בקצרה:

• דירוג "האקונומיסט" לשנת 2025 מודד ביצועים שנתיים – חמישה משתני שינוי בין 36 מדינות OECD בלבד – ולא חוסן כלכלי מבני. לפי "גלובס", הדירוג מעריך חמישה מדדי ביצוע בשנה נתונה: מרחק מיעד האינפלציה, רוחב האינפלציה, תוצר, תעסוקה וביצועי שוק המניות.
• ישראל בלטה בעיקר במרכיב אחד: מדדי המניות בתל אביב עלו בכ-53% ברבעון השלישי. בשאר המרכיבים הביצועים קרובים לחציון.
• פרסומים תקשורתיים רבים הציגו את ישראל כ"כלכלה השלישית החזקה בעולם" – הצגה המערבבת בין דירוג של קצב שיפור שנתי לבין מדד של עוצמה, ובין תוצאה של שנה אחת לבין תשתית של עשור. גם ה"מהפכה" של 2003 עד 2005, שאליה מיוחסת ההצלחה, לוותה בעליית עוני מתועדת.

הטענות שהמאמר בוחן

הדירוגים הבינלאומיים שימשו את ראש הממשלה וגורמים הקרובים לקואליציה כהוכחה לעוצמה כלכלית מבנית של ישראל. במסיבת עיתונאים בספטמבר 2025, לפי "גלובס", אמר נתניהו כי כלכלת ישראל "חזקה, חזקה מאוד, מדהימה את העולם כולו", והוסיף: "בשנה האחרונה הבורסה שלנו חזקה יותר מה-S&P בארה"ב, והאבטלה שלנו בשפל היסטורי".

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.

הסבסוד הממשלתי למעונות יום לגיל הרך, שנועד במקור לעודד תעסוקה, חושף הטיות מגזריות בקביעת הזכאות ופערים עמוקים ביכולת מימוש ההטבה.

ממחקרו של גבריאל גורדון מהמכון הישראלי לדמוקרטיה עולה כי כ-70% ממשקי הבית החרדים עם פעוטות עומדים בקריטריונים לקבלת סבסוד, לעומת 28% בלבד מהיהודים הלא-חרדים ו-26% בלבד מהערבים. הטיה זו מביאה לכך ש-55% מתקציב הסבסוד מופנה לחברה החרדית.

ארז זאבי, מהנדס תוכנה, לשעבר סגן נשיא למחקר ופיתוח בחברות תוכנה בישראל ובעולם, וגם מלחין ומוזיקאי.

ישראל השקיעה 1.7 מיליארד שקל בהנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה החרדית, שהכניסה את ההפרדה המגדרית לתוך האקדמיה. יותר מעשור אחר כך, שיעור התעסוקה של הגברים החרדים עומד במקום.

שילוב החברה החרדית בהשכלה גבוהה ובתעסוקה איכותית הוא יעד לאומי מוצהר של מדינת ישראל, ובשנים 2011 עד 2022 הוקצו לו כ-1.7 מיליארד שקל, לפי דוח מבקר המדינה ממאי 2025.

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

אי-גיוס החרדים מטיל עלות מדידה על המשק ועל ציבור המשרתים. בנק ישראל אמד בדצמבר 2025 כי העלות הכלכלית של חודש מילואים לאיש בן כ-30 עומדת על כ-38 אלף שקל.

מכאן נגזר האומדן המרכזי: תוספת של כ-20 אלף חיילי חובה חרדים, בגיוס שנתי של כ-7,500 איש, תצמצם את היקף המילואים ותקטין את העלות המשקית השנתית ב-9 מיליארד שקל לפחות – כ-0.4% תוצר. סקירת ה-OECD לשנת 2025 מוסיפה שיקול נוסף: השירות כמנוף להשתלבות בשוק העבודה. הנטל שנותר על ציבור המשרתים אינו נטול מחיר כלכלי.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.

מחקרים מראים כי רוב הגברים החרדים שמתחילים מכינה קדם-אקדמית לא משלימים תואר אקדמי, אלא נושרים בדרך. חלק ניכר מהם לא משלימים אפילו את המכינה. הסיבה לכך היא חסך בלימודים בגיל צעיר. הנתונים מראים כי גם מי שלא למד לימודי ליבה ומנסה להשלים את הפער בבגרות מתקשה בכך.

האם נוצר נזק כלכלי וחברתי בשל היעדר לימודי ליבה?

העובדה שרק שיעור נמוך מהגברים חרדים לומדים לימודי ליבה יוצרת בעיה חברתית וכלכלית רחבה. המשק מאבד חלק גדול מהפוטנציאל של דור צעיר שאמור להוות בעתיד חלק משמעותי יותר ויותר מכוח העבודה.

בעברה מהנדסת מחשבים באינטל, כיום מתרגמת ספרות מאיטלקית ומרצה אודותיה

מי שמגן על עצמאות החינוך החרדי טוען כי לימוד גמרא בונה "שריר שכלי" אנליטי הניתן להעברה לכל תחום, מפצה על היעדר לימודי ליבה, ומאפשר ללומד להשתלב במהירות בשוק העבודה, בטכנולוגיה ובשימוש מושכל בבינה מלאכותית.

זו טענה הניתנת לבדיקה, משום שאת המיומנויות שהיא מבטיחה אפשר למדוד. שלושה גופים – מבקר המדינה, בנק ישראל והמכון הישראלי לדמוקרטיה – מודדים בדיוק אותן: זכאות לבגרות, אוריינות מתמטית ופתרון בעיות, השתלבות בעבודה ורמת שכר.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.