גם בימי שגרה, צלם האירועים מטורונטו אליוט סילמן סובל מקלאוסטרופוביה. בחודש האחרון, לאחר שהקורונה שללה ממנו את הפרנסה והממשלה הקנדית הוציאה הנחיות ריחוק חברתי מחמירות, סילמן התחיל להשתגע. כך, הוא חשב על משהו שישחרר אותו מהבית ויספק קרן אור לשכניו הספונים בבתיהם.
סילמן החליט להשתמש במצלמה שלו כדי להכניס מעט שמחה למציאות מוכת המגפה של העיר. בסוף מרץ, באמצעות רשתות חברתיות והפצה מפה לאוזן, הוא החל להציע צילומי פורטרט של תושבים מקומיים בכניסה לבתים שלהם – ללא עלות – כחלק מפרויקט לו קרא "תמונות המרפסת", Porch Pics.
סילמן, 53, מתמחה בצילום בר ובת מצוות, חתונות ואירועים יהודיים אחרים, שהתאדו כולם. "היה לי הרבה זמן פנוי בעקבות הקורונה, אני לא טוב בלשבת ולא לעשות כלום, והבנתי שעם הפרויקט הזה, אני יכול לעשות משהו נחמד לאנשים בכך שאני נותן להם להסתכל אל העתיד וליהנות בזמנים קשים", הוא אמר לי.
בצילום הפורטרטים הראשונים שלו ב-1 באפריל, חלק מהמצולמים הציעו לסילמן תשלום עבור התמונות. הוא דחה את ההצעה, אבל התחיל במהרה להגיד לאנשים שבמקום זאת הם יכולים לתרום לעמותת Reena, המספקת דיור, תכניות ושירותי תעסוקה לאנשים עם מגבלות התפתחויות במסגרת התרבות והערכים היהודיים.
היום, הפרויקט שלו מקבל חיים משלו בפייסבוק ובאינסטגרם. תזמון הצילומים מאתגר, והוא לרוב מצלם שמונה או תשע משפחות ביום. עד כה, לאחר פחות משבועיים, הוא צילם קרוב ל-100 משפחות.
לאחרונה, רק מספר שעות לאחר שחזר לביתו כדי לחבור לאשתו ושתי בנותיו לליל הסדר, סילמן היה עסוק בנסיעה ברחבי העור בפולקסוואגן GTI הלבנה שלנו, בדרך לבתי המשפחות ששריינו סט צילומים. תוך שמירה על מרחק בטוח, הצטרפתי אליו לשני בתים באזור נורת' יורק בטורונטו כדי לראות אותו בפעולה.
על סט הצילומים
סילמן הגיע לבית הראשון שלו חמש דקות לפני הזמן המיועד, כהרגלו. הוא לעולם לא דופק על הדלת אלא מחכה בחוץ, עם מצלמת ה-DLSR המקצועית שלו בידו.
כמו שעון, בדיוק ב-11:30 בבוקר, הדלת נפתחה וג'ודי פרידמן ודייויד סטיינהאוס ושלוש בנותיהן הנערות הופיעו כדי לברך לשלום את סילמן. רק לעתים נדירות הוא צריך להתקשר כדי להודיע למשפחה שהוא מחכה.
אין הרבה יומרה של סט צילומים קבוצתיים רציניים, כמו אלו שהוא עושה בזמנים שאינם-מגפה עבור 400 דולר קנדי. באווירה מחויכת, משפחת פרידמן\סטיינהאוס עומדת יחד על המרפסת הקדמית שלה, מדגמנת למצלמה עם ובלי מסכות פנים. התהליך כולו אמנם לוקח פחות מחמש דקות, אבל הוא בבירור מספק למשפחות את ההפסקה המבורכת מאוד מהסתופפות בתוך הבית.
"זו הייתה חוויה מהנה", אומרת פרידמן, מייסדת Simcha Style, מדריך מקוון להפקת אירועי בר ובת מצווה. "הוא נותן הזדמנות לייצר זיכרון חיובי ואוהב במהלך תקופה קשה ולחוצה מאוד, ולגרום לנו לחייך מעט, גם אם לזמן קצר".
"זו הייתה חוויה מהנה", אומרת ג'ודי פרידמן,. "הוא נותן הזדמנות לייצר זיכרון חיובי ואוהב במהלך תקופה קשה ולחוצה מאוד, ולגרום לנו לחייך מעט, גם אם לזמן קצר"
לאחר מכן, סילמן נסע 10 דקות לכיוון מערב לביתה של משפחה יהודית נוספת. "אני מרשה לעצמי להיות בחוץ ככה בעקבות המטרה של מה שאני עושה", אומר סילמן. באופן נורמלי, תחת ההנחיות הנוכחיות של הממשלה, הוא אומר להישאר בבית כמו תושבים אחרים של טורונטו שאינם עובדים בחזית המאבק.
סילמן חי כל חייו בטורונטו והוא מצלם באופן מקצועי מאז 1987. "משום שמה שאני עושה מגייס כספים לעמותת Reena וצרכי הקורונה שלה, אני נמצא תחת המטרייה של שירותים חיוניים", הוא אומר.
בזמן המיועד, אלנה וייל פותחת את הדלת הקדמית של ביתה בן 2 הקומות כדי לברך לשלום את סילמן, העומד על כביש הגישה, תמיד שומר על הנחיות הריחוק הפיזי המגדיר מרחק של 3-4 מטרים מהמצולמים שלו. וייל מתנצלת, אומרת שבעלה ושני בניהם יהיו מוכנים תוך מספר דקות.
בזמן שהם מצטלמים על המדרגות בחזית, הילדים שלה נרגשים, נהנים מההזדמנות לצאת מהבידוד. הם מחזיקים בלונים ושלט לכבוד יום הולדת של אחד מהם ואחר כך משתמשים בציוד ספורט בתור אביזרים לצילומים אחרים.
"איזו דרך נפלאה ללכוד את התקופה חסרת התקדים הזו", אומרת וייל, מטפלת תעסוקתית, שהכירה את Porch Pics כשחברתה העלתה לפייסבוק צילום של סילמן אשר צילם את המשפחה שלה.
"אני מקווה שהצילומים שלנו ישמשו בתור תזכורת לשני הבנים הצעירים שלנו, כך שכשהם יסתכלו עליהם בעוד הרבה שנים, הם יראו פרצופים מחייכים וידעו שבזמנים הקשים והמפחידים ההם, הם היו עטופים באהבה", היא אומרת.
הנאה לכל המשפחה
אנשים רבים הופכים את הצילומים לפעילות עליזה ויצירתית של הבעה אישית. הם מתכוננים לבחור מה ללבוש, אילו אביזרים להחזיק ולעתים לבחור נושא לצילומים. סילמן היה משועשע ממה שחלק מהמשפחות עשו, כמו שלטים מתנופפים, בקבוקים וכוסות יין, חיות מחמד ואריזות נייר טואלט. חלק לבשו פיג'מות, מדי ספורט, חליפות ושמלות ערב. מצולם אחד התחפש לפינגווין.
"בשבילי, חלק ממה שאני אומר עליו תודה בקשר למה שאני עושה, הוא שנראה שזה מחבר את המשפחות", אומר סילמן. "הם צוחקים ומתבדחים בתהליך. רובם ממש נהנים. כשאני מגיע לבתים של אנשים, הם לרוב חסרי מנוחה. הדוגמנות שהם עושים מול המצלמה נותנת להם משהו מהנה וגורמת להם להסחת דעת מדאגות היום-יום לזמן קצר. נראה שזה מרומם את מצב הרוח שלהם".
"כשאני מגיע לבתים של אנשים, הם לרוב חסרי מנוחה. הדוגמנות שהם עושים מול המצלמה נותנת להם משהו מהנה וגורמת להם להסחת דעת מדאגות היום-יום לזמן קצר"
כדי לא להגביל את Porch Pics רק למשפחות הגרות בבתים פרטיים, הוא כולל גם דיירים בבניינים גבוהים, עם צילומים במרפסות ושימוש בעדשת טלה-פוטו.
בשלב די מוקדם, סילמן שמע על צלמים בערים אחרות בצפון אמריקה שמוציאים לפועל יוזמות דומות, עם פורטרטים "במרפסת" כדי להציע נקודת אור במהלך היום של משפחות אמריקאיות, ולגייס כספים לתרומה.
"אני יודע שיש צלמים אחרים שעושים את אותו דבר, ואני חושב שזה נהדר", אומר סילמן בקול הרדיופוני שלו. "אנשים צריכים לעשות את מה שהם יכולים כדי להפוך את התקופה הזו לקלה יותר עבור אחרים, ולגרום לה לעבור מהר יותר.
העלאת המורל – וגיוס תרומות
בסוף כל יום, סילמן בוחר את התמונה הטובה ביותר מכל סט צילומים, שולח אתה למשפחה, ואז מפרסם אותה בפייסבוק, באינסטגרם ובאתר של Reena.
"בעזרת פרויקט המרפסת הזה, אליוט עושה להעלות את המודעות לעבודה שלנו בתקופה חשובה", אומרת שילה למברט, מנכ"לית Reena. "היוזמה שלו גם מגייסת כספים נדרשים מאוד עבור ההוצאות הרבות שלנו שגדלו בעקבות המגפה, כמו ציוד מגן אישי לעובדים בחזית המאבק בוירוס".
בדומה לרבים מהאנשים, סילמן מרגיש את ההשפעה של המגפה, במיוחד פיננסית. לא רק שהוא איבד את מקור ההכנסה היחיד שלו, אלא גם אשתו פוטרה מעבודתה כמתאמת טיפולים במרפאת שיניים.
בדומה לרבים מהאנשים, סילמן מרגיש את ההשפעה של המגפה, במיוחד פיננסית. לא רק שהוא איבד את מקור ההכנסה היחיד שלו, אלא גם אשתו פוטרה מעבודתה
הוא גם נאלץ להשהות את העבודה על פרויקט אישי שעבד עליו זמן רב. במהלך 25 השנים האחרונות, הוא צילם קרוב ל-450 שורדי שואה ללא עלות, בתקווה להציג את הדיוקנאות בספר. סילמן, שאביו המנוח היה שורד שואה מפולין, צילם בפעם האחרונה שורד שואה בתחילת מרץ, זמן קצר לפני הריחוק החברתי.
לעת עתה, בזמנים של מצוקה נרחבת והפרדה חברתית, סילמן מרוצה מהמשך הצילומים של תמונות המרפסת שלו, מתוך ידיעה כי מחוות קטנות, פשוטות, יכולות להביא לעונג לזמן קצר – ולמזכרת שתישאר לנצח.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
בלי כל קשר לנתניהו יש לבטל מיד את הדיקטטורה של הבגץ באמצעות חוקים מתאימים כמו חוק ההתגברות! מערכת משפטפוליוית היא סימן מובהק של מדינות טוטליטאריות.נתניהו הוא אכן קורבן של הדיקטטורה המשפטית שהשליט אהרון ברק
להחזיר את הבגץ למקומו הטבעי כאחד משלוש רשויות הדמוקראטיה ולא כדיקטטור כפי שזה היום