שר החוץ של בחריין, ח'אלד בן אחמד אל-ח'ליפה, משתתף בוועידה הערבית לכלכלה ופיתוח חברתי בביירות, לבנון, 20 בינואר 2019 (צילום: צילום: סוכנות הידיעות האמריקאית/בילאל חוסיין)
צילום: סוכנות הידיעות האמריקאית/בילאל חוסיין

שר החוץ של בחריין תמך בישראל בגלוי. עכשיו הוא משלם את המחיר

שר החוץ הבחרייני, ח'ליד בן אחמד אל-ח'ליפה, הודח במפתיע אחרי 15 שנה בתפקיד ● השנה הוא הצטלם עם שר החוץ ישראל כ"ץ, תקף את איראן בחריפות, והתראיין לזמן ישראל ולכלי תקשורת נוספים בארץ ● מומחים חוששים כי שילם את המחיר לאחר ש"הרחיק לכת יותר מדי" ● ובישראל מקווים כי פיטוריו לא יפגעו ביחסים העדינים בין המדינות

בזמן שפוליטיקאים ישראלים מביעים התלהבות מההתקרבות המחודשת לעולם הערבי, אחד התומכים הבולטים בכך – הבכיר היחיד במפרץ שחזר והגן על זכות קיומה של ישראל ועל זכותה להגן על עצמה מבחינה צבאית – הועבר מתפקידו.

שר החוץ של בחריין, השייח' ח'אלד בן אחמד אל-ח'ליפה, שכיהן בתפקיד מאז 2005, יוחלף על ידי עבד א-לטיף בן ראשד א-זיאני, כך החליט החודש ראש הממלכה. הסיבות להדחתו הפתאומית של הדיפלומט הוותיק אינן ברורות.

חילופי הגברי יתבצעו באפריל, לאחר שזיאני יסיים את כהונתו כמזכ"ל מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ. ח'ליפה, שעלה לכותרות בשל הצהרותיו ומחוותיו הפרו-ישראליות, יעזוב את משרד החוץ וימלא תפקיד חדש, שלא היה קיים עד כה, תחת התואר "יועץ לעניינים דיפלומטיים" של המלך חמד.

בהכרזה על חילופי התפקידים, הממשלה במנאמה לא הבהירה אם מדובר בקידומו של ח'ליפה או בהורדתו בדרגה, אולם הפרשנים מסכימים כי העברה ממשרד החוץ אינה יכולה להתפרש אלא כהורדה בדרגה.

מה שהפרשנים אינם בטוחים לגביו הוא הרקע למהלך הזה.

"אנחנו צריכים להיות מאוד זהירים ולא לקפוץ למסקנות. אבל שר החוץ הזה היה מאוד פרו-ישראלי בשנים האחרונות, ובשבועות האחרונים הוא חזר לעמדה שמרנית ומיושנת יותר כלפי ישראל", אומר יואל גוזנסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב שעוסק במדינות המפרץ.

גוזנסקי מתכוון לנאומו של ח'ליפה מ-23 בנובמבר בוועידה אזורית שהתקיימה במנאמה, שבו הוא טען כי ישראל "ממשיכה להתעלם מהחוק הבינלאומי… כשהיא מרחיבה את ההתנחלויות בגדה המערבית וממשיכה בכיבוש רמת הגולן".

ישראל תוכל "ליהנות מיחסים טובים יותר עם מדינות האזור" רק אם תפגין רצון להשיג שלום ותתחייב להקמתה של מדינה פלסטינית, הוסיף שר החוץ הבחרייני.

"שר החוץ הזה היה מאוד פרו-ישראלי בשנים האחרונות, ובשבועות האחרונים הוא חזר לעמדה שמרנית ומיושנת יותר כלפי ישראל", אומר יואל גוזנסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי שעוסק במדינות המפרץ

"ראיתי בנאום הזה סימן מבשר רעות", אומר גוזנסקי. "הוא עשה שני צעדים אחורה" מהתבטאויותיו הקודמות בנוגע לישראל. "אולי הוא הרחיק לכת מדי".

גוזנסקי משער כי ייתכן שהשלטון בבחריין מאמין שהממשל האמריקאי – שחשף במנאמה את החלק הראשון של "תכנית המאה" שלו – אינו צפוי לפרסם את חלקה השני בקרוב. "או אולי הם מוטרדים מאיראן ומגורמים קיצוניים אחרים. אולי הפטרונים הסעודים שלהם אמרו להם, 'הלכתם רחוק מדי'?".

שר החוץ ישראל כ"ץ ועמיתו הבחרייני ח'אלד בן אחמד אל-ח'ליפה מצטלמים יחד במחלקת המדינה בוושינגטון, 17 ביולי 2019 (צילום: Courtesy)
ישראל כ"ץ ועמיתו הבחרייני ח'אלד בן אחמד אל-ח'ליפה במחלקת המדינה בוושינגטון, 17 ביולי 2019 (צילום: Courtesy)

ספקולציות שונות

"אל-ערבי", אתר האינטרנט שהקים ח"כ לשעבר עזמי בשארה, שנמלט מהארץ וידוע כמי שמקורב לקטר, פרסם מאמר העוסק בספקולציות שונות בנושא.

בין הסיבות האפשריות למהלך מונים שם את "גישתו העוינת" של ח'ליפה כלפי איראן וקטר, המוניטין שלו כ"אחד מסנדקי הנורמליזציה עם ישראל", הצהרותיו הפומביות על זכות ישראל להגן על עצמה ואינטריגות פנימיות בארמון במנאמה.

לדברי סיימון הנדרסון, מומחה לבחריין במכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון, הדחתו לא הייתה בלתי צפויה, משום שמשרד החוץ במנאמה הפך ל"אונייה שוקעת" תחת הנהגתו. ח'ליפה לא סיפק את "המנהיגות הביורוקרטית שרצו הדיפלומטים בבחריין", אומר הנדרסון. ח'ליפה, בן משפחת המלוכה בעצמו, היה בעל בריתו של יורש העצר סלמאן, מנהיג המחנה המתון בממלכה הבחריינית.

הנדרסון מעריך כי החלפתו של ח'ליפה תוביל קרוב לוודאי ל"שינויי מדיניות קוסמטיים. הוא תמך מאוד בפיתוח קשרים עם ישראל. הוא גם דיבר בגלוי נגד קטר השכנה. ייתכן שזיאני יעדן את הרטוריקה הזאת, אולי בשני הנושאים".

תפקידו העתידי של שר החוץ היוצא בעיצוב מדיניות החוץ "עשוי להיות מזערי", אומר הנדרסון, למרות התואר המפואר שלו כ"יועץ הדיפלומטי" של המלך חמד.

מגדל משרדים במנאמה, בחריין, הנושא את תמונתם של מלך בחריין, חמד בן עיסא אל-ח'ליפה, במרכז, ראש הממשלה ח'ליפה בן סלמאן אל-ח'ליפה, משמאל, ויורש העצר סלמאן בן אחמד אל-ח'ליפה, מימין, 3 באוקטובר 2011 (צילום: סוכנות הידיעות האמריקאית/חסן ג'מלי, ארכיון)
מגדל משרדים במנאמה, בחריין, הנושא את תמונתם של מלך בחריין, חמד בן עיסא אל-ח'ליפה, במרכז, ראש הממשלה ח'ליפה בן סלמאן אל-ח'ליפה, משמאל, ויורש העצר סלמאן בן אחמד אל-ח'ליפה, מימין (צילום: AP/חסן ג'מלי, ארכיון)

הפיל שבחדר

תהיה אשר תהיה הסיבה האמיתית לחילופי הגברי במשרד החוץ הבחרייני, כל הצדדים המעורבים בדבר התייחסו לכך בפומבי באופן חיובי.

בהצהרתו מ-2 בינואר, יורש העצר סלמאן שיבח את הצלחתו של ח'ליפה, "בעיקר תרומתו לקידום סדר היום הבינלאומי של הממלכה". הוא המשיך ואיחל לו "הצלחה רבה בתפקידו החדש כיועצו של המלך לעניינים דיפלומטיים".

באותו היום, ח'ליפה, שמצהיר על עצמו כ"חובב הנאות וטיולים בעולם", השתמש בטוויטר כדי להביע שפלות רוח. "שירתי את הוד מעלתו ואת ארצי במיטב יכולתי, ואמשיך לשרת אותם כל חיי", הוא צייץ, והוסיף כי הוא "מעביר כעת את הדגל לאח יקר ורב-יכולת שלמדתי ממנו רבות".

ח'ליפה, שמצהיר על עצמו כ"חובב הנאות וטיולים", השתמש בטוויטר כדי להביע שפלות רוח. "שירתי את הוד מעלתו ואת ארצי במיטב יכולתי, ואמשיך לשרת אותם כל חיי", הוא צייץ, והוסיף כי הוא "מעביר כעת את הדגל"

כמה ימים מאוחר יותר, המלך חמד נפגש עם הדיפלומט היוצא בארמונו, איחל לו הצלחה ושיבח אותו על "מאמציו רבי הערך" בחיזוק קשרי החוץ של בחריין.

ח'ליפה, מצדו, הודה למלך על התמיכה שקיבל במהלך השנים, והוסיף כי הדרכתו של הוד מעלתו אפשרה לו להוביל את הדיפלומטיה של בחריין לגבהים חדשים, להגן על "האינטרסים של הממלכה ולחזק את עמדתה החלוצית באזור ובעולם".

בתמונה מהפגישה, שפורסמה באתר הרשמי של משרד החוץ, נראים השניים מחייכים זה לזה – אף על פי שהם יושבים במרחק רב זה מזה.

ביום שני ח'ליפה נפגש עם זיאני במשרד החוץ. באופן משונה, עיקרי הדברים שפורסמו מהפגישה כללו את השבחים שהשניים הרעיפו זה על זה, ללא התייחסות לפיל שבחדר – העובדה ששר החוץ היוצא מארח את יורשו המיועד.

מעט מאוד ידוע על השפעתו העתידית של זיאני על מדיניות החוץ הבחריינית, שעיקריה נקבעים על ידי המלך. פרשנים מעריכים כי היות שח'ליפה לא היה מציג עמדה ידידותית כלפי ישראל מבלי לקבל אור ירוק לכך מצד הארמון, מנאמה תמשיך במגמת ההתקרבות לירושלים – אם כי ייתכן שבאופן פחות פומבי.

בישראל, החלפתו של ח'ליפה כמעט לא זכתה לתשומת לב, ופוליטיקאים בירושלים מציינים כי הם צופים שהתחממות היחסים תימשך ללא הפרעה.

"ההזדמנות לפתח קשרים חדשים עם מדינות ערב, האפשרות הזו גדולה מאי פעם", אמר ראש הממשלה נתניהו ביום ראשון. "אנחנו עובדים על זה. אני עובד על זה, כל יום, גם לאחרונה. אני מאמין שזה יכול להניב פירות בקרוב".

כתב זמן ישראל רפאל אהרן (משמאל) עם שר החוץ הבחרייני, השייח' ח'אלד בן אחמד אל-חליפה
כתב זמן ישראל רפאל אהרן (משמאל) עם שר החוץ הבחרייני, השייח' ח'אלד בן אחמד אל-חליפה

התראיין לתקשורת הישראלית

ח'ליפה היה במידה רבה הפנים של ההתקרבות המחודשת בין ישראל למדינות המפרץ, היות שהעניק ראיונות נדירים לכתבים ישראלים ואפילו הצטלם עם עמיתו הישראלי.

במאי 2018, בעקבות תקיפת מטרות איראניות בסוריה על ידי חיל האוויר הישראלי, ח'ליפה צייץ בערבית: "כל עוד איראן תמשיך בסטטוס קוו הנוכחי, שבו היא מפעילה את כוחותיה ואת הרקטות שלה באזור, לכל מדינה – בכלל זאת ישראל – יש זכות להגן על עצמה על ידי חיסול מקור הסכנה".

במאי 2018, ח'ליפה צייץ: "כל עוד איראן תמשיך בסטטוס קוו הנוכחי, שבו היא מפעילה את כוחותיה ואת הרקטות שלה באזור, לכל מדינה – בכלל זאת ישראל – יש זכות להגן על עצמה על ידי חיסול מקור הסכנה"

בפברואר 2019, הוא טען שמצבו של תהליך השלום הישראלי-פלסטיני היה טוב הרבה יותר אלמלא התנהגותה הזדונית של איראן.

"התרגלנו לדבר על הנושא הישראלי-פלסטיני כנושא החשוב ביותר", שדורש "פתרון, בדרך זו או אחרת", אמר באירוע שהתקיים בדלתיים סגורות בשולי ועידת ורשה. "אבל אז, בשלב מאוחר יותר, זיהינו אתגר גדול יותר, רעיל יותר – למעשה הרעיל ביותר בהיסטוריה שלנו – שהגיע מהרפובליקה האסלאמית של איראן".

ארבעה חודשים לאחר מכן, ח'ליפה העניק שלושה ראיונות לתקשורת הישראלית – בכלל זאת לזמן ישראל – והביע הכרה מפורשת בזכות קיומה של ישראל.

"אז אנחנו מאמינים שמדינת ישראל תמשיך להתקיים, ואנחנו מעוניינים ביחסים טובים יותר איתה, אנחנו מעוניינים בשלום איתה", הוא אמר לנו בזמנו.

בחודש יולי, ח'ליפה הצטלם באופן חסר תקדים עם שר החוץ ישראל כ"ץ בפגישתם בשולי ועידה בוושינגטון, שכ"ץ תיאר כ"עוד דוגמה לקשרים הדיפלומטיים המתרחבים שלנו".

מאוחר יותר כ"ץ פרסם הצהרה שבה אמר כי הפגישה תואמה על ידי אנשי מחלקת המדינה האמריקאית, וכי הוא וח'ליפה שוחחו על איראן, על האיומים האזוריים ועל היחסים הבילטרליים, והסכימו לשמור על קשר.

ח'ליפה עצמו מעולם לא דיבר על הפגישה בפומבי.

עוד 1,103 מילים
סגירה