כתב הטיימס אוף איזראל רפאל אהרן (משמאל) מראיין את שר החוץ הבחרייני, השייח' ח'אלד בן אחמד אל-חליפה (צילום: The Times of Israel)
The Times of Israel

ראיון שר החוץ של בחריין מתראיין לעיתונאים ישראלים וחולם לבקר בירושלים

שר החוץ של בחריין, חאלד בן אחמד אל-חליפה, נחשב לאחר מהנציגים הפרו-ישראלים ביותר במפרץ ● למרות זאת, עד אתמול מעולם לא התראיין לעיתונות הישראלית ● אל-חליפה מדבר על הזכות של ישראל להגן על עצמה מול התוקפנות האיראנית, ורוצה שהציבור בישראל "ייתן אמון בכך שיש יותר משניים או שלושה קולות בעולם הערבי השואפים לשלום" ● ראיון מיוחד ואופטימי

למרות שנפגשנו כמה פעמים בעבר, שר החוץ של בחריין, חאלד בן אחמד אל-חליפה, מעולם לא הסכים שאראיין אותו לציטוט עד יום רביעי האחרון, בעת הביקור שלי במנאמה, לכיסוי סדנת השלום הכלכלי בהובלת ארצות הברית.

שר החוץ דיבר בפתיחות האופטימיות שלו בנוגע למאמצים של הממשל האמריקאי לתיווך הסכם שלום בין הישראלים לפלסטינים, ומדוע המדינה שלו החליטה לארח את הסדנה הכלכלית של הבית הלבן למרות המחאות הקשות מכיוון רמאללה.

הוא מדגיש שהיה חשוב לממשלה שלו לאמץ בחום את העיתונאים הישראלים, ומקווה כי כעת מדינת המפרץ הקטנטנה תתקבל היטב בישראל. הדיפלומט המנוסה הביע את רצונו לכונן יחסים טובים יותר, ובסופו של דבר גם להשכין שלום עם ישראל – אותה הוא מגדיר בנונשלנטיות כחלק מהאזור, וכגורם ש"נמצא כאן כדי להישאר".

למעשה, הוא תהה מדוע אנשים הופתעו כאשר לאחר מתקפה אווירית של ישראל על מטרות איראניות בסוריה במאי 2018, צייץ בטוויטר כי כל עוד טהרן ממשיכה בתוקפנות האזורית שלה, "כל מדינה – לרבות ישראל – מחזיקה בזכות להגן על עצמה על ידי חיסול מקור הסכנה".

"מה כל כך מפתיע?" הוא שואל, כאילו מדובר בדבר הכי נורמלי בעולם, ששר חוץ ערבי יגן על הזכות של המדינה היהודית להגן על עצמה. העימות הערבי-ישראל הוא פוליטי, ולכן ניתן לפתרון, אבל "קנאות דתית" היא זו שהובילה את האייטולות מאיראן "להציב איומי טילים קרוב לגבול שלכם, בשטח ערבי", הוא אומר.

"לכל מדינה יש את הזכות להגן על עצמה והתכוונתי למה שאמרתי על ישראל, משום שאתם חלק מהאזור. אין לזה קשר לבעיות בין הערבים לישראלים. אבל איראן רוצה להפוך את הסכסוך לרעיל ודתי. לכולם יש את הזכות להגן על עצמם".

"לכל מדינה יש את הזכות להגן על עצמה והתכוונתי למה שאמרתי על ישראל, משום שאתם חלק מהאזור. אין לזה קשר לבעיות בין הערבים לישראלים. אבל איראן רוצה להפוך את הסכסוך לרעיל ודתי"

חליפה אומר כי ירצה לבקר בישראל בעתיד, "יום אחד, כשהיא תהיה פתוחה ושקטה". עם זאת הוא לא מתחייב על נירמול הקשרים עם ירושלים בהיעדר הסכם שלום. "אנחנו לא רוצים לרתום את הכרכרה לפני הסוסים. בואו נבנה את זה, אנחנו בונים את הסביבה כעת, עם השגשוג הכלכלי", הוא אומר. "בואו נבנה אמון. בואו נבנה תחושת ביטחון".

חליפה, הנחשב לאחר מהנציגים הפרו-ישראלים ביותר במפרץ, רוצה שהציבור בישראל "ייתן אמון בכך שיש יותר משניים או שלושה קולות בעולם הערבי השואפים לשלום, ושהם לא מוקפים באויבים. אלא שהם מוקפים באנשים שירצו להשיג שלום, שיגרום לכולם להרגיש בנוח".

ראשית, תודה על האירוח. אנחנו לא רואים את זה כמובן מאליו, שאזרחים ישראלים מתקבלים באופן כל-כך ידידותי, שלא לדבר על יחס ה-VIP שקיבלנו.

"אנחנו מתייחסים לכולם אותו דבר, אין הבדל בין אף מבקר למבקר בבחריין. והערכנו את זה שהסכמתם להזמנה שלנו. זה משהו שתמיד רצינו לעשות. הרגשנו שיצירת קשר עם ישראלים, באמצעות אמצעי התקשורת שלכם, היא חלק חיוני בבניית אמון בכך שיש אנשים בעולם הערבי השואפים לשלום. זו המטרה הראשית שלנו, ואנחנו תמיד אומרים שזה צעד אחד שיוביל לנורמליזציה.

"כמובן שזה לא קל, אבל אמרנו את זה, ועכשיו עשינו את זה. והנה, אתה כאן בבחריין. אנחנו רוצים שהעולם יראה את בחריין, במיוחד ישראלים, ושיגלו שהמדינה ידידותית ומקבלת בברכה.

"כמו חלקים רבים בעולם הערבי, יש לנו מורשת משותפת של דו-קיום. יהודים וערבים. אנחנו מגיעים מאותו רקע, בעבר. בין אם מדובר בבגדד, הלבנט, או המגרב, או מצרים, או איראן, או כל מקום. אלו המקומות בהם חיינו יחד. יש לנו כאן בית כנסת עתיק, ואנחנו מדגישים שהוא עתיק. והוא עבור אזרחים של המדינה שלנו. זה חשוב לנו מאוד.

"חשוב לנו שישראל ראתה את בחריין בכל ערוץ. הם רואים את המקום האמיתי ויכולים להאמין שמדובר במקום של שלום".

בוא נדבר על סדנת 'שלום לשגשוג'. היא מוחרמת על ידי הפלסטינים. אבל בחריין אומרת שהיא תומכת בפלסטינים.

"ובכן, נמשיך לעבוד עם הרשות הפלסטינית. באופן היסטורי, בחריין תמיד ניסתה לעזור להם. וראינו הזדמנות טובה מאוד בסדנה הזו עבורם, לקבל תועלת ממנה. לא מדובר ביוזמה הכלכלית הראשונה שנתנו להם. היו עוד רבות בעבר.

"מזכיר המדינה לשעבר, ג'ון קרי, עשה זאת. ראש ממשלת הרשות הפלסטינית לשעבר, סאלם פיאד, עבד על זה. שר החוץ היפני טארו קונו ותאילנד עמדו בראש הקבוצה האסיאתית (לשיתוף פעולה בקרב מדינות מזרח אסיה לפיתוח פלסטיני). היוזמה הנוכחית היא מאוד רצינית, משום שיש מעורבות מלאה של המתווכת החשובה ביותר והשחקנית החשובה באזור, ארצות הברית.

"ואנחנו רואים בה בתור מרכיב חשוב מאוד. כמו שקמפ דייויד הראשון היה גורם משנה משחק, לאחר הביקור של נשיא מצרים אנואר סאדאת – אם זה יצליח, ובנינו את זה, וזה ימשוך תשומת לב, זה יהיה הגורם השני שמשנה את המשחק".

מה בנוגע לחלק הפוליטי של הצעת השלום של ארה"ב?

"לא ראינו אותה. נצטרך לחכות. אני לא יכול לדבר על משהו שאני עדיין לא מכיר. אבל אנחנו מקווים שהתכנית הפוליטית תהיה גם היא אטרקטיבית לכולם. תראו את הסדנה. היא מאוד אטרקטיבית. אתם לא רוצים לתת הצעה אטרקטיבית ואז לבוא ולהביא משהו שיכול לעכב אותה. אנחנו רוצים לראות את הכל ממשיך באותו מומנטום. אז נחכה ונראה".

האם יש נקודה שאי אפשר להתחיל ממנה עבור בחריין – פחות ממדינה פלסטינית על בסיס גבולות 1967, עם מזרח ירושלים בתור בירה? או שתשקלו כל הצעה שהבית הלבן יפרסם?

"כל דבר שאפשר להסכים עליו עם הפלסטינים".

הם הבהירו בצורה ברורה מאוד שלא יקבלו משהו שהוא פחות מריבונות.

"תראה, הם הסכימו על החלפת שטחים הדדית. בואו לא נשכח את זה. משום שחלק מהשטחים בגדה המערבית מאוכלסים כעת על ידי התנחלויות שצמחו להיות ערים. חילופי שטחים מוסכמים. הם מוכנים לדבר על זה. אנחנו נעודד אותם לעשות כך. אבל בסוף לא נצליח לאלץ את הפלסטינים לעשות כל צעד שהוא.

"אנחנו נותנים להם הזדמנות. אם הם רוצים לנצל את ההזדמנות הזו, הם צריכים לעשות החלטה חכמה. אם לא, אני לא חושב שיש הרבה מה לעשות עם הסיכוי הזה, ואנחנו נחכה לסיכוי הבא".

אני לא בטוח אם נשמעת מלא תקווה או מלא ספקות.

"לא, אני לא נשמע מלא ספקות. אני נשמע מלא תקווה. סיימתי בטון מלא תקווה – אם נאבד את ההזדמנות עכשיו, בואו לא נאבד תקווה. בואו נכוון לעתיד ונעבוד על ההזדמנות הבאה. ברגע שנסיים אחת, נתחיל לעבוד על הבאה בתור. זה מלא תקווה, לא?" הוא צוחק.

אני כמעט רוצה לסיים את הריאיון בטון חיובי. אבל יש לנו עוד נושאים לדבר עליהם. למשל הנורמליזציה בין בחריין לישראל. האם יש סיכוי למדינות לבסס קשרים דיפלומטיים, גם אם לא יהיה הסכם שלום עם הפלסטינים?

"ראה, אנחנו מחויבים ליוזמת השלום הערבית. ולדעתי, כל עוד יש חסרונות והזדמנויות מפוספסות מצד כולם, יש כאן הזדמנות מפוספסת עבור ישראל שהיא תמיד יכולה לשנות את העמדה שלה בנושא.

"הם אומרים שיוזמת השלום הערבית לא מספקת ביטחון. אז בואו נדבר על זה. דברו איתנו על זה. בואו אלינו ותגידו: 'חברים, יש לכם יוזמה טובה, אבל יש לנו דבר אחד שמדאיג אותנו'".

ראש הממשלה נתניהו עשה את זה. הוא אמר שהרעיון טוב אבל יש מספר בעיות.

"אבל מתי הוא אמר את זה? אחרי שנים על גבי שנים של המתנה. ותראה את המצב של העולם הערבי, מה שקורה עכשיו. טוב. אבל אנחנו דבקים בכך. אנחנו לא רוצים לשים את הכרכרה לפני הסוסים. בואו נבנה את זה, אנחנו בונים את הסביבה עכשיו, עם השגשוג הכלכלי. אנחנו לוקחים את זה ברצינות.

"אמרתי בראיון לערוץ טלוויזיה ישראלי, שאני רוצה לקבל את האמון של הפלסטינים. אולי אני לא אצליח לזכות בליבם מההתחלה, אבל אני רוצה שהם יקשיבו לי, שאני מדבר אליהם באופן ישיר.

"ואני רוצה שהציבור בישראל ייתן אמון בכך שיש יותר משניים או שלושה קולות בעולם הערבית השואפים לשלום. שהם לא מוקפים באויבים. אלא שהם מוקפים באנשים שרוצים להשיג שלום שיגרום לכולם להרגיש בנוח".

מצרים היתה המדינה הערבית הראשונה שחתמה על הסכם שלום עם ישראל –

"כן, זה היה גורם ששינה את המשחק".

ירדן היתה השניה, ב-1994. ואז במשך הרבה זמן לא היה כלום –

"בואו לא נאבד את ההזדמנות הזו. ההצעה הכלכלית, בואו נבנה עליה. בואו נראה את ההצעה האמריקאית. לדעתנו עלינו להצליח בצד השני, הפוליטי. כדאי לנו. אז בואו נכוון לזה. וזה יהיה הדבר הגדול הבא אחרי קמפ דיוויד".

אבל אם זה לא יעבוד, יהיה הגיוני להגיד שבחריין תהפוך למדינה השלישית שמבססת קשרים רשמיים?

"אני לא רואה את זה בתור דרישה מוקדמת עבורנו, להגיד את זה עכשיו. משום שאנחנו צריכים לחכות. אתם כאן. אתם יכולים לבוא שוב. אתם לא יודעים. אולי בתחום אחר. בואו נתמקד ביוזמה הנוכחית. אם היא תצליח והמדינות יהפכו לנורמליות, נוכל לדבר על משהו אחר.

"וג'ארד קושנר אמר, בואו נעזוב את הקלישאות, ונדבר על דברים רציניים והחיים של האנשים".

בעקבות הציוץ שלך בטוויטר לפני כמה חודשים, אז שכתבת על כך שלישראל יש זכות להגן על עצמה, אתה מבין שבאופן משתמע, אתה מכיר בישראל בתור מדינה עם זכות להיות מדינה.

"בהחלט".

באופן רשמי, ממלכת בחריין לא מכירה במדינת ישראל.

"ישראל היא מדינה. ישראל היא מדינה באזור, במזרח התיכון, מדינת ישראל".

והיא כאן להישאר.

"והיא כאן להישאר, כמובן. למי הצענו שלום? יוזמת השלום הערבית? הצענו אותה למדינה בשם מדינת ישראל, באזור. לא הצענו אותה לאי מרוחק או מדינה מרוחקת. הצענו אותה לישראל. אז אנחנו חושבים שישראל היא מדינה שתישאר, ואנחנו רוצים יחסים טובים יותר איתה, ואנחנו רוצים שלום איתה. ראה, אני חושב שזה נורמלי".

זה נורמלי עבור ישראלים. אני בטוח שאם תלך ללבנון, או אפילו איחוד האמירויות – אני לא שומע מחשבות דומות מהמנהיגים. הם אולי חושבים את זה. אבל הם לא אומרים את זה.

"לדעתנו צריך להיות להם תמיד את האומץ לחצות את הסף".

נציגים ערבים רשמיים חוששים להגיד את הדברים שאתה אומר. למה לא שמענו דברים דומים משר החוץ של איחוד האמירויות או כוויית?

"אתה יודע, אנשים שונים בגישה שלהם. אנחנו אומרים את זה. אנחנו אומרים את זה באופן פומבי. אנחנו לא מתביישים בכך. משום שאנחנו יודעים שמדובר בעמדה עקרונית, ואנחנו מסכימים עליה, ומאמינים בה. ויודעים שהאחים שלנו באזור מאמינים בה.

"אבל אולי אנחנו מדברים באופן שאנחנו מדברים. אני לא רוצה להגיד שאנחנו בטוחים יותר, כולם בטוחים, כולם עובדים קשה. אבל לכל אחד יש דרך להביע את זה, וזו הדרך של בחריין. אנחנו לא מתביישים. אנחנו יודעים מה נכון ומה לא נכון. ואנחנו יודעים מה להגיד, ואנחנו בטוחים".

אתה לא חושש מכך שאם תארח אזרחים ישראלים, ותעניק ראיונות לתקשורת הישראלית, האיראנים וגורמים עוינים אחרים ישתמשו בכך כדי לעורר זעם במדינה שלך?

"לא. הם ינסו. אבל מנסים בשבוע האחרון, אם תשים לב לתקשורת באיראן, לעורר עימות ולעצור את הסדנה הזו, לגייס את העם נגדה. הם נכשלו. אדוני, הם נכשלו. באופן מוחלט.

"הבחריינים הם אנשים בעלי ראש פתוח, אנשי עקרונות. אם רוצים לראות סוף לסכסוך הישראלי-פלסטיני, על בסיס עקרונות. אבל הם לא אנשים לוחמניים. הם יקבלו בברכה סיכוי להביע את הדעה שלהם למי שחושב אחרת מהם. ואני בטוח ששמת לב לזה.

"אתה זוכר כשנפגשנו לראשונה, בכנס איכות הסביבה COP22 בפריז? כשניגשת אליי? לא הייתי מוכן. הפתעת אותי. לא הייתי מוכן. אני תמיד צריך להכין את עצמי לשיחה עם אנשים, במיוחד עיתונאי מיומן כמוך".

תודה על המחמאה. עוד שתי שאלות, ברשותך. ראש הממשלה נתניהו היה בעומאן בשנה שעברה, על אף שלשתי המדינות אין יחסים דיפלומטיים. האם הוא אורח שיתקבל בברכה במנאמה?

"אני בטוח שהיתה סיבה, בין עומאן לישראל, לביקור הזה. אם ביקור מסוג זה יתרחש, צריכה להיות לכך משמעות ויעד. זה לא יעיל לערוך ביקור לשם הביקור. מראית העין נחמדה, אבל קצרת טווח. בואו נייצר מראית עין שתפתח עידן חדש. ולשם אנחנו שואפים.

"אם אנחנו לוקחים צעד – האמן לי, אנחנו לא נסוגים. אם אנחנו לוקחים צעד קדימה, אפילו בזמנים קשים, אנחנו לא לוקחים צעד אחורה. אז בואו נעשה משהו שלא יאפשר למרכיבים לקחת אותנו שוב צעד אחורה".

האם תסכים לבוא לישראל? האם תבקר בירושלים?

"ביום מן הימים, כן. כשהכל יהיה פתוח ושקט, הייתי רוצה לבוא לבקר, כמו שאני רוצה לבקר בישראל, לבנון או מצרים. כי כמו שאמרתי, ישראל היא מדינה באזור שלנו. זו תהיה הזדמנות שתגרום לנו להגדיש בנוח, לגרום לנו להסתכל קדימה בתור מדינות באזור. כן. בואו נחכה שהרגע הזה יגיע".

עוד 1,784 מילים
כל הזמן // יום שני, 17 בפברואר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

בוועדת הבחירות בוחנים כיצד יצביעו אזרחים שיהיו בבידוד עם שובם ממזרח אסיה

ברוב של 62 תומכים מול 43 מתנגדים אישרה מליאת הכנסת את בקשת החסינות של חיים כץ; עתירה נגד ההחלטה הוגשה לבג"ץ ● נתניהו הפר את התחייבותו להתקזז עם תמר זנדברג והצביע במליאה ● הוועדה לבדיקת מח"ש תתכנס רק לאחר הבחירות ● אשכנזי על חשיפת שיחותיו כרמטכ"ל: "אין בהקלטות האלה שום דבר חדש" ● הסתיימה השעייתו של אראל סג"ל מתאגיד השידור כאן

עוד 61 עדכונים

הנגיף מת מצחוק

נגיף הקורונה עוד לא יודע אבל אנחנו יודעים. המקום שהכי קל להדביק בו אוכלוסייה שלמה בלי שום בעיות הוא בארץ הקודש. ישראל.

זה לא עניין של מזג אוויר ולא קרבה גיאוגרפית לסין. נגיף הקורונה הזריז יתפשט בישראל בקלות בגלל הטבע הישראלי. בגלל שיטת הסמוך. בגלל תרבות החפיף. בגלל שבישראל אין אפילו שר בריאות במשרה מלאה, סגנו מאמין בבורא עולם ובפדופילית אוסטרלית, ורבניו מאמינים במנטוס כמרפא סרטן ולא בתרופות או הליכים רפואיים סדורים.

נגיף הקורונה עוד לא יודע אבל המקום שהכי קל להדביק בו אוכלוסייה שלמה הוא בישראל. לא בגלל מזג אוויר או קרבה גיאוגרפית לסין. הוא יתפשט בישראל בקלות בגלל הטבע הישראלי. שיטת הסמוך. תרבות החפיף

בישראל איש לא יעמוד בתור לבדיקות. כולם ינסו לעקוף, לקצר, לצפור, להידחף ולצעוק יאללה תעופו לי מהעיניים עם המסיכות והחלוקים שלכם כי על ה_ין של פפו קורונה שמורונה.

בישראל אין מצב להכריח אוכלוסיה שלמה להיכנס להסגר. מאז מלחמת המפרץ איש לא ילבש שוב מסיכות על הפנים ומכסימום אם יבקשו ממנו להסתגר בבית ולאטום את הדלת עם סמרטוט הוא יפרוץ בצחוק לעגני וימרח כף יד פתוחה על פרצופו של מנכ"ל משרד הבריאות.

בישראל אין נגיף בעולם שימנע מהבוחרים לצאת לקלפי בעוד שבועיים. לנהור, לדהור, לזייף, לחפף ולהביך את מינה צמח עד שתשתעל ותקיא את נשמתה על קלפיות המדגם.

בישראל אין מצב להכריח אוכלוסיה שלמה להיכנס להסגר. מאז מלחמת המפרץ איש לא ילבש מסיכות על הפנים, ואם יבקשו ממנו להסתגר בבית ולאטום את הדלת עם סמרטוט הוא יפרוץ בצחוק וימרח כף יד פתוחה על פרצופו של מנכ"ל משרד הבריאות

בישראל הרי אין בתי חולים סטריליים ואלה שפועלים כבר הורגים אלפי חולים כל שנה בלי עזרת הנגיף החדש.

הקורונה יכול לרקוד הורה במחלקות טיפול נמרץ והנהלות בתי החולים יסלקו משם את החולים. לא אותו.

בישראל אי אפשר להכניס צוותי רפואה לשכונות חרדיות בשבת והנגיף הרי לא שומר שבת וכושרו לעבור מאדם לאדם לא מוגבל לימי חול ולא כפוף להוראת מועצת גדולי התורה. יותר נכון הנגיף עלול למות מצחוק כשהרבנים הללו יאיימו עליו בפולסא דה נורא.

בישראל אי אפשר להכניס צוותי רפואה לשכונות חרדיות בשבת והנגיף הרי לא שומר שבת וכושרו לעבור מאדם לאדם לא מוגבל לימי חול ולא כפוף להוראת מועצת גדולי התורה

בישראל צוותי מטוסים לא יסתגרו עם חזרתם מסין כי הוועד לא ירשה. הממשלה לא תתכנס לתכנן מאבק בנגיף, כי ראש הממשלה כבר הודיע שהוא עצמו הנחה למצוא חיסון ולהקים מיד מפעל לחיסונים. לא פחות. מי צריך בכלל לפחד אם ראש הממשלה החזק הנחה?

פה זה ישראל לא סין. פה לראש יש מילה והתחייבות היא התחייבות. רפורמה היא רפורמה ושום נגיף לא יפריע לנו להתפרע בחופשיות.

אוי אוי כמה הקורונה יהנה פה. אני מתחיל לקנא בנגיף הגמיש הזה. מדינה שיש לה פצצות אטום לא מתמודדת עם בלונים מעופפים אז איך תתמודד עם נגיף ננומטרי? מדינה ששלחה חללית לירח לא מצליחה לבחור פרלמנט ולהקים ממשלה כבר יותר משנה. איך היא תילחם בנגיף בלתי נראה.

אוי אוי כמה הקורונה יהנה פה. אני מתחיל לקנא בנגיף הגמיש הזה. מדינה שלא מתמודדת עם בלונים מעופפים, לא מצליחה לבחור פרלמנט ולהקים ממשלה כבר יותר משנה, איך תילחם בנגיף בלתי נראה?

אפשר להרחיק את אניית הקורונה מחופי יפן, אפשר לסגור את גבולות סין. אבל ברגע שנגיף מיקרוסקופי אחד יצליח להגיע לחופי ישראל הוא יחגוג כאן על תרבות שלמה. הרי ראש הממשלה לא יגיד את האמת ואיש לא יזהר והנגיף יחגוג על עם ישראל וירבה ויפרוץ כחול אשר על שפת ים המוות.

הקורונה הוא סימן אזהרה לתרבות שלמה. הוא דורש משמעת עצמית אישית ולאומית. אי אפשר להבריא אוכלוסייה שלמה בלי שתישמע למערכת רפואה מודרנית, מתקדמת, משכילה ומפותחת. פשוט אי אפשר.

לא ניתן להתגבר על הנגיף אם הממשלה אינה מסוגלת לנהל תהליך מניעה זהיר ואחראי. הנגיף הזה דורש ממשלה היודעת את מלוא כובד המשימה המוטל עליה כדי למנוע מגיפה שעלולה לגרום למוות המוני במדינה שתחת אחריותה.

אפשר להרחיק את אניית הקורונה מחופי יפן, אפשר לסגור את גבולות סין. אבל ברגע שנגיף מיקרוסקופי אחד יצליח להגיע לחופי ישראל הוא יחגוג כאן על תרבות שלמה. הרי ראש הממשלה לא יגיד את האמת ואיש לא יזהר

אבל זו מדינה ששריה מאמינים בחוקי הלכה מלפני אלפי שנים, בבתי ספר לנבואה, בשקרים אין סופיים ויומיומיים של ראש ממשלה שנגדו הוגש כתב אישום חמור והוא ממשיך לשקר לציבור שלם ולשריו. ממשלה כזו יכולה רק לגרום לנגיף הקורונה לגחך בציניות ולוותר בזלזול עמוק על הכניסה לארץ הזו. אולי רק זה מה שיציל אותה.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון מנוחתו עדן (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 674 מילים

נתניהו מציג: אריזה חדשה להבטחות בחירות מ-2015

ברקת הציג את החזון הכלכלי שלו ליום אחרי הבחירות שכלל הוזלה דרסטית במחירי המזון, השקעות ענק בנגב, מתן תמריצים לעסקים קטנים, וכמובן שחרור סיטונאי של אדמות מדינה כדי להוריד את מחיר הדיור ● ומאיפה יגיעו עשרות המיליארדים שיממנו את כל הטוב הזה, במדינה שבה הגירעון בשמיים? ● בשלב הזה עלה נתניהו לבמה והסביר שהכסף יגיע מ״צמיחה צמיחה וצמיחה״ ● מה שהוא לא סיפר זה שהכלכלה הישראלית חיה על חובות שלקחו על עצמם משקי בית, ואלה תורגמו לצריכה, שיצרו גרפים של צמיחה ● פרשנות

עוד 631 מילים

תלונות טויוחו, חשש לזיופי ענק בבחירות הקרובות

בדיקת זמן ישראל תלונה שארגון "משמר הבחירות" והתנועה לטוהר הבחירות הגישו למשטרה על מאות זיופי בחירות נסגרה אחרי ארבעה ימים ● מכתב שנשלח לפני שבוע לוועדת הבחירות המרכזית עם התראות ממוקדות על פוטנציאל לזיופים לא נענה ● ב-333 קלפיות לא יהיו נציגים של מפלגות המרכז והשמאל ● פעילים למען טוהר הבחירות: "הזייפנים יודעים שלא יעשו להם כלום, למה שלא יזייפו?"

עוד 1,808 מילים

מיכל הלפרין, המקורבות והחשש לניגוד עניינים במיזוג הבנקים

הממונה על התחרות מיכל הלפרין התעקשה לייצג את הציבור במיזוג של אגוד ומזרחי אף על פי שבתחילת התהליך נמנעה להתערב בשל הסדר ניגוד עניינים ● הלפרין ניצבה מול מי שעבדה תחתיה בעבר והובסה בסוף ללא קרב ● את פרוטוקול ההחלטה היא מסרבת לפרסם

עוד 1,044 מילים

למקרה שפיספסת

ליברמן דורש להדיח את הראשון לציון, ויש לזה תקדים

יו״ר ישראל ביתנו הגיש אתמול עתירה לבג״ץ בדרישה לחייב את שר המשפטים לפתוח בהליך הדחה נגד הרב הראשי יצחק יוסף, בעקבות שורה של התבטאויות גזעניות נגד יוצאי בריה״מ לשעבר ● אפשר לחשוד בעתירה שהיא נגועה במניעים פוליטיים, אבל זה לא אומר שאין לדרישה שליברמן מעלה בסיס משפטי מוצק ● פרשנות

עוד 916 מילים

תגובות אחרונות

האם זה באמת נורא שחברת סלולר תפשוט רגל?

לפעמים, אחרי הררי דיסאינפורמציה, פייק ניוז, גיבובי יחצנים ומלל אינסופי של דוברים "מטעם" ובעלי עניין שונים, צריך פשוט להיזכר בעבר הקרוב, ואולי אף להתרפק על המציאות שהייתה מנת חלקם של מרבית קוראי פוסט זה עד סוף 2011.

עד לפני כמה שנים פעלו בארץ שלוש חברות סלולר בלבד. לכל חברה היו מרכזי שירות ענקיים בכל עיר ועיירה, ובכל מרכז שירות ניסה צבא של דיילים ודיילות להנעים את זמנם של הלקוחות בטרם ייכנסו לפגישות של כחצי שעה-שעה עם נציגי החברה. במרבית המקרים אפשר היה להשוות את הפגישה הזו לביקור אצל רופא שיניים, רק שהפגישה עם נציגי חברות הסלולר הייתה כואבת יותר.

עד לפני כמה שנים פעלו בארץ 3 חברות סלולר בלבד. לכל חברה היו מרכזי שירות ענקיים בכל יישוב. לרוב אפשר היה להשוות את הפגישה הזו לביקור אצל רופא שיניים, רק שהפגישה עם נציגי חברות הסלולר הייתה כואבת יותר

מכל פינה אפשר היה לשמוע  צעקות שבר של אנשים שקיבלו חשבונות עתק מחברות הסלולר. לעיתים נשמעו גם קולות מרגיעים מצד אנשי המכירות: ״אל תדאג״,  ״נבנה עבורך מסלול מיוחד מאין כמוהו, שיכבול אותך אלינו לשלוש השנים הקרובות במחיר טוב".

כך קרה שלזקנה שאינה יודעת מה זה אימייל, העניקו חברות הסלולר במחיר "עלות" את הצעקה האחרונה של הסמארטפונים, כולל המעבד הכי טוב והכי מהיר; וללקוחות שרצו לנסוע לחו״ל הרכיבו תוכנית שחייבה אותם לשלם אלפי שקלים על בדיקת התא קולי, כך שלעיתים חשבון הסלולר בחו״ל היה גבוה יותר מהתשלום עבור הטיסה עצמה.

ואז כמו במטה קסם, נפתחו השמיים, התרחקו העננים, והשמש, כלומר התחרות החופשית, הציצה וחיממה את הארץ. חום התחרות הקפיטליסטית, המושמצת לעיתים כל כך קרובות, הצליחה להכניס היגיון וסבירות לתשלום עבור שירותי הסלולר של כל אדם ומשפחה.

כך קרה שלזקנה שאינה יודעת מה זה אימייל, העניקו חברות הסלולר במחיר "עלות" את הצעקה האחרונה של הסמארטפונים, כולל המעבד הכי טוב והכי מהיר

כשפתאום כולם הבינו שבעצם אין כל עלות לשיחה הסלולרית אחרי שהרשת עצמה הוקמה, התחיל המחיר לצנוח לאזור ה-99 שקל לחודש, גם מבלי שהלקוחות בחרו מסלול או תכנית בחברה.

גם כשאנשי העננים השחורים החלו לצעוק שיש כאן תחרות פרועה וללא כל היגיון, המשיכה השמש המטיבה לחמם עוד ועוד, והמחיר ירד ל-70 ו-50 שקל בחודש. הסוציאליסטים, מצדם, זעקו והתריעו שיהיו פיטורים, ועובדים אכן פוטרו והוסטו למקומות עבודה אחרים, שבהם לא עשקו בכל רגע נתון את קהל הלקוחות, והאבטלה לא עלתה.

כשהמחיר המשיך לרדת לאזור ה-40 שקל לחודש, התנשפו אנשי הכלכלה ה"נכונה" ומווסתת, והזהירו כי הפנסיות שלנו מושקעות באחוזים ניכרים בחברות הסלולר המצטמקות, ושגם החסכונות שלנו יצטמצמו. ואכן מניות חברות הסלולר נפלו, אך הבורסה זינקה לשיאים חדשים, והשמש הקפיטליסטית ממשיכה לחמם את כולנו.

כשהמחיר המשיך לרדת לאזור ה-40 שקל לחודש הזהירו כי הפנסיות שלנו מושקעות באחוזים ניכרים בחברות הסלולר המצטמקות, ושגם החסכונות שלנו יצטמצמו. ואכן מניות חברות הסלולר נפלו, אך הבורסה זינקה לשיאים חדשים

עכשיו הדיון מטעם אנשי החושך החורפיים הוא על התחרות המוגזמת והפרועה ועל כך שאין תמריץ לחברות הסלולר לשפר ולהכניס את רשתות דור 5, ועל כך שישראל מפגרת אחרי כל העולם החופשי. אשמח אם מישהו יסביר לי בבקשה, למה זה כל כך חשוב שיהיה לנו דור 5 בסלולר.

נכון לעכשיו אני, משפחתי ומכריי משתמשים ברשת האינטרנט בשני מצבים עיקריים. הראשון והעיקרי הוא בבית או בעבודה, ובמקומות האלה יש לי Wi-Fi שמוזרם במהירות גבוהה למדי דרך נתבים רציניים ומסודרים או אפילו, הס מלהזכיר, מחשבים המחוברים עם כבל לקיר. המצב השני הוא בדרך בסופר או בטיול כלשהו.

נראה לי שזה המקום לשאול, האם באמת אנחנו מעוניינים לשלם יותר, הרבה יותר, מדי חודש על השימוש בסלולר, להגדיל את הקרינה הבלתי מייננת בכל מקום, וכל זאת כדי שילדינו יוכלו לראות עוד סדרה או עוד סרטון דבילי ביוטיוב, בזמן שהם עולים להסעה לבית הספר או עומדים בתור לרופא בקופת חולים? למה בכלל צריך את הגלישה הסלולרית בדור 5?

נראה לי שזה המקום לשאול, האם באמת אנחנו מעוניינים לשלם הרבה יותר מדי חודש על השימוש בסלולר, להגדיל את הקרינה הבלתי מייננת בכל מקום, כדי שילדינו יוכלו לראות עוד סדרה או עוד סרטון דבילי ביוטיוב

אני מודע לכך שהפוסט נשמע כאנטי קדמתי, שלא לומר אנאכרוניסטי. אבל בואו ניקח את טענתי זו מזווית אחרת. אם באמת היה צורך כלכלי ועסקי בהקמת רשת תקשורת סלולרית לדור 5, הרי שהשמש הקפיטליסטית הייתה גורמת לאחת החברות למתג את עצמה כחברת פרימיום.

כך כולנו היינו יודעים שחברת פל-ס-פון הדמיונית היא רשת סלולרית יוקרתית ומהירה עבור אנשי עסקים ופלצנים שונים, ושהם אלה שמוכנים לשלם עבור שירות מעולה הרבה יותר (בדיוק כפי שקורה במחלקה ראשונה במטוסים או ג'יפים יוקרתיים על הכביש).

אבל אף חברת סלולר לא ממתגת את עצמה כך. אם מנסים לברר למה זה לא קורה מגלים שהסיבה לכך מאוד הגיונית: פשוט לא צריך את זה.

אני מודע לכך שהפוסט נשמע כאנטי קדמתי, שלא לומר אנאכרוניסטי. אם באמת היה צורך כלכלי ועסקי בהקמת רשת תקשורת סלולרית לדור 5, זה היה גורם לאחת החברות למתג את עצמה כחברת פרימיום

ושוב אנו מתחממים באורה של השמש הקפיטליסטית שמחטאת את הגוזמאות היחצניות השונות. בימים שבהם מחירן של חבילות הסלולר כבר ירד מתחת ל-20 שקל בחודש, עדיין נכנסים מתחרים חדשים לשוק – we. 

על רקע זה מוזרה מאוד ההתערבות של משרד התקשורת והכוונה שלו לבחון אם התחרות לא הפכה לפרועה מידי. אני טוען שאין דבר כזה תחרות פרועה מדי. מה תפקידו של משרד התקשורת? האם תפקידו להיטיב עם העם או שמא להיטיב עם החברות ובעלי ההון שלהן? מכיוון שרק לפני כמה חודשים נכנסה מתחרה חדשה לתחרות, אני מסיק מכך שהכל בסדר, ושאין שום טעם ברגולציה.

החדשות האחרונות גורסות שסלקום מתכוונת לקנות את גולן טלקום בסכום של 500-600 מיליון שקל. האם זה אומר שמדובר בתעשייה שלא שווה כלום כמו שמנסים למכור לנו? שכולם פושטים רגל וכולם מפסידים? האם הייתם מעוניינים לקנות במיליון שקל חברה שמתעסקת בייצור תקליטים? התשובה היא כמובן שלא – זה אומר שיש כאן שווי מהותי, שגולן טלקום יצרו ערך אמיתי, וששווה לסלקום להשקיע כסף רב כדי לקנות אותה.  אני רק שואל – מי ישלם את אותם 500 מיליון שקל.

החדשות האחרונות גורסות שסלקום מתכוונת לקנות את גולן טלקום בסכום של 500-600 מיליון שקל. האם זה אומר שמדובר בתעשייה שלא שווה כלום כמו שמנסים למכור לנו? שכולם פושטים רגל וכולם מפסידים?

רוב הסיכויים שברגע שהעסקה תיחתם המחירים יתחילו לעלות, לכאורה עבור התקנת דור 5 המיותר למדי, אך בפועל כדי להחזיר הלוואות שנלקחו במטרה למזג את החברות המפסידות.

אמנם בעולם העסקי אין שום מקום לנקמה ואפילו לא לרגשות שמחה לאיד. אבל אני חייב לציין שאם וכאשר אחת משלוש החברות הישנות והדינוזאוריות שתבעו כל כך הרבה ישראלים בהוצאה לפועל, יפשטו רגל, יעלה על פני שמץ של חיוך. 

ובקשר לעובדים – אל תדאגו. אין אבטלה ואתם תמצאו במהירות עבודה אחרת. אנא השאירו את השמש בשמיים ואל תתנו לעננים עם ארשת צדקנית לכסות אותה.

יהודה מודעי הוא מנהל כספים בחברה תעשייתית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,025 מילים
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

"בבל"ד תופסים את ישראל כביריון חסר גבולות"

מומחים לפוליטיקה הערבית בישראל סבורים כי למרות דברי יזבק, היא וחברי מפלגתה אינם תומכי טרור, ולכן המהלכים לפסילתם הם "משחק באש" ● לצד זאת הם מבקרים את הבדלנות של בל"ד, שהובילה אותה להיחלשות ושקיעה ● "מצביעי בל"ד חוששים מישראליזציה, והאיימניזם הפך למיינסטרים", אומר החוקר אמיר פאח'ורי

עוד 1,751 מילים

"ללא תכנית המאה, ישראל תשגשג והפלסטינים יסבלו"

ראיון ג'ייסון גרינבלט נחלץ להגנת תכנית המאה - שלא התקבלה בהתלהבות בעולם ● בראיון מיוחד לזמן ישראל הוא מדגיש את יתרונותיה עבור הפלסטינים אך קובע כי הסכסוך יוכל להיפתר רק במשא ומתן ישיר בין הצדדים ● הוא גם נערך לאפשרות שהדמוקרטים יחזרו לבית הלבן, וימהרו להיפטר מהחזון המדיני שהיה שותף מרכזי לניסוחו

עוד 1,325 מילים

ניכור הורי מעל 30 אלף ילדים לא בקשר עם אבא או אמא

זו אחת מתופעות הלוואי הכואבות והמושתקות של סכסוכי גירושים ● עשרות אלפי ילדים בוחרים לנתק קשר עם אחד ההורים, לעתים בלחץ ההורה האחר ● המדינה מתקשה להתמודד עם התופעה, וחלק מההורים המוחרמים נקלעים למשברים קשים ● עמותה הנאבקת בתופעה: "הניכור ההורי פוגע בכולם: גברים, נשים, דתיים, חילוניים, יהודים, ערבים, פרופסורים ופועלים. אף אחד לא חסין"

עוד 1,763 מילים

גנץ: בלוק הימין הוא בלוק הקרח, אחרי הבחירות הוא ימס

ראשי בלוק הימין חידשו את הצהרת הנאמנות לנתניהו ● ברקת תקף את הכלכלה הפקידותית של ניסנקורן, ויו"ר ההסתדרות לשעבר טען שחילץ אותו ממצוקות תקציביות בעיריית ירושלים ● יו"ר צומת פרש מהבחירות ויתמוך בליכוד ● מס' 2 במפלגה, שמייצג את נהגי המוניות, אמר שהדבר לא נעשה על דעתו ● גפני וליצמן תוקפים את גנץ: נגרר להסתה נגדנו

עוד 38 עדכונים

עוקף בסיבוב ברקת הציג סקרים, ונתניהו הבטיח לו את האוצר

בכירי הליכוד זועפים על הבטחתו של ראש הממשלה לתת לניר ברקת את תיק האוצר ● "הם אכולי קנאה", אומרים בסביבת ברקת, "בסקרים שברקת הציג לנתניהו הוא הראה שמינוי שלו לשר האוצר שווה לגוש הימין ארבעה מנדטים" ● למודאגים, ישראל כ"ץ יכול להראות מכתב בחתימת עורכי דין מבחירות 2015, אז הבטיח גם לו ראש הממשלה להתמנות לשר האוצר ● פרשנות

עוד 646 מילים ו-1 תגובות

דבר המועמד היהודים אינם בטוחים בעולם של טראמפ

מייקל בלומברג, ראש עיריית ניו יורק לשעבר שמתמודד כעת בבחירות המקדימות במפלגה הדמוקרטית לנשיאות, תוקף בחריפות את טראמפ ומבטיח להגן על זכויות המיעוטים ברחבי העולם ● בטור מיוחד, הוא משיב בהרחבה על חמש שאלות על אנטישמיות ויהדות בארה"ב, מתייצב לצד הקהילה הגאה וכותב גם על חוויותיו כילד יהודי באמריקה

עוד 1,359 מילים

גנץ: לא אשב עם המשותפת, נתניהו: הוא משקר

עמר בר-לב: ממשלה בתמיכת המשותפת לגיטימית ונכונה ● אביגדור ליברמן מביע את משאלת לבו: אנחנו בתום עידן נתניהו, מקווה מאוד שיפרוש ● הליכוד: יצא המרצע מהשק, ליברמן הולך עם גנץ וטיבי ● איימן עודה קיבל את פניה של צעירה ישראלית שחזרה מטורקיה אחרי שעוכבה שם חצי שנה ● עמיר פרץ: לא משנה אם לכחול-לבן יהיו 4-5 מנדטים יותר מהליכוד ● תמר זנדברג ילדה בת

עוד 21 עדכונים

החיים הכפולים של אבא

כשאריאנה נוימן הייתה ילדה בוונצואלה, היא מצאה תעודת זהות ורודה עם תמונה של אביה, בול של היטלר - ושם שכלל לא הכירה ● רק אחרי מותו של האב, היא יצאה למסע בלשי-ספרותי בעקבות התעודה ● אריאנה גילתה שאביה היה יהודי שהסתתר בברלין בזהות בדויה ועבד עבור הנאצים כדי להציל את חייו ● וזו הייתה רק החוליה הראשונה בשרשרת של סודות משפחתיים ● ראיון

עוד 1,227 מילים
טלפון ציבורי שהפך לספריה

הלו, זאת ספריה? הטלפונים הציבוריים מקבלים חיים חדשים

עיריית תל אביב הפכה טלפונים ציבוריים ישנים למיני-ספריות חינמיות לרווחת התושבים ● "אחרי ההתנעה הראשונית זה מתקיים מעצמו, אנשים לוקחים הביתה ספרים ומביאים אחרים שהם לא צריכים"

הערים בישראל, כמו בכל העולם, נעשות צפופות יותר ויותר, המדרכות צרות מלהכיל את כל המשתמשים, והעיריות מחפשות כל דרך לפנות גורמים מיותרים שתופסים מקום על המדרכה.

בנסיבות האלה, זה רק טבעי שעיריית תל אביב התחילה לפנות את תאי הטלפון הציבורי שמפוזרים ברחבי העיר. "העובדים הזרים היו האחרונים שהשתמשו בהם", אומרת נגה שביט, מנהלת מרחב קהילה צפון-מזרח בעירייה, "אבל אפילו הם כבר הפסיקו. לכל אחד היום יש טלפון נייד".

רגע לפני שאחרון תאי הטלפון ייעלם מהמרחב הציבורי, לשביט היה רעיון: להפוך חלק מהם לספרייה קטנה. "זה התחיל בסיור בוקר בשטח עם המשנה למנכ"ל העירייה. ליד הבית שלי יש תא טלפון אחד שאני כל יום עוברת לידו ולא מתייחסת אליו. התרגלנו שהם שם ואנחנו כבר לא רואים אותם.

"כשראיתי תא כזה בסיור סיקרן אותי אם הטלפון עדיין עובד. נכנסתי והרמתי את הטלפון, לא היה צליל חיוג. שאלתי, אם כך, למה הוא שם, והתשובה הייתה שיש תהליך מול בזק שאמור להביא לפינוי של כל התאים.

טלפון ציבורי שהפך לספריה
טלפון ציבורי שהפך לספריה

"מכיוון שהדבר שאני הכי אוהבת בעולם זה לקרוא, ומכיוון שראיתי איך בלונדון עושים שימושים יצירתיים בטלפונים האדומים המיתולוגיים, עלה לי רעיון – להפוך כמה תאים לספריות קטנות ופתוחות לציבור. לשמחתי, קיבלתי אור ירוק".

את הספרים שביט השיגה בעיקר מעודפים מבית אריאלה. בכל תא יש מקום לכ-100 ספרים בערך. "אחרי ההתנעה הראשונית זה מתקיים מעצמו", היא אומרת, "אנשים לוקחים הביתה ספרים ומביאים אחרים שהם רוצים להוציא מהבית. זה עובד מצוין, רוב הזמן אני לא צריכה להתערב".

ארבעה מהתאים שהפכו לספריות ממוקמים בטריטוריה של שביט בשכונות בצפון-מזרח העיר (רמת החייל, אפקה), ארבעה בשכונות הדרום (בשדרות חכמי ישראל שבשכונת שפירא, רחוב מחל בנווה אליעזר ושניים ברחוב נווה שאנן), ושניים ביפו (רחוב הבעש"ט ורחוב פעמונית).

מאות תאים אחרים כבר פונו ממדרכות העיר. עכשיו זה רשמי: מהאסימון שנפל (וגם מהטלכרט) נותר רק הביטוי.

טלפון ציבורי שהפך לספריה
טלפון ציבורי שהפך לספריה
עוד 273 מילים

יורש העצר הסעודי לא משתף פעולה עם הקרקס הנודד של נתניהו ● מצרים מודאגת מהגידול באוכלוסיה ● הפושע הסודאני שישלם על פשעיו ● הנסיך מדובאי שמשגע את הרשת ● ומה קרה לפני 15 שנה

עוד 1,156 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה