הדמוניזציה של הרשימה המשותפת

פגישת נתניהו והמשותפת, אפריל 2019 (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)
עמוס בן גרשום, לע"מ
פגישת נתניהו והמשותפת, אפריל 2019

מסע הדמוניזציה של נתניהו והימין נגד הרשימה המשותפת עומד היום בשיאו של סדר היום השלטוני, הפרלמנטרי והציבורי.

על הרשימה המשותפת תקום או תיפול ממשלת מיעוט, ועל השיתוף שלה או תמיכתה – תקום או תיפול ממשלת אחדות. עליה עומד גורלו של גוש המרכז שמאל, שזכה ל-62 מנדטים בבחירות מרץ 2020 מול 58 בלבד של גוש הימין חרדים.
כן, אורלי לוי כבר גנבה מנדט אחד מפחד השת"פ עם המשותפת.

נתניהו מקפיד עם אנשיו לקרוא לרשימה המשותפת "תומכי טרור" בכל התבטאות. החלטה ספינולוגית ברורה, שתפקידה להטמיע בציבור את ה"הבנה" שכל שיתוף פעולה בין כחוללבן למשותפת, הוא בעצם "תמיכה בטרור".

 (צילום: איתי לנדסברג נבו)
(צילום: איתי לנדסברג נבו)

כחול לבן מצידה, מבוהלת. במקום לפזר את ענן הרעל ושטף ההשמצות עם עובדות ואמירה דמוקרטית לגבי הלגיטימיות של אזרחי ישראל הערבים לבחור את נציגיהם, היא מנסה ללכת עם ולהרגיש בלי.

כחול לבן מצידה, מבוהלת. במקום לפזר את ענן הרעל ושטף ההשמצות עם עובדות ואמירה דמוקרטית לגבי הלגיטימיות של אזרחי ישראל הערבים לבחור את נציגיהם, היא מנסה ללכת עם ולהרגיש בלי

הח"כים הנדל והאוזר בכלל שמו את השת"פ הזה כנושא המרכזי של תפקודם בכנסת ומוכנים להפיל את כחול לבן כולה ואת הסיכוי להקים ממשלה ובלבד שלא יאמרו עליהם ששיתפו פעולה עם המשותפת. גם באולפני הטלוויזיה והרדיו לא נערך דיון על מהותה של הרשימה הערבית המשותפת, כדי להסביר לציבור היהודי מיהי הרשימה "המאיימת" כל כך.

ההסתה נגד נציגיהם של חצי מיליון בוחרים אזרחי ישראל הערבים, נאמרת בשגרה כאילו הייתה אמת לאור היום.

ובכן צריך לצלול פשוט אל המצע של הרשימה המשותפת, כדי להבין מה היא מציעה לבוחריה ועל מה מבוססת השקפת העולם שלה. האם היא נגד מדינה יהודית ודמוקרטית? גולשים רבים ברשתות כותבים כי הסיבה העיקרית לאי רצונם להכניס את המשותפת לממשלה, או לקבל לפחות את תמיכתה מבחוץ היא היותה מפלגה השוללת את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

פצע פתוח דו צדדי

ערביי ישראל הם פצע פתוח בקרב רבים בציבור היהודי. אלא שגם היהודים וישראל הם פצע פתוח בקרב הציבור הערבי. התובנה הזו חייבת לחלחל יום אחד לתודעה הישראלית. ההיסטוריה של שני העמים נולדה במלחמות, התגבשה בתש"ח בהכרעה לטובת היהודים, כאשר בעקבותיה נחצו הערבים בשטחי ארץ ישראל ומדינת ישראל לשתי קבוצות. קבוצה פלשתינית שברחה, או גורשה וקבוצה שנשארה בישראל וקיבלה אזרחות ישראלית ולפי מגילת העצמאות גם שוויון מלא והכרה בשפתם, דתם ותרבותם של ערביי ישראל.

זהו מהלך היסטורי שטרם הסתיים. קשה להבינו. אויבים שזה עתה סיימו מרחץ דמים הדדי, מתחילים בבת אחת לחיות ביחד באותה מדינה תחת אותם חוקים. סביבתם מכילה חלק מבני העם הפלשתיני ואת האומה הערבית על שלל מדינותיה, סביב מדינת ישראל. ישראל ואזרחיה היהודים מוקפים ומותקפים בטרור ומלחמות מאז 1948 כשבקרבם חיים אזרחים חצויים בליבם בין מדינתם לעמם.

ערביי ישראל הם פצע פתוח בציבור היהודי. אלא שגם היהודים וישראל הם פצע פתוח בציבור הערבי. התובנה הזו חייבת לחלחל לתודעה הישראלית

מתוך ההיסטוריה הקשה הזו, מלאת החשדות ותחושות האיום והקיום, צמחו גם היחסים הפוליטיים.

קשת פוליטית ערבית וניצולה הפוליטי

הרשימה המשותפת כשמה כן היא, מכילה מגוון דעות של הציבור הערבי בישראל. דעות שהתבססו על רקע אותה היסטוריה אכזרית, בלתי אפשרית ובכל זאת מציאותית. מציאות שנוסדה מחוסר ברירה והשלמה.

נניח לצורך הדיון ש"עוצמה יהודית", מרצ, העבודה והליכוד, נמצאים באותה מפלגה בגלל שכל תומכיהם הם יהודים.

זו הרי מציאות לא הגיונית, אבל זו המציאות שנכפתה על ארבע מפלגות ערביות שונות במהותן ובאידאולוגיה שלהן. מתונות וקיצוניות. איסלמיסטיות וחילוניות. נכפתה, כאשר כנסת ישראל העלתה את אחוז החסימה הנדרש לכניסת מפלגות לכנסת.

מכאן צריך להסתכל על המצע של המשותפת. לצורך הויכוח, זהו המצע המחייב את כל פלגיה של הרשימה. מי שמזכיר התבטאות חריפה של ח"כ יזבק בזכותו של הרוצח המתועב סמיר קונטאר, צריך לזכור גם דברי בלע של חברי כנסת ושרים יהודים, בזכותם של טרוריסטים יהודים (בחורינו המצוינים, אמר רה"מ יצחק שמיר על חברי המחתרת היהודית).

אמירה כזו או אחרת הפכה לספין בפיו של נתניהו לצרכיו הפוליטיים. הרי האמירה הזו של יזבק אינה מצע הרשימה המשותפת. לצרכיו, נתניהו מנגן על הפחדים של נפגעי הטרור ועל זוועות הטרור הבלתי נשכחות בהיסטוריה הישראלית. הוא לא יעלה לעולם לצידו מדען ערבי או למשל את המומחית המרכזית לקורונה של ביה"ח רמבם, ד"ר חיתאם חוסיין. גם לא את מאות ואלפי הרופאים האחיות והרוקחים הערבים, הנאבקים במגיפת הקורונה ממש בימים אלה לצד עמיתיהם היהודים. לא. נתניהו ידבר רק על יזבק. רק על עזמי בשארה. הוא יודע היטב שאילו היה נותן לגיטימציה לרוב המוחלט של ערביי ישראל, היה מאבד את כל הטיעונים נגד הקמת ממשלה שלא בראשותו ובהשתתפותם.

צריך להסתכל על מצע המשותפת המחייב את כל פלגי הרשימה. מי שמזכיר התבטאות חריפה של ח"כ יזבק בזכות הרוצח המתועב קונטאר, צריך לזכור גם דברי בלע של ח"כים ושרים יהודים, בזכות טרוריסטים יהודים

לכן הוא גם מפרסם שלטי חוצות בהם מופיע רא"ל בני גנץ, בין איימן עודה לאחמד טיבי ועליהם הכיתוב "לא לתומכי טרור". כלומר הרמטכ"ל לשעבר, הוא "תומך טרור", וחברי הכנסת טיבי ועודה הם "תומכי טרור". ורק שלא יקימו ממשלה יחד, במקום נתניהו.

זו כמובן נבזות, שקר, תעמולה מתועבת.

רוצים להשמידנו? באמת?

מה רוצים נבחרי הציבור הערבי בישראל על פי המצע שכתבו:
שוויון לאומי ואזרחי, חוקה דמוקרטית, הפסקת הכיבוש, מדינה פלשתינית שבירתה מזרח ירושלים, הפסקת הריסות בתים, הכרה בכפרים הלא מוכרים. הפרדת הדת מהמדינה ועוד. מטרות רבות שאפשר להתנגד או לתמוך בהן, אך הן כולן לגיטימיות. לא מטרות "תומכות טרור".

ערביי ישראל דוקא רוצים לשרת שירות לאומי וחלקם אף מתגייס למשטרה ואף לצה"ל, אך לפי המצע, הרשימה דורשת ביטול החוקים ותוכניות הגיוס לצבא ולשירות הלאומי.
האם זה עניין שבגללו לא צריך לשתף אותה בממשלה? הרי גם החרדים היהודים מתנגדים לשירות צבאי ואיש לא מעלה בדעתו לסלק את ליצמן ודרעי מהממשלה.

מצע המשותפת דורש "להגן על עמנו על כל מגזריו, לכבד את ערכי הפלורליזם והסובלנות, להתנגד לנגעי האלימות, הפשיעה ואנרכיית הנשק". קורא לפתח תחבורה ציבורית במגזר הערבי, קורא לתמיכה בפיתוח התרבות והאמנות ללא אפליה או הדרה, מדגיש את הצורך לשמור על מעמדה של השפה הערבית כשפה רשמית, ועל הזכות לפתח את התרבות הערבית.
יש במצע סעיפים חברתיים שכל מפלגה יהודית יכולה היתה להתגאות בהם: דרישה להעלאת שכר המינימום, העלאת קצבאות הילדים, העלאת קצבאות הזקנה וקצבאות בעלי הצרכים המיוחדים, הבטחת הזכויות לבריאות, להשכלה, לעבודה ולרווחה לכלל.

ערביי ישראל רוצים שירות לאומי וחלקם מתגייסים למשטרה ולצה"ל, אך מצע הרשימה דורש לבטל זאת. האם לכן אין לשתפה בממשלה? גם החרדים מתנגדים לשירות צבאי ואיש לא חושב לסלק את ליצמן ודרעי

מה בכל הדרישות הללו לא לגיטימי? ברור שאין כאן שום תמיכה בטרור.

המצע הפוליטי

הפלגה אל עומק המצע, אל הקטעים הפוליטיים בפרק השני, מגלה שהרשימה המשותפת היא בעד מדינה פלשתינית (הפתעה ביבי, ממש הפתעה), מתנגדת ל"דרישה הישראלית מהפלסטינים להכיר בישראל כמדינה יהודית וחשיפת הסכנות שבכך למעמדם ולזכויותיהם של האזרחים הערבים וזכויות הפליטים". אולי זהו הסעיף הבעייתי? ובכן קריאה של המסמך כולו מבהיר כי הדברים מכוונים אל הפלשתינים בשטחים. המשותפת מתנגדת אמנם לחוק הלאום, אבל מסיבות דמוקרטיות. בשל הדרישה לשוויון. זו דרישה שחלקים גדולים בציבור היהודי תומך בה בשם היותה של ישראל מדינה דמוקרטית.

זכויות הפליטים? מה הפחד? שורה של ראשי ממשלה ישראלים דנו בסוגיית הפליטים מול מנהיגי מצרים וירדן ועם ערפאת. זהו אחד מסלעי המחלוקת המלווים את הסכסוך הישראלי פלשתיני. תהיה ההכרעה בעתיד אשר תהיה, זוהי דרישה שאפשר להתווכח עליה בכנסת. יהדותה של המדינה לא תלויה בדרישת ח"כ כזה או אחר מקרב ערביי ישראל, אלא ברוב היהודי של המדינה.

אין במצע, דרישה לביטול זהותה היהודית והדמוקרטית של ישראל. להיפך. כבר בפרק הראשון קובע המצע ש "הרשימה תפעל להשגת הכרה בציבור הערבי כמיעוט לאומי בעל זכויות קיבוציות בהתאם לאמנות בינלאומיות".

אם כן הערבים הישראלים מכירים בהיותם מיעוט לאומי לצידו של רוב יהודי.

השד הפוליטי

מה אם כן מפחיד ציבור גדול בישראל ופוליטיקאים יודעי קרוא וכתוב ב"שד" המכונה הרשימה המשותפת?
שדים היסטוריים. שדים פוליטיים ובעיקר אינטרסים פוליטיים.

הימין הישראלי שכבר הכיר בזכויות הלגיטימיות של הפלשתינים (בגין בקמפ-דיוויד) וכבר חתם על הסכם וואי עם מנהיג ארגון אש"פ יאסר ערפאת (בנימין נתניהו), ממשיך לנפנף בטרור הפלשתיני מעל ראשם של אזרחי ישראל הערבים שרובם המכריע מעולם לא נגע בנשק.

הימין, שכבר הכיר בזכויות הפלשתינים (בגין בקמפ-דיוויד) וחתם על הסכם וואי עם מנהיג אש"פ ערפאת (בנימין נתניהו), ממשיך לנפנף בטרור הפלשתיני, למרות שרובם המכריע של אזרחי ישראל הערבים מעולם לא נגע בנשק

כן. נתפס מפגע ערבי ישראלי שרצח שני שוטרים בהר הבית, ונתפס הרוצח מרחוב דיזנגוף, גם הוא ערבי ישראלי ובמהלך ההיסטוריה גם אחרים.
אלא שממש במקביל נתפסו גם טרוריסטים יהודים. יונה אברושמי הרג את אמיל גרינצוויג. יגאל עמיר רצח את ראש ממשלת ישראל. ברוך גולדשטיין רצח 29 מתפללים, ועוד רבים רבים מבין אזרחיה היהודים של ישראל עסקו בטרור. יחידני ומאורגן. זה לא מנע מעולם מלשתף את נבחרי הציבור היהודי בממשלה.

אבל היום מנדטים ערבים עלולים לתת רוב בפרלמנט ליריבו של ראש הממשלה נתניהו המכהן כרה"מ מעבר כבר מעל שנה וחצי ועומד לפני משפט פלילי.
אז יש סדין אדום שיפחיד את יריביו הפוליטיים מלשתף ביניהם פעולה – מאשימים את כולם כ"תומכי טרור" ונותנים להם להתבשל במיץ של זבל ההסתה שהוטח בהם.

הדבר היחיד שצריך לעשות הוא לא לשתף פעולה עם מנגנון ההסתה. להיאבק בו בגאווה על היותה של ישראל דמוקרטיה למרות שהיחסים עם ערביי ישראל צמחו מתוך היסטוריה עקובה מדם.

הדמוניזציה של נציגי הציבור הערבי בישראל חייבת להיפסק.

ותפקידכם, טיבי ועודה

אי אפשר שלא לדרוש בהקשר הזה גם מנציגי הציבור הערבי. טיבי ועודה הם שני ישראלים משופשפים, ציניים ובעלי חושים פוליטיים מפותחים. הם יודעים היטב מה מרגיז את נתניהו ויודעים לענות לו בעקיצות כואבות.

עימות בין איימן עודה לבנימין נתניהו במהלך דיון על חוק המצלמות (צילום: דוברות הכנסת)
עימות בין איימן עודה לבנימין נתניהו במהלך דיון על חוק המצלמות (צילום: דוברות הכנסת)

אבל ציבור יהודי גדול לא מבין את ההתחכמויות ואת הדיבור שנועד לעיתים להחזיר מהלומה מילולית לימין הישראלי ולעיתים מיועד לאזני תומכיהם הערבים של טיבי ועודה.

כדי לשתף פעולה בממשלת ישראל השניים הללו נדרשים גם הם לאומץ לב סאדאתי.
לבוא אל הציבור היהודי ולומר לו באומץ – זו מדינה יהודית ודמוקרטית. זכותו של העם היהודי למדינה משלו אינה מוטלת בספק ואנו משתתפים מתוך שוויון מלא בבנייתה ופיתוחה.

טיבי ועודה צריכים להבין גם את נפש הקולקטיב היהודי שההיסטוריה המדממת של חייו כפרט וכעם, ניצבת יומיום מול עיניו.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון מנוחתו עדן (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 1,498 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום שלישי, 7 באפריל 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

חוף המבצר בעתלית נמסר למוש בן ארי. ואז יצא מכרז

"חוף הכרמל מגייסת את מוש לבניית כלכלה מקיימת בנופים שלנו", הכריז לפני חצי שנה ראש המועצה האזורית חוף הכרמל ● מכרז להפעלת החוף הבתולי לא פורסם, ורק בלחץ התושבים ירדה המועצה ממסלול הספק היחיד שקיבל מוש בן ארי, ופרסמה מכרז ● אבל אז התגלה שהזכיין של חוף המבצר יקבל את השילוש הקדוש: גם הפעלה של "משאיות מזון" בתקופת הביניים, גם את הזכות לתכנן את החוף העתידי, וגם את המפתח להפעלתו המלאה בהמשך ● "למה היזם צריך גם לתכנן את החוף וגם להפעיל אותו? זה כמו שהחתול יתכנן את מפעל השמנת"

עוד 1,879 מילים

התבונה והאחריות יצאו לחל"ת

מאז הקמתה, לא ניצבה מדינת ישראל בו-זמנית בפני שני אתגרים בסדרי גודל המאיימים על ביטחונה הלאומי:

  1. איום הקורונה.
  2. משבר פוליטי פנימי ששלוש מערכות בחירות רצופות ויקרות לא הצליחו ליישב או לאחות את השסעים שהתגלעו בחברה הישראלית בעקבותיו.

לשני אתגרים אלה אין בינתיים מועד תפוגה ואין גם אומדן באשר למחירים שגבו ועוד יגבו מהמדינה ומהחברה הישראלית. יהיו אשר יהיו המחירים, ניתן לקבוע כבר עתה בוודאות שישראל תצא מהן חבולה ותהליך ההתאוששות יהיה ממושך ויתכן אף שמייסר.

לשני אתגרים אלה אין בינתיים מועד תפוגה ואין גם אומדן באשר למחירים שגבו ועוד יגבו מהמדינה ומהחברה הישראלית. יהיו אשר יהיו המחירים, ניתן לקבוע כבר עתה בוודאות שישראל תצא מהן חבולה

ישראל זקוקה עתה אפוא יותר מתמיד ל:

  1. הפניית משאבים בסדרי גודל אדירים למימון נזקי הקורונה.
  2. ״מטף כיבוי״ אפקטיבי לשיכוך להבות השסע האידיאולוגי והחברתי שהתעצם במהלך מערכות הבחירות האחרונות עד לכמעט קרע אלים.

בימים אלה, בעיצומו של המו״מ הקואליציוני להרכבת ממשלה חדשה, נראה כי נושא החלת הריבונות החד-צדדית ביו״ש על גרסאותיה השונות עולה על הפרק וביתר שאת. כידוע, הציבור מפולג בסוגיה זו. פוסט זה אינו נוקט עמדה ׳אידיאולוגית׳ בסוגיית הסיפוח. הוא כן מתייחס לשני מושגים מרכזיים במנהיגות ובמדינאות: תבונה ואחריות.

סיפוח, בין אם מלא ובין אם חלקי, בין אם מדורג ובין אם בדילוגים, בין אם בהיחבא ובזחילה ובין אם ברהב ובצלצולים, הוא מהלך אסטרטגי בעל משמעויות מרחיקות לכת על גורלה ועתידה של אומה.

מושכל ראשון הינו שהנהגה המבקשת לנקוט במהלך כזה, תבצע עבודת מטה מקיפה וסדורה שתעריך את מכלול המשמעויות, הקצרות וארוכות הטווח, של מהלכי סיפוח. ככל הידוע, הממשלה לא יזמה כל עבודת מטה מסוג זה; לא קיימה הליך קבלת-החלטות סדור; ולא התייעצה עם גורמי המקצוע במערכת המדינית-ביטחונית  והכלכלית-חברתית. ודברים אלה כבר נאמרו, נכתבו ופורסמו בכל זירה אפשרית.

וכאן מגיעה ההתרסה הבוטה נגד התבונה והאחריות. האם הנהגת מדינה העומדת להיכנס לתהליך שיקום ארוך, יקר ורצוף חתחתים יכולה להרשות לעצמה ליזום במו החלטותיה הכנסת להביור מלבה סיכונים ביטחוניים, כלכליים, מדיניים וחברתיים לתוך האנדרלמוסיה הזאת?

כאן מגיעה ההתרסה הבוטה נגד התבונה והאחריות. האם הנהגת מדינה לפני שיקום ארוך, יקר ורצוף חתחתים יכולה ליזום הכנסת להביור מלבה סיכונים ביטחוניים, כלכליים, מדיניים וחברתיים לתוך האנדרלמוסיה הזאת?

גם חסידי הסיפוח המובהקים ביותר מודעים לרתיעת הציבור הישראלי מסיפוח שיביא לשליטה ישראלית במיליוני פלסטינים. השאלה עימה הם אינם מתמודדים היא: האם יש דרך לשלוט בשרשרת התגובות למהלך כזה, שבעקבותיהן מה שיתחיל בסיפוח חלקי לא יסתיים בסיפוח גורף, שמשמעויותיו מרחיקות לכת?

חסידי הסיפוח המיליטנטיים אינם מגלים עניין רב בנתונים ובמשמעויות. בני השיח שלהם הינם ההיסטוריה בכבודה ובעצמה ולצידה הקב״ה. תיבות נבובות דוגמת ״הזדמנות היסטורית״ ו״ההיסטוריה לא תסלח לנו״ משמשים אותם בערבוביה במעשה ההלחמה הנלוז בין התאולוגיה להיסטוריה.

האם יש דרך להבטיח ש-DATE קטן, נעים ולא מזיק בבקעת הירדן לא יתגלגל לכדי נישואין בכפייה ללא מנגנון פרידה? האם יש דרך להבטיח שהשיקום וההחלמה האורבים מעבר לפינה לא יופרעו על ידי עוד פולמוס הרסני?

מובן מאליו שבסמכותה של כל ממשלה בישראל להחליט כי היא מבקשת לקדם מהלכי סיפוח כחלק ממימוש עמדתה האידיאולוגית. עם זאת, מצופה שהחלטה כה דרמטית, שלה השלכות מרחיקות לכת לביטחון ישראל, כלכלתה, מעמדה האזורי והבין לאומי, מאפייניה החברתיים, הערכיים והדמוגרפיים, תתקבל כחלק ממדיניות כוללת, לאחר עבודת מטה בין משרדית מקיפה, בתום דיונים מעמיקים בממצאיה בקבינט, בכנסת ובציבור, ותובא להכרעת העם ולא להכרעת ההיסטוריה או הקב״ה ונציגיו.

האם לנוכח כל אלה, עדיין יש לאפשר לתבונה ולאחריות לשחק מחבואים ולהיכנע לגחמות משיחיות ולעיתים ציניות בשעה כה קריטית למדינת ישראל? ולעזאזל, למה דווקא עכשיו?

רולי גירון הוא בכיר במוסד לשעבר, חבר בתנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל", יחד עם כ-300 בכירים נוספים בדימוס ממערכת הביטחון. ימלאי של המוסד. בן 72, נשוי ואב לשתי בנות. רוב הזמן עסוק בהשלמת פערי ידע והשכלה. נעלב בקלות מכל פגיעה בכבוד האדם וחירותו

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 526 מילים

מסתמן: טיסות בינלאומיות יופסקו מהיום ועד יום שישי

בכחול לבן חושדים שנתניהו הציג אתמול מצג שווא, שלפיו, חלה התקדמות במגעים הקואליציוניים בין הליכוד וכחול לבן, כדי לסכל את כוונתו של גנץ לקדם חוקים נגדו ● נתק בשיחות בין כחול לבן והליכוד ● הכנסת אישרה את תיקון חוק היסוד, שיאפשר הוצאת מיליארדי שקלים נוספים להתמודדות עם משבר הקורונה; לבקשת הליכוד, תמכו חברי הרשימה המשותפת בהצעה

12:56 עריכה

הוועדה להתמודדות עם מגפת הקורונה הגישה היום את דוח הביניים שחיברה, ובו נמתחת ביקורת על ההחלטה להטיל את ניהול המשבר על המטה לביטחון לאומי. הוועדה סבורה שיש להקים גוף חדש לניהול משברים לאומיים. לפי הדוח, למטה לביטחון לאומי אין כלים ארגוניים עדיפים מכל מטה אחר.

בדוח נמתחת גם ביקורת על כך שמנהלי המשבר מסתמכים על "תרחישי קיצון לא מבוססים" שהסיכוי שיתממשו נמוכים.

12:35 עריכה

לבית המשפט המחוזי ירושלים הוגשה תביעה, שמבקשת למנוע את העברת הבעלות בחצר אלכסנדר לידי רוסיה. התביעה, שהוגשה על ידי או-פי-אס ארץ הקודש (The Orthodox Palestine Society, Holy Land Section), מופנית נגד המפקחת על רישום מקרקעין ירושלים, מדינת ישראל וממשלת רוסיה.

בינואר 2020, לפי פרסומים בתקשורת הבינלאומית והישראלית, הבטיח ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, להעביר לבעלות רוסיה את המבנה הנקרא חצר אלכסנדר, הכולל כנסייה ומנזר, על רקע המגעים לשחרורה של נעמה יששכר.

ב-1996 ניתן פסק בוררות, שאושר בבתי משפט בישראל ובניו יורק, שבו נקבע שאו-פי-אס ארץ הקודש הוא הבעלים של חצר אלכסנדר.

לאחר שהתברר לארגון שישראל החלה לפעול באמצעות המפקחת על רישום מקרקעין בירושלים, להעברת הבעלות בנכס בפועל לרוסים, הגיש או-פי-אס ארץ הקודש תביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים, שמטרתה למנוע את העברת הבעלות. שלשום (יום ראשון) הוציא שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, אביגדור דורות, צו מניעה זמני נגד העברת הבעלות.

• מסמכים: כתב התביעה, הצווים המבוקשים, החלטת בית המשפט.

12:03 עריכה

לפי הגרסה המעודכנת, איסור יציאה מהיישובים יחל היום ב-16:00 ויסתיים ביום שישי ב-07:00. האיסור להתרחק מהבתים למעלה מ-100 מטרים יחל מחר ב-18:00 ויסתיים מחרתיים ב-07:00.

12:00 עריכה

נתק מוחלט בין כחול לבן והליכוד – כך עדכנה דפנה ליאל ב-N12.

10:42 עריכה

לפי ההצעה שנידונה בממשלה, התחבורה הציבורית, ובכלל זה טיסות בינלאומיות, יופסקו מהיום ב-16:00 אחר הצהריים ועד יום שישי ב-07:00 בבוקר.

10:39 עריכה

בימינה מבהירים שהיעדרות חברי הכנסת של הסיעה מההצבעה בכנסת על הגדלת ההוצאות כחלק מהמאבק בקורונה – דבר שהביא להישענות על קולותיהם של חברי הרשימה המשותפת – אירעה במקרה.

10:05 עריכה

חברת הכנסת מאי גולן מהליכוד הסירה מחשבון הטוויטר שלה תמונה, שבה היא נראית מפירה את ההנחיות המורות לציבור לשמור על מרחק של שני מטרים איש מרעהו. לצידה של גולן נראים חברי הכנסת מיכל שיר ואופיר כץ.

08:59 עריכה

בכחול לבן יש החושדים שההתקדמות שהושגה אתמול במגעים הקואליציוניים עם הליכוד אינה אלא תרגיל של ראש הממשלה נתניהו. לפי דיווח של מיכאל שמש בתאגיד השידור כאן, יושב ראש כחול לבן גנץ העביר מסר מאיים, שלפיו, אם לא ייחתם הסכם קואליציוני, הוא יקדם בכנסת חקיקה נגד נתניהו. דבר זה הוא שהביא, לפי החשד שישנו בחוסן לישראל, למצג שווא של התקדמות – מה שהביא את גנץ לגנוז את תוכניתו. לוחות הזמנים של פעילות הכנסת בחג הפסח מקשים על גנץ לממש את הצעדים הפרלמנטריים ששקל ליישם.

08:27 עריכה

גורמים בימינה אומרים שאם אחד המקומות בוועדה לבחירת שופטים יינתן לאיילת שקד – עשוי הדבר להקל מעט על הצטרפות הסיעה לממשלה. כך דיווח הבוקר זאב קם בתאגיד השידור כאן.

07:19 עריכה

לבקשת המשטרה והשר לביטחון הפנים גלעד ארדן, העוצר שייערך בערב ליל הסדר, יוקדם ויחל בשעה 14:00 – כך עולה מהמידע שנמסר לשרי הממשלה לקראת ישיבתם. לפי התקנות המסתמנות, האיסור לעזוב את היישובים יימשך עד מוצאי שבת, בשעה 20:00 בערב. אתמול הודיע נתניהו שסגר זה יסתיים ביום שישי בבוקר. עוד אמר ראש הממשלה שהאיסור להתרחק למעלה ממאה מטר מביתו – יחל בשעה 18:00 בערב.

07:13 עריכה

אחרי שפורסם אתמול על התקדמות במגעים להקמת ממשלה, הודיעה אמש כחול לבן על הפסקת המשא ומתן עם הליכוד.

לאחר הגעה להבנות בכל הנושאים, ביקשו בליכוד לדון מחדש באופן פעולתה של הוועדה לבחירת שופטים. בעקבות זאת הופסק המשא ומתן. לא נאפשר שום שינוי בתפקוד הוועדה לבחירות שופטים ופגיעה בדמוקרטיה.

07:11 עריכה

ישיבת הממשלה הטלפונית, שאמורה הייתה לדון בהטלת הגבלות תנועה על הציבור, נדחתה מהלילה לשעה 10:00 בבוקר, היום.

07:09 עריכה

יושב ראש סיעת הרשימה המשותפת, חבר הכנסת אחמד טיבי, אמר במליאת הכנסת שהליכוד ביקש מחברי הרשימה המשותפת לתמוך בתיקון לחוק היסוד: משק המדינה, כי ללא הצבעתם לא יושגו 61 הקולות הדרושים להצבעה. הממשלה נדרשה לתמיכת הרשימה המשותפת לאחר שחברי ימינה נעדרו מההצבעה.

התיקון התקבל לאחר שחברי הכנסת טיבי, עאידה תומא סלימאן ואוסאמה סעדי תמכו בו.

07:00 עריכה

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק היסוד, המאפשר להגדיל את הוצאות המדינה ב-90 מיליארד שקלים כדי להתמודד עם משבר הקורונה.

עוד 14 עדכונים

בריאות הנפש "כל ישראלי עשירי יזדקק לטיפול נפשי"

ד"ר צבי פישל, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בהסתדרות הרופאים, מזהיר מפני מצוקה נפשית אדירה בישראל בעקבות משבר הקורונה, ואומר כי מערכת הבריאות אינה ערוכה לכך ● חוות דעת ברוח דומה הוצגה השבוע לוועדת הקורונה בכנסת ● פישל קורא לציבור המודאג להתנתק קצת מהחדשות, ולפנות לקבלת סיוע מקצועי במקרה הצורך ● ויש לו גם ביקורת נוקבת על נאומי נתניהו ועל התקשורת "שמכניסה את הציבור להיסטריה" ● ראיון

עוד 1,659 מילים

איילת שקד שברה את תהליך מינוי השופטים. זה קריטי שהממשלה החדשה תתקן אותו

בהודעתה אתמול, התגאתה שרת המשפטים לשעבר בעובדה כי בתקופתה כרתו הפוליטיקאים ברית עם נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה למינוי שופטים ● כאילו לא הגיחה לעולם בתקופה ההיא פרשת אפי נוה, כאילו לא הוחלט להגיש כתב אישום נגד יו״ר לשכת עורכי הדין בפרשת "מין תמורת מינוי" ● בשנה הקרובה יפרשו חמישה שופטי עליון ● זוהי נקודה קריטית לביסוס האיזון ולהחזרת מקצוענות לתהליך הבחירה של "קודש הקודשים" ● פרשנות

עוד 763 מילים

תגובות אחרונות

על האפשרות לשחק ברצינות

אני פריקית של משחקי קופסא, מאז ומתמיד. בתור ילדה שיחקנו המון כמשפחה. אבי נפטר בגיל צעיר מאד והותיר את אמא שלי עם חמישה ילדים קטנים. בימי חול בילינו שעות בחוץ, אבל בשבתות בצהריים היינו כולנו בבית. המצב הכלכלי לא היה מזהיר, קיבלנו משחקים משומשים מקרובי משפחה, ובילינו שעות במשחק זכרון, רביעיות, מונופול ושבץ נא. וכשהפציע הרמי לחיינו השתדרגנו למחלקה ראשונה והרגשנו על גג העולם.

אמא שלי שיחקה איתנו המון. אני בטוחה שאינספור שעות של משחק ביחד עזרו לנו להישאר שפויים, להישאר ילדים שמחים. השעות האלו היו שעות של האחזות בנורמליות, בשמחה, בתחרותיות, בסקרנות, בתקווה לתור הבא שיביא איתו את ההצלחה והניצחון, במשחק שמתפרק ומתחיל מחדש, שעות של הפוגה מעולם שחור גדול נפער בו.

אמא שיחקה איתנו המון. אינספור שעות משחק עזרו לנו להישאר שפויים ושמחים. אלו היו שעות האחזות בנורמליות, בשמחה, בתחרותיות, במשחק שמתפרק ומתחיל מחדש, הפוגה מעולם שנפער בו חור גדול

בשבועות האלה אני מוצאת את עצמי חוזרת לדנ"א המשפחתי שלי של התמודדות עם משבר. אני ממליצה למטופלים לשחק הרבה, משאילה משחקים, נהנית לשחק קאטן במשך שעות, ומצטערת כששבת יוצאת והמשחק נקטע כי המתבגר טס להתחבר לנייד.

סביבי אני רואה איך כולם חוזרים לדפוסי התמודדות שטבועים עמוק בדנ"א המשפחתי: התחברות ליצירתיות ולעשייה, או התמסרות לכאב, חרדתיות או אדישות. אופטימיות או  פאסימית, צייתנות לנהלים או חוסר אמון בממסד. כל אלה טבועים עמוק במטען הגנטי המשפחתי מדורי דורות.

אבל אני גם רואה איך בחסות הכאוס נוצרת אפשרות לשינוי, איך מטופלים שתקועים כבר שנים בהבניות מקובעות מצליחים להחלץ ולמצוא בתוכם פתרונות אחרים. כמו למשל מטופלת שנמנעת במשך שנים מלצאת לדייטים מתוך חרדה מוכנה פתאום להצטרף למיזם של וידיאודייט, או מטופל שסרב לתרגל מדיטציה מעז לנסות ומגלה עולם חדש. האם זה המשבר שמנער את כל התבניות המוכרות? המצוקה שגורמת לנו להאחז בכל גלגל הצלה שנזרק לעברנו או ההאטה והשקט של העולם שמאפשרת לנו להתחבר למשאבים וכוחות על שרדומים בתוכנו בימים כתיקונם.

במקביל למשחקים היו אצלנו בבית הרבה מאוד מריבות וקנאות, צעקות, בדידות ודמעות, אבל כשהם נמזגו לתוך מעגל של משחק – משא הכאב הוקל ונפתח לנו שער לילדות שמחה ולחיבור עמוק ומשמעותי בין כולנו.

אני רואה איך בחסות הכאוס נוצרת אפשרות לשינוי. מטופלים שתקועים שנים בהבניות מקובעות נחלצים ומוצאים בתוכם פתרונות אחרים. כמו מטופלת שנמנעת שנים מדייטים מתוך חרדה מוכנה להצטרף למיזם וידיאודייט

הקורונה שאבה אותנו לתהליך גמילה מזורז וכואב, הקריזים קשים מאד וכך גם הקריזות. בתהליך הגמילה הזה מותר לנו לגלות רכות וחמלה כלפי עצמנו, להעריך את עצמנו על מה שכן עשינו ולא להצליף בעצמנו על הטעויות והכשלונות. זמן משחק היא דרך מצויינת להתרענן, למלא את הנשמה ולחבר את עצמנו לרגעים טובים שהיו לנו בשחר ילדותנו.

המלצות למשחקים:

  • לקטנטנים בגילאי 4 וצפונה- סוויצ'.
  • So Do You.
  • ו-לינק לא מאכזבים אף פעם, מעמיקים את ההכרות גם עם אלה שאת מכירה כל חייך.
  • שם קוד – מחדד חשיבה.
  • מאצ' מדנס – לא ברור לי מה כל כך כיף בו אבל אפשר לשחק בו גם לבד וגם עם עוד 3 בלי להרגיש שהזמן עובר.
  • שרלוק – משחק זיכרון מורכב וכייפי. במקום לשחק במשחק המקורי אפשר ללמוד ביוטיוב איך לשחק ולהכין כרטיסים עם מושגים שקשורים לחבורה המשחקת. לכתוב מושגים על פתקים לוקח כעשר דקות.

ונסיים בתפילה המקראית, לראות במהרה זקנים וזקנות יושבים ברחובות ירושלים, ורחובות העיר יימלאו ילדים וילדות משחקים ברחובותיה.

איילת כהן וידר היא פסיכולוגית קלינית דתיה פמיניסטית, גדלה בבית חרדי-חרד"לי. מורשית לטיפול בהיפנוזה, חוקרת דפוסים של השתקה וביטוי עצמי. מחברת "באהבתינו" – מדריך לאינטימיות זוגית. מלמדת מדיטציה ופרשת השבוע ב"מתן". חברת קבוצת "פסיכואתיקה" – למניעת פגיעה מינית על ידי אנשי טיפול. לשעבר יו"ר "קולך". נשואה, אם וסבתא.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 504 מילים
עודכן עכשיו

התפרצות הקורונה – כל הכתבות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

טעות הדוברת הובילה לכותרות שגויות וסיבוב פוליטי על חשבון החרדים

"שליש מתושבי בני ברק, 75 אלף איש, חולים בקורונה" נטען בסוף השבוע שעבר בכלי התקשורת, מה שהוביל לתגובות קשות כלפי המגזר החרדי ● הדברים יוחסו למנכ"ל קופת חולים מכבי רן סער שהשתתף בדיון בוועדת הקורונה ● בפועל, סער כלל לא אמר את הדברים - ודוברת הוועדה היא זו שהפיצה את הציטוטים, בשמו, למרות שלא היו ולא נבראו ● גם עכשיו, הציטוטים השקריים עדיין מופיעים באתר הכנסת ● כרוניקה של פייק ניוז ממקור רשמי לגמרי

עוד 1,687 מילים

שר האוצר נתניהו קיבל החלטה אומללה - עכשיו בעלי עסקים משלמים עליה

ב-2003, נתניהו כשר אוצר הפסיק את זכאותם לדמי אבטלה של 80 אלף בעלי עסקים, המעסיקים בעצמם כמיליון וחצי איש ● הם לא מבינים איך זה שבמשך שנים הם משלמים על ביטוח לאומי ובכל זאת לא זכאים לפיצוי או לדמי אבטלה בעקבות סגר הקורונה ● היום הפגינו 3,000 מהם מול האוצר, בדרישה לקבל זכאות לאבטלה או מענק פיצוי ● קריסה שלהם עלולה להוביל לקריסה של המשק

עוד 1,030 מילים ו-1 תגובות

הקושי להתמודד עם הקורונה בבבתי אבות אינו ייחודי לישראל ● באחד מבתי הדיור המוגן הוותיקים והמוכרים בארצות הברית מתו שישה קשישים מקורונה ● אבל ההנהלה והצוות עושים הכל כדי לסייע לדיירים המפוחדים והמבודדים, בסיוע מתנדבים ● כתב זמן ישראל שוחח איתם

עוד 620 מילים

קורס און-ליין ייחודי מלמד קשישים לתקשר ברשת

שלושה יזמים זריזים מירושלים פתחו קורס-און ליין שילמד אנשים מבוגרים כיצד לתקשר עם העולם בימי הקורונה ● בינתיים הקורס בחינם, אבל הם חולמים לעשות מהיוזמה הרבה כסף בעתיד

יוזמה ישראלית שהושקה במהירות ללימוד קשישים על תפעול סמארטפונים במהלך משבר הקורונה, משכה יותר מ-1,000 אנשים בתוך שבועיים. הפרויקט, שהושק על ידי שלושה יזמים חברתיים מירושלים, החל בהסבר על שימוש בוידיאו בווטסאפ ובאפליקציית שיחות הוידיאו זום, שנמצאות בשימוש בקרב משפחות ברחבי העולם, המנסות לשמור על קשר מרחוק בעקבות התפרצות המגיפה.

עד להתפרצות הקורונה, שניהם מהם – גבי ארנוביץ, 25, סטודנט לכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטה העברית ואוריאל שוראקי, ממייסדי הפרויקט הטכנולוגי MadeinJLM, העבירו למבוגרים בבירה שיעורים פיזיים על שימוש בסמארטפון

לפני שבועיים, על רקע הגברת הנחיות הבידוד בכל רחבי המדינה, השניים הצטרפו לבן דודו של אוריאל, דוד סוראקי, ליצירת הקורס המקוון, והציעו אותו ללא תשלום. שוראקי אחראי לצד הטכני של הפרויקט בעוד שסוראקי מפקח על הפיתוח העסקי. ארנוביץ הוא הקריין המדבר בקטעי הוידיאו.

במשך חמישה ימים בשבוע, כשכל אחד מהם עובד מהבית, השלושה מפיקים קטעים של 3 עד 7 דקות בעברית – ושלחו את הלינקים לערוץ יוטיוב ייעודי דרך ווטסאפ, עם גרסה אחת לתפעול מכשיר אייפון וגרסה נוספת לאנדרואיד.

כל וידיאו מציג את מסך הטלפון וסמן נע על המסך, כאשר ארנוביץ מסביר בדיוק מה הוא עושה. עד כה, קטעי הוידיאו הציגו נושאים כמו איך להפעיל שיחת וידיאו בווטסאפ, איך לעשות שיחת וידיאו בקבוצות, איך להתקין זום ולפתוח חשבון אישי, איך להצטרף ואיך ליזום שיחת זום, ואיך לתייג הודעות ווטסאפ כחשובות.

"יש לנו מערכת שעות שלמה, מווטסאפ ופייסבוק ועד גוגל דרייב", אומר ארנוביץ. "יש לנו 4 קבוצות ווטסאפ עם 250 חברים כל אחת, ואנו ממשיכים לפתוח עוד".

כדי לבחון את התלמידים, ארנוביץ וחבריו שלחו שתי הזמנות זום לאחר השיעור על אופן השימוש באפליקציה. מתוך 600 התלמידים הראשונים, 75 הצטרפו. "דיברנו וזה היה מדהים!", אומר ארנוביץ. "הפגישה השנייה הביאה 90 איש מתוך 700. זה יוצר קהילה, אנשים אומרים שהם רוצים להיפגש כשהם יסיימו".

מבוגרים משתתפים בשיחת ועידה בזום שנוצרה כחלק מהקורס (צילום: Courtesy)
מבוגרים משתתפים בשיחת ועידה בזום שנוצרה כחלק מהקורס (צילום: Courtesy)

כדי לבחון את התלמידים, ארנוביץ וחבריו שלחו שתי הזמנות זום לאחר השיעור על אופן השימוש באפליקציה. מתוך 600 התלמידים הראשונים, 75 הצטרפו. "דיברנו וזה היה מדהים!", אומר ארנוביץ. "הפגישה השנייה הביאה 90 איש מתוך 700. זה יוצר קהילה"

רבים מהמשתתפים בקורס הם מירושלים, אבל החדשות על הקורס התפשטו, תלמידים הצטרפו מדימונה, רמת גן וחיפה. ההצטרפות לקורס קלה וידידותית דרך אתר האינטרנט של הקורס. "כל מה שצריך לעשות אחרי הכניסה לאתר הוא ללחוץ על הלינק שאתה מקבל ולצפות בוידיאו בויוטיוב", מסביר ארנוביץ.

ברגע שמשבר הקורונה יסתיים, השלושה מתכננים להפוך את הקורס לעסק. "בנקודה מסוימת נבין איך לעשות זאת, אבל נכון לעכשיו זה בחינם, משום שאנו מנסים לעזור במאבק בבדידות. אנשים במצב לא טוב ואנחנו מנסים לעזור".

כשהם נשאלים האם זה הקורס הראשון מסוגו בארץ, אמר ארנוביץ, "אתה אף פעם לא הראשון. אבל לא הרבה אנשים מכינים כאן חומרים ברשת למבוגרים".

למרות שכל השיעורים הם בעברית, ארנוביץ – שעלה מארצות הברית בגיל 5 ודובר אנגלית שפת אם – להוט להתחיל בהפקת גרסה באנגלית. במקביל, השלושה מחפשים רעיונות להקל על ההשתתפות הוירטואלית בסדר פסח.

הזרעים של עזרה לקשישים נשתלו לפני מספר שנים, כאשר ארנוביץ לימד את סבו וסבתו שעלו לישראל בגיל 85. "הבטחתי, בתור ילד, שאני אעזור לכל מה שהם יצטרכו אם הם יעברו לכאן", הוא נזכר. "הדבר הראשון שעשיתי כשהם עשו עלייה הוא לעזור להם עם הסמארטפון כדי שיוכלו לתרגם בקלות מעברית לאנגלית".

עוד 489 מילים

המאמץ להרכיב ממשלה בראשות נתניהו וגנץ מחייב שינויי חקיקה שחלקם עשויים להיפסל בבג"ץ ● גם הניסיון ללכת בנתיב שרבים ממצביעי גנץ מייחלים לו, של שליטה בכנסת לתקופת ביניים, כרוך באתגר חוקתי ● "אני לא יודעת אם אפשר לעשות תיקון לחוק היסוד, שאומר שבמדינת ישראל יהיו בעת ובעונה אחת שני ראשי ממשלה", אומרת פרופ' סוזי נבות, מומחית למשפט חוקתי מהמכללה למינהל ● "זה שינוי משטרי ברמה כזאת שלא בטוח שאפשר לעשות את זה" ● פרשנות

עוד 1,813 מילים ו-1 תגובות

כוננות סייבר מחר צפויה המתקפה המסורתית על ישראל

האינטרנט הישראלי בכוננות ספיגה לקראת התקפת הסייבר השנתית המכונה OPIsrael ● באופן מסורתי, התוקפים מעוניינים לפגוע באתרים ממשלתיים, בנקים ומוסדות חינוך ● בפועל, הם מזיקים בעיקר לעסקים קטנים ● צ׳קפוינט כבר הזהירה את לקוחותיה: "נוכח מגיפת הקורונה, ייתכן שהתוקפים ירחיבו את הפריצות שלהם"

עוד 1,046 מילים

מחנק אשראי בנק ישראל עשוי להדפיס כסף למימון פעולות הממשלה

הניסיון של בנק ישראל לכפות על בנקים להעניק הלוואות או להוריד ריביות בתנאי השוק הנוכחיים נראים כמו משימה בלתי אפשרית ● אם יקבע ריבית גג נמוכה, הבנקים עלולים לעצור לחלוטין את זרם ההלוואות ● ניסיון להורות לבנקים לתת הלוואות בניגוד לרצונם הוא צעד לא ראלי ● אבל אם המשבר יימשך והבנקים יסגרו את ברז האשראי, עשוי בנק ישראל להוציא מארסנל הכלים את נשק יום הדין ופשוט יזרים כסף שידפיס עבור מימון פעולות הממשלה ● פרשנות

עוד 811 מילים

נתניהו: ממחר ועד יום שישי תיאסר תנועה בינעירונית; בליל הסדר תיאסר יציאה מהבתים

אחרי התקדמות במשא ומתן, כחול לבן הודיעה על הפסקת המגעים הקואליציוניים כי, לדבריהם, בליכוד מבקשים לערוך שינויים בהבנות שהושגו בין הצדדים לגבי הוועדה לבחירת שופטים ● מנדלבליט נתניהו: תקנות חירום לא יכולות להמשיך להחליף חקיקה בכנסת ● הוועדה המסדרת אישרה את פיצול העבודה-מרצ ● כחול לבן והעבודה הודיעו על עריכת מגעים לאיחוד בין הסיעות

עוד 43 עדכונים

יו"ר כחול-לבן עדכן את הנשיא כי בכוונתו לבקש ארכה בעוד שבוע, כשיפוג המנדט שקיבל להרכבת ממשלה ● גנץ זקוק לזמן הזה כדי להעביר חוקים שיעגנו את ההסכמים מול הליכוד וכדי לפצח את המחלוקות שעדיין קיימות בין הצדדים ● גנץ יודע, שברגע שהמנדט יעבור לידי נתניהו, הסיכוי שהממשלה הזו תוקם ילך ויפחת ● פרשנות

עוד 777 מילים

"לא מושיטים לנו יד אלא סוגרים את היד בכל הכוח"

ההרשמה לקבלת מענק לעצמאים נפתחה ביום שישי, והרשת כבר מוצפת בתלונות של עצמאים שגילו שיקבלו רק פירורים, אם בכלל ● "תכל'ס, מה שהם אומרים לנו זה שאם אתם יותר 'עשירים' מקופאית בסופר לא מגיע לכם מענק", אומרת המעצבת אלכסנדרה נארדי ● מחר מתכננים העצמאים להפגין בשיירת מכוניות שתצא לכיוון קריית הממשלה בירושלים

עוד 1,168 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה