"בקרוב מאוד אני אעמיד אותך במבחן", צייץ ראש הממשלה בנימין נתניהו במהלך מלחמת המסרים הצפופה שניהל אתמול מול יו"ר כחול-לבן בני גנץ, על החלת הריבונות הישראלית בבקעת הירדן. נתניהו אולי ישמח להעמיד את גנץ במבחן, להביא את ההחלטה על סיפוח הבקעה להצבעה בשבוע הבא בכנסת (שם יש לה רוב בטוח, עם אביגדור ליברמן) ועל הדרך להביך את כחול לבן.
הבעיה היא אחרת. נתניהו לא רוצה להעמיד במבחן את ממלכת ירדן. המלך עבדאללה הוא המחסום בפני מהלך החלת הריבונות על הבקעה. נתניהו, כך אני מבין, לא רוצה להסתכן לפני הבחירות במשבר פוליטי חמור עם ירדן שיכול להקרין על העולם הערבי כולו, על היחסים עם הפלסטינים ואולי אפילו לביטול הסכמי השלום עם עמאן.
"התועלת האלקטורלית יכולה לעלות לנו ביוקר במישור הבינלאומי", אמר אמש לזמן ישראל גורם בכיר שמצוי בסוד העניינים. על קרני הדילמה הזו ישב נתניהו בסוף השבוע. ברור גם שאת ההחלטה הוא יקבל יחד עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.
נתניהו הוא לא גיבור גדול. בדרך כלל הוא זהיר מאד במהלכים מדיניים וביטחוניים דרמטיים. מצד שני, הוא חייב את תמיכת הימין. התלבטות קשה.
בעניין אחד נדמה שנתניהו כבר הכריע. הבחירות שהוא ינהל ילכו על קו פוזיטיבי. הייתי אמש (שלישי) בבנייני האומה ודי הופתעתי.
נתניהו נשא נאום שלם בלי לומר מילה אחת על הפרקליטות, האכיפה הבררנית, תפירת התיקים וחקירת עדי המדינה. אף מילה גם על החסינות. הנאומים שלו מול פעילי הליכוד לפני ואחרי הבחירות בסבב הקודם היו הרבה יותר מיליטנטיים נגד רשויות החוק. כך הוא קיווה להוציא אותם מהבית לקלפי. היום הוא משנה טקטיקה וחוזר לקמפיין אפריל שניפק לו 35 מנדטים.
שאלתי את שר המשפטים אמיר אוחנה מדע נתניהו נקט בקו הפשרני הזה. "צריך להשאיר לי משהו", הוא ענה.
וזה בדיוק מה שהולך לקרות. נתניהו יפנה לימין הרך יחד עם החבורה האשכנזית והמתונה בליכוד (השרים ישראל כ"ץ, גלעד ארדן, ציפי חוטובלי וגם יולי אדלשטיין וניר ברקת), ועם הדגשים על ההישגים של הליכוד בשנים האחרונות. הוא ינסה להחזיר את הליכודניקים שמתלבטים בינו ובין כחול-לבן או ימינה. את העבודה המלוכלכת הוא ישאיר לקבוצה הפרובוקטיבית בליכוד – אוחנה, מירי רגב, דוד אמסלם, מיקי זוהר ודוד ביטן.
נתניהו ניהל אתמול אירוע השקה עם לוק אמריקאי. הוא הציב מאחוריו חבורת צעירים מגוונת, שוטט על הבמה עם מיקרופון נייד, העלה והוריד מצגות ושרטט תרחישים שתיארו את המפה הפוליטית. הוא הגיע לבנייני האומה ועזב את המקום לצלילי השיר Eye of the Tiger של להקת Survivor.
השיר, שליווה את הסרט רוקי 3, נכתב על ידי פרנקי סאליבן, שמסרב במשך שנים לאפשר שימוש בשירו המפורסם בקמפיינים פוליטיים. ב-2012 תבע את ניוט גינגריץ' על שימוש בשיר בקמפיין הבחירות שלו, וב-2016 את מייק האקאבי. שניהם רפובליקאים. בשני המקרים, סאליבן זכה לפיצויים נאים. מעניין אם השמועה על השימוש בשיר בקמפיין של הרפובליקאי מירושלים יגיע עד למקום מושבו של סאליבן בשיקגו. בכל זאת, נתניהו הוא ליגה בינלאומית.
כך או אחרת, השיר הוא על "אדם והרצון שלו לשרוד", ונתניהו הוא אדם שרוצה לשרוד את ועדת הכנסת ולא להגיע לבחירות הבאות על ספסל הנאשמים, מה שיבטיח לו תבוסה בקלפי.
נתניהו הולך לעכב בבג"ץ את התהליך עד הבחירות, זה ברור. אתמול שמעתי את המקורבים בונים על כך שאם החסינות תוסר, הדבר מחייב אישור של מליאת הכנסת, מה שעשוי לסחוב עוד יותר את התהליך. בדקתי את התוכנית. רק אם החסינות מתקבלת, הדבר מחייב אישור מליאה.
עד הבחירות, בעוד 40 יום, יחרוש נתניהו את הארץ ויופיע ב-32 כנסים. בערים אשקלון, אשדוד, נתניה, חדרה, בת ים וירושלים הוא עשוי להופיע יותר מפעם אחת. המחקרים שלו הראו כי בערים הללו עשרות אלפי מצביעי ליכוד לא יצאו להצביע בבחירות בספטמבר.
"הליכודניקים נוהרים לקלפי", הכריז אתמול נתניהו, אבל לכנס הפתיחה בבנייני האמה נהרו רק 1,000 איש מכל הארץ, ואת האולם חצה וילון ענקי, כדי שהאירוע לא ייראה כמו פדיחה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם