר, זיהינו אתגר גדול יותר, רעיל יותר – למעשה הרעיל ביותר בהיסטוריה שלנו – שהגיע מהרפובליקה האסלאמית של איראן".

ארבעה חודשים לאחר מכן, ח'ליפה העניק שלושה ראיונות לתקשורת הישראלית – בכלל זאת לזמן ישראל – והביע הכרה מפורשת בזכות קיומה של ישראל.

"אז אנחנו מאמינים שמדינת ישראל תמשיך להתקיים, ואנחנו מעוניינים ביחסים טובים יותר איתה, אנחנו מעוניינים בשלום איתה", הוא אמר לנו בזמנו.

בחודש יולי, ח'ליפה הצטלם באופן חסר תקדים עם שר החוץ ישראל כ"ץ בפגישתם בשולי ועידה בוושינגטון, שכ"ץ תיאר כ"עוד דוגמה לקשרים הדיפלומטיים המתרחבים שלנו".

מאוחר יותר כ"ץ פרסם הצהרה שבה אמר כי הפגישה תואמה על ידי אנשי מחלקת המדינה האמריקאית, וכי הוא וח'ליפה שוחחו על איראן, על האיומים האזוריים ועל היחסים הבילטרליים, והסכימו לשמור על קשר.

ח'ליפה עצמו מעולם לא דיבר על הפגישה בפומבי.

עוד 1,103 מילים
כל הזמן // שבת, 29 בפברואר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ההמונים שהדיחו את מובארכ מבקשים ממנו סליחה אחרי מותו ● העולם הערבי אדיש לגורל הפליטים הסורים ● הדאגה מהקורונה מאיימת על מצוות האסלאם ● ומי טרפד ביקור היסטורי של מובארכ בארץ, לפני 38 שנה? ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,075 מילים

השבט אמר את דברו טיול ברחוב שבטי ישראל בירושלים

רחוב אחד בירושלים משך אליו אצילים, צליינים, טייקונים ושליחים מאירופה במשך שנים רבות ● מיסיונרים בריטים, בנקאים שווייצרים, איטלקים, רומנים ופינים, כולם מצאו את מקומם ברחוב שבטי ישראל ● וכולם השאירו מאחוריהם מורשת היסטורית ואדריכלית מפוארת

עוד 1,091 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
פָּאנִיקָה

"בסיומו של שבוע דרמטי, עם התפרצות הקורונה בישראל ומטחי רקטות על יישובי הדרום, אנו מתחילים להיערך לקראת שבוע שידורים מיוחד: לראשונה בתולדות ישראל יתקיים סיבוב בחירות שלישי תוך פחות משנה, ומיד לאחריו ייפתח משפט פלילי חסר תקדים של ראש ממשלה. כתבינו כבר פרושים בכל מוקדי הפאניקה, עם כל העדכונים מזרי האימה"

עוד 1,044 מילים
עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

למקרה שפיספסת

הוזלה במסע למכה? במגזר הערבי לא מאמינים לנתניהו

מוסטפה עאזם, מנכ"ל חברת התיירות אלעוליא, הוא האיש ששולח עשרות אלפי ערבים ישראלים להתפלל במכה בכל שנה ● את ההבטחות של נתניהו ודרעי להקלת המסע הזה הוא לוקח בעירבון מוגבל ● לדבריו, סעודיה מתנגדת נחרצות לטיסות מישראל, וההתבטאויות של הפוליטיקאים בארץ רק מקשיחות את עמדתה ● עד שיהיה שלום, המוסלמים הישראלים ימשיכו לשלם על טיסה כפולה ולהוציא שני דרכונים בדרך לקיום מצווה של פעם בחיים

עוד 1,823 מילים

תגובות אחרונות

ירידה דרמטית בהזמנת "טיסות בחירות"

בחברות התיירות מדווחים על ירידה דרמטית של עשרות אחוזים בהזמנת טיסות לחו"ל סביב הבחירות, בהשוואה למערכות בחירות קודמות ● הירידה החלה עוד לפני ביטולי הטיסות, והרבה לפני המלצת משרד הבריאות להימנע מלטוס ● אבל לא בטוח שזה יביא לעלייה באחוזי ההצבעה ● בדיקת זמן ישראל

"תיירות הבחירות" רשמה ירידה דרמטית ביחס למערכות בחירות קודמות, כך עולה מבדיקת זמן ישראל. הירידה בהזמנת טיסות לחו"ל החלה עוד לפני התפרצות הקורונה באמצע ינואר, והתחזקה מאז ההתפרצות. יצוין כי כל זה קרה הרבה לפני המלצת משרד הבריאות שלא לנסוע לחו"ל בכלל.

בכל מערכת בחירות שהתקיימה בשנים האחרונות נרשם גל של מה שמכונה בסוכנויות הנסיעות "חבילות בחירות": חופשות, חבילות נופש וטיולים שמתחילים בסופ"ש שלפני הבחירות, ממשיכים ב"גשר" ומסתיימים בבחירות עצמן, שמתקיימות בישראל תמיד בימי שני או שלישי (לרוב בשלישי). בבחירות מועד א' ומועד ב' שהתקיימו ב-2019 נרשמו הזמנות גבוהות במיוחד של חבילות כאלה.

לפי דיווח בחדשות 12 אתמול (חמישי), ההערכה היא שכ-100 אלף בעלי זכות הצבעה נוספים יהיו בארץ בבחירות ביום שני, לעומת הבחירות הקודמות, בשל בהלת הקורונה וביטול קווי התעופה ליעדים רבים בחו״ל. אולם בדיקת זמן ישראל מראה כי המספרים ככל הנראה גבוהים אף יותר – בגלל ירידה דרסטית בהזמנות שהחלה עוד לפני התפרצות המגפה.

מנתוני חברת טרווליסט להשוואת מחירים בתיירות, עולה כי בהזמנות שהתקבלו בדצמבר נרשמה ירידה של 15% ביחס לתקופה המקבילה לקראת הבחירות הקודמות – הזמנות מחודש יוני לסוף השבוע של הבחירות בספטמבר.

מהצלבת הנתונים עם אלה של סוכנויות נסיעות, עולה כי מדובר במגמה. עם זאת בסוכנויות הידיעות חששו מלדבר על כך לייחוס, כדי לא להודות בירידה במכירות.

בטרווליסט ובחברות נסיעות ותיירות אחרות אין הסבר מלא לירידה בהזמנות שנרשמה עוד לפני הקורונה. הסבר חלקי לכך קשור לנטייה של משפחות לצאת לחופשות בספטמבר, בתחילת שנת הלימודים וקרוב לחגי תשרי, יותר מאשר בחודש מרץ, שבו הלימודים בשיאן, ומתקיימות בו חגיגות פורים שבהן ילדים רוצים להשתתף. ואולם, חלק מהירידה היא גם ביחס לבחירות מועד א' שהתקיימו גם הן במרץ.

נמל התעופה בן גוריון (צילום: Moshe Shai/FLASH90)
נמל התעופה בן גוריון (צילום: Moshe Shai/FLASH90)

מאז שהתפרצה הקורונה מדובר בירידה דרמטית הרבה יותר בהזמנת נסיעות לחו"ל, כולל הזמנות לסוף השבוע הקרוב וליום הבחירות.

לפי נתוני טרווליסט מספר ההזמנות לטיסות לסין שנרשמו בפברואר ירד ב-95%, בטיסות למדינות מזרח אסיה נרשמה ירידה של 60% ל-80%,  בטיסות לאיטליה נרשמה ירידה של כ-50% ולשאר מדינות אירופה הירידה היא בין 5% ל-20%.

נתוני טרווליסט אינם כוללים ביטולים. בחברות תיירות שונות אישרו את הנתונים הללו ודיברו, בנוסף, על גל ביטולי טיסות. ואולם, ביטולי "חבילות הבחירות" נמצאים בירידה, כיוון שרוב החברות אינן מחזירות לנוסעים כסף על הטיסות לרוב היעדים, למעט טיסות שהוזמנו לסין, יפן, קוריאה ואיטליה שלגביהן הוצאה אזהרת מסע. בנסיבות אלה חוששים הלקוחות לבטל טיסות סמוך לזמן הטיסה.

"הישראלים נוטים להיכנס לבהלה ולבטל טיסות מיד אחרי אירועים כמו פיגועים, אבל נרגעים וחוזרים לטוס כמה חודשים אחר כך, גם ליעדים שהותקפו בפיגועים. אם יהיו בחירות רביעיות הן לא יושפעו מהקורונה"

"הניסיון מאירועים קודמים מראה שבהלת הקורונה וביטולי הטיסות יסתיימו מהר מאוד, גם אם הקורונה תמשיך להתפשט", העריך גורם בחברת תיירות.

"הישראלים נוטים להיכנס לבהלה ולבטל טיסות מיד אחרי אירועים כמו פיגועים, אבל נרגעים וחוזרים לטוס כמה חודשים אחר כך, גם ליעדים שהותקפו בפיגועים. אם יהיו בחירות רביעיות הן לא יושפעו מהקורונה".

סקר: 6.5% יוותרו על זכות ההצבעה בגלל הקורונה

האם הירידה החדה בהיקף הטיסות לחו"ל תביא לעלייה בשיעור ההצבעה? ניתן להעריך שכן, אבל היא עשויה להתקזז עם ירידה בהצבעה בשל מחלת הקורונה עצמה. לפי סקר של "מדגם", כ-400 אלף איש בעלי זכות בחירה שוקלים שלא להגיע כלל לקלפי ביום הבחירות, מתוך חשש להידבק בווירוס הקורונה.

הנסקרים נשאלו: "האם את/ה שוקל/ת, או לא שוקל/ת, לוותר על זכות ההצבעה שלך ולא להגיע לקלפי ביום הבחירות בשל החשש מנגיף הקורונה?" 6.5% מהנשאלים השיבו בחיוב. לפי הסקר, השיעור הגבוה ביותר של האנשים שחוששים להגיע לקלפי בגלל הקורונה הם דווקא צעירים – 14% מהנשאלים בגילאי 18-34, וזאת למרות שמחלת הקורונה מסכנת בעיקר מבוגרים מגיל 60 ומעלה.

הנסקרים גם נשאלו אם הם חוששים להגיע לקלפי בגלל האירועים הביטחוניים בדרום. התשובות מראות שלאירועים בדרום אין כל השפעה על הכוונה להצביע.

עוד 565 מילים

פס"ד העליון בשאלת הפונדקאות: פריצת דרך במשפט החוקתי

פסיקת בית המשפט העליון אמש לאפשר לזוגות חד-מיניים ולגברים יחידים לגבש הסדר פונדקאות בישראל, מצטרפת לשורה של פסקי דין אשר דאגו לזכויות האזרח של קהילת הלהט״ב ● אך פסק הדין אתמול יוצא דופן גם מהבחינה המשפטית ● ערב הבחירות, בחר לו בית המשפט עיתוי מעניין לפרסם פסק דין חוקתי בעל השלכות מרעישות ● פרשנות

עוד 769 מילים

סקר אחרון בהחלט: גוש הימין מתחזק

נתניהו לקראת משפטו: "ממש לא מתכוון לבקש עסקת טיעון" ● פרץ: "נקים ממשלה עם כחול לבן ותמיכה של ישראל ביתנו והרשימה המשותפת"​ ● נתניהו בתגובה: "האמת נחשפה, גנץ סגר ממשלה בתמיכת המשותפת וליברמן" ● גנץ פיטר את יועצו הבכיר ישראל בכר שקרא לו "סכנה לישראל"

עוד 37 עדכונים

ליברמן מפזר פייק הערכות, והתקשורת קונה את זה

יו״ר ישראל ביתנו מקבל זמן אוויר יקר-ערך בתוכניות פופולריות בערוצי התקשורת בזכות הצהרות ונבואות, לצד סקופים ביטחוניים שאסורים בפרסום ● עד כה ליברמן הבטיח שנתניהו יפרוש, שלא תהיה ממשלה עם החרדים, לא תקום ממשלה בתמיכת הערבים, ולא יהיו בחירות רביעיות ● הוא גם הצהיר כי גנץ לא בשל לראשות הממשלה ● אז מי כן? ליברמן כמובן ● פרשנות

אביגדור ליברמן אימץ שתי דרכים שעוזרות לו להישאר רלוונטי ולהשיג ראיונות שווים בתוכניות פופולריות. הדרך הראשונה היא לעורר תקווה: ליברמן מגיע לאולפנים עם אייטמים מופרכים וניתוחים חסרי שחר שמבשרים על לכתו של בנימין נתניהו מיד אחרי הבחירות, יהיה מה שיהיה.

הדרך השנייה, שנוספת על הראשונה: ליברמן מספק סקופים מתחום עיסוקו המיניסטריאלי האחרון במשרד הביטחון, עובר עבירות צנזורה, אבל למי אכפת.

במוצאי שבת האחרונים הוא הגיע ל"פגוש את העיתונות" בערוץ 12 וחשף את הנסיעה לקטאר של ראש המוסד ואלוף פיקוד הדרום. אתמול בבוקר כבר התאכזבו המראיינים השונים מכך שהוא לא שחרר להם עוד איזה סוד ביטחוני שכזה, אבל הסתפקו בבשורה על פי ליברמן: ראש הממשלה בנימין נתניהו סיים את דרכו.

ליברמן מבטיח כך: לא יהיו בחירות רביעיות; לא תהיה ממשלת אחדות; תקום ממשלה בלי נתניהו; בממשלה הזו לא יהיו חרדים ולא ערבים. אחרי שניכה את הערבים והחרדים, וגם את נתניהו, הוא נשאר עם 90 חברי כנסת.

למה נתניהו יהיה בחוץ? כי אחרי הבחירות ראש הממשלה הולך לעסקת טיעון, מכיוון שאין לו רוב בליכוד לפסקת ההתגברות. למה הוא לא הולך לעסקת טיעון לפני הבחירות? אין לליברמן תשובה. ומי יהיה ראש הממשלה, אם לא נתניהו? ליברמן טוען שבני גנץ אינו בשל לתפקיד. מי כן בשל? ליברמן עצמו, כנראה.

כל כך הרבה שטויות והערכות סותרות. אגב, גורמים משפטיים בכירים שמעורבים בתיק נתניהו מעריכים כי ראש הממשלה פספס את ההזדמנות לעסקת טיעון, שאותה הציע לו בשעתו עו"ד יעקב ויינרוט המנוח. הטענה היא כי היום, אחרי כל המתקפות על הפרקליטות, המדינה היא זו שלא תסכים להסדר טיעון עם נתניהו. את האפשרות הזו ליברמן לא לוקח בחשבון הצר שלו, כנראה.

לליברמן יש גם שופר, ח"כ אלי אבידר. אתמול בערב שמעתי אותו בונה את הממשלה של ליברמן, מקים ומפרק בדרך מפלגות, מרחיק ומקרב פוליטיקאים ומחלק תפקידים לכל עבר.

אבידר הוא פוליטיקאי אלמוני, חבר כנסת רק מאפריל 2019, אבל בהשראת ליברמן הוא מרגיש כמו בעל הבית, גם אם מפלגתם "ישראל ביתנו" התדרדרה אתמול לשישה מנדטים בסקרים. "בימינה יש אנשים טובים, אבל יש כאלה שלא נוכל לשבת איתם", הכריז אבידר, למשל. "[בצלאל] סמוטריץ' לא יישב איתנו, אלא אם הוא ישנה את דעותיו".

בואו נעשה סדר: לליברמן אין ממשלה. הוא במגמת ירידה וחייב כותרות. גם אם נתניהו לא ישיג גוש של 61 חברי כנסת בימין – איש לא יפרק את הליכוד ויערוק לגוש המרכז-שמאל.

נתניהו הצליח להדביק לליברמן את הסלוגן "מי שמצביע ליברמן בוחר בבחירות רביעיות". ליברמן מנסה להתחמק, בונה תזה אלטרנטיבית, ומתבל אותה עם סיפורי סבתא. עצוב רק שיש מי שקונה את הסחורה הזו בתקשורת, ומסייע לליברמן להפיץ פייק הערכות.

עוד 391 מילים

הקיפאון הפוליטי והסקרים מצביעים על סיכוי גבוה לבחירות רביעיות ● לפי החוק, אם הנשיא והכנסת ימצו את כל האפשרויות להרכבת ממשלה, הבחירות אמורות להתקיים ב-22 בספטמבר - אם כי גם ה-15 בספטמבר וה-12 באוקטובר באים בחשבון ● במקרה שהח"כים יוותרו על חלק מהזמן שהחוק מקציב להם, הבחירות יתקיימו כנראה בשבוע הראשון של יולי ● זמן ישראל עושה חשבון

עוד 719 מילים

רה"מ האיטלקי מזועזע מתגובת ישראל לקורונה

בלעדי באיטליה קיבלו בהפתעה את ההודעה על עצירת הטיסות, ומתקשים להבין את חוסר האמון של ישראל כלפיהם ● ד"ר אהרן מאירוף, יועץ בכיר למערכת הבריאות האיטלקית, לזמן ישראל: "רה"מ קונטה אמר לאנשיו כי התנהלות ישראל במשבר הקורונה תמוהה ביותר - בעיקר הפסקת הטיסות"

ממשלת איטליה והעומד בראשה המומים מהתנהלות ממשלת ישראל ואף נפגעו ממנה. כך מספר לזמן ישראל ד"ר אהרן מאירוף, שכיהן עד לאחרונה כמנהל מערך החירום של ממשלת איטליה במחוז לומברדיה, ומשמש כיום כיועץ בכיר למערכת הבריאות האיטלקית.

לדברי מאירוף, הוא נמצא בקשר רציף ויומיומי עם מקורבי ראש ממשלת איטליה, ג'וזפה קונטה. "קונטה שוחח היום עם שר הבריאות ובכירי מערכת הבריאות באיטליה ואמר, ההתנהלות של הישראלים במשבר הקורונה, בעיקר ההחלטה להפסיק את הטיסות בין המדינות, תמוהה ביותר.

״קונטה השתמש במילה 'גוועלד', ביידיש, שאותה למד ממני, ואמר, הישראלים פשוט עושים גוועלד. קונטה ונתניהו שוחחו בטלפון כמה פעמים, וקונטה אמר כי השיחות הללו לא גרמו לו להבין את התנהלות ישראל טוב יותר".

מאירוף אמר כי הוא מבין את החרדה בישראל מפני הידבקות. "אני מבין היטב את הצד של הישראלים, כי מצבים של מחלה חדשה ולא מוכרת עם הדבקה מהירה מעוררים חרדה מובנת. מצד שני, אני מבין היטב גם את התגובה של קונטה והאיטלקים, שמרגישים וחושבים שהתגובה הישראלית מוגזמת לחלוטין והיסטרית, ואני חושש שהם צודקים.

הם מרגישים שזה חוסר אמון מצד ישראל כלפי ממשלת איטליה על התפקוד שלה, שאינו במקום ואינו מגיע לה".

ג'וזפה קונטה (צילום: (Chris J Ratcliffe/Pool via AP))
ג'וזפה קונטה (צילום: (Chris J Ratcliffe/Pool via AP))

האם הפסקת הטיסות זה לא מה שאיטליה ומדינות אחרות עשו לא מזמן לסין? מדוע אסור לישראל לעשות זאת לאיטליה?

"בהחלט צריך לנהוג בזהירות, אבל כדאי לזכור שאיטליה איננה סין. צפון איטליה במיוחד היא אזור מתועש ועשיר, והרשויות כאן התגברו על המחלה במהירות רבה, גם בבידוד האזור הנגוע וגם בטיפול".

ובכל זאת יש שם אחוזי תמותה גבוהים מאוד יחסית לקורונה.

"החולים שנפטרו היו קשישים עם מחלות רקע. כדאי לזכור שזה אזור קר עם אוכלוסייה מבוגרת. אני לא ממליץ לישראלים לנסוע כרגע לאזור הנגוע, אבל עצירת טיסות לאיטליה היא מוגזמת לדעתי, וכנראה שגם בממשלת איטליה מרגישים ככה".

עוד 265 מילים

לנתניהו עדיף שהליכוד ינצח - אבל שהגוש יפסיד

עם 61 מנדטים, נתניהו יעמוד מול האפשרות שהיועמ״ש ובג״ץ יכריעו כי נאשם בפלילים אינו יכול להרכיב ממשלה ● לעומת זאת, עם הליכוד כמפלגה הגדולה אבל ללא אפשרות להקים ממשלה, נתניהו יישאר ראש ממשלת המעבר עוד חצי שנה לפחות ● בזמן הזה, הוא ירגיל את הציבור לאפשרות שראש ממשלה מכהן יכול במקביל לנהל משפט פלילי, עד שהמציאות תהפוך בעיני רבים לנורמה ● פרשנות

עוד 853 מילים

הורים בתלמה ילין דורשים: להדיח את הנהלת ביה"ס

בעקבות חשיפת זמן ישראל מאות הורים של תלמידים מ"תלמה ילין" ובוגרים של בית הספר שיגרו למשרד החינוך עצומה הקוראת להחליף את הנהלת המוסד, "שכשלה בכל מובן", לאחר חשיפת אי-הסדרים הכספיים במקום ● הם מפנים אצבע מאשימה גם כלפי ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק: "אנו דוחים מכל וכל את ניסיונות הנואלים של ראש העיר להתנער מאחריותו למצב בית הספר המוזנח ולהפקרתו בידי ניהול כושל"

עוד 572 מילים

הכו אותי, ריססו אותי בגז, אבל לא ישברו אותי

המשפחה שלו נמלטה מאוקראינה, אבל האקטיביסט אולכסנדר למנוב מאמין שההיסטוריה עומדת לצד מחוללי הרפורמות ● "לפני 10 שנים הייתה אצלנו הרבה הומופוביה, עכשיו זה שונה" ● "בעבר אנשים אמרו 'אין בעיה של שחיתות'. עכשיו יש לנו עיתונות חוקרת טובה. אנחנו אוהבים לראות תחקירים שחושפים שחיתות, וזה מפעיל לחץ על מערכת המשפט" ● "אנשים יודעים שאני יהודי עם משפחה בארץ, זה לא עניין" ● ויש מה ללמוד מישראל ● ראיון אופטימי

עוד 2,277 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה