מקום בינוני באמצע - לנתניהו לא מגיע פרס על הטיפול בקורונה

נתניהו בתל אביב לאחר פרסום המדגמים במערכת הבחירות האחרונה, 3 במרץ 2020 (צילום: Oded Balilty, AP)
Oded Balilty, AP
נתניהו בתל אביב לאחר פרסום המדגמים במערכת הבחירות האחרונה, 3 במרץ 2020

זה רק נדמה לי, או שמא הפקידים מדגישים במיוחד לאחרונה שהם רק הממליצים על סגירות והקלות, וראש הממשלה הוא זה שמחליט? נראה כאילו שהברסימנטובים מקבלים הנחיות ממש מבלפור בעניין.

זה קצת מוזר, בהתחשב בעובדה שלא ראש הממשלה הוא זה שמחליט, אלא הממשלה. ובשבת בערב זה שוב קרה: הקלות הוכרזו בטרם עת כאשר נתניהו במרכז הבמה, מדבר בגוף ראשון. דיברתי עם פרופסור; אקבל את הדו"ח; אחליט. בעצם אולי זה לא מוזר בכלל אם מחשיבים את האפשרות שנתניהו מנסה להשתמש במשבר כדי לשרוד. ובאמת, קשה לחשוב אחרת.

אז למה לא מתרעמים? למה לא שואלים שאלות קשות? הסיבה לכך היא כנראה שנתניהו יוצר, עם יכולותיו הרטוריות וכישרונו הרב לשחק עם העובדות, רושם כוזב של הצלחה גדולה. בזאת הוא נעזר בערוצי טלוויזיה צייתנים, שכה נואשים לרייטינג עד שהם משחקים לידיו לחלוטין, כמעט לא מאפשרים ביקורת, ומציגים תועמלנים ממשלתיים כפרשנים.

אז למה לא מתרעמים? או שואלים שאלות קשות? כנראה שנתניהו יוצר, עם יכולותיו הרטוריות והכישרונו הרב לשחק עם העובדות, רושם כוזב של הצלחה גדולה. בזאת הוא נעזר בערוצי טלוויזיה צייתנים

הממשלה לא עשתה שום דבר מבריק או מקורי במהלך המשבר הזה. הצעדים שנקטה ישראל היו הצעדים הממוצעים של המדינות המפותחות. לא היה לה אומץ להדביר את הנגיף באמצעות סגר מוחלט לאורך כחודש, שאולי היה עדיף. גם לא נראה שהתחבטו ברצינות בגישות כירורגיות וליברליות יותר, שהיו גורמות ליותר תמותה בטווח הקצר אבל אולי חוסכות חיים וגם את חורבן המשק בהמשך (כך נוהגת שבדיה וגם בבריטניה ניסו).

ומה התוצאות? על פי נתונים רשמיים בישראל נרשמו 19.25 מקרי מוות למיליון תושבים, בערך כמו בהונגריה. המשמעות היא שב-26 מדינות המצב חמור יותר מבחינת נתון מרכזי זה – ובכ-200 מדינות המצב הידוע טוב יותר (אם כי בחלקן אין סיבה להאמין לנתונים). ביוון וקפריסין התמותה עומדת על כ-10 למיליון תושבים – חצי מכאן. בפינלנד, 16; בצ'כיה וסרביה, 17. ברומניה 22 ובטורקיה 23.

בקיצור, אנחנו במקום בינוני באמצע. זאת למרות שישראל עשירה בהרבה מחלק מהמדינות המוזכרות, והרבה יותר קל לבודד אותה מכיוון שנקודות הכניסה מעטות ומאובטחות במיוחד. מדוע איננו מצליחים יותר?

אולי זה בגלל שהממשלה היססה לדרוש ציות להוראות משותפיה הפוליטיים החרדים, וכעת במחוזותיהם נמצאת ההתפשטות הנוראית ביותר? אולי זה בגלל שהממשלה פחדה לאכוף את התקנות שלה עצמה לגבי כניסות מארצות הברית, מחשש להתנכר לדונלד טראמפ (כמו גם לחרדים)? אולי זה בגלל שהמערכת הרפואית לא תוקצבה כהלכה במהלך העשור של נתניהו שבמקומה הועדפו ישיבות והתנחלויות, עד לנקודה שבה אנחנו עומדים מתחת לממוצע המדינות המפותחות בנתונים כמו רופאים ומיטות אישפוז לנפש?

עפ"י נתוני תמותה רשמיים, ב-26 מדינות המצב חמור יותר וברוב המדינות המצב הידוע טוב יותר. בקיצור, אנחנו במקום בינוני באמצע. זאת למרות שישראל עשירה בהרבה ממדינות רבות המקדימות אותה, וקל בהרבה לבודדה

ואולי זה בגלל שהממשלה למעשה מטפלת במשבר בשלוף ישראלי טיפוסי המגובה בהאדרה עצמית ביביסטית. כאשר חסרות מסכות אנו שומעים מביורוקרטים בשרות השלטון שמסכות אינן מועילות. כאשר הבעיה נפתרת, כולנו מצווים ללבוש מסכות גם כשמורידים את הזבל. יום אחד הבדיקות הן לא חזות הכל כי אפשר הרי להידבק דקה אחרי; למחרת מתפארים ממספר הבדיקות, כי הוא עלה במקצת. הטיפול בלמידה המקוונת לקוי ולמורים עדיין לא משלמים כמו שצריך. עצמאיים ועסקים קטנים משוועים ממש לפיצוי שהובטח, ולא מגיע.

ולמרות התוצאות המעורבות הללו, נתניהו יצר נרטיב של הצלחה, ושכנע את בני גנץ המסכן לאפסן את דרישתו המרכזית והמוצדקת מאין כמותה, שראש הממשלה יזוז הצידה. גנץ נפל קורבן לטיעון המעוות שיש לוותר לנתניהו על הכל מכיוון שווירוס הקורונה שינה את המציאות. הנגיף אכן משנה את תפיסת המציאות אם אנו מאפשרים זאת. קו ישר מוביל מקבלת הטיעון המופרך לסקרים המעניקים כעת יתרון לימין. מחולשה לא ניבנה.

אין שום עיקרון מקודש נגד החלפת סוסים באמצע מערכה. ישראל החליפה את שר הביטחון שניות לפני מלחמת ששת הימים. עקרון מעט פחות מופרך הוא שלא מחליפים סוס מנצח. לכן כל כך חשוב לנתניהו ליצור רושם של ניצחון.

יש המחשה ממש קלאסית לדברי התוכחה של נתניהו עצמו נגד אהוד אולמרט לפני כעשור: כל החלטה שלו נגועה בחשש לניגוד אינטרסים על רקע הסתבכותו הפלילית. זה נכון כאשר הוא מפיץ פאניקה על עשרות אלפי הרוגים ואז קורא לממשלת חירום (אבל רק בראשותו). זה גם נכון כאשר הוא מואיל בטובו לאפשר לציבור לשוטט 500 מטר מהבית. ניתן לחשוד, באופן סביר ביותר, שהמטרה העיקרית היא עיכוב משפטו.

למרות התוצאות המעורבות הללו, נתניהו יצר נרטיב של הצלחה, ושכנע את בני גנץ המסכן לאפסן את דרישתו המרכזית והמוצדקת מאין כמותה, שראש הממשלה יזוז הצידה

הוא בקושי מנסה להסתיר את זה. פתאום כבר אין דחיפות לממשלת חירום אלא אם הליכוד יוכל להטיל וטו על מינוי שופטים (!) וכחול לבן תעזור לו לעקוף את בג"צ במקרה של החלטה (סבירה ביותר) שמואשם בפלילים חמורים לא יוכל להרכיב ממשלה. לקינוח כבר מעודדים במרומז אלימות ברחובות אם חלילה יוסר מכס המלוכה.

רצוי שגנץ לא יכנע ויבין שיש לו עסק עם מאפיה שיש לסלקה מהשלטון, ולא בעוד שנה וחצי. נתניהו לא ראוי לשום פרס פוליטי ולשום ויתור משפטי בגין הטיפול הלא-מזהיר שלו במשבר הקורונה. לא מאוחר לפניית פרסה; לפיד, יעלון, וליברמן יתרצו. למרות הסיבוכים עם האוזר והנדל למחנה שלטון החוק יש עדיין רוב בכנסת. נדרש רק אומץ מהסוג שרמטכ"לים מתפארים בו.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 784 מילים
סגירה