JavaScript is required for our website accessibility to work properly. החלל החטוף ליאור רודאיף הובא למנוחות בקיבוץ ניר יצחק | זמן ישראל

החלל החטוף ליאור רודאיף הובא למנוחות בקיבוץ ניר יצחק

החלל החטוף ליאור רודאיף הובא למנוחות בקיבוץ ניר יצחק, 10 בנובמבר 2025
החלל החטוף ליאור רודאיף הובא למנוחות בקיבוץ ניר יצחק, 10 בנובמבר 2025

החלל החטוף ליאור רודאיף הובא למנוחות בקיבוץ ניר יצחק, לאחר שגופתו הוחזרה על ידי חמאס בליל שישי. שיירת ההלוויה לוותה ברוכבי מגן דוד אדום ובאמבולנס שהוקדש לזכרו של רודאיף, שהיה נהג אמבולנס ומתנדב ותיק בארגון.

רודאיף, בן 61, שימש כסגן קב"ט הקיבוץ. הוא הותיר אחריו את רעייתו יפה, ארבעה ילדים, אביו הקשיש וקהילתו האוהבת.

בתחילה נחשב רודאיף לחטוף בעזה, אך במאי 2024 אישרו הרשויות כי נרצח ב־7 באוקטובר וגופתו נלקחה בשבי. משפחתו ערכה אז טקס זיכרון בקיבוץ חצור וישבה שבעה, אך לא קיימה הלוויה.

רעייתו ספדה לו ואמרה שזה אינו הסוף שאליו התפללה. "אתה בבית עכשיו", אמרה. "היית כל כך גאה לראות את ילדינו, כמה כוח הם הפגינו במאבק להשיב אותך".

היא הוסיפה שילדיהם דומים לו מאוד. "עכשיו אני נפרדת ממך לנצח – מחצית של שלם, הדבק של המשפחה שלנו", אמרה. "תודה על 41 שנים יחד, בטוב וברע. המסע שלך בעולם הזה נגמר מוקדם מדי, ואני מבקשת את סליחתך – על שלקח כל כך הרבה זמן, ועל שלא נפרדנו באמת באותו בוקר".

החלל החטוף ליאור רודאיף הובא למנוחות בקיבוץ ניר יצחק, 10 בנובמבר 2025 (צילום: אוריאל אבן ספיר, מטה החטופים)
יפה רודאיף סופדת לבעלה, החלל החטוף ליאור רודאיף, בהלווייתו בקיבוץ ניר יצחק, 10 בנובמבר 2025 (צילום: אוריאל אבן ספיר, מטה החטופים)

בתו, נועם כץ רודאיף, תיארה חלק ממה שאירע ביום הטבח, כשניסה להציל חברים בצוות התגובה של הקיבוץ בעוד עשרות מחבלים חמושים סוגרים עליו. "הכעס על כך שזה קרה לך, על כך שהמדינה לא הייתה שם, שהצבא – שהבטיח שיגיע תוך דקות – לא היה", אמרה, והוסיפה כי נולדה לו נכדה חדשה, "חדה, בדיוק כמוך".

בנו, בן רודאיף, סיפר לאביו כמה היה רוצה לחלוק איתו – על מסעותיו לתאילנד ולהודו, שבהם היה עצוב כל הזמן, על הקושי להתמודד עם העולם. "באיזה עולם נאלצת להקריב את חייך כך?", שאל. "באיזה עולם אנחנו קוברים אותך אחרי שנתיים? מי היה מאמין שנצטרך להיאבק כדי להביא אותך חזרה?".

בנו נדב רודאיף דיבר על געגועיו לקולו של אביו, לנזיפות, לחיבוקים החזקים, לחיוך ולשמחתו על נכדיו, וגם לקיסם שהיה לו תמיד בפה. "נאבקנו בשבילך, אבא – לא תאמין כמה רחוק הלכנו ומה עשינו בשבילך", אמר מי שהיה בין הבולטים במאבק הציבורי להשבת החטופים. "נאבקנו בשבילך, כמו שאתה נלחמת בשבילנו ביום הארור ההוא. תמיד היית הראשון לצאת והאחרון לחזור".

"והיום – היום הוא בשבילך", הוסיף. "אני מקווה שבמקום כלשהו אתה נוהג בטנדר עם כלב מאחור, עם המוזיקה שאתה אוהב מתנגנת ברקע".

סגירה