אילוסטרציה (צילום: iStock)
המחלקה לטיפול בתקיפות מיניות והפרעות אכילה נסגרה בגלל משבר הקורונה

עשרות נשים בסיכון נזרקו מבית החולים

חשיפה

שלושים נשים עם רקע אבדני והפרעות אכילה קיצוניות נאלצו למצוא לעצמן סידורי לינה מהיום להיום בעקבות סגירת מחלקת ״לצידך״ במרכז הרפואי לבריאות הנפש באר יעקב נס ציונה ● בלית ברירה, חלק מהן חזרו לאותה סביבה אלימה ולאותו בית שבו פגעו בהן בעבר ● "את צריכה להבין, רוב הבנות כאן אבדניות. אני ניסיתי להתאבד עשרות פעמים לפני שהגעתי לכאן", אומרת אחת המטופלות ● ראש האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות: "לבי עם הבנות"

לפני שנתיים נפתחה במרכז הרפואי לבריאות הנפש באר יעקב נס ציונה מחלקה חדשה בשם "לצידך". בטקס חגיגי ובהתרגשות גדולה נחנכה המחלקה היחידה בארץ שמתמקדת בטיפול בנשים שעברו תקיפה מינית חמורה וסובלות מהפרעות אכילה קיצוניות. למעשה, זו הפעם הראשונה שבה הקשר בין שני הדברים קיבל תוקף, ובא לידי ביטוי בתכנית טיפול ייחודית שנמשכת כשנה.

אבל עם התפשטות הקורונה והחמרת הנחיות הסגר, הודיע בית החולים על סגירת המחלקה, ושחרורן של 30 המטופלות לבתיהן.

לכמה מהנשים לא היה לאן ללכת, ובלית ברירה הן נאלצו לחזור לאותה סביבה אלימה ומזיקה שממנה ברחו, ולאותו הבית שבו פגעו בהן בעבר.

המרכז לבריאות הנפש באר יעקב נס ציונה (דוברות המרכז לבריאות הנפש באר יעקב נס ציונה))
המרכז לבריאות הנפש באר יעקב נס ציונה (דוברות המרכז לבריאות הנפש באר יעקב נס ציונה)

ק' מספרת: "התאשפזתי בגלל התמודדות עם הפרעות אכילה ופוסט טראומה כתוצאה מתקיפות מיניות. הפסיכולוגית שלי המליצה לי על המחלקה, מאחר שאצלי יש קשר בין הפרעת האכילה לתקיפות המיניות שעברתי. הגעתי לשם לפני כחצי שנה, ומיד ידעתי שזה המקום עבורי.

"ובאמת לפני חמישה חודשים הצטרפתי לתכנית טיפול ייחודית של שנה במחלקה, שמוגדרת כפתוחה. כלומר, אנחנו נשארות לישון שם אבל יכולות לצאת במהלך היום למספר פעמים מוגבל לסידורים או לפגישות ולחזור למחלקה.

"על פי התכנית אני וכל הבנות מטופלות 24/7. מהבוקר ועד הערב יש לנו פגישות טיפוליות עם פסיכיאטרית, פסיכולוגית, ודיאטנית. את צריכה להבין, רוב הבנות כאן הגיעו מאוד אבדניות, אני ניסיתי להתאבד 30 פעמים לפני שהגעתי לכאן" .

איך נודע לכן על סגירת המחלקה?

"כשהתחיל עניין הקורונה לפני כחודש, היו כמה בנות שסבלו משיעול וכאבי גרון. הנהלת בית החולים נכנסה להיסטריה ושלחה אותן הביתה, אז נשארנו רק 15. הודיעו לנו שאין יותר כניסות ויציאות, ושהמשפחה יכולה להביא דברים עד לשער בית החולים, ורק אחרי בדיקה של השומר אפשר יהיה להכניס אותם למחלקה.

"אחר כך כבר התחלנו לשמוע שיש אפשרות שהמחלקה תיסגר. אבל לא באמת האמנו שזה יקרה, כי עבדנו בקבוצות קטנות מאוד, נכנסנו בתורות לארוחות בחדר האוכל, ושמרנו על כל הכללים, כולל שמירת מרחק של שני מטר. פתאום באמצע היום הודיעה לנו מנהלת המחלקה עם דמעות בעיניים, על סגירת המחלקה. רוב הבנות הלכו הביתה כבר באותו היום או ביום למחרת".

מתי בדיוק סגרו את המחלקה?

"הפסיקו את הביקורים ב-22 במרץ וכל מי שהייתה מאושפזת נשארה. אבל ב-29 במרץ, ביום א', התקבלה החלטה על סגירת המחלקה. עד יום ד' באותו שבוע, ב-1 באפריל, שחררו את כולן פיזית וסגרו את המחלקה. בתוך 3 ימים הכל התרוקן".

לכל המטופלות היה לאן ללכת?

"לרוב הבנות לא היה לאן ללכת, והן פשוט התחילו להרים טלפונים ולחפש מקום להיות בו. דיברו עם חברים והלכו לאן שהן רק יכלו. אני הועברתי למחלקה פסיכיאטרית, שבכלל אין בה הפרדה בין גברים לנשים, וכל החדרים צמודים. מאז אני לא ישנה. ישר חזרו לי הסיוטים בלילה, ויש לי יותר מחשבות השליליות.

"אני אישית הועברתי למחלקה פסיכיאטרית, שבכלל אין בה הפרדה בין גברים לנשים, וכל החדרים צמודים אחד לשני. מאז אני לא ישנה. ישר חזרו לי הסיוטים בלילה, ויש לי יותר מחשבות השליליות"

"במחלקה כאן בכלל לא יודעים איך להתמודד עם הפרעות האכילה שלי, שרק הולכות ומחמירות, ואני לא יודעת איך לגשת למטפלים. אין לי עם מי לדבר כאן. הם לא מכירים אותי, הם לא מכירים את הסיפור שלי, ואני לא מתאקלמת כאן. המחלקה הזו בכלל לא נועדה להתמודד עם הטראומה שלי, ואני מרגישה אבודה. הטיפול במחלקה הזו נועד מבחינתי לשנות את מסלול חיי, והמסלול הזה נקטע.

"רוב הבנות שהיו איתי, ושאני בקשר איתן, לא במצב טוב. אחת ההשלכות של פוסט טראומה קיצונית היא פגיעה עצמית, והבנות באמת פוגעות בעצמן. מכבות על עצמן סיגריות. מרעיבות את עצמן. יש כאן מישהי שיש לה דיסוציאציות וניתוקים. היא נכנסת לניתוק וקמה כשהיא שוב בת שלוש. עכשיו היא במצב הזה לבד בדירה, וזה לא נורמלי. היא כתבה לי שהיא נזכרת בכל השנים שפגעו בה. מחוץ למחלקה גם אני פגעתי בעצמי ולא אכלתי. אנחנו בסכנת חיים אמיתית".

צעדה שהתקיימה בת"א ביום הבינ"ל למאבק באלימות נגד נשים (צילום: תומר נויברג / פלאש 90)
צעדה שהתקיימה בת"א ביום הבינ"ל למאבק באלימות נגד נשים (צילום: תומר נויברג / פלאש 90)

חוזרות לבית שבו הותקפו

עד לרגע זה, לא ברור מה הביא להחלטה לסגור מחלקה שבה שוהות 30 נשים בגילאי 19-60, עם רקע אבדני וחשש ממשי לחייהן, עם הפרעות אכילה קיצוניות, ובמקרים מסוימים ללא מקום לחזור אליו. בלית ברירה הן נאלצו כמה מהנשים לחזור לאותה סביבה אלימה ומזיקה ולאותו הבית שבו פגעו בהן בעבר.

ת': "אני בת 21 וסובלת מהפרעת אכילה קיצונית, לאחר שהותקפתי מינית מגיל שנתיים על ידי קרוב משפחה. במקרה שלי, ברגע שנגמרה התקיפה – שנמשכה עד גיל 12, התחילה הפרעת אכילה קיצונית, שממנה אני סובלת עד עכשיו.

"הספקתי להיות בטיפול במחלקה ארבעה חודשים, וכעת נאלצתי לחזור למקום שגרתי בו בעבר, כי לא היה לי לאן ללכת. זה אותו אזור שבו עברתי את התקיפות, ומבחינתי זה סיוט. זה כמו להיכנס לגוב האריות, ולחזור לכל אותם דברים שאני בורחת מהם שנים. אני נזכרת במשפטים ובמצבים מפעם ולא מצליחה להתמודד.

"בגלל הקורונה נאלצתי לחזור למקום שגרתי בו בעבר, כי לא היה לי לאן ללכת. זה אותו אזור שבו עברתי את התקיפות המיניות, ומבחינתי זה סיוט. זה כמו להיכנס לגוב האריות, ולחזור לכל אותם דברים שאני בורחת מהם שנים"

"רק לפני שנתיים הבנתי שאני סובלת מהפרעת אכילה חמורה. בעקבות טיפול אצל פסיכולוגית שאבחנה אותי. המחלקה הזו הייתה בשבילי כמו חבל הצלה. סוף-סוף הרגשתי שאני מטופלת במקום הנכון עבורי, ושהטיפול באמת עוזר לי.

"אבל אז, כשהודיעו לנו על סגירת המחלקה הכל חזר אחורה ברגע אחד, ואפילו נהפך לעוד יותר קשה. אני בקשר טלפוני עם המטפלת והדיאטנית של המחלקה, וגם הרופאה מתקשרת אלי מדי פעם, אבל זה ממש לא הטיפול שאני צריכה".

איך משפיעה עליך סגירת המחלקה?

"אני חייבת להגיד שאחד הדברים האכזריים שקרו לי בחיים זה סגירת המחלקה הזו. אני באמת לא יודעת כמה זמן אוכל למשוך מחוץ לה. המצב שלי מידרדר מיום ליום, והרופאה אמרה לי שהפרעת האכילה שלי מסוכנת מאוד. בסוף השבוע הזה אני מתכוונת לאשפז את עצמי באיכילוב. אין לי כל כך ברירה אחרת.

"אני מרגישה שמה שקרה לנו זה אחד הדברים המזעזעים שקרו פה. שלחו אותנו לכלבים, בלי להבין עד כמה הדבר הזה מכניס בנו עוד טראומות. כבר הגעתי למצב שהתחלתי לחלום קצת על העתיד, אבל עכשיו אני בכלל לא חולמת. הכול שחור. אני בלי כוחות ואני לבד. המצב שלי מחמיר, ויחד איתו הדחף לפגיעה עצמית.

"אני מרגישה כמו בניתוח, שאחרי שכבר פתחו לי את הגוף, החליטו לעבור לחולה הבא. צריכים לסגור אותי קודם. לסגור אותי. אני ממש מקווה שיפתחו את המחלקה, כדי שנחזור להאמין שיכולים להיות לנו חיים טובים".

נ' מספרת: "אני בת 26. יש לי פוסט טראומה מורכבת בעקבות התעללות מינית ממושכת, ואני סובלת מניתוקים מהסביבה. סבלתי מהתעללות בסביבתי הקרובה, והייתי נערה בסיכון קלסית. הייתי אמורה להיות בתהליך טיפולי ארוך, כי כאן אנחנו מטופלות מהשורש באטיות, אבל הספקתי להיות במחלקה רק חודשיים".

כששמעת על הסגירה של המחלקה חיפשת איפה להיות?

"מיד התחלתי להרים טלפונים לחברים וחיפשתי מקום שאוכל לישון בו. כשהתקבלתי למחלקה פיניתי את הדירה שגרתי בה, ולכן לא היה לי בית לחזור אליו. למזלי, מנהל החווה החקלאית שעבדתי בה בעבר הוא איש מקסים, שפשוט נתן לי חדר קטן בחווה כשהוא הבין שאין לי איפה להיות. כרגע אני לא מקבלת שום סוג של טיפול. לא טלפוני ולא כלום. יש ביורוקרטיות והפסיקו לנו את בבת אחת הטיפולים. זה מזעזע. אני בכלל לא בקשר עם המשפחה שלי.

"המחלקה הייתה נקודת אור עבורי. יש רשימת המתנה ארוכה כדי להיכנס, וברגע שהצלחתי, הרגשתי בפעם הראשונה שיש סיבה לחיות. זה לא הגיוני שהבנות יחפשו בעצמן איפה להיות. יש בנות שחזרו לבית של האונס. זה מטורף".

הפגנה נגד אלימות כלפי נשים. מתחילת השנה נרצחו 13 נשים (צילום: Hadas Parush/Flash90)
הפגנה נגד אלימות כלפי נשים, ארכיון (צילום: Hadas Parush/Flash90)

לא יכולה לחזור להוסטל

ה': "לפני שהגעתי למחלקה שהיתי בהוסטל לנערות בסיכון. כשביקשתי לחזור לשם, עם סגירת המחלקה, אמרו לי שאני לא יכולה ושיש צורך באישורים מיוחדים ממשרד הרווחה, ושבגלל הסגר, אי אפשר להשיג אותם. אז נשארתי בחוץ ופשוט אין לי איפה להיות. אנחנו כמה בנות במצב הזה, גרות כל יום במקום אחר".

מה היית רוצה שיקרה?

ק':" חד-משמעית שהמחלקה תחזור. מדדו לנו חום פעמיים ביום ולאף אחת לא היו סימפטומים. אין לנו בעיה להיות בסגר מלא. אנחנו צריכות אחת את השנייה. אנחנו במצב נפשי לא טוב וגם פיזית אין לנו איפה להיות.

"אין שום סיבה הגיונית לסגירת המחלקה. אנחנו מרגישות שננטשנו. המחלקה הזו עבורנו היא הצלת החיים. בשבילי זו הייתה הפעם הראשונה שבה פגשתי בנות שדומות לי. תמיד חשבתי שאני היחידה שפוגעת בעצמי, ואז במחלקה גיליתי שהרקע של כל הבנות דומה, ושאנחנו סובלות מאותם דברים. פתאום יש עם מי לדבר, יש אמפתיה והזדהות, וזה יכול לקרות רק עם נשים שעברו את אותו הדבר.

"הפתרון של קשר טלפוני לשבועיים בלבד הוא בדיחה. אנחנו חייבות לחזור למחלקה. היו פתרונות בתוך בית החולים עצמו. לקחו מחלקה פתוחה אחרת וסגרו אותה בתוך בית החולים. אבל למחלקה שלנו לא עשו את זה, אלא אמרו לנו ביי ביי, לכו הביתה. לי בכלל לא היה מקום ללכת אליו. אם לא היו מוצאים לי את בית החולים הייתי חוזרת לאותה סביבה שפגעה בי".

"הפתרון של קשר טלפוני הוא בדיחה. אנחנו חייבות לחזור למחלקה. לקחו מחלקה פתוחה אחרת וסגרו אותה בתוך בית החולים. אבל למחלקה שלנו לא עשו את זה, אלא אמרו לנו ביי ביי, לכו הביתה"

ר': "אני בת 38, וסובלת מפוסט טראומה בעקבות תקיפות מיניות שעברתי 14 שנה. אני נשואה לבעל מקסים, ויש לי ילדה שאני כמעט לא יכולה לטפל בה. הייתי רק בתחילת הטיפול, אבל חייתי בידיעה שיש מחלקה. שאם אתמוטט אוכל לדבר עם מנהלת המחלקה, ויהיה לי גב. אבל פתאום אמרו לי שסוגרים את המחלקה.

"זר לא יבין זאת, אבל שמטו את הקרקע מתחת לרגליים שלנו, ויש פה חרדת מוות שמאיימת על כולנו. כל יום בשבילי הוא סיוט. הפסיכיאטרית שלי מתקשרת אליי כל יום כי היא יודעת שהמצב הוא קשה. אם זה ייפסק אני אתרסק. זו גזירה לא הגיונית. הקורונה מסוכנת, אבל הפגיעות העצמיות שלנו יותר.

"אני אישית צריכה שיחזיקו אותי חזק כדי שלא אפגע בעצמי".

צבי פישל (צילום: אביטל צימט)
צבי פישל (צילום: אביטל צימט)

אין מדיניות טיפולים

"מה שאת מתארת הוא סגירה טוטלית של מחלקה. אני לא שמעתי שזה קרה בשום מקום בארץ", אמר לי ד"ר צבי פישל, יו"ר איגוד הפסיכיאטרים.

"אפילו בשיבא לא סגרו הרמטית. זו פעם ראשונה שאני שומע על דבר כזה. אין ספק שההשלכות יכולות להיות קשות. בייחוד כשחווית הדחייה אצלן כבר קשה ממילא, ועכשיו הן צריכות לעבור שוב דחייה קשה".

יו"ר איגוד הפסיכיאטרים מתריע על היעדר מדיניות טיפול מסודרת לכלל אוכלוסיית פגועי הנפש בישראל בתקופת הקורונה. "מינו את פרופ' חיים גמזו להיות אחראי על מחדל בתי האבות. לא מינו אף אחד לקבוע מדיניות טיפולית ושיקומית ברורה לפגועי הנפש במדינת ישראל בתקופת הקורונה.

"לא נערך שום דיון מסודר על בריאות הנפש במשרד הבריאות. שלחו את השב"כ והמוסד למצוא פתרונות לקורונה, ולא שלחו אותם למצוא פתרונות לאנשים חולים פסיכיאטריים. הבעיה קיימת גם בילדים בסיכון. כך קרה שמתוך הפניקה שעוררה הקורונה באו לברך ויצאו מקללים.

"יש הרבה אלטרנטיבות ומקומות בקהילה, שפגועי הנפש יכולים לשהות בהם, ויש גם הרבה אנשי צוות טיפוליים שהוצאו לחל"ת ושהיו שמחים לטפל. בתקופת הקורונה אנחנו מדברים על כ-3,500 מאושפזים.

"אבל כל האופציות השיקומיות נסגרו, מרכזי השיקום וההוסטלים ממעטים לקבל מטופלים חדשים ונמצאים בברוך גדול. כשמדברים על ההשלכות הנפשיות של היום שאחרי, חלק מהן נעוצות בעובדה שמשחררים חולים בטרם עת, וקרוב לוודאי שהם יחזרו במצב גרוע הרבה יותר.

בבית החולים שאתה מנהל סגרתם מחלקות פסיכיאטריות?

"לא. בבית החולים שלי אני נמצא במחלקה בתפוסה של 100%, כי אני לא רוצה לשחרר למצב של חוסר מודעות. יש כאן בעיה וצריך לתת אמצעים לפתרון, במיוחד למערכת השיקומית של בריאות הנפש. מסיבה זו קראנו למנות חמ"ל פסיכיאטרי, שיוכל לייצר פתרונות יצירתיים, לתת תקציב, למצוא פתרונות לבעיות שיתעוררו. אנחנו דורשים מישהו לכל המערך הפסיכיאטרי וקוראים למשרד הבריאות להקים גוף יצירתי עם סמכויות ותקציב לבעיות שמתעוררות.

"בכל 30 השנה שאני במערכת יש חוסר תשומת לב לנושא הפסיכיאטרי. הוצאתי 6-7 מכתבים למשרד הבריאות, ואני ממשיך לקבל תשובות לקוניות".

מנכ"ל איכילוב רוני גמזו ושר הבריאות יעקב ליצמן בינואר 2019 (צילום: נועם ריבקין פנטון / פלאש 90)
מנכ"ל איכילוב רוני גמזו ושר הבריאות יעקב ליצמן בינואר 2019, ארכיון (צילום: נועם ריבקין פנטון / פלאש 90)

תגובות

מבית החולים הפסיכיאטרי באר יעקב-נס ציונה נמסר בתגובה: "בית החולים ממשיך בסדרת פעולות מצילות חיים מאז פרוץ משבר הקורונה בעולם ובישראל. בין יתר הפעולות מצילות החיים מתבצע שחרור מטופלים במחלקות בהם

נמצאים במחלקות פתוחות בסביבה פתוחה ובתנאים חופשיים, וניתן להיכנס ולצאת מבית החולים לקהילה ולסביבה החיצונית.

"לאחר שנערכה בדיקה דקדקנית המתייחסת לכל מטופל/ת בנפרד ובשיתוף עם משפחת המטופל/ת הוחלט לשחרר אל חיק המשפחה והסביבה התומכת כל אדם הנמצא בסיכון.

"הצוות קיים שיחות מקדימות עם בני המשפחה והסביבה התומכת ושומר על קשר עם כל אחד ואחת מהמטופלים והמטופלות בטיפול מרחוק, שיחות טלפון, שיחות זום ועדכונים שוטפים נוספים. המטרה העליונה המנחה את בית החולים היא הצלת חיים למטופלים ולמטפלים לאורך כל ניהול משבר הקורונה בבתי החולים בישראל".

לשאלה מדוע נסגרה רק המחלקה הזו, ומדוע לא נמצא פתרון בתוך בית החולים לנשים שאין להן לאן ללכת, לא התקבל מענה.

ד"ר טל ברגמן-לוי, ראש האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, אמר כי "לבי עם הבנות. מאמצים רבים ותשומת לב השקיע האגף בשנים האחרונות למען תחום זה. עם זאת, המצב אשר מתקיים כעת איננו משבר רגיל. לדעתי, מדובר במשבר שכמותו לא קרה מקום המדינה, וכולנו מצויים בהתמודדות עמו כאשר רבה אי הוודאות.

יחיאל לבקוביץ (מתוך אתר השירותים והמידע הממשלתי))
לבקוביץ' (מתוך אתר השירותים והמידע הממשלתי)

"בתי החולים הפסיכיאטרים נדרשים לזהירות יתרה, שאם לא כן קיים תרחיש של פגיעה שלא ניתן יהיה לשלוט בה בציבור מטופלים רחב. אני מותירה לשיקול דעתו של אני מותירה לשיקול דעתו של פרופ' יחיאל לבקוביץ', מנהל בית החולים את ההחלטה בעיתות כאלו, אילו שירותים הוא מצמצם – היות ובתי החולים שונים מאוד, בתשתיות בחסרי כוח אדם ובחומרת החולים. המחלקה מאוד חשובה, אני מסכימה, אך גם שירותים אחרים, והתמונה הגדולה מורכבת ביותר.

"סגירה או פתיחה של מחלקה אינן החלטות של מה בכך ויש להן השלכות מרחיקות לכת. אני בטוחה שפרופ' לבקוביץ עושה כמיטב יכולתו, לדאוג לבנות ולאפשר מידה מסוימת של רציפות טיפול, אך האמת היא חשובה וקיים קושי הולך וגדל של צוותים בבידוד ועם תחלואה, וחשש עוד יותר גדול של הדבקה של מטופלים באשפוז פסיכיאטרי כעת".

עוד 2,052 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 28 במאי 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

משרד הבריאות מזהיר מעליה חריגה בהדבקה: 64 מקרים ביממה האחרונה

בכירים בצה"ל וברשות הפלסטינית ממשיכים בפגישות התיאום, בניגוד להצהרות ● שגרירות ארה"ב מזהירה מפני הסלמה בשטחים ● אהוד ברק נגד שופטי העליון: שתיקתם בעניין נתניהו כשל מוסרי ● גבי אשכנזי תקף את הכוונה לקצץ בתקציב משרדו: פגיעה בלתי סבירה במשרד החוץ ● איציק שמולי ביטל קיצוץ של 20 מיליון שקלים בתקציב הטיפול לגברים מכים

עוד 39 עדכונים

שיקום האמון? לפחות תקרעו את התחת למעננו

הפוסט הזה צריך היה להיפתח ברצף קללות קשות, חריפות, המבטאות את התגובה לעוצמת המעשה החמור שביצעו הפוליטיקאים. אבל יש דברים שלא אומרים בפומבי. אנחנו בני תרבות. לכאורה. לא מקללים במאמרים מכובדים.

אבל האם המעשה שביצעו עשרות פוליטיקאים בהחלטתם למעול באמון הציבור שבחר בהם, אינו מעשה אלים? חריף? בוטה? חסר תרבות? האם השקר ששיקרו גנץ, אשכנזי, שמולי ופרץ, אורלי אבקסיס לוי וחבריהם לכחול לבן העבודה ודרך ארץ, אינו מעשה שמחייב תגובה חריפה בהתאם לחומרת מעשיהם?

הפוסט צריך היה להיפתח ברצף קללות קשות, המבטאות את התגובה לעוצמת המעשה שביצעו הפוליטיקאים. אבל יש דברים שלא אומרים בפומבי. אנחנו בני תרבות, לכאורה

השבר שנגרם לאמון הבוחר אינו ניתן לתיקון במצב החוקתי הנוכחי בישראל. אין חוק שמונע מפוליטיקאים לקחת את פתק הבוחר ולעשות בו כרצונם דקה אחרי הבחירות. שבר האמון הזה ילווה אותנו עוד שנים אחרי שגנץ יהפוך לאבק היסטורי ונתניהו לאסיר היסטורי. 

עשרות נבחרי ציבור בגדו באמון בוחריהם והם יושבים כיום בפרלמנט, מחוקקים כאוות נפשם ומשחקים את המשחק הדמוקרטי כאילו יש להם מנדט ציבורי לכך. ההיפך הוא הנכון. אין להם מנדט. המנדט שניתן להם ניתן למטרות אחרות ולערכים אחרים. הם עצמם התחייבו פומבית לערכים הללו ובגדו בהם. התחייבו לא לשבת תחת נאשם בפלילים והפרו את הבטחתם.

גם אם כחול לבן יציגו סקרים המצביעים על תמיכת  60% מבוחריהם במהלך ההצטרפות לממשלת "נתנימינהו", הרי ברור שעם 60% מבוחריהם הם לא היו מגיעים ל"הישג" של ממשלה פריטטית. ואולי בכלל לא היו יכולים להצטרף לממשלת אחדות שוויונית. המנדט הוא של כלל בוחרי המפלגה ולא רק של חלק מהם.

לכן הבגידה כה מקוממת. לכן התיקון חייב להיעשות לעומק – בחקיקה, הסברה, ובהפיכת הליך הבחירות להליך מחייב מבחינה משפטית. כל עוד נבחר ציבור לא חותם על מחוייבות למצע הבחירות ולהתחייבות שנתן לבוחרים תמורת המנדט שקיבל מהם, אי אפשר יהיה להחזיר את האמון לדמוקרטיה הישראלית ולשיטת הבחירות.

המעשה הנדרש כעת מחברי הכנסת הוא לשנות את חוק הבחירות, על מנת לשקם את אמון הבוחרים. כל עוד החוזה בין הבוחר לנבחר אינו חוזה משפטי מחייב, שניתן לתבוע את הפרתו בבית המשפט, אין שום ערך לאף מילה או הבטחת בחירות של שום פוליטיקאי בישראל.

כל עוד החוזה בין הבוחר לנבחר אינו חוזה משפטי מחייב, שניתן לתבוע את הפרתו בבית המשפט, אין שום ערך לאף מילה או הבטחת בחירות של שום פוליטיקאי בישראל

בבחירות השיקום הבאות, אם אכן יתרחשו, תיאלץ כל מפלגה לבחור את נבחריה בפריימריס פתוחים דמוקרטיים כפי שיקבע חוק חדש. כל מפלגה תהיה חייבת להחתים את נבחריה על מצע מחייב. חתימה חוזית על פי חוק חדש. כל חבר כנסת או מועמד לכנסת, יהיה  חייב לחתום על התחייבות חוזית מול בוחריו שתאפשר להם לתבוע אותו בביהמ"ש במידה ויפר את התחייבויותיו הבסיסיות היסודיות.

בחירת מועמדים בשיטה של מועמד יחיד, הבוחר את רשימת המועמדים לפי רצונו ובכך הם חייבים לו את בחירתם, חייבת לעבור מן הארץ. בכל המפלגות. הסכנה מרוחה לנגד עינינו כל יום שבו סמרטוטי נתניהו מתחנפים אליו ובועטים בכל ערך למענו ובכל יום שנאמני גנץ שותקים וסותמים את אפם מול ההתקפות הפרועות על מוסדות החוק, רק כדי להישאר בממשלת החירום אחדות המזויפת שנוצרה כאן.

כדי לשוב ולהיבחר יהיה עליהם לתקן את המעוות. לתקן את מה שהם עצמם קילקלו.

הבחירות הבאות צריכות להתקיים רק לאחר שכל מפלגה תציג מצע בפרק זמן סביר לפני הבחירות, תאפשר דיון ציבורי אודותיו, תתחייב עליו בחוק מול יו"ר ועדת הבחירות (רצוי שופט עליון שלא ישב בין ה-11 שאישרו את כהונת נאשם בפלילים כרה"מ), תבחר את נציגיה באופן דמוקרטי ותחתים אותם על המצע.

הבחירות הבאות צריכות להתקיים רק לאחר שפתק הבוחר ישתנה ויוחלף בדף אלקטרוני שבו הבוחרים יבחרו (דיגיטלית מהבית או במחשב בקלפי) שלושה דברים מרכזיים – מפלגה, רשימת נבחרים ורשימת נושאים לאומיים לטיפול מיידי של הממשלה. זה יהיה סדר העדיפות הלאומי לממשלה שתוקם אחרי הבחירות.

קורות חייהם של נבחרי הרשימה במפלגה המועדפת על הבוחרים יפורסמו מראש, אלה יצטרכו להיות אנשים עם רזומה ציבורי ראוי. אחרי כן יבחרו הבוחרים בדף האלקטרוני את הנושאים החשובים ביותר לדעתם, המחייבים את טיפולה של הממשלה שתיבחר.

מיד לאחר הבחירות יפורסמו התוצאות. שמות חברי הכנסת שנבחרו, המפלגות שנבחרו והנושאים שמחייבים את הממשלה שתורכב מקואליציה של מפלגות. כל אלה יעוגנו בחקיקה מחייבת. הממשלה שתוקם תהיה חייבת לפעול לפי סדר העדיפויות שקבעו רוב הבוחרים מכל המפלגות.

לאחר הבחירות יפורסמו שמות החכ"ים, המפלגות והנושאים שנבחרו, ומחייבים את הממשלה. כל אלה יעוגנו בחקיקה מחייבת. הממשלה שתוקם תהיה חייבת לפעול לפי סדר העדיפויות שקבעו רוב הבוחרים

ממשלת ימין לא תוכל לקדם רק סיפוח כאשר בוחרי המפלגות המרכיבות את הקואליציה ובוחרי יתר המפלגות, יצביעו קודם כל על שיקום כלכלי ועל הורדת מחיר הדיור ויוקר המחיה. הבוחרים מכל המפלגות ייצרו בעצם סדר עדיפות לאומי לכל ממשלה שתקום וזהו הסדר שיחייב את הממשלה בחוק.

חינוך מתקדם לכל, בתי חולים ראויים וחדשים, הורדת יוקר המחיה, דיור במחיר סביר, הפסקת ההסתה נגד מוסדות החוק, גיוס שוויוני, השקעות במחקר ומדע, מינוי אנשי מקצוע לתפקידים בממשלה ולא עסקנים פוליטיים, הגנה על ערכי הדמוקרטיה, הסכמים מדיניים שיקדמו שלום, מאבק בגזענות, שמירה על משאבי הטבע של המדינה ועל תשתיות אנרגיה ומים, שחרור כשלים ביורוקרטיים, תמיכה בניצולי שואה וקשישים ועוד.

הבחירות בשיטה החדשה לא יסמנו רק את זהות אנשי השלטון הבאים כתוצאה מבחירת המפלגות לקואליציה, אלא הן יסמנו את רצון כל העם בתחומים ובנושאים שאותם הממשלה חייבת לקדם. מעין משאל עם שיתקיים אחת לארבע שנים שאחריו הממשלה פועלת לפי רצון העם ולא רק לפי רצון מרכיבי הקואליציה.

הליך השיקום של אמון הציבור הוא המשימה הראשונה כעת לטיפולם של חברי הכנסת שהעדיפו לשבת תחת נאשם בפלילים ובלבד שלא ייאלצו לסכן את עכוזם בעוד מערכת בחירות. אם כך – לפחות תקרעו את התחת חברים, בניסיון להחזיר את אמוננו. למהלך כזה יתכן שגם חבריכם לשעבר יצטרפו ויהיה לכך רוב בכנסת הנוכחית.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון מנוחתו עדן (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 866 מילים

תיעוד מיוחד ירוק זה מעולה, אדום זה הכי גרוע

"הפסקתי להתעניין במספר החולים והנדבקים בקורונה בסין, יש לי תחושה שהמידע שנמסר לנו אינו אמין" ● בפרק השלישי ביומנה של יפעת פרופר, מתחילים לעלות סימני שאלה סביב דיווחי הממשל על פרוץ המגפה והטיפול בה, והשלטונות מצרים את צעדיהם של האזרחים - באמצעות אפליקציה מיוחדת שמקטלגת אותם לפי צבעים ● תיעוד מיוחד של עידן הקורונה בשנגחאי, הפרק השלישי בסדרה

עוד 3,045 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הַמִּשְׁפָּט

טיוטה להקדמה למבוא לעבודה סמינריונית בספרות, שתיכתב בעתיד על הרומן הגדול "המשפט", מאת פרנץ ביסמוט

עוד 1,494 מילים

"אנחנו יכולים להציע להם שיעורים אמיתיים ולראות את המרצים!"

ההתעניינות של סטודנטים יהודים מארה"ב בלימודים בישראל מעולם לא הייתה גבוהה יותר ● הסיבה: האקדמיה בארץ נערכת לחזרה לשגרה בסתיו, בעוד שבאמריקה שוררים כאוס וחוסר ודאות ● "זו תהיה הפעם הראשונה מזה זמן שנוכל לבלות עם חברים, ולהתחיל לחזור לחיים"

עוד 735 מילים

למקרה שפיספסת

השמאל וסיפוח - עמוק בבור וממשיכים לחפור

השמאל בישראל לא מפספס הזדמנות להחמיץ הזדמנות. הנה שוב: אחרי שבמשך שנים הוא הזניח את ניסוחה של עמדה מדינית חדשנית שעשויה לאתגר את פיתרון שתי המדינות (2SS) הדועך, על ידי קבלת המציאות ופיתוחה של הצעה חלופית פרוגרסיבית, בטוחה וישראלית – הוא חוזר כעת על הגישה השלילית שלו בהתמודדות עם הסיפוח.

בדיוק כמו שהשמאל בשארית כוחותיו מנסה להחזיק את פיתרון שתי המדינות בחיים לאחר שתוכנית טראמפ למעשה חיסלה אותו סופית, הוא עושה כעת מאמץ דומה, חסר תוחלת, על מנת לסכל סיפוח שסביר להניח שיתרחש במידה זו או אחרת, כחלק מאותה תוכנית טראמפ.

בדיוק כמו שהשמאל בשארית כוחותיו מנסה להחזיק את פיתרון שתי המדינות בחיים לאחר שתוכנית טראמפ למעשה חיסלה אותו סופית, הוא עושה כעת מאמץ דומה, חסר תוחלת, על מנת לסכל סיפוח שסביר להניח שיתרחש

כל המאמצים לקדם את מימוש פיתרון שתי המדינות בזמן שחלק הולך וגדל של הציבור הישראלי הפך להיות יותר ויותר ספקן לגבי ישומו, ובוודאי שאין לו עניין לקבל רבים מהתנאים הכרוכים בו, רק גרמו לצמצום התמיכה הציבורית בשמאל.

באופן דומה, המאמצים להילחם בסיפוח בלי להתחשב בכך שחלק גדול מהציבור תומך בסיפוח חלקי לפחות, אינם מציאותיים וחמור מכך, הם פוגעים בקידום הערכים של השמאל.

בכך שהוא ממשיך לקדם פיתרון שתי מדינות שאינו ניתן ליישום ודוחה את הסיפוח על הסף, השמאל מבטיח לעצמו את עמדת הדובי לא לא. בעיני חלק גדול מהציבור זו עמדה שמקלה ראש בשיקולי ביטחון רלוונטיים ומתעלמת מרצון חלק ניכר מהאוכלוסייה היהודית בישראל, שלא מוכנים לוותר על גישה חופשית ליהודה ושומרון. המשך קידום גישה זו לא יאפשר לשמאל להחזיר לעצמו את אמון הציבור שאותו איבד במהלך השנים האחרונות.

הנחישות של השמאל לפעול למען היפרדות שתי מדינות, אחת יהודית ואחת פלשתינית מסמלת את הדחיה של ערכי השמאל המסורתיים. השמאל פועל למען הלאומיות הפלסטינית ביותר נחישות מאשר הפלסטינים עצמם. אלה לרוב רק רוצים לחיות חיים נורמליים ובעצם לא כל כך חשוב להם מה כתוב על הדרכון כל עוד יש להם שיוויון זכויות.

כמו כן תמיכת השמאל בהיפרדות כאילו מדובר בתנועה אתנוצנטרית וקידום חלוקה על בסיס אתני עומדת בסתירה לערכיה. מה קרה לשמאל המסורתי הקורא לאיחוד העמים ופועל למען זכויות אדם ואזרח ושגשוג כלכלי לכולם ללא קשר לאתניות, דת או השתייכות לאומית?

כשהשמאל ממשיך לקדם פיתרון 2 מדינות בלתי ישים ודוחה את הסיפוח על הסף, הוא מבטיח לעצמו את עמדת הדובי לא לא ונתפש כמקל ראש בשיקולי ביטחון וכמי שמתעלם מרצון חלק ניכר מהעם

השמאל הגיע לסוף דרכו כי פעל באופן עקבי ומתמשך נגד הערכים שלו ונגד רחשי ליבו של הציבור. אין זה מפתיע אם כן שיחד עם הרשימה המשותפת הוא אפילו לא השיג 20 אחוז מהמושבים בכנסת.

הדרך היחידה להחזיר לעצמו את הכוח הפוליטי הניכר שאבד במשך השנים היא באמצעות קידום מדיניות פרגמטית למדינת ישראל דמוקרטית בין נהר הירדן לים התיכון, הנושקת למדינת עיר פלסטינית עצמאית ברצועת עזה. שום אפשרות אחרת לא תספק את הביטחון הדרוש לישראל, את הלגיטימיות שבלעדיה ישראל לא יכולה לשגשג, את ההזדמנות הכלכלית שתיתן ליהודים ולפלסטינים סיבה לגרום לזה לקרות והבטחה לעתיד משותף בשלום בארץ ישראל / פלסטין.

עמנואל שחף הוא מהנדס, מנהל, איש מוסד, פעיל פוליטי וחברתי, בעל ניסיון רב תרבותי יוצא דופן, מעוניין במיוחד בחלופות מדיניות ומקדם היום פדרציה בארץ ישראל. חי עם שוש באזור השרון, אבא לשנים וסבא ל-8

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 465 מילים
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

משפט נתניהו: מה הלאה?

אחרי הפתיחה הדרמטית בתחילת השבוע, משפטו של ראש הממשלה נכנס כעת למסלול רצוף אתגרים ● מתי יתחיל מצעד העדים? בכמה ימים בשבוע יתנהלו הדיונים? מתי הנאשם מס' 1 יתייצב שוב באולם? והאם המשפט יעשה היסטוריה ויעבור למבנה אחר, הרחק מרחוב צלאח א-דין? ● יובל יועז צופה פני עתיד על בסיס תקדימי העבר

עוד 1,095 מילים

יו"ר לשכת עורכי הדין תוקף בחריפות את השר אוחנה

פרסום ראשון המשרד לביטחון פנים מקדם בימים אלה הצעת חוק לפיה השר אמיר אוחנה יהיה רשאי להגביל ואף לאסור לחלוטין ביקורים של עורכי דין, בני משפחה ואחרים אצל אסירים ועצירים - הכל תחת האמתלה של מניעת התפשטות הקורונה ● במכתב ששלח יו"ר לשכת עורכי הדין אבי חימי לאוחנה הוא תוקף בחריפות הן את עצם הצעת החוק - ובמיוחד את האופן החפוז והנסתר לכאורה שבו אוחנה מקדם את ההצעה

עוד 805 מילים ו-4 תגובות

סקרים שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה מגלים כי האמון בבית המשפט העליון גדול כמעט פי שניים מהאמון שנותנים האזרחים בכנסת ובממשלה ● אפילו במחנה הימין, כמעט מחצית המצביעים תומכים דווקא בחיזוק מערכת המשפט ● כדאי לזכור את זה בפעם הבאה שנתניהו ותומכיו מכריזים כי "לפחות חצי מהעם חושב שתופרים פה ראש ממשלה" ● פרשנות

עוד 1,114 מילים ו-1 תגובות

מסתבר שזו באמת הבירה הטובה במזרח התיכון

פרק 7מדיס ח'ורי חזרה לטייבה אחרי שהשלימה תואר במנהל עסקים בבוסטון, כדי להשתלב בעסק המשפחתי, ובשנים האחרונות היא מנהלת את "בירה טייבה" ביד רמה ● היא הייתה שם באינתיפאדה השנייה, שכמעט חיסלה את העסק ● היא מתמודדת עם משבר הקורונה והפוגת הרמאדן ● אבל את הסיפוח, היא לא יודעת אם הם ישרדו ● אמיר בן-דוד ביקר אותה במפעל וחזר עם שלושה ארגזי בירה - שחוסלו במהירות גדולה בהרבה מהמתוכנן

עוד 1,914 מילים

נתניהו וכ"ץ הצהירו על סיוע של 100 מיליארד שקל, והעבירו רבע מזה

תכנית הסיוע הגרנדיוזית עליה הכריזה הממשלה כוללת סעיפים שבוצעו בתקציב נמוך בהרבה ממה שהובטח, הלוואות שאינן מהוות בכלל הוצאה תקציבית, ומענקים פיקטיביים שחוזרים על מענקים שמוזכרים בסעיפים אחרים ● כל זאת בזמן המשבר הכלכלי הקשה בתולדות המדינה, כאשר כרבע מהעובדים מובטלים ● הכלכלן ד"ר עאמר אבו קרן: "זו תכנית של שליפות וחוסר שקיפות מוחלט" ● "נראה כאילו נתניהו זרק מספרים, ואנשיו היו צריכים למלא אותם בתוכן"

עוד 2,538 מילים

אפקט הקורונה מאה אלף ישראלים עשויים לפשוט רגל

במשרד המשפטים נערכים לגל פשיטות רגל ופירוקים במשק ● החקיקה האחרונה בנושא עלולה לגרום לכך שרבים מפושטי הרגל יאבדו גם את הבית ● הממשלה לא הקדימה תרופה למכה, ולא הכריזה על הקורונה כ"אסון טבע" - מה שהיה משפר דרמטית את מצב החייבים ● ובמקביל, מתרחבת התופעה של ישראלים שלוקחים הלוואות בשוק האפור, תוך מגע עם גורמים מפוקפקים ואלימים

עוד 1,995 מילים

נתניהו נגד רגב: "התבטאויותייך פוגעות באחדות הממשלה"

פורסם פסק הדין המלא של בג"ץ בעניין הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו וההסכם הקואליציוני; השופט מזוז: הרכבת ממשלה בידי נאשם בפלילים משקפת כשל מוסרי ● סקר: מחנה נתניהו - הליכוד, ש"ס, יהדות התורה וימינה - מקבל 67 מנדטים ● נתניהו פנה למח"ש בדרישה לחקור מי הגורם המשטרתי, שלדבריו, איים עליו ● מנהל ביה"ח ברזילי חזי לוי יתמנה למנכ"ל משרד הבריאות

עוד 45 עדכונים

כחול-לבן מאיימים ללכת הביתה אם נתניהו יציג סיפוח חד-צדדי. בליכוד מגחכים בתגובה

ככל שמתקרב המועד שהציב נתניהו להעביר את חוק החלת הריבונות בגדה המערבית, כך מתקרב לכאורה העימות העקרוני הגדול בין כחול-לבן והליכוד ● "אם נתניהו ילך לסיפוח חד-צדדי, גנץ יארוז את חפציו וילך הביתה", מאיימים בכחול-לבן ● "נתניהו יעשה מה שהוא רוצה עם הסיפוח, והם יסתמו את הפה", מגיבים בליכוד ● אם לשפוט לפי התנהלות גנץ עד כה, גם הפעם הוא לא יעשה כלום ● פרשנות

עוד 584 מילים

פרשת וילה שוקן: עיריית ירושלים נדרשת להתערב בסיפוח המתחם לבית רה"מ

מעקב זמן ישראל בעקבות חשיפת "סיפוח" וילה שוקן למעון רה"מ בבלפור, ועדת השימור של עיריית ירושלים נדרשת לסוגיית ההשתלטות על הנכס, שחלקים ממנו מיועדים לשימור ולשימוש הציבור ● מגישת השאילתה, ציפי רון: "לאיש אין מושג מה קורה שם. אם בונים שם, זה לא תקין"

עוד 621 מילים
שגריר ארצות הברית בישראל דיוויד פרידמן (רביעי מימין) מסייר בהתנחלות אפרת עם ראשי המתנחלים, 20 בפברואר 2020

מיוחד המתנחלים טסו לחגוג. ואז הכל השתבש

ראשי המועצות בשטחים נהרו בינואר לוושינגטון, כדי לחזות מקרוב בטראמפ ונתניהו משיקים את תכנית המאה, וסוללים את הדרך לסיפוח ● הם הבטיחו לא לתקוף את התכנית מיד לאחר פרסומה - אבל בסוף אחד מהם תקף אותה עוד קודם לכן ● את הטקס החגיגי הם כבר ראו בטלוויזיה, ועל ההאטה ביישום התכנית שמעו בדרך לארץ ● ג'ייקוב מגיד מפרסם לראשונה את מאחורי הקלעים של המסע השלומיאלי לוושינגטון, את הבדלי הגרסאות, ואת חשבון הנפש של חלק ממשתתפיו

עוד 3,260 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה