מפלגת ימינה צופה בתסכול ובחשש גוברים במגעים להקמת הממשלה, שמתקיימים כעת בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ליו"ר הכנסת בני גנץ.
נתניהו השיג את הסכמתו של גנץ לסיפוח מוגבל בגדה המערבית, למרות שהיקפו הממשי עדיין אינו ברור. בנושא הרפורמה במערכת המשפט, שהיא עניין מרכזי בסדר היום של ימינה, נראה שנתניהו נאלץ להתפשר, היות שגנץ מסרב לאפשר שינויים במבנה הוועדה למינוי שופטים, מה גם שמפלגתו תחזיק בתיק המשפטים.
בהצהרותיה הפומביות בשבוע האחרון, ימינה לא הסתירה את תסכולה לנוכח הוויתור לכחול-לבן בעניין הרפורמה המשפטית, ואף לא את ספקנותה באשר לאמיתות כוונתו של נתניהו להוציא לפועל סיפוח כלשהו.
ב-2 באפריל, לאחר שההסכם בין נתניהו לגנץ החל להתגבש, איילת שקד האשימה את נתניהו ב"שבירת כל ערכי הימין": "למרות נאמנות והליכה משותפת של שנה וחצי… שוב נראה שהליכוד, ברגע האמת, זורק אותנו", אמרה.
בהצהרה אחרת מאותו היום, המפלגה טענה כי נתניהו מכר הן את הרפורמה המשפטית והן את הסיפוח, וכי הבטחת הסיפוח בהסכם הקואליציוני המתגבש מסתכמת ב"ניסוח עמום לגבי הריבונות שלא אומר כלום, וגרוע מכך, דוחה את הריבונות עד סמוך מדי לבחירות בארצות הברית". למפלגת ימינה אין "שום כוונה להיות עלה תאנה בממשלת שמאל", כך נטען אז.
פוליטיקה קטנונית
ימינה טענה כי התנגדותה להסכם המתהווה עוסקת במהות. זה נכון באופן חלקי. אבל לימינה יש גם בעיה פחות אצילית ויותר מידית עם האיחוד בין גנץ לנתניהו.
נתניהו הבטיח ל-19 הח"כים של גנץ (15 מכחול לבן, 2 מהעבודה ו-2 מדרך ארץ) מחצית מתפקידי השרים בממשלה, או בין 15 ל-17 לתיקים. כמעט כל ח"כ מהבלוק של גנץ ימונה לשר, בעוד לימינה בת ששת המנדטים יהיה מזל אם תקבל 2 תיקים.
לא מדובר רק בעניין של רושם. ללא נוכחות גדולה יותר בממשלה, המפלגה תתקשה לטעון בקמפיין הבחירות הבא שלה כי היא גורם משפיע בימין.
וישנו גם עניין הפלגים השונים בימינה. זו לא באמת מפלגה, אלא איחוד של כמה סיעות – הבית היהודי, האיחוד הלאומי, הימין החדש ועוד כמה מפלגות שצמחו מהן. כדי להישאר מאוחדת עליה לוודא שכל השותפים בה חשים כי יש להם מקום בשולחן – שולחן הממשלה. עם שני תיקים, כמה מאותן סיעות יישארו בחוץ.
אין פלא, אם כן, שימינה פועלת להכשלת המגעים להקמת ממשלה רחבה.
ימינה היא לא באמת מפלגה, אלא איחוד של כמה סיעות ימניות. כדי להישאר מאוחדת, עליה לוודא שכל השותפים בה חשים כי יש להם מקום בשולחן – שולחן הממשלה. עם שני תיקים בלבד, כמה מאותן סיעות יישארו בחוץ
בהצהרה שפרסמה ביום ראשון, כאשר נראה היה שהמגעים נקלעו למבוי סתום, ימינה ניסתה לזרוע חוסר אמון בין שני הצדדים. "גנץ, זו לא בושה לוותר", פתחה ההצהרה. "מלכתחילה דרישותיך, כמי שעומד בראשות סיעה של 17 מנדטים מול גוש של 59 מנדטים, היו לא הגיוניות ולא לגיטימיות לפי שום היגיון דמוקרטי".
ההצהרה התעלמה מהעובדה שלגנץ לא היו 17 מנדטים "מלכתחילה", אלא 33 מנדטים של רשימת כחול-לבן הגדולה יותר ותמיכה של רוב קטן בכנסת ככלל. הוא הצטמצם ל-17 מנדטים רק מפני שהסכים למגעים עם נתניהו על ממשלה רחבה, על בסיס הבטחת נתניהו להשפעה שווה ולמספר שווה של תפקידי שרים.
"אנו קוראים לך לגלות אחריות, להיכנס לממשלת אחדות לאומית בראשות נתניהו, לוותר על תיק המשפטים ועל הוועדה למינוי שופטים ולאפשר את החלת הריבונות על כלל ההתיישבות באופן מיידי, כפי שרוב מוחלט של חברי הקואליציה העתידית מבקשים. זו מהות הדמוקרטיה", נאמר עוד בהצהרה של ימינה.
ההצהרה הזו לא נועדה לשכנע את גנץ להתפשר, אלא לטעת חשד, להזכיר לגנץ שנתניהו עשוי לסגת בו מהבטחותיו ולרמוז שאם גנץ יוותר מעט, גוש הימין-דתיים עוד עלול לדרוש ממנו להיכנע לחלוטין.
זה היה גם ביטוי של ייאוש, שהן נתניהו והן גנץ התעלמו ממנו. ימינה עדיין דבקה ברעיון שהיא חייבת להיות חברה בקואליציה של נתניהו. אבל כפי שמבהירים סיכוייה המתמעטים להוות גורם בר השפעה לצד נתניהו, והחרדה הגוברת שלה, נעשה פחות ופחות ברור שאכן תהיה לה השפעה פוליטית או מדינית כלשהי בממשלה רחבה.
היא איימה שוב ושוב ללכת לאופוזיציה, בניסיון להפחיד את נתניהו ולגרום לו למסור לידיה יותר תפקידים והשפעה בממשלה. אבל מה יקרה אם ימינה תחליט לממש את האיום?
אופוזיציה נאמנה
אולי הטיעון המפתיע ביותר לטובת הליכה לאופוזיציה עלה כהערת אגב בשיחות סביב המשא ומתן הקואליציוני בתחילת השבוע, כששני הצדדים, שהכירו בכך שוויתוריו של נתניהו בעניין הרפורמה המשפטית יעוררו עליו את כעסו של המחנה שלו, החלו לחפש פתרון.
גנץ סירב לשינוי בעבודת הוועדה למינוי שופטים ותיאר את העניין כ"מהותי". אכן מדובר בעניין מכריע הן עבור הליברלים והן עבור השמרנים. ששת המינויים הבאים לבית המשפט העליון יובאו להצבעה בתקופת כהונת הממשלה הבאה.
על פי חוק מ-2002, בוועדה למינוי שופטים יושבים תשעה חברים: שלושה שופטי בית המשפט העליון, שני נציגים של הכנסת (באופן מסורתי, אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה), שני שרים ושני נציגים של לשכת עורכי הדין.
נדרש רוב של שבעה קולות לאישור של מינוי. כלומר, לשלושת נציגי בית המשפט העליון יש וטו על מינויים לבית המשפט העליון, והווטו הזה הוא ממשי: שלושת השופטים מעולם לא נחלקו בהצבעתם. אבל קואליציית הרוב בכנסת גם היא מחזיקה בווטו, היות שהיא מיוצגת על ידי שני שרים וח"כ אחד.
לימין יש סיבה טובה להיות מתוסכל לנוכח ויתורו של נתניהו על משרד המשפטים לטובת אבי ניסנקורן מכחול-לבן. שר המשפטים יושב בראש הוועדה. גם אם נציג הממשלה השני והח"כ מהקואליציה יהיו שניהם מהליכוד או ימינה, כפי שסביר שיקרה, הח"כ השני יהיה מהאופוזיציה, ייתכן מאוד מיש עתיד.
במילים אחרות, למרות שהימין ישלוט בממשלה ויוכל לזכות בסיפוח שלו, הוא יפסיד את יכולת הווטו – ולמעשה כל השפעה ממשית – על זהותם של שישה מבין 15 שופטי העליון.
וכאן נכנסת לתמונה ימינה אופוזיציונית: פשרה אפשרית תאפשר לאותה מפלגה מתוסכלת, שנדחקה הצידה בממשלת האחדות, למנות (בהצבעה במליאה) את איילת שקד לנציגת האופוזיציה בוועדה. לפתע, באורח פלא, הכול מסתדר עבור כל הצדדים.
למרות שהימין ישלוט בממשלה ויוכל לזכות בסיפוח שלו, הוא יפסיד את יכולת הווטו – ולמעשה כל השפעה ממשית – על זהותם של שישה מבין 15 שופטי העליון. וכאן נכנסת לתמונה ימינה
זה מסוג הפתרונות שגנץ אוהב, ושקידם בערוצים אחרים של המו"מ בחודש האחרון – לאלץ צדדים לוחמניים בוויכוח למצוא את עמק השווה על ידי מתן וטו לכל אחד על סדר היום של יריבו.
ימינה תוכל לטעון בבחירות הבאות שהקריבה תפקידים וגינוני כבוד כדי לשמר ולחזק את סדר יומה האידאולוגי והמדיני מבחוץ, ובו-זמנית להימנע מהחלטות קשות לגבי חלוקת תפקידים בקרב הפלגים השונים בסיעה, שעלולה לפרק אותה.
מה שמתואר לעיל עוד לא עומד באופן ממשי על הפרק, כמובן. הסכם בין הליכוד לחול-לבן טרם נחתם, וימינה טרם החליטה עקרונית אם היא רוצה ומסוגלת ללכת לאופוזיציה בהנחה שקמה ממשלה רחבה.
מדובר בצעד גדול עבור המפלגה, בפירוק גוש הימין הנאמן של נתניהו. עוד לא ברור אם ימינה תתוגמל בקלפי על צעד כזה או תיענש בבחירות הבאות על נטישת נתניהו. המפלגה בוודאי עורכת סקרים לבחינת השאלה הזאת כבר עכשיו.
אבל עצם העובדה שיש הגיון במהלך שכזה ממחישה את המצב המשונה של ימינה: אם תישאר לצד נתניהו יהיה עליה להסתפק בתפקיד קטן ושולי – אבל באופוזיציה היא עשויה לקנות לה השפעה כמקור תמיכה מכריע עבור האידאולוגיה והמדיניות הימניות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם