האירועים בזירה הפלסטינית צריכים לעורר דאגה בירושלים

עם כתף קרה מהעולם הערבי והפטיש מוושינגטון, אבו מאזן פנה לגרוע באויביו ● התקרבות בין חמאס לרשות הפלסטינית היא מהלך מסוכן עבור ישראל ● גם בירדן, המלך תחת לחץ מהאופוזיציה ולא יוכל להרשות לעצמו להבליג אם ישראל תספח את הבקעה ● העיניים נשואות עתה לכנוס הליגה הערבית בקהיר בסוף השבוע: הטון שייצא משם יכריע את עתיד תכנית המאה ● פרשנות

מחמוד עבאס, אבו מאזן, מגיב לתכנית המאה, ב-28 בינואר 2020 (צילום: AP Photo/Majdi Mohammed)
AP Photo/Majdi Mohammed
מחמוד עבאס, אבו מאזן, מגיב לתכנית המאה, ב-28 בינואר 2020
עוד 786 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 14 ביולי 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

למנוע מעד המדינה ניר חפץ להפוך לעורך דין

פרסום ראשון לשכת עורכי הדין אישרה לאחרונה לניר חפץ, עד המדינה בתיקי נתניהו, לעשות התמחות במשפטים ● התנועה לאיכות השלטון דורשת לבטל את האישור ולמנוע ממנו להפוך לעורך דין מן המניין ● בפנייה ליו"ר הלשכה נכתב: "לא ייתכן כי אדם אשר שמו שורבב למספר רב של פרשות פליליות יתמחה בדרכו להפוך להיות עורך דין מן המניין"

התנועה לאיכות השלטון פנתה הבוקר ליו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי, בדרישה לבטל את האישור שקיבל ניר חפץ לאחרונה מהלשכה, להתמחות בתחום עריכת הדין, ולמנוע ממנו להפוך לעורך דין פעיל בשוק.

חפץ, לשעבר ראש מערך ההסברה של ראש הממשלה בנימין נתניהו וכיום עד מדינה בתיקים 2000 ו-4000, נעצר בשנת 2018 ונחשד בקבלת שוחד ובתיווך לשוחד בתיקים אלה, זאת נוסף על תיק 1270 ("פרשת גרסטל-קמיר-חפץ") שבו היה חשוד. חפץ חתם על הסכם עד מדינה לאחר ששהה שבועיים במעצר.

לאחרונה פנה חפץ לוועדת ההתמחות של לשכת עורכי הדין בבקשה כי תאשר לו לעשות התמחות במשפטים. בראיון לכאן ב' סיפר חפץ כי קיבל אישור להתמחות, וכי בכוונתו להתחיל בקרוב בקריירה חדשה כעורך דין, על אף היותו חתום על הסכם עד מדינה בתיקי ראש הממשלה. על פי הערכות, חפץ יתמחה במשרדו של עו"ד ליאור פרי.

במכתבו מפרט מנכ"ל התנועה לאיכות השלטון ד"ר שחף גל מדוע אסור לאפשר לחפץ להפוך לעורך דין מן המניין:

"נזכיר כי מר חפץ חתם על הסכם עד מדינה בפרשת 4000 לאחר שנחשד בקבלת שוחד באחת מפרשות השחיתות השלטונית החמורות בתולדות מדינת ישראל. נציין כי על פי הפרסומים בתמורה להסכם עד המדינה אשר מנע את העמדתו לדין, העביר מר חפץ לחוקרי המשטרה הקלטות רבות וחומרים אשר אסף במשך שנים על אלו שאיתם עבד".

המכתב מציין גם את פרשה 1270 שבה היה מעורב חפץ:

"מר חפץ נחשד כי בעת שהיה יועצו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, פעל על מנת להביא למינויה של השופטת הילה גרסטל למשרת היועץ המשפטי לממשלה, בתמורה לסגירת תיק מעונות ראש הממשלה, שבו נחשדה בין היתר אשת ראש הממשלה שרה נתניהו".

חפץ טען כי שיחותיו בעניין זה היו "למטרות רכילות בלבד". לאחרונה הוחלט במשטרה לגנוז את התיק, וזאת בנימוק של פערי הגירסאות.

אבי חימי, יו"ר לשכת עורכי דין (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
אבי חימי, יו"ר לשכת עורכי דין (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

בפנייה של התנועה לאיכות השלטון מצוין כי לאורך השנים שמו של חפץ שורבב לפרשיות פליליות נוספות:

"לא ייתכן כי אדם אשר במשך שנים הילך אימים על אישי ציבור רבים במדינת ישראל, אשר שמו שורבב למספר רב של פרשות פליליות, אשר נמנע מהעמדה לדין רק בשל נכונות למסור אינספור ראיות אותן שמר ליום סגריר… שאדם כזה יתמחה בדרכו להפוך להיות עורך דין מן המניין".

גל מבהיר במכתבו כי מתן האישור לחפץ פוגע פגיעה חמורה באמון הציבור בלשכת עורכי הדין, ומזכיר כמה מהפרשיות שנקשרו בשנים האחרונות בלשכת עורכי הדין, תחת ניהולו של היו"ר הקודם אפי נווה:

 "קיבלת עליך משימה כבדת משקל, להוביל ולשקם את לשכת עורכי הדין בישראל בתקופה קשה ולאחר חורבן שהותיר קודמך בתפקיד… בפניך מוטלת המשימה לשיקום מעמד עורכי הדין במדינת ישראל והשבת אמון הציבור בלישכה ובפועלה".

מלשכת עורכי הדין נמסר כי טרם קיבלו את הפנייה. ניר חפץ מסר כי אינו מעוניין להגיב.

עוד 405 מילים

כשלון המלחמה במגיפת הקורונה

המאמצים הרבים הנעשים כעת לזהות נשאים של נגיף הקורונה, וכן את מקורות הדבקתם ואת קשריהם, במטרה לזהות ולקטוע את שרשרות ההדבקה, מתבררים יותר ויותר כמאמצים סיזיפיים.

המאמצים הרבים הנעשים כעת לזהות נשאים של נגיף הקורונה, וכן את מקורות הדבקתם ואת קשריהם, במטרה לזהות ולקטוע את שרשרות ההדבקה, מתבררים יותר ויותר כמאמצים סיזיפיים

המחקרים האפידמיולוגיים מראים כי באוכלוסיה הנראית בריאה, יש מספר קטן, 5% או מעט פחות, אשר מהווים נשאים של הנגיף. אלה, המכונים בלשון משרד הבריאות ״חולים קלים״ , הנם המאגר אשר ממנו עלולים להדבק אנשים נוספים.

לפי הנתונים כיום, מקדם ההדבקה הנו בין שניים לשלושה. במלים אחרות, כל אחד מהם יכול להדביק, בממוצע, שני  בני אדם נוספים ואולי אף שלושה. וכך, האיום הוא כי מספרם של ה״חולים״ יעלה בטור גאומטרי. רובם יהיו נשאים אסימפטומטיים אך מספר קטן יחלו בצורה קשה והם אלה המאיימים למוטט את מערכת הבריאות. בכדי למנוע את המפולת הצפוייה התגייסה מדינת ישראל לקטוע את שרשרות ההדבקה.

אולם עיון מעמיק יותר מטיל ספק באפשרות לנצח בקרב זה. ראשית, אם נכון הדבר כי באוכלוסיה הבריאה כביכול מצויים 5% נשאים, כפי שדווח לאחרונה על ידי משרד הבריאות, מדובר במאות אלפים של נשאים כאלה בארץ. בכדי לאתר אותם יהיה צורך לבדוק את כל תושבי המדינה, ולאחר שיזוהו יהיה צורך להפעיל את כל מערכת הביון והשיטור בכדי לזהות את אלה שאתם הם היו בקשרים ולשלוח את כולם לבידוד, אולי מחצית האזרחים. ברור כי דבר זה איננו ניתן לביצוע, ולכן כל ההשקעה באיסטרטגיה זו היא ברכה לבטלה. וזאת עוד בטרם נדבר על העלות העצומה, הישירה והעקיפה אשר תוטל עלינו.

מסקנה נוספת וחשובה היא, כי כתוצאה ממדיניות הסגר בה נקטנו הננו רחוקים מאד מחיסון העדר אשר יכול להפסיק התפשטות של מגיפה, מספר המוערך בכ-40-60%. לפיכך, בכל מועד עתידי בו יוחלט לחדול ממדיניות הסגר, יהיה מספר עצום של אנשים בלתי מחוסנים אשר יהיו אז בסיכון להדבק, כלומר יתהווה כאן גל נוסף של הדבקות. כמובן שגם אז יהיו רוב הנפגעים אסימפטומטיים, ורק מספר קטן של קשישים וחולים במחלות אחרות אשר יפגעו בצורה קשה יותר.

אם נכון שבאוכלוסיה הבריאה כביכול מצויים 5% נשאים, כפי שדיווח משרד הבריאות, מדובר במאות אלפי נשאים בארץ. איתורים יחייב בדיקת כל תושבי המדינה, ולאחר שיזוהו – הפעלת כל מערכת הביון והשיטור

מבט לטווח הרחוק יותר מחייב אותנו לקחת בחשבון כי לא נצליח לפתח חיסון בפני המחלה. חיסון הוא אמנם אמצעי מגן חשוב אבל עלינו לזכור כי על אף מאמצים  נמרצים טרם פותח חיסון כנגד איידס, ומניעת התפשטות הנגיף הזה נעשתה באמצעים אחרים.

גם נגד סארס, קרוב משפחה של נגיף הקורונה הנוכחי, לא עלה בידי המדענים לפתח חיסון.  מכל מקום, פיתוח חיסון, בדיקת יעילותו ובטיחותו, לוקחים זמן רב, שנתיים בקירוב. כל ההצהרות הנשמעות חדשות לבקרים בדבר פריצות דרך כביכול הן בגדר חדשות מפוברקות, פייק ניוז.

אם אכן מופיע כעת גל שני של המחלה, עלינו להתכונן בפניו טוב יותר מאשר עשינו עד כה. דוגמא אחת לטעות אסטרטגית היתה ההוראה לכל בתי החולים לחדול או לצמצם מאד את הטיפולים האלקטיביים. בכך נמנעה האפשרות לתת טיפול חשוב לחולים עם מחלות קשות, כגון סרטן ומחלות לב. חולים גם נמנעו מלהגיע אל בתי החולים מחשש שיידבקו בנגיף הקורונה.

מה היה הטעם לסגור (כמעט לחלוטין) את כל בתי החולים? האם לא נכון היה לקבוע בכל אזור בית חולים אחד ולתת לאחרים לפעול כרגיל, לפחות עד אשר יתברר כי ממדי המגיפה עצומים? למשל, בית החולים שיבא נערך לקליטה המונית של חולים, ולשם כך סגרו מחלקות רבות אשר נותרו ריקות ואף הקימו אוהל ייעודי, ובנוסף הפחיתו באופן דרמטי טיפולים אחרים.

מבט לטווח הרחוק יותר מחייב אותנו לקחת בחשבון כי לא נצליח לפתח חיסון בפני המחלה. חיסון הוא אמנם אמצעי מגן חשוב אבל עלינו לזכור כי על אף מאמצים  נמרצים טרם פותח חיסון כנגד איידס

כל עוד האיום הקיומי היה רחוק מלהתממש, מה טעם היה להפסיק את פעילותו של בית חולים איכילוב? מדוע היה צורך לאסור עליו את הפעילות האמבולטורית (מלבד זו שבית החולים הצליח להקים על ידי מערכות זום ודומותיו)? ומדוע נצטוו בתי החולים הפרטיים, כגון בית החולים למחלות עיניים, לסגור את שעריהם?

האם לא עדיף היה להפנות דוקא לשם את אותם החולים שהיו מיועדים לעבור ניתוחי עינים בשיבא? קיימת בארץ, לפחות באופן רשמי, רשות עליונה לאשפוז. היא זו שהיתה אמורה לתכנן מהלכים אלה, אולם היא לא כונסה כלל, וההוראות נעשו בשליפה מהמותן.

מאידך לא נעשה דבר בתחומים אחרים. עובדי רשויות הסעד לא תוגברו, וחלקם הוצא לחל״ת. וזו מערכת אשר הנה חלשה מראש ואשר הצורך בה גבר מאד בעת הזאת.

קולו של השר האחראי, אופיר אקוניס, לא נשמע כלל במהלך שלושת החדשים האחרונים. כך גם גילה גמליאל, שהיתה ממונה על המשרד לשוויון חברתי (בשמו הקודם, המשרד לאזרחים ותיקים). נקל לשער כי בתקופת הפניקה הגדולה היו דרישותיהם להגדלת תקציבי משרדיהם, להעלאת מספר העובדים בשטח ושיפור משכורותיהם, נענות בקלות. אולם הם שקעו בתרדמת, לא הגיבו לטרגדיות במוסדות הסיעודיים, וכך ראינו שקשישים בודדים נמצאו מתים בביתם לאחר ימים ואת התפרצות המחלה במוסדות.

קולו של השר האחראי, אופיר אקוניס, לא נשמע ב-3 החדשים האחרונים. כך גם גילה גמליאל, השרה לשוויון חברתי. הם שקעו בתרדמת, לא הגיבו לטרגדיות במוסדות הסיעודיים, וקשישים בודדים נמצאו מתים

האם נזדקק למבקר המדינה כדי שידרוש לתקן ליקויים אלה? האם אין זה ברור כי מדינה העומדת בפני איומים מיידיים של התקפות טילים על אוכלוסיה אזרחית אינה יכולה להרשות לעצמה כשלון קולוסאלי בעת מלחמה?

פרופ' עמוס קורצ׳ין הנו רופא נאורולוג, לשעבר מנהל המחלקה לנאורולוגיה בבית חולים איכילוב, חבר כבוד של האיגוד הישראלי לנאורולוגיה ויושב הראש של עמדא, עמותת אלצהיימר בישראל. יליד ירושלים, נשוי ואב לשלושה. מתגורר ברמת אביב.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 815 מילים

תרופה, הניתנת לחולי קורונה ונמצאת במחסור חריף, אוחסנה בטמפ' שגויה בביה"ח השרון

102 אמפולות של רמדסיביר - המשמשת לטיפול בחולים במצב קשה - אוחסנו באופן שגוי; גורמים במשרד הבריאות: זוהי שערורייה ● למרות זאת, חברת התרופות התירה את השימוש בה ● נתניהו יקיים היום דיון, בהשתתפות מנכ"ל משרד הבריאות הקודם בר סימן טוב, בשאלה אילו הגבלות נוספות ניתן להטיל - מבלי להכביד כלכלית על הציבור

08:15 עריכה

השרים צחי הנגבי ומיכאל ביטון עשויים להידרש להיכנס לבידוד, לאחר שנפגשו בשבוע האחרון עם ראש המועצה האזורית רמת נגב, ערן דורון, שעדכן כי נדבק בקורונה.

הודעה חשובה! יש לי קורונה. לפני כשעה קיבלתי תוצאה חיובית לבדיקת קורונה שערכתי אתמול.אני מרגיש טוב ואין לי סימפטומים…

פורסם על ידי ‏ערן דורון- Eran Doron‏ ב- יום שני, 13 ביולי 2020

07:57 עריכה

רשות המסים עדכנה שמענק הסיוע לעובדים עצמאיים ייכנס היום לחשבונות הבנק של הזכאים, ואת הכסף בחשבונות – ניתן יהיה לראות מחר.

07:19 עריכה

אמפולות של התרופה רמדסיביר – הנתונה במחסור חריף ברחבי העולם – אוחסנו בבית חולים השרון בטמפרטורה לא מתאימה, כך פורסם הבוקר ב"ידיעות אחרונות". לפי הדיווח, גורמים במערכת הבריאות הגדירו את הדבר כ"שערורייה". השימוש בתרופה היקרה – שנמצאה כיעילה לחולי קורונה במצב קשה – ניתן רק אחרי אישור פרטני של משרד הבריאות.

מדובר ב-102 אמפולות, המיועדות לטיפול ב-14-10 פציינטים. זוהי תרופה אנטי ויראלית, שבכוחה להאט את קצב הדבקתם של תאים בריאים בגוף האדם. מנת רמדסיביר עולה 390 דולרים.

ממשרד הבריאות מסרו שייערך בירור של המקרה מול בית החולים. חברת התרופות בארצות הברית התירה להשתמש בתרופות האמורות.

06:58 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו יקיים היום דיון, בהשתתפות שר האוצר ישראל כ"ץ, שר הבריאות יולי אדלשטיין, צמרת משרד האוצר, הבריאות, המטה לביטחון לאומי ויועצים חיצוניים, בהם מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, משה בר סימן טוב, כשמה שצפוי, ככל הנראה, לעמוד במרכז הישיבה – זו השאלה אילו הגבלות נוספות ניתן להטיל, כדי למנוע את התפשטות התחלואה בקורונה, מבלי להכביד כלכלית על הציבור.

עוד 4 עדכונים

האם יתכן הסדר ניגוד עניינים רחב דיו לאיש שחולש על הכל?

לפני אי אלו שנים, כשהתחלתי ללמוד לתואר השני בטכניון, עבדתי במשרה חלקית כמורה לכימיה בבית ספר תיכון. בבית הספר כבר היו שלוש מורות לכימיה, שלושתן בעלות וותק וניסיון רב.

מכל שלוש המורות הוותיקות ובעלות הניסיון הרב, שאחת מהן היתה מרכזת המקצוע, נבחרתי אני, מיד לאחר התואר הראשון וללא ניסיון, חננה חסרת תקנה, להיות זו שתלמד את הבת של אחת המורות לכימיה. וכן, זה היה בדיוק כמו שזה נשמע, כיף גדול מאוד – האם והבת (כי אין על הגנטיקה) העבירו אותי שנה מהגיהנום.

מכל 3 המורות הוותיקות והמנוסות, שאחת מהן היתה מרכזת המקצוע, נבחרתי אני, החננה, מיד לאחר התואר הראשון וללא ניסיון, ללמד את הבת של אחת המורות לכימיה. האם והבת העבירו אותי שנה מהגהינום

למה שתי המורות האחרות לא רצו ללמד את הבת וזרקו את תפוח האדמה הלוהט לעברי – הרי זה ברור לגמרי. למה האם לא לימדה את הבת? מהסיבה הפרוזאית של "ניגוד עניינים".

ניגוד עניינים פירושו שיש לאדם עניין אישי או זיקה אישית לנושא, והחשש, הלא בלתי מבוסס, כי בבואו להחליט החלטות ייגבר השיקול האישי על האינטרס הציבורי וימנע קבלת החלטה מושכלת ונטולת שיקולים זרים.

ניגוד עניינים יכול להיות היכרות אישית משפחתית, ויכול להיות עניין כלכלי. הביטוי ניגוד עניינים מאגד בתוכו ערב רב של דברים העשויים להשפיע על ההחלטה שלנו ולגרום לנו לקבל החלטות מטעמים לא ענייניים, בהם גובר השיקול האישי על פני שיקולים אחרים. החשש מפעולה בניגוד עניינים בשירות הציבורי הוא כה רב – עד שהאיסור עליה הוא חלק מהדין הפלילי.

האיסור הפלילי של איש ציבור לפעול בניגוד עניינים מהווה חלק מעבירת המרמה והפרת האמונים הקבועה בסעיף 284 לחוק העונשין. בהגדרת העבירה המחוקק עונה על השאלה מהם האינטרסים הראויים להגנה, במילים אחרות על אילו ערכים באה הגדרת העבירה להגן.

ניגוד עניינים יכול להיות היכרות אישית משפחתית או עניין כלכלי. ערב רב של דברים העשויים להשפיע על החלטתנו מטעמים לא ענייניים. החשש מפעולה בניגוד עניינים בשירות הציבורי כה רב – עד שהאיסור עליה הוא חלק מהדין הפלילי

בדנ"פ שבס (דנ"פ 1397/03 מדינת ישראל נ' שמעון שבס (2004)) נקבע כי תפקיד העבירה להגן על שלושה ערכים:

  1. האחד, אמון הציבור בעובדי הציבור – כלומר האמון שהציבור הרחב נותן במערכות השלטון השונות.
  2. השני, טוהר המידות של עובדי הציבור – כלומר יושרם של עובדי הציבור.והשלישי,
  3. האינטרס הציבורי עליו מופקד עובד הציבור – כלומר פעילותו התקינה של כלל השרות הציבורי.

פעמים רבות פותרים את ניגוד העניינים בעזרת חובת גילוי מוגברת. אם איש הציבור מדווח על ניגוד העניינים ומודע לו, זה אומנם לא מחסן אותו מפעולה בניגוד עניינים, אבל לפחות נותן איזושהי מראית עין של הגינות ושל נורמות של יושר.

דרך אחרת לפתרון היא בעזרת הסדר ניגוד עניינים עליו חותם מי שיש חשש שיפעל בניגוד עניינים – הסדר האמור למנוע מבעל התפקיד לעסוק בנושאים בהם אין הוא אמור לעסוק. כשבית המשפט העליון קבע כי נתניהו כשיר לכהן בתפקיד ראש הממשלה בעודו נאשם בפלילים, הוא התנה זאת בהסדר ניגוד עניינים עליו נתניהו יחתום. הסדר כזה נוסח בידי היועמ"ש אביחי מנדלבליט והוא יוצג בפני בג"ץ בימים הקרובים.

כשביהמ"ש העליון קבע כי נתניהו כשיר לכהן בתפקיד רה"מ בעודו נאשם בפלילים, הוא התנה זאת בחתימת נתניהו על הסדר ניגוד עניינים. הסדר כזה נוסח בידי היועמ"ש מנדלבליט ויוצג בפני בג"ץ בימים הקרובים

והשאלה היא, האם אפשר להגיע להסדר ניגוד עניינים כלשהו, יהא רחב ככל שיהא, עם ראש ממשלה, כאיש הציבור מספר אחת הממונה גם על כל השרים. האם למשל העובדה שנתניהו מנוע מלעסוק במערכת אכיפת החוק, אבל איש אמונו והכפוף לו ישירות אמיר אוחנה הממונה על המשטרה עוסק בה איננה מרוקנת מכל תוכן את הסדר ניגוד העניינים?

כדי לענות על שאלה זו חשוב לומר כי קיימות עוצמות שונות של ניגוד עניינים. לא הרי פעולת מורה לכימיה שבתה יושבת בכיתתה וניגשת לבגרות עם ציון המגן שהאם העניקה לה, כהרי פעולת ראש ממשלה הנאשם בפלילים, שהחלטותיו נוגעות לכל אחד מתחומי החיים ואף לדיני נפשות.

החלטת המורה לכימיה עשויה להיטיב עם הבת ועם הציון שהיא תקבל ובכך ייפגע ערך השוויון, השוויון בציוני הבגרות או השוויון בקבלה לאוניברסיטה. כשמדובר, לעומת זאת, בהחלטות של ראש ממשלה הנאשם בפלילים – הרי שעוצמת ניגוד העניינים היא כה חריפה, עד שברור כי קיימת אפשרות לפגיעה מהותית בכל אחד מהערכים עליהם מגינה העבירה. פגיעה באמון הציבור במערכת, בטוהר המידות של עובד הציבור ובאינטרס הציבורי.

וכשבוחנים את שלושת הערכים עליהם נועדה העבירה להגן, מבינים כי לא רק שכל אחד ואחד מהערכים המוגנים נפגע פגיעה אנושה כתוצאה מהכהונה של נאשם בפלילים בתפקיד ראש הממשלה, אלא שהכהונה כשלעצמה, בשעת ניגוד עניינים חריף, עלולה לבסס את עבירת המרמה והפרת האמונים – כלומר עצם הכהונה היא העבירה על החוק.

האם אפשר להגיע להסדר ניגוד עניינים עם רה"מ, הממונה על כל השרים? האם המנעותו מעיסוק במערכת אכיפת החוק, כשאיש אמונו הכפוף לו, אמיר אוחנה, הממונה על המשטרה, עוסק בה – איננה מרוקנת מתוכן הסדר כזה?

ניגוד העניינים של ראש ממשלה נאשם בפלילים הוא כה חריף כיוון שהוא מקיף את כל תחומי החיים, אין הרי החלטה, אין הרי מינוי, אין הרי ראיון של נתניהו שבו הציבור אינו יכול לתהות האם מדובר בטובת הציבור או בטובתו האישית של הנאשם.

  • האם הסגר הקודם נדרש למלחמה בקורונה או שהוא נועד לדחיית המשפט – שאכן נדחה באישון לילה?
  • האם הסגר הבא, במידה שיהיה, נועד למלחמה בקורונה או לדחייה נוספת של המשפט?
  • האם מעצר המפגין היה מסיבה עניינית או שהוא נועד להחניק ביקורת נגד הנאשם?
  • האם הממשלה הענקית אכן דרושה כממשלת חרום או שהיא שוחד פוליטי, טובת הנאה המחזיקה את הנאשם בשלטון?

ובשל השאלות הרבות הללו אפשר לבסס טענה כי אין שום הסדר ניגוד עניינים שיכול לרפא את פגם ניגוד העניינים החריף של כהונת נאשם בפלילים בתפקיד הציבורי מספר אחד – זה נכון תמיד, זה וודאי נכון כאשר מדובר בבנימין נתניהו שהוכיח פעם אחר פעם שהאינטרס האישי שלו גובר על כל אינטרס אחר.

ובשל השאלות הרבות הללו אפשר לבסס טענה כי אין שום הסדר ניגוד עניינים שיכול לרפא את פגם ניגוד העניינים החריף של כהונת נאשם בפלילים בתפקיד הציבורי מספר אחד

הסדר ניגוד העניינים מעלה שאלות מהותיות באשר לאפשרות יישומו, ומאליה עולה השאלה: האם אפשר לסמוך על אדם המואשם בעבירה של מרמה והפרת אמונים שישמור על הסדר ניגוד העניינים?

רינה ענתי היא בעלת דוקטורט לביוכימיה מהטכניון ובעלת תואר במנהל עסקים ובמשפטים מהמרכז הבינתחומי. במשך שנתיים שימשה כעוזרת מחקר של כבוד נשיא בית המשפט העליון בדימוס הפרופ' אהרן ברק. התמחתה בבית המשפט השלום בתל אביב. במקור מחצור הגלילית, כעת גרה במרכז, נשואה ואמא לשני בנים

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 940 מילים ו-1 תגובות
עודכן עכשיו

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

"את בגין זה מוטט, לביבי יש עור עבה יותר כמובן"

כוחות משטרה ויס"מ יחד עם פקחי העירייה פשטו הבוקר על מאהל המחאה בבלפור ● אבל גם חמישה פצועים וציוד שהוחרם לא מרפים את ידי המפגינים ● "מהפיכות תמיד מתחילות בקטן, כשמוטי אשכנזי הפגין אחרי מלחמת יום כיפור הוא התחיל לבד, בסוף גולדה הלכה הביתה", אומר אברום ● "סוף-סוף הצעירים מתחילים להצטרף. אני חיה איתם, כי אני שוב לומדת", מוסיפה נורית (77) ● עומר שרביט בילה עם מובילי המחאה מול בית רה"מ, שמתכוננים להעלות מחר הילוך

עוד 2,366 מילים

תגובות אחרונות

הממשלה הקפיאה את גיוס החירום של עובדים למערך החקירות האפידמיולוגיות

פרסום ראשון מוקד החקירות האפידמיולוגיות סובל ממצוקת כוח אדם חמורה, ולא מספיק לאתר את נשאי הקורונה בזמן ולקטוע את שרשרת ההדבקה ● משרד הבריאות יצא בגיוס חירום של עובדים, קיבל 17 אלף פניות ומיין 100 מהן, אבל אחרי 3 ימים הגיוס הופסק בשל מחסור בתקציב ● משרד הבריאות: "המתחקרים מגויסים בימים אלה"

עוד 664 מילים

שני כלכלני מאקרו בכירים סבורים כי התשובה לשאלה האם לקדם תקציב חד-שנתי או דו-שנתי היא פשוטה מאוד ● אלא שמדובר בתשובות הפוכות לחלוטין ● האחד מדגיש כי תקציב לסוף 2020 ממילא לא יוכל לחולל שינויים, וכי רק תכניות ארוכות טווח יחזירו את הצמיחה ● האחר מדגיש שלא ניתן לבנות תקציב הוצאות, כשאין דרך לחזות את ההכנסות ממסים: "במצב הנוכחי היה עדיף לנהל תקציב חצי-שנתי"

עוד 1,309 מילים

ההפגנות בחברובסק עיר הולדתי המנומנמת הכריזה על מרד בפוטין

מושל העיר חברובסק ברוסיה נעצר במפתיע באשמת רצח מלפני 15 שנה, מה שגרם לאלפי תושבים לצאת מביתם ולהפגין לראשונה נגד פוטין ● התושבים סבורים שהסיבה העיקרית למעצר היא רצון הממשל להעמיד במקומו נציג מטעמו, בין השאר לנוכח שיעור המצביעים הנמוך שם בבחירות להארכת שלטונו של פוטין - 44% בלבד ● אירה טולצ'ין אימרגליק, ילידת העיר, שוחחה עם משתתפי ההתנגדות החדשה לנשיא

עוד 794 מילים ו-1 תגובות

מיקי זוהר התקפל: הליכוד לא ידיח את שאשא ביטון מראשות ועדת קורונה

הליכוד הודיע בצהריים על כוונתו להדיח מחר את יפעת שאשא ביטון מראשות ועדת קורונה אחרי שהצביעה בעד פתיחת בריכות וחדרי כושר בניגוד לעמדת הממשלה ● פרופ' חזי לוי מודאג מהעליה במספר החולים ● פעילי ליכוד התחזו לתושבי שכונה סמוכה לבית ראש הממשלה והתלוננו לעירייה על המחאה במקום - כדי להביא לפינויה

עוד 44 עדכונים

כל הקריירה של ישראל כ"ץ הכינה אותו לרגע הזה

לפני 21 שנה, כשנתניהו הפסיד לאהוד ברק והודיע כי הוא פורש מהחיים הפוליטיים, עמד ישראל כ"ץ ליד פטרונו אריאל שרון, שאמר לו: "צריך להשתלט על העסק הזה" ● מאז עבד כ"ץ מאחורי הקלעים ובשיטתיות, והפך לאיש החזק בליכוד ● היום הוא ניצב במרכזו של המשבר הכלכלי הגדול בתולדות המדינה, ולוקח את ההימור שיקבע, בסופו של דבר, אם העסק הזה יעבור לשליטתו - או יפיל גם אותו ● פרשנות

עוד 1,475 מילים

היסטוריה הקרב על הזיכרון

מכון פילצקי מוורשה החל לאתר פולנים שסייעו ליהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה, כדי להוקיר את זכרם בצורה פומבית ● אבל חוקרי שואה טוענים כי כל מטרתו של המכון היא לשנות את הנרטיב הפולני במלחמת העולם השנייה, שכן פולנים רבים שיתפו פעולה עם הנאצים ● יד ושם: "ברוב המקרים שהעביר אלינו המכון, חסרות ראיות שמעידות אם הפולנים עזרו ליהודים מתוך אלטרואיזם - או למטרות רווח" ● המכון בתגובה: "מעולם לא הגשנו מועמדים לבדיקת יד ושם"

עוד 1,509 מילים

נתניהו וכ"ץ לא יכלו לחלום על מנהיג מחאה נוח יותר

מייסד מחאת השולמנים, אביר קארה, עורר סערה בשישי האחרון כאשר נתפס מתכתב בשידור חי עם שר האוצר ישראל כ"ץ ● אבל יחסיו המורכבים עם בכירי השלטון הנוכחי הם רק אחת מהבעיות המהותיות בהתנהלות הכוכב החברתי הנולד ● אם קארה חפץ להוביל כאן שינוי משמעותי לטובת העצמאים, מבלי להיחשד בחנפנות לנתניהו ולשריו, עליו לסמן מטרות ברורות יותר, להשאיר את המלחמות במגזרים אחרים לשר האוצר, ולהתנהל בשקיפות מוחלטת ● דעה

עוד 1,091 מילים

משפט בינלאומי כל הדרך להאג

עליהם מוטל להכריע אם בית הדין הבינלאומי בהאג יפתח בחקירה סביב פשעי מלחמה שבוצעו לכאורה בגדה המערבית, ברצועת עזה ובמזרח ירושלים - שבמהלכה כנראה יואשמו בכירים בצה"ל ובפוליטיקה הישראלית - או יסגור את התיק ● והם צפויים לתת את פסיקתם כבר בימים או בשבועות הקרובים ● פרופיל משולש של ברישמבו, קובאץ' ואלפיני-גאנסו - השופטים שדנים בחוקיות התביעה נגד ישראל

עוד 1,719 מילים

נתניהו נכשל כישלון חרוץ בהסדרת ניגודי העניינים שלו בקדנציות הקודמות - ניגודי עניינים שהובילו להעמדתו לדין בעבירות חמורות ● זה לא מונע ממשרד המשפטים להפגין אופטימיות שהפעם זה יסתדר ● בשבוע שעבר העביר מנדלבליט הסדר ניגוד עניינים בקשר למעורבותו של נתניהו בהחלטות הנוגעות לרשויות החוק ● אבל אפילו על הסדר הניגוד העניינים הרגיל נתניהו עדיין לא חתם ● פרשנות

עוד 1,613 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה