לגבי השפעת הספרדית: אפריל 1918 עד אפריל 1919. שנה תמימה. ההערכה היא שנדבקו בה 500 מיליון איש. מדובר ברבע מהאנושות דאז. מספר בני האנוש האוניברסלי היה אז 2 מיליארד איש. מספר המתים: בין 20 מיליון ל-50 מיליון. כלומר, בין 4 אחוזים ל-10 אחוזים מכלל הנדבקים. מלבד המספרים המחרידים, מדובר גם במחלה ייחודית. היא לא המיתה תינוקות או קשישים כמו מגפות אחרות עד אז. היא המיתה בעיקר בני 20-40. טוב, אני עוד מעט בן 47. זו הייתה המגיפה האוניברסלית הכי מחרידה בתקופה המודרנית.

לגבי נגיף הקורונה: יותר ממיליון נדבקים עד כה. יותר מ-52 אלף מתים (מדווחים). זו לא תהיה השפעת הספרדית. אבל מאד לא נעים. מאד לא נעים זה אנדרסטייטמנט. איטליה, ספרד, צרפת, בריטניה, הולנד וגם ארצות הברית. עכשיו כנראה בעיקר ארצות הברית.

אני חושש שהנזק שממיטים חלק ממי שמכונים גדולי הדור על חלק גדול מהציבור החרדי הוא עצום. בני ברק בהסגר. הערכת מנכ"ל מכבי שירותי בריאות: 38 אחוזים מתושבי העיר נושאים בגופם את הנגיף. מדובר בעשרות אלפים. פוטנציאל ההתפרצות האלימה הוא ממשי. המשמעות יכולה להיות אסון הומניטרי וגם קריסת מערכת הבריאות הישראלית.

הנזק שממיטים חלק ממי שמכונים גדולי הדור על חלק גדול מהציבור החרדי הוא עצום. בני ברק בהסגר. הערכת מנכ"ל מכבי שירותי בריאות: 38 אחוזים מתושבי העיר נושאים בגופם את הנגיף. מדובר בעשרות אלפים

נקודות האיזון בין החשש מקטסטרופה רפואית לבין החשש המתממש מקטסטרופה כלכלית, הן עדינות מאד. אבל אל חשש: חרף הפקרת מדינת הרווחה מחד ועל אף הפקרת מערכת הבריאות מאידך, נתניהו נתפס בעיני רוב הציבור כמי שמנהל את המערכה בתבונה. הוא קלט היטב את פוטנציאל התפשטות הנגיף. הוא אכן פועל כמיטב יכולתו למנוע את התפשטותו. לא התחוללה קריסה רפואית כדוגמת מוקדים שונים באיטליה, ספרד, ארצות הברית ואולי בריטניה. אבל מלבד האסון הכלכלי שמונח לפתחנו, קשה לתאר את עוצמת היקף הפקרת מערכת הבריאות לאורך יותר מעשור.

צריך לזכור שגם במרבית מדינות אירופה ואמריקה הלטינית לא התחוללה קטסטרופה. גם במרבית מדינות המזרח התיכון (למעט איראן למיטב ידיעתנו) ובאפריקה לא התחוללה התפרצות המונית או קריסה של מערכות הבריאות. אבל כל זה לא משנה. גם הפעם יצא נתניהו המנצח הגדול. וגנץ? מממ…פחות.

*  *  *

בלתי נתפס שנתניהו אכן מאמין בקיומה של דיפ סטייט דמיונית. בקיומה של פרקליטות מסתורית שמבקשת להפילו. במערכת משפט שמבקשת לתפור אותו בכלא. זה כל כך חולני. כל כך פתולוגי. אבל הוא שכנע את עצמו כנראה שאלו פני הדברים. מכאן ההסתה האיומה ורקימת עלילת השווא הבדיונית נגד מערכת אכיפת החוק ונגד מערכת המשפט. האסון שטמון בקריסת אמון הציבור במערכות הללו בשל עלילות השווא (להבדיל מביקורת קשה, חיונית ולגיטימית) הוא עצום.

למעשה, כך אי אפשר לקיים מדינת חוק דמוקרטית. לא כך ולא תוך כדי המשך המשטר הצבאי לצד 2 מערכות חוק נפרדות לפי מוצא אתני שונה בגדה. גם לא תוך כדי ההסתה נגד 20 אחוז מאזרחי המדינה שמצביעים ברובם המכריע לרשימה המשותפת. ואם הרשימה המשותפת לא לגיטימית (לרבות עלילת השווא של "תומכי טרור"), שום ממשלת מרכז-שמאל לא תהיה לגיטימית. נתניהו לנצח אפוא. אוטוקרטיה גזענית, כבר אמרנו?

בלתי נתפס שנתניהו אכן מאמין בדיפ סטייט דמיונית. בקיום פרקליטות מסתורית שמבקשת להפילו. במערכת משפט שמבקשת לתפור אותו בכלא. זה כ"כ חולני. כ"כ פתולוגי. אבל הוא כנראה שכנע את עצמו בכך

זה משתלב בהשתלת מדקלמי דף המסרים מבלפור בכל ערוצי החדשות. להבדיל מעיתונאי ימין רציניים. למעשה, מוטב כבר שרק ביסמוט, ברדוגו ואראל סג"ל ירוצו מערוץ לערוץ. קצת הערצה מענגת (אראל). קצת דברי שבח מענגים (ביסמוט). וקצת עילגות משובחת (ברדוגו). נראה לי שזה בהחלט יעניק פרשנות פוליטית מצוינת ומעמיקה על המצב.

התחלנו בשפעת הספרדית וכמעט סיימנו בנתניהו. אז חשוב לסגור את המעגל: נתניהו אמר שהשפעת הספרדית המיתה יותר ממלחמת העולם השנייה. שקר קל נוסף. השפעת הספרדית הייתה טרגדיה אוניברסלית מזוויעה. אבל 20-50 מיליון מתים אינם 65 מיליון מתים. בקטנה. מה זה פער של 15-45 מיליון בינו וביניכם? בן של היסטוריון, לא?

*  *  *

ולסיכום: בחסות משבר הקורונה אסור להפגין בקבוצה שמונה יותר מ-10 אנשים, מותר וצריך לפרק אופוזיציה, אסור להכריע אם להגיש כתב חשדות נגד שר הבריאות ושר הפנים (מה קורה, מנדלבליט?), אסור לפתוח בחקירת פרשת המניות (מה קורה, מנדלבליט?) ואין מצב לועדת חקירה ממלכתית בפרשת הצוללות (מה קורה, בני וגבי? הכל טוב?).

הצלילה במדד הדמוקרטי נמשכת. נראה אם תקום אחרי תקופת המשבר ועדת חקירה ממלכתית בפרשת הפקרת מערכת הבריאות. משהו אומר לי שראש הממשלה הנצחי יעשה הכל כדי שזה לא יקרה. הראשון שזיהה.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.