שורד השבי רום ברסלבסקי קרא היום לכל חברי הכנסת והשרים להתפטר מתפקידם, במסיבת עיתונאים שקיימה מועצת אוקטובר של משפחות שכולות, שורדי שבי ותושבי עוטף עזה והצפון, לקראת פתיחת כנס הקיץ של הכנסת.

שורד השבי רום ברסלבסקי קרא להקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח 7 באוקטובר: "האחראים יושבים פה בכנסת, מטר ממני"@diklaaharon pic.twitter.com/UjqjtlEXZ7

— כאן חדשות (@kann_news) May 11, 2026

ברסלבסקי, שהיה אחד מ־20 החטופים האחרונים ששוחררו ב־13 באוקטובר 2025, החזיק תמונות שבהן נראה גופו הכחוש בזמן שהוחזק בשבי בעזה. הוא תיאר כיצד בשבעה באוקטובר היה מוקף בגופות במסיבת הנובה, ובהמשך סבל מתת־תזונה ועינויים מידי שוביו מחמאס.

ברסלבסקי שאל מדוע איש מחברי הכנסת או השרים לא הגיע לקבל את פניו עם שובו מהשבי. "אף אחד מכם, אנשים עלובים, לא בא לקבל אותי כשחזרתי הביתה, להתנצל על מה שקרה לי, ולהגיד: 'אני מצטער שזה קרה. אני מצטער שלקח לנו שנתיים להחזיר אותך. הנה הטלפון של העוזר שלי, נעזור לך בכל מה שתצטרך. למה אף אחד מכם לא עשה את זה?'" אמר.

רום ברסלבסקי נואם בכנסת ב-11 במאי 2026

לדבריו, גם לאחר שובו הוא נאלץ להיאבק על השאלה אם יוכר כנכה צה"ל בשיעור של 50% או 100%. ברסלבסקי שירת בצה"ל בזמן מתקפת שבעה באוקטובר, והיה בחופשה באותו סוף שבוע.

ברסלבסקי קרא לכל חברי הכנסת, "מהשמאל הקיצוני ועד הימין הקיצוני", להתפטר. "קחו אחריות וצאו לנו מהחיים", אמר. "הדם של כל מי שנרצח בשבעה באוקטובר על הידיים שלכם. ורגע לפני שאתם הולכים, תקימו את ועדת החקירה הממלכתית שתחקור מה בדיוק קרה כאן, כדי שזה לא יקרה שוב".

"תתביישו לכם", הוסיף. "עם ישראל הפסיק באמת לחיות מזמן, כי אתם הרגתם אותו".

במסיבת העיתונאים דיברו גם אייל אשל, אביה של התצפיתנית רוני אשל שנהרגה בשבעה באוקטובר, ומישל אילוז, אביו של גיא אילוז, שנהרג בשבי.

חברי המועצה אמרו כי מטרתם בחודשים הקרובים היא לוודא שטבח שבעה באוקטובר וההתחמקות מאחריות יהיו הנושא המרכזי שינחה את הבוחרים בבחירות הקרובות.

"אנחנו, המשפחות, נרדוף את האמת הזאת עד יומנו האחרון, בשביל גיא, בשביל כל הנרצחים, בשביל החטופים ובשביל המדינה שכבר לא יכולה לנשום תחת הממשלה הזאת", אמר אילוז. "זה הכנס האחרון של הכנסת הנוכחית — מי ייתן שבקרוב נוכל לומר: ברוך שפטרנו מעונשם וממשאם עלינו".

שורדת השבי אביבה סיגל הודיעה ברשתות החברתיות כי ספרה "העיקר להתעורר לבוקר חדש", שנכתב מאז שחרורה מהשבי בנובמבר 2023, עתיד לצאת לאור ב־8 באפריל, תחילה בעברית ולאחר מכן בתרגום לאנגלית.

סיגל ובעלה, קית' סיגל, נחטפו יחד מביתם בקיבוץ כפר עזה ב־7 באוקטובר בידי מחבלי חמאס. אביבה סיגל שוחררה במסגרת הפסקת האש הראשונה בנובמבר 2023, ובהמשך הצטרפה למאבק לשחרור בעלה, ששוחרר בפברואר 2025.

"הספר מתאר מה קרה יום אחר יום, מה הרגשתי ומה עשיתי עם הרגשות שלי, איך כולם עזרו לי ואיך אני עזרתי לאחרים", אמרה סיגל לזמן ישראל. "זה מאוד עמוק". היא סיפרה כי הסתובבה עם מחברות לכל מקום שאליו הלכה, ובסופו של דבר מילאה חמש מחברות.

עוד הוסיפה כי עד לשחרור בעלה בפברואר 2025, וכן שחרור התצפיתניות לירי אלבג ואגם ברגר שהוחזקו עימם בעזה, וגם אמילי דמארי והאחים גלי וזיו ברמן, כולם מכפר עזה, הראש שלה "היה בעזה רוב הזמן. 7 באוקטובר נמצא במרכז המוח שלי".

חברי קיבוץ עלומים בעוטף עזה, שבו לחם שוטר היס"מ רן גואילי במחבלי חמאס ב־7 באוקטובר לפני שנהרג וגופתו נחטפה לעזה, התכנסו אחר הצהריים בבית אריאלה, הספרייה הסמוכה לכיכר החטופים, וקראו להשבתו של גואילי לפני מעבר לשלב השני של העסקה בעזה.

"רני עוד לא יודע את זה, אבל הוא הציל את הקיבוץ ובנה לנו משפחה חדשה", אמר איציק גואילי, אביו של רן. "אני מגיע הרבה לקיבוץ עלומים, ואזור העוטף מתחיל להשתקם ולחזור לעצמו, ובעזרת השם אני רוצה שהעוטף יגדל ויפרח".

בני משפחת גואילי מדברים על בנם ואחיהם בזמן הווה, ומציינים כי עד שיראו את גופתו הם מאמינים שייתכן שהוא עדיין חי.

שורד השבי בר קופרשטיין, שנחטף ממסיבת נובה ושוחרר באוקטובר, סיפר למשתתפים על שמירת שבת בשבי וכיצד העניקה לו תחושת יציבות.

"בשבי, השבת הייתה הדבר הכי יציב שהיה לי, מצחיק ככל שזה נשמע", אמר קופרשטיין. "בשבי אין יום ואין לילה, אין תחושת זמן. אבל קדושת השבת היא משהו שמחזיק אותך. לא יכולתי להתפלל בקול, אז התפילה הייתה בפנים, בשקט, לעצמי, בלי שאף אחד ישמע. זה היה המקום היחיד שבו הרגשתי חופשי. זה עזר לי לא לאבד את עצמי, לזכור מאיפה באתי ולאן אני הולך".

קופרשטיין דיבר גם על הצורך לדאוג זה לזה, ובפרט למשפחת גואילי, החווה את הייסורים שבאי־השבת הבן הביתה.

שורד השבי בר קופרשטיין, בטקס "קבלת שבת" של קיבוץ עלומים שנערך בקריאה להשבת החלל החטוף רן גואילי, 9 בינואר 2026 (צילום: אוריאל אבן ספיר)

תמיר עידן, ראש המועצה האזורית שדות נגב, התנצל בפני משפחת גואילי על אובדן בנם, אך איציק גואילי אמר כי אינו רוצה התנצלות.

"רני הלך לשם, הלך להילחם", אמר גואילי. "הוא ידע לאן הוא הולך ומה הוא עושה. אם היינו מחזירים אותו לאותה סיטואציה, כולל שבי, הוא היה עושה את זה עוד מאה פעמים – כי זה רני, זה מי שהוא. אז אין צורך בהתנצלויות".

כמה מחברי עלומים, קיבוץ דתי, דיברו על גבורתו של גואילי, וכן על תחושת הטראומה והאובדן הקהילתי.

בכיכר החטופים התקיימה בקבלת שבת למען רן גואילי, החלל החטוף האחרון שנותר בעזה. אביו, יצחק גואילי, נאם והודה למאות המשתתפים.

גואילי התייחס לשוטרים שהגיעו למפגש ותיאר את בוקר 7 באוקטובר, כשבנו, רס"ר משטרה, יצא להילחם בקיבוץ עלומים כשכתפו שבורה. "הכתף שלו הייתה שבורה והוא לא חשב פעמיים לפני שיצא להילחם", אמר. "כמו שהוא יצא לטפל במדינה, עכשיו המדינה צריכה להציל אותו".

גואילי אמר שמשפחתו אינה פוליטית וגם רני לא היה כזה. "כולם שווים בעינינו", אמר. "תאמינו במה שאתם רוצים, אנחנו אוהבים את כולם".

רובי חן, אביו של החלל החטוף שהושב איתי חן ז"ל, נואם בקבלת שבת בכיכר החטופים למען החלל החטוף רן גואילי שעדיין בעזה, 12 בדצמבר 2025 (צילום: פאולינה פטימר, מטה החטופים)

רובי חן, אביו של החלל החטוף שהושב איתי חן ז"ל, נאם גם הוא בכיכר החטופים. "יום 798, ובראשון זה יהיה יום 800", אמר. "אני זוכר את יום ה־100, עם משמרת ה־24 שעות, ואמרנו שלא נגיע ליום 200, בטח שלא מעבר לזה".

הוא ציין שבנו איתי היה אחרון החיילים ששבו, ורן גואילי הוא האחרון מהחטופים. "עם חזרתו של רני נוכל לומר: מלחמת 7.10 נגמרה", אמר חן.

חן קרא להקמת ועדת חקירה ממלכתית בלתי פוליטית ואמר כי "כולם רוצים" חוק גיוס שיכלול "את כולם מתחת לאלונקה, נושאים בנטל".

"אני קורא לפוליטיקאים שלנו לזכור איך כולם נלחמו יחד ב־7.10, כמו שעשו אז החשמונאים", אמר, בהתייחס לחג חנוכה המתקרב.

שורד השבי איתן הורן נכח גם הוא באירוע, לצד דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן. עצרות נוספות יתקיימו במוצאי שבת. 

דני מירן בקבלת שבת למען רן גואילי בכיכר החטופים בתל אביב, 12 בדצמבר 2025 (צילום: פאולינה פטימר, מטה החטופים)

לפני השבת גופתו של החטוף סודתיסאק רינתלאק למולדתו תאילנד, נערך הבוקר טקס זיכרון ממלכתי באתר ההנצחה של חטיבה 8 בנתב"ג.

רינתלאק היה אחד מ־39 אזרחי תאילנד שנהרגו במתקפת הטרור של חמאס ב־7 באוקטובר, בסמוך למטעי האבוקדו של קיבוץ בארי.

מתאם השו"ן, גל הירש, הביע את צערו בפני רינתלאק ובפני משפחתו.

"זה לא אמור היה להסתיים כך", הוא אומר. "נכשלנו בהגנה עליך, לקח יותר מדי זמן להחזיר אותך הביתה". "אתה אחד משלנו", הוסיף הירש. "אתה עכשיו בדרך חזרה הביתה, לעולם לא נשכח אותך".

עוד אמר הירש כי ישראל עשתה כל שביכולתה להשיב את כל החטופים הביתה, ותעשה הכול כדי להשיב את גופתו של החטוף הנותר, רן גואילי. "אנחנו אחראים לכל מי שנחטף מישראל ב־7 באוקטובר", הוא מציין.

שגריר תאילנד בישראל, בוניאריט ויצ'יאנפאן, אמר שכמו עובדים תאילנדים רבים, רינתלאק חצה אוקיינוס בנחישות כדי להביא חיים טובים יותר לאהוביו. הוא אמר כי ממשלת תאילנד מתפללת להשבתו של החטוף הישראלי האחרון ולסיום הטרגדיה, כדי ליישם במלואו את הסכם הפסקת האש בין חמאס לישראל.

שורד השבי יוסף חיים אוחנה השתחרר היום ממסגרת השיקום בכפר המכביה ברמת גן וחזר לביתו בקריית מלאכי.

אוחנה היה אחד מ־20 החטופים ששבו לישראל ב־13 באוקטובר. במהלך תקופת השיקום יצא מהמתחם מספר פעמים, שבאחת מהן טס לוושינגטון יחד עם חטופים משוחררים נוספים, לפגישה עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.

כמה מהחטופים המשוחררים ממשיכים לשהות במלון ולהגיע לטיפולים בבתי החולים הסמוכים. עם יציאתו האחרונה של אוחנה מהמלון ליוו אותו תלמידי תיכון מקומיים ומתופפים משבטי הצופים מן האזור, בדרכו חזרה הביתה.

בנאומו בהלוויית סגן הדר גולדין, הרמטכ"ל רב־אלוף אייל זמיר אומר כי מבצע צוק איתן משנת 2014 הסתיים עם החזרת גופתו של הקצין, 11 שנים לאחר שנהרג ונחטף בידי חמאס.

"הלוחמים של חטיבת גבעתי, חבריו של הדר, נלחמתם לצידו במבצע צוק איתן. התגייסתם ונלחמתם במערכה הנוכחית באומץ. עבורכם, עבור כלל צה"ל ועבור המדינה, המעגל נסגר. מבצע צוק איתן הסתיים", אומר זמיר.

"היום אנו מלווים את הדר בדרכו האחרונה, שלה הוא זכאי זה זמן רב, לאחר תקופה שבה אתם, משפחה יקרה, הפכתם למצפן ולמצפון של כל עם ישראל, מצפן שאנחנו בצה"ל נמשיך לשאת לעד", הוסיף הרמטכ"ל.

זמיר אומר כי צה"ל, כמו משפחת גולדין, "לא ויתר לרגע" על הניסיון להשיב את גופתו. "החזרת הדר היא הודות לעוצמה המבצעית של צה"ל ולהישגי הלחימה לאורך כל המערכה", הוא קובע.

אלפים משתתפים בהלווייתו של סגן הדר גולדין, הקצין שנפל וגופתו הוחזרה לישראל שלשום, אחרי 11 שנה.

גולדין מובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בכפר סבא, העיר שבה מתגוררים הוריו ושבה נולד וגדל.

המונים מגיעים לבית העלמין הצבאי בכפר סבא להלווייתו של סגן הדר גולדין, 11 בנובמבר 2025 (צילום: טל גל/פלאש90)

הרמטכ"ל אייל זמיר, בני משפחה ואחרים כיסו את ארונו של גולדין בעפר לפני ההספדים. שמחה גולדין, אביו של הדר, קרא את קדיש יתום על בנו, כשחולצתו הלבנה קרועה כסימן לאבלו.

זוהי הלוויה שנייה לגולדין, שנהרג באוגוסט 2014. באותה עת קבעה הרבנות הצבאית את מותו לצורך קיום דיני קבורה ואבלות. משפחתו קיימה אז הלוויה בכפר סבא, שבה השתתפו אלפים, וישבה שבעה.

החלל החטוף ליאור רודאיף הובא למנוחות בקיבוץ ניר יצחק, לאחר שגופתו הוחזרה על ידי חמאס בליל שישי. שיירת ההלוויה לוותה ברוכבי מגן דוד אדום ובאמבולנס שהוקדש לזכרו של רודאיף, שהיה נהג אמבולנס ומתנדב ותיק בארגון.

רודאיף, בן 61, שימש כסגן קב"ט הקיבוץ. הוא הותיר אחריו את רעייתו יפה, ארבעה ילדים, אביו הקשיש וקהילתו האוהבת.

בתחילה נחשב רודאיף לחטוף בעזה, אך במאי 2024 אישרו הרשויות כי נרצח ב־7 באוקטובר וגופתו נלקחה בשבי. משפחתו ערכה אז טקס זיכרון בקיבוץ חצור וישבה שבעה, אך לא קיימה הלוויה.

רעייתו ספדה לו ואמרה שזה אינו הסוף שאליו התפללה. "אתה בבית עכשיו", אמרה. "היית כל כך גאה לראות את ילדינו, כמה כוח הם הפגינו במאבק להשיב אותך".

היא הוסיפה שילדיהם דומים לו מאוד. "עכשיו אני נפרדת ממך לנצח – מחצית של שלם, הדבק של המשפחה שלנו", אמרה. "תודה על 41 שנים יחד, בטוב וברע. המסע שלך בעולם הזה נגמר מוקדם מדי, ואני מבקשת את סליחתך – על שלקח כל כך הרבה זמן, ועל שלא נפרדנו באמת באותו בוקר".

יפה רודאיף סופדת לבעלה, החלל החטוף ליאור רודאיף, בהלווייתו בקיבוץ ניר יצחק, 10 בנובמבר 2025 (צילום: אוריאל אבן ספיר, מטה החטופים)

בתו, נועם כץ רודאיף, תיארה חלק ממה שאירע ביום הטבח, כשניסה להציל חברים בצוות התגובה של הקיבוץ בעוד עשרות מחבלים חמושים סוגרים עליו. "הכעס על כך שזה קרה לך, על כך שהמדינה לא הייתה שם, שהצבא – שהבטיח שיגיע תוך דקות – לא היה", אמרה, והוסיפה כי נולדה לו נכדה חדשה, "חדה, בדיוק כמוך".

בנו, בן רודאיף, סיפר לאביו כמה היה רוצה לחלוק איתו – על מסעותיו לתאילנד ולהודו, שבהם היה עצוב כל הזמן, על הקושי להתמודד עם העולם. "באיזה עולם נאלצת להקריב את חייך כך?", שאל. "באיזה עולם אנחנו קוברים אותך אחרי שנתיים? מי היה מאמין שנצטרך להיאבק כדי להביא אותך חזרה?".

בנו נדב רודאיף דיבר על געגועיו לקולו של אביו, לנזיפות, לחיבוקים החזקים, לחיוך ולשמחתו על נכדיו, וגם לקיסם שהיה לו תמיד בפה. "נאבקנו בשבילך, אבא – לא תאמין כמה רחוק הלכנו ומה עשינו בשבילך", אמר מי שהיה בין הבולטים במאבק הציבורי להשבת החטופים. "נאבקנו בשבילך, כמו שאתה נלחמת בשבילנו ביום הארור ההוא. תמיד היית הראשון לצאת והאחרון לחזור".

"והיום – היום הוא בשבילך", הוסיף. "אני מקווה שבמקום כלשהו אתה נוהג בטנדר עם כלב מאחור, עם המוזיקה שאתה אוהב מתנגנת ברקע".