בנימין נתניהו (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
Olivier Fitoussi/Flash90

הכפפת הטיפול בקורונה לנתניהו עלולה להשפיע על משפטו

הכפפת הטיפול במשבר הקורונה למטה לביטחון לאומי מעלה סימני שאלה מדאיגים ● המטה כפוף לרה"מ, ופעילותו אינה שקופה לציבור ● בעבר, נתניהו לא היסס לרתום את ראשיו לקידום אג'נדות שונות - לכאורה על חשבון האינטרס הציבורי ● תרחיש שבו המטה ימליץ על הקפאת משפטו - כביכול במסגרת ההתמודדות עם הנגיף - כבר לא נשמע דמיוני ● פרשנות

במהלך סוף השבוע הוחלט להכפיף את הטיפול בנגיף הקורונה, שנוהל עד כה בעיקר על ידי משרד הבריאות והאוצר, למטה לביטחון לאומי (המל"ל).

אבל מה למל"ל ולבריאות הציבור? המטה הוקם על ידי נתניהו בשלהי הקדנציה הראשונה שלו כראש ממשלה ב-1999, כגוף מייעץ בנושאים ביטחוניים-מדיניים.

קודמיו של נתניהו, רבין ופרס, התנגדו להקמת המטה. בין השאר, בגלל שטענו שבניגוד למל"ל – שכפוף לראש הממשלה, שחבריו לעולם לא נבחרים, ושפעילותו מוסתרת מעין הציבור – יש לכנסת מספיק כלים אחרים, דמוקרטיים יותר, כדי לספק ייעוץ בנושאי ביטחון. כמו, למשל, ועדת החוץ והביטחון.

במהלך הקדנציה השנייה שלו כראש ממשלה, נתניהו כבר מינה את אנשי אמונו לתפקיד ראשי המל"ל, ואלה גמלו לו ובגדול. בכך ניצל לכאורה את פעילות המטה כדי להפוך אותו לזרוע ביצועית שלו, שמכשירה עבורו מהלכים מול המוסדות הדמוקרטיים המקובלים. הכל באצטלה של חוות דעת מומחים, לכאורה, ניטרליים.

יהיה מעניין לראות אם המל"ל יורה להקפיא את כל פעילות בתי המשפט, מלבד עניינים דחופים, במטרה למנוע, לכאורה, הדבקה המונית של אסירים בנגיף. משמעות החלטה כזו תהיה דחיית פתיחת משפטו של נתניהו

מעניין לראות אם נתניהו ישתמש במל"ל גם הפעם כדי לנצל לצרכיו את המשבר העצום שחוללה בהלת הקורונה במדינת ישראל. כך, למשל, יהיה מעניין לראות אם המל"ל יורה להקפיא את כל פעילות בתי המשפט, מלבד עניינים דחופים, במטרה למנוע, לכאורה, הדבקה המונית של אסירים בנגיף. משמעות החלטה כזו תהיה דחיית פתיחת משפטו של נתניהו לפרק זמן בלתי מוגדר.

האם תרחיש כזה או תרחישים חוצי דמיון אחרים, שישרתו את הישרדותו של נתניהו בשם המלחמה בקורונה, באמת ראליים והגיוניים?

אם מסתכלים על ההיסטוריה הלא רחוקה של פעילות המל"ל התשובה היא כן.

הלבנת מהלכים בעייתיים

המל"ל בראשות עושי דברו של נתניהו, לא היסס בשנים האחרונות להלבין מהלכים בעייתיים אף גדולים מאלה לשביעות רצון הבוס. זה נכון עבור החלטות שהיוו סכנה ממשית לחייהם של מאות אלפי אנשים בישראל, כמו גם הכרעה על העברת מיליארדי שקלים מהציבור לטייקונים ומקורבים.

"ביקשתי לבדוק מי עומד מאחורי ההמלצה להשאיר כאן את מיכל האמוניה? להפתעתי גיליתי כי מי שהכין את הדוח שהמל"ל השתמש בו היא חברת חיפה כימיקלים, בעלת המפעל!" – הדהים יהב את העיתונאים

כך, למשל, במסיבת עיתונאים שנערכה בסוף ינואר 2017 בעניין סגירת מיכל האמוניה, ציין ראש עיריית חיפה דאז, יונה יהב, את המכשול הגדול המפריע  לסגירת המיכל. הייתה זו חוות דעת של המל"ל, שהמליצה נגד העברת המיכל מהמפרץ. ממש במקרה הייתה זו גם דעתו של נתניהו, שביקש לעכב את סגירתו.

"ביקשתי מאנשיי לבדוק מי כתב את חוות הדעת הזו, מי עומד מאחורי ההמלצה להשאיר את המיכל. להפתעתי גיליתי כי מי שהכין את הדוח שהמל"ל השתמש בו היא חברת 'חיפה כימיקלים', בעלת המפעל!" – הדהים יהב את העיתונאים.

כלומר, חברת חיפה כימיקלים השתמשה בשמו וביוקרתו של המל"ל הכפוף לנתניהו, כדי לנסות למנוע את סגירת המיכל. זאת, בניגוד להמלצות חד משמעיות של ועדת מומחים אחרת, ניטרלית, בראשות פרופ' אהוד קינן מהטכניון.

פרופ' קינן קבע כי מרגע שתהיה דליפה במיכל, "תוך דקות יומתו מהרעלה כל האנשים בטכניון וגם באוניברסיטה. התוכנה שמחשבת סיכון מחומרים רעילים עוצרת ב-10 קילומטר. בקריסה כזו אמוניה יכולה להרוג גם במרחק 30 קילומטר, ויריחו אותה, מבלי למות מהרעלה, גם בתל אביב".

דוגמה נוספת, שבה המל"ל בא לעזרתו של נתניהו היא מתווה הגז. כדי לאשר את מתווה נתניהו, היה צריך לעקוף את הממונה על ההגבלים העסקיים דרך "סעיף 52" בחוק ההגבלים העסקיים.

יוסי כהן (צילום: Miriam Alster/Flash90)
יוסי כהן (צילום: Miriam Alster/Flash90)

יוסי כהן, ראש המל"ל דאז, טען בפני שרי הקבינט המדיני-ביטחוני כי אישור המתווה נדרש בדחיפות כדי לענות על האינטרסים הגיאופוליטיים של ישראל באזור. בדצמבר 2015 הגיע כהן באופן אישי לוועדת הכלכלה, כדי לשכנע את החברים בה בצורך הביטחוני של העניין, אף על פי שהקשר בין מתווה הגז לתחום עיסוקו כראש המל"ל היה קלוש אם בכלל קיים.

כל זה קרה בזמן שראש המוסד ושאר ראשי מערכת הביטחון דאז, לא גיבות את כהן. מומחים בתחום יצאו גם הם נגד חוות דעתו. יום אחרי העברת המתווה מונה כהן לראש המוסד על ידי נתניהו.

נתניהו גייס את המל"ל גם בניסיון להדוף את הביקורת על עסקת הצוללות, ואת הטענות כי לחץ על רכישת שלוש צוללות בניגוד לעמדת מערכת הביטחון דאז. בנובמבר 2016, לשכת ראש הממשלה פרסמה שתי הודעות מטעם המל"ל שנועדו לתת לכאורה תעודת הכשר לרכישה השנויה במחלוקת.

נגד אבריאל בר-יוסף שכיהן כמשנה לראש המל"ל בין 2009 ל2015, וב-2016 מונה על ידי נתניהו לראש המל"ל לזמן קצר, הוגש השנה כתב אישום תחת שימוע בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים בפרשת הצוללות.

ראש המל"ל הנוכחי ואיש השב"כ לשעבר, מאיר בן שבת, הוא איש מוכשר ורב פעלים בענייני סייבר, ריגול וטרור. ועדיין לא ברור מדוע הוא איש המקצוע שבחר נתניהו כדי לקבל החלטות הרה גורל למדינה בענייני כלכלה ובריאות.

האם גם בן שבת מונה בסך הכל במסגרת מסורת קודמיו לשרת את הביטחון בבלפור הרבה לפני הביטחון הלאומי? את התשובה נדע כנראה ממש בקרוב.

בנימין נתניהו ומאיר בן שבת (צילום: Hadas Parush/Flash90)
בנימין נתניהו ומאיר בן שבת (צילום: Hadas Parush/Flash90)
עוד 723 מילים
סגירה