בקצרה

• המדינה הודתה ב"קושי משפטי" במינוי גבר לנציב שירות המדינה, ובכל זאת מינתה גבר לתפקיד.
• הממשלה הנוכחית לא מינתה בתחילת כהונתה אף מנכ"לית למשרד ממשלתי. גם כיום מכהנות בה מנכ"ליות רק בשלושה מ-31 משרדי ממשלה. 
• מדובר בירידה חדה במספר המנכ"ליות במשרדי הממשלה: בממשלה הקודמת כיהנו מנכ"ליות ב-11 מתוך 30 משרדי ממשלה.
• שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מינה במשך שלוש שנים תשעה גברים ואף לא אישה אחת, והסביר: "ראיינתי נשים ולא מצאתי".
• נשים הן 64% מעובדי המדינה, אבל רק 9% בדרג הבכיר ביותר.

אם הנשים הן רוב בשירות המדינה, למה המנהלים גברים?

הבעיה היא לא כניסת נשים לשירות הציבורי, אלא המעבר לעמדות שבהן מרוכזים הסמכות, התקציב והקשר הישיר לדרג הפוליטי. לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בסוף 2024 עבדו בשירות המדינה כ־88 אלף עובדים ועובדות, 64% מהם – נשים.

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

בקצרה

• לצה"ל חסרים כ-12 אלף חיילים, כ-7,000 מהם לוחמים.
• מספר הלוחמות גדל בעשור האחרון פי תשעה, מ-500 לכ-4,500. כ-58% מתפקידי הלחימה פתוחים לנשים.
• אבל בפועל, צה"ל מגביל את השתתפות החיילות בלחימה ואת קידומן.
• ב-7 באוקטובר נשים השתתפו בלחימה ותרומתן הייתה מכרעת.
• 25 ראשי ישיבות איימו בהפסקת גיוס לשריון במחאה על שילוב נשים; צה"ל נכנע ללחץ בפועל והפסיק לשלב לוחמות שריון מחוץ ליחידות נפרדות לנשים.

בשנים האחרונות חל גידול עצום בהיקף החיילות המשרתות בתפקידי לחימה. רוב תפקידי הלחימה נפתחו בפני חיילות, ורבות מהן ממלאות תפקידי לחימה חיוניים. הלחימה ב-7 באוקטובר הוכיחה את היתרון בהשתתפות נשים בלוחמה. אבל צה"ל מגביל את שילוב החיילות בזירות הלוחמה השונות, ובחלק מהזירות, כולל עזה ולבנון, נמצאות רק לוחמות מעטות.

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

בקצרה

• משרד האוצר בראשות בצלאל סמוטריץ' העביר תוספת של כ-400 מיליון שקל לחינוך חרדי לפני אישור ועדת הכספים.
• הייעוץ המשפטי של וועדת הכספים פסל את העברת הכספים; יו"ר ועדת הכספים חנוך מילביצקי יצא נגד הייעוץ במלים חריפות בגלל הפסילה.
• ועדת הכספים העבירה כספים קואליציוניים בהיקף של כ-409 מיליון שקל בתקופת פגרת הבחירות.
• רוב הכסף יועד לתוספות תקציב לרשתות החינוך החרדיות והדתית ולמשרד ההתיישבות, שחלק ניכר מתקציביו מופנה להתנחלויות.
• שר האוצר בצלאל סמוטריץ' התעקש להעביר את התקציבים הקואליציוניים, וסירב להעביר תקציבים דחופים ללא העברת הכסף למוסדות החינוך החרדי.
• בג"ץ הוציא צו ביניים בו שחרר את הכספים הדחופים והקפיא את העברת הכספים הקואליציוניים. 

ב-4 באוגוסט, שבועיים וחצי אחרי שהכנסת יצאה לפגרה לקראת הבחירות שיתקיימו באוקטובר, אישרה ועדת הכספים העברות כספים מיוחדות בהיקף כשני מיליארד שקל, ובהן כ-409 מיליון שקל של כספים קואליציוניים, בעיקר תוספות תקציב לרשתות חינוך חרדיות. העברת התקציב הזאת, שנעשתה ברגע האחרון, עוררה סערה ציבורית.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

בקצרה:

• ח"כ טלי גוטליב הכפישה איש שב"כ – בן זוגה של הפיזיקאית ופעילת המחאה שקמה ברסלר – וחשפה את זהותו, בניגוד לחוק ותוך סיכון חייו. 
• שר הביטחון ישראל כ"ץ עיכב במשך תשעה חודשים את תעודת החיסיון של איש שב"כ שהושמץ ושזהותו נחשפה.
• השר כ"ץ התחייב לפעול "שלא יתקיים (לגוטליב) משפט".
• הכנסת העניקה לגוטליב חסינות מהעמדה לדין ברוב של הח"כים מהקואליציה, 61 ו-62 מול 48.

החוק אוסר על חשיפת זהותם של אנשי שירות הביטחון הכללי, כיוון שהחשיפה מסכנת גם את חייהם וגם את השירות כולו, כלומר, את ביטחון המדינה. החוק גם מאפשר לשר הביטחון לחתום על תעודה שמגינה על זהותם של אנשי שב"כ בבית המשפט.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

בקצרה

• משרד החינוך מחייב השגחה מלאה על תלמידים עם אלרגיה מסכנת חיים בכיתה א', שלוש שעות השגחה ביום בכיתה ב', ואינו מחייב השגחה מכיתה ג'.
• בשנת הלימודים התשפ"ה 78% מהתלמידים הזקוקים לאפיפן (8,331 תלמידים) לא היו זכאים לו, לפי נתוני מרכז טאוב.
• 559 אחיות אחראיות על הטיפול בכ-1.57 מיליון תלמידים ואינן נוכחות בבית הספר.
• תקני הפסיכולוגים החינוכיים לא עודכנו זה יותר מ-35 שנה; בדצמבר 2023 פעלו רק 2,429 משרות פסיכולוגים מתוך 3,343 תקנים.

ילד בכיתה ג' עם אלרגיה מסכנת חיים נמצא בבית ספר שבו אין אח או אחות קבועים ואין סייע רפואי; ילד עם מצוקה נפשית לומד בבית ספר שבו הפסיכולוג החינוכי מגיע בין ארבע ל-12 שעות בשבוע.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

בקצרה: 

• חוק יסוד: לימוד תורה אושר בכנסת ב-13 ביולי.
• הנוסח שהתקבל מכיל סעיף אחד בלבד: "לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל". סעיף "מאזני צדק" שהיה בהצעת החוק הוסר.
• הייעוץ המשפטי של הממשלה והכנסת התנגדו לחוק לפני ההצבעה, וטענו שמטרתו לא הובררה ושהליך חקיקתו פגום.
• התנועה לאיכות השלטון עתרה נגד החוק לבג"ץ. בג"ץ טרם הכריע בעתירה. לפי תקדים ביטול עילת הסבירות, לבג"ץ יש יכולת שיפוטית לבטל חוק יסוד.
• יוזמי החוק קשרו אותו לפטור מעשי מגיוס, לא רק לערך לימוד התורה. הגדרת "לומד תורה" בחוק לא ברורה, ועשויה להחריג לומדים שאינם חרדים.

מהו חוק יסוד לימוד תורה?

חוק יסוד: לימוד תורה מכיל סעיף בודד, שנראה לכאורה הצהרתי בלבד.

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

בקצרה:

• בין 2023 ל-2026 חילקו הממשלה והכנסת 20.1 מיליארד שקל בכספים קואליציוניים, ובמקביל קיצצו 11.7 מיליארד בחינוך, בריאות, רווחה ותעסוקה.
• ההוצאה הממוצעת על הכספים הקואליציוניים עמדה בכהונת הממשלה הנוכחית על 5.6 מיליארד שקל, פי ארבעה מהממוצע בשמונה השנים שקדמו להקמתה.
• תקציב הפיקוח וההכשרה על מעונות הגיל הרך ירד מאז הקמת הממשלה ב-2023 בכ-75%, מ-190 מיליון שקל ל-46 מיליון‏.
• כחמישה מיליארד שקל בתקציב 2026 הם תקציבים מגזריים.
• לפני כחודש הקפיא בג"ץ בצו על תנאי 409 מיליון שקל שהממשלה וועדת הכספים אישרו להעביר כתקציבים קואליציוניים בפגרת הבחירות‏.

תלמידי ישיבה לומדים בישיבת חברון בירושלים. 28 באוגוסט 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

בארבע שנות כהונתה של ממשלת נתניהו-סמוטריץ' הנוכחית נע התקציב בשני כיוונים הפוכים: קיצוץ ענק בשירותים המשרתים את כלל הציבור, וחלוקה נדיבה של הכספים שנקבעו בהסכמים קואליציוניים – תקציבים שסוכמו כתנאי להצטרפות מפלגות לקואליציה, ומטרתם המוצהרת היא לשמר את יציבותה.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

בסוף קיץ 2026 התעוררה סערה ציבורית ותקשורתית בישראל בעקבות כותרות שטענו כי יום הזיכרון הממלכתי לרב עובדיה יוסף "בוטל" על ידי מערכת המשפט. מטרת מאמר זה היא לבצע ניתוח עובדתי ומשפטי אובייקטיבי, המפריד בין הניסוחים הפוליטיים ובין הדיווחים המהותיים והצווים האופרטיביים.

כפי שעולה מהנתונים, התערבותה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לא נועדה לבטל את יום הזיכרון, אלא לדחות את אירועי ההנצחה הממשלתיים עד לאחר הבחירות לכנסת ה-26 – וזאת בשל התנגשות עם חוק הבחירות (דרכי תעמולה).

נוסח הפטור מגיוס שמקדם ח"כ יואב ביסמוט מבטיח לצה"ל כ-4,900 מגויסים חרדים בשנה בלבד מתוך פוטנציאל של 100,000, מעגן ויתורים בשווי מיליארדי שקלים, ומשאיר את רוב הציבור החרדי בפטור גם אם יאושר במלואו.

בקצרה

• הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר הזהיר בדיון בקבינט ב-26 במרץ 2026 כי "צה"ל הולך לקרוס לתוך עצמו", והזהרתו, שאינה פוליטית במהותה, נסמכה על שילוב של היעדר חוק גיוס, היעדר שינוי בחוק המילואים ואי-הארכת שירות החובה.
• יעד הגיוס שקבע מתווה ביסמוט, כ-8,160 חרדים בתקופה הראשונה, משמעותו כ-4,900 בשנה. מול פוטנציאל גיוס של כ-100,000 חרדים, לפי חישוב המכון הישראלי לדמוקרטיה, היעד הרשמי מכסה כ-5% מהפוטנציאל בלבד.
• האכיפה האישית על פי החקיקה הקיימת כבר האיצה את הגיוס: כ-3,000 חרדים התגייסו מאז יולי 2024, לעומת 1,200 עד 1,800 בשנה בממוצע לפני כן, לפי בנק ישראל. לפי המכון למחקרי ביטחון לאומי, כ-42,000 חרדים נוספים מחזיקים כבר בצווי גיוס בתוקף.
• לנוכח התנגדות המפלגות החרדיות, קידום המתווה הוקפא במרץ 2026 בידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', אחרי 86 דיונים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה.

מה הבעיה במתווה של ביסמוט לפי בנק ישראל?

בהתייחסות רשמית מ-11 בדצמבר 2025 קבע בנק ישראל כי נוסח החוק "לוקה בחסר באופן שלא יביא לגיוס חרדים העונה על הצרכים הביטחוניים", ושיש חשיבות רבה לתיקונו לפני אישורו, לא בהמתנה לתוצאותיו.

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין