גוברת הסבירות לעימות בין ארה"ב לאיראן

צילום מסך מוידאו, טיל אירני נושא לווין מאזור לא ידוע באיראן (צילום: IRIB-via-AP)
IRIB-via-AP
צילום מסך מוידאו, טיל אירני נושא לווין מאזור לא ידוע באיראן

הפעולות של איראן בשבוע האחרון ובראשן ההטרדות הנמשכות מצד ספינות משמרות המהפכה במפרץ כנגד אוניות הצי האמריקני וכן עיתוי שיגור הלווין הצבאי הראשון של איראן, מעידות כי הסבירות להסלמה במפרץ עולה באופן משמעותי.

כדי להבין את מהות העימותים בין ספינות משמרות המהפכה לבין הצי האמריקני בשבוע האחרון, ואת האיום העדכני של הנשיא טראמפ לפגוע בכוחות האיראנים אם אלו יאיימו על חופש השיט של אוניות הצי – עלינו לנתח את המתרחש באיראן. דווקא המצוקה האיראנית הנוכחית משחקת תפקיד משמעותי בהחרפת היחסים בין טהראן לוושינגטון.

למרות תדמיתה הלוחמנית, איראן היא מדינה זהירה מאוד, שלא נוטה להסתבך בהרפתקאות מיותרות. בעבר היא נשענה בעיקר על פעילות הפרוקסי שלה להשגת אינטרסיה (בלבנון, תימן עיראק ועוד), מה שאיפשר לה "להתחבא" ולא לשלם על כך מחיר.

למרות תדמיתה הלוחמנית, איראן מדינה זהירה, שלא נוטה להסתבך בהרפתקאות מיותרות. בעבר נשענה בעיקר על פעילות פרוקסי להשגת האינטרסים שלה במדינות האזור, מה שאיפשר לה "להתחבא" ולא לשלם על כך מחיר

אולם המצוקה הכלכלית הקשה שמאיימת במישרין על יציבות השלטון, מאלצת את איראן לקחת החלטות שגויות, ללא מחשבה תחילה. בהקשר זה ראוי לציין כי עוד בטרם החלה מגפת הקורונה להתפשט באיראן עמד המשטר במדינה בפני שוקת שבורה אל מול האיום (אולי) הכי חמור לקיומו מאז המהפכה האסלאמית בשנת 1979.

עוד בטרם נסוג הנשיא טראמפ מהסכם הגרעין, התקשתה איראן לשקם באופן מלא את כלכלתה, בשל בעיות שחיתות וניהול כלכלי כושל. לאחר נסיגת ארה"ב מההסכם הורע מצב כלכלתה באופן משמעותי, בשל תלותה העמוקה ביכולתה לייצא נפט. זו נפגעה קשות עם חזרת הסנקציות האמריקניות.

למצב הכלכלי הקשה חשוב לצרף את האכזבה העמוקה של אזרחי איראן מהתנהלות השלטון במדינה. אזרחים איראנים שחשבו בשנים האחרונות כי הצבעה למועמדים רפורמיסטים "וסמי רפורמיסטים" בבחירות לנשיאות ולפרלמנט האיראני (המג'לס) תוביל לשינוי מהותי בהתנהלות של השלטון כלפיהם – מבינים כיום כי המשחק מכור מראש. לא רק שמועמדים רבים נפסלים על ידי מוסדות השלטון, גם אלו שמצליחים להכנס, לא באמת יכולים להשפיע על המדיניות האיראנית.

הבנה זו הובילה להחרמה כמעט מלאה של הבחירות למג'לס השנה ולהשתלטות של הגורמים השמרנים במדינה על הפרלמנט האיראני. את מירב האכזבה סופג הנשיא רוחאני. הוא זה שהבטיח לעם האיראני הקלה כלכלית משמעותית אם יבחרו בו לכהונה שניה כנשיא, ועזיבת ארה"ב את הסכם הגרעין הובילה להחלשותו העמוקה שלו במערכת האירנית ולאי יכולתו לספק לאוכלוסייה את מה שהבטיח. כל זה הוביל למפל ציפיות עמוק באיראן, אחרי שהאזרח האיראני היה בטוח שלאור הסכם הגרעין מצבו הכלכלי ישתפר משמעותית.

כאמור, השילוב שבין המצוקה הכלכלית והאכזבה הפוליטית הוביל את האזרחים באיראן לצאת מספר פעמים להפגנות כנגד השלטונות במדינה בשנה האחרונה, שדוכאו באלימות רבה בעיקר על-ידי כוחות הבסיג'. במובן הזה, מחלקת הקורונה, בדומה לאירועי השיטפונות שפקדו את איראן בשנה האחרונה, עשויה להוות קטליזטור ליציאה נוספת של ההמונים לרחובות, שכן כל אירוע שכזה שב וממחיש את אוזלת היד של השלטון בטהראן וחוסר יכולתו לטפל במשברים מסוג זה לאור המצב הכלכלי הקשה במדינה.

הקורונה, בדומה לשיטפונות שפקדו את איראן לאחרונה, עשויה להוות קטליזטור ליציאת ההמונים לרחובות. כל אירוע כזה שב וממחיש את אוזלת היד השלטונית בטהראן בטיפול במשברים, בעיקר לנוכח המצב הכלכלי הקשה

לכאורה, איראן יכולה לשפר משמעותית את מצבה הכלכלי, אם רק תחליט לנהל מו"מ מחודש עם ארה"ב על הסכם גרעין חדש (שעשוי אף להיות טוב יותר מההסכם הנוכחי לאור הלהיטות של גורמים שונים במערכת הבינ"ל,כולל בוושינגטון, להסכם מסוג זה).

אך הסבירות שאיראן תחת הנהגתו של המנהיג העליון ח'אמנאי תחזור לשולחן המו"מ בתנאי הנוכחים היא קלושה עד לא קיימת. מנהיג איראן, שהחשדנות לארה"ב מלווה אותו כל תקופת שלטונו, ראה ביציאה האמריקנית מההסכם "בגידה", שלמעשה מתכתבת עם תפיסת היסוד שלו ביחס "לבוגדנותם ההיסטורית של האמריקנים".

אותו ח'אמנאי איבד ככל הנראה את טיפת האמון האחרונה שהיתה לו ביחס לאמריקנים ולכן סביר שהוא לא יסכים לחזור לשולחן המו"מ מבלי לקבל בטחונות של ממש שתנאי הסכם הגרעין לא ישתנו כלל. יצויין כי החיסול של קאסם סלימאני בידי הכוחות האמריקנים בעיראק הרס את הסיכוי הקטן שעוד נותר למו"מ כזה, כל עוד דונלד טראמפ מתפקד כנשיא ארה"ב.

ההתדרדרות המהירה במצבה הכלכלי (בדגש על חוסר יכולתה לייצא נפט והפגיעה הכלכלית ההרסנית כתוצאה ממגבלת ייצוא הנפט על המדינה), והתחזקות הגורמים השמרניים על רקע עזיבת ארה"ב את ההסכם, הובילה את איראן למספר פעולות אלימות באיזור המפרץ הפרסי. שיאן בתקיפת מתקני הנפט של חברת ARAMCO הסעודית בחודש ספטמבר האחרון. זאת כדי להמחיש למדינות המפרץ ולעולם כולו את מחיר ההפסד הצפוי אם איראן לא תוכל לחזור ולייצא נפט בכמויות מסחריות כדי להעלות את מחיר חבית נפט באופן שישפר את הכנסתה של איראן.

מנהיג איראן, שהחשדנות לארה"ב מלווה אותו כל תקופת שלטונו, ראה ביציאה האמריקנית מההסכם "בגידה", שלמעשה מתכתבת עם תפיסת היסוד שלו ביחס "לבוגדנותם ההיסטורית של האמריקנים"

"בצוק העיתים" ולאור מצבה הכלכלי הקשה, עומדות בפניה של איראן בעת הנוכחית שתי אופציות מרכזיות:

האופציה הדיפלומטית

האופציה הדיפלומטית – אותה מובילים הגורמים המתונים באיראן – מציעה לנסות ולחכות עד לבחירות בארה"ב. לפי תפיסתם, בחירה אפשרית של המועמד מטעם המפלגה הדמוקרטית לנשיאות (ג'ון ביידן במקרה זה), תוכל להוביל את האמריקנים והאיראנים לשולחן המו"מ על בסיס המבנה של ההסכם הקיים, ואולי אף להאריכו בתנאים משופרים לאיראן.

סביר שאותם גורמים מעריכים כי ניתן יהיה לשכנע את מנהיג איראן בנחיצות המגעים אם ארה"ב תסכים להמשיך את הסכם הגרעין מאותה נקודה בו הוא נפסק (עם חזרת ארה"ב להסכם והמשך מתן ההטבות הכלכליות לאיראן).

בהקשר ישיר – סביר שאיראן גם תמשיך את פעילותה הגרעינית, אך מבלי לבצע מהלכים שיובילו "לקריעת החבל" בינה ובין המעצמות, במטרה לאפשר את קיום המגעים לאחר הבחירות בארה"ב. לכן נראה כי איראן תמשיך במדיניות "האיתותים" באתרי הגרעין, אולם בלי מהלכי התרסה משמעותיים (סילוק הפקחים, העשרה ל-20%).

יחד עם זאת, החלשותם של רוחאני וט'ריף, לצד המשך המדיניות הדוגמטית של ארה"ב, מחלישים מאוד את יכולתם להשפיע על המנהיג העליון לבחור באופציה הדיפלומטית.

האופציה "האלימה"

האופציה "האלימה" – אותה מובילים הגורמים הקיצוניים יותר במשטר האיראני בהובלת משמרות המהפיכה אשר מעמדם השתפר משמעותית, על רקע החלשות הנשיא רוחאני, גורסת כי איראן איננה יכולה לחכות ועליה לפעול כעת ובאלימות כדי להשיג את מבוקשה. התפרצות נגיף הקורונה, החרפת המצב הכלכלי במדינה והמשך מדיניות "הלחץ המקסימלי" מצד וושינגטון מחייבים בראיית אותם גורמים את איראן להוכיח למערב ולמדינות המפרץ כי הם ישלמו מחיר יקר באם מצב זה ימשך.

על כן, לתפיסתם, על איראן לחזור למדיניות ההתרסות (והפעילות במפרץ כנגד המשחתות האמריקניות היא סימן אפשרי לכך). במובן הזה, איומי טראמפ משרתים היטב את הגורמים השמרנים ומחדדים לכאורה את תחושת האיום הקיומית של מנהיג איראן ח'אמנאי.

על פי הגורמים הקיצוניים באיראן יש לחזור למדיניות ההתרסות (הפעילות במפרץ כנגד המשחתות האמריקניות היא סימן אפשרי לכך). גם איומי טראמפ מחדדים את תחושת האיום הקיומית של מנהיג איראן

ראוי לציין כי עובדה אחת משמעותית שעומדת לרעת איראן אם תחליט לחזור למדינות אלימה נוגעת לכך שיהיה עליה לעשות זאת ללא קאסם סלימאני. אותו סלימאני הצליח להפעיל "רשת פרוקסי" איראנית ברחבי המזה"ת (תימן, עיראק סוריה ולבנון), שאיפשרה לאיראן "להתחבא" מאחורי הפעילות של אותם ארגונים מבלי לשלם מחיר של ממש. העדרותו גורמת לכך שברירת המחדל של איראן עלולה להיות הפעלת כוחותיה ישירות מאיראן באופן שמגביר את הסכנה להתדרדרות מהירה במפרץ (כי לאיראן אין אופציות קינטיות מחוץ לאיראן).

*  *  *

בשורה התחתונה, המצב הכלכלי הקשה באיראן, והתחזקותם של הגורמים השמרנים במדינה, מגבירים את הסבירות להתנגשות ישירה בין טהראן וושינגטון. אם המנהיג העליון יניח כי איראן תתקשה לצלוח את החודשים הקרובים – הוא עתיד לאשר עוד פעולות (ככה'נ מוגבלות) כנגד הנוכחות האמריקנית במפרץ ואולי בעיראק כדי לזרז את יציאת הכוחות האמריקנים מהמדינה ולהדוף את איומי האמריקנים במפרץ. רק אם רוחאני, ט'ריף ושאר המעצמות יצליחו לשכנע את איראן כי יש אופציה יציאה דיפלומטית – הוא יגביל משמעותית את הפעילות של כוחותיו כנגד הנוכחות האמריקנית במפרץ.

ראוי לציין כי גם אם איראן תצלח את החודשים הקרובים, אין לה באמת יכולת להתאושש כלכלית אם הממשל האמריקני העתידי לא ישנה את מדיניותו ביחס להסכם הגרעין. אם איראן תכשל בניסיונה זה – היא תאבד את האופציה הדיפלומטית האחרונה לצאת מן המשבר. הנהגתה תעמוד בפני צומת דרכים שעלולה להוביל להאצה משמעותית בתוכניתה הגרעינית (כדי להגביר את מחיר ההפסד למערב באי קיום ההסכם).

במקביל, שבריריותה של איראן בפן הכלכלי מובילה לכך שכל אירוע קטן/גדול בעתיד הקרוב במדינה (מהתפרצות חוזרת של המגיפה דרך אסונות טבע), עלול להיות הקש שישבור את גבו של השלטון באיראן.

מבחינת ישראל הדבר הנכון הוא להוריד פרופיל כדי לא להתפס מבחינת איראן/ חזבאללה כמי שמלבה את האש במפרץ.

רס"ן (במיל') דני (דניס) סיטרינוביץ שירת 25 שנה במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר המובילות באמ"ן ובנספחות אמ"ן בשגרירות ישראל בוושינגטון. דני בוגר תואר שני ביחסים בינ"ל מהאוניבסיטה העברית, וכיום ראש האקדמיה הדיגיטלית של חברת Cobwebs technologies. מתגורר ברחובות ומתעניין (מאוד) בהתפתחויות אסטרטגיות במזרח התיכון, בדגש על המערכה כנגד איראן.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,271 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 7 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ח"כ ניצן הורוביץ: "הסיפוח הוא פשע מלחמה"

לפיד: "אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין" ● דיווח: נתניהו וגנץ הסכימו על הקמת פורום שרים מצומצם לעניינים מדיניים-בטחוניים רגישים ● ח"כ ג'בארין: "קורא לשר אוחנה להפסיק את המדיניות הגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית"

22:47 עריכה

השר רפי פרץ: "כשהשמאל הצוני נמחק ומאבק את השפיות הוא מאבד את דגלי האויב. עצוב שזה מה שנהיה מהשמאל בישראל".

22:40 עריכה

ח"כ מיקי זוהר (ליכוד): "תמונה מההפגנה היום בתל אביב. דגלי פלסטין וקריאות נגד מדינת ישראל. כפי הנראה מדובר בחבורת אנשים מנותקים מהמציאות, מלאים בשאננות יתר שהביאה עלינו את אסון אוסלו וההתנתקות. בע״ה נמשיך לפעול למען ארץ ישראל וריבונותה בכל הכוח ובמלוא העוצמה".

22:33 עריכה

בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו על ההפגנה: "החברים של ימינה מפגינים נגד החלת הריבונות".

22:28 עריכה

ח"כ שלמה קרעי (ליכוד) על ההפגנה בכיכר רבין: "יש כאן גיס חמישי שמייחל המהומות בארה"ב יגיעו לכאן. לא מפתיע שרבים מהם נמצאים בהפגנה בתל אביב שנראית כמו הפגנה עזתית ולא של ישראל מודאגים".

22:02 עריכה

ח"כ משה בוגי יעלון (יש עתיד-תלם): "ספין 'הסיפוח' גם נועד להסיט את תשומת הלב מחקיקה דרקונית שהופכת את ישראל מדמוקרטיה לדיקטטורה".

 

22:01 עריכה

ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) מההפגנה נגד הסיפוח: "אני כאן בשביל להגיד – לא נוותר. זה אפשרי. הגעתי הערב להפגנה נגד הסיפוח בשם כל חברות וחברי…ומיליון וחצי שהצביעו לגנץ שהבטיח אלטרנטיבה לנתניהו".

20:48 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ החליטו להקים פורום מצומצם בו יתקיימו הדיונים המדיניים והבטחוניים הרגישים בנושאים כמו תוכנית הסיפוח או הגראין האיראני – כך דיווח ברק רביד בחדשות 13.

לדברי הבכירים עמם שוחח, הסיבה לכך היא העובדה שבפורום של 20 שרים לא ניתן לנהל דיון רגיש ולא כל שכן לקבל החלטות. ההערכה היא כי בפורום החדש יהיו שמונה שרים, עם חלוקה שווה בין שני הגושים בממשלה.

20:18 עריכה

יו"ר מרצ, ח"כ ניצן הורוביץ בהפגנה נגד הסיפוח: "הסיפוח הוא פשע מלחמה. פשע נגד השלום, פשע נגד הדמוקרטיה, פשע שיעלה לנו בדם. תאוות כוח משיחית מכאן התלכדה עם חזיונות משיחיים משם, המתנחלים מצאו את האוונגליסטים, וההזיות האלה ממיטות עלינו אסון, על כולנו – יהודים וערבים".

20:18 עריכה

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה בהפגנה בכיכר רבין נגד תכנית הסיפוח כי אפשר לעצור את זה.

"ביחד ערבים ויהודים עוד נביא את השלום והדמוקרטיה", אמר בהקלטה ח"כ עודה מהבידוד לאחר שח"כ סמי אבו שחאדה ממפלגתו נדבק בקורונה. "יש פה קהל מגוון ולא תמיד נסכים על הכול אבל נסכים על העיקר. אם לא, נאבק ביחד להסכים לחוד".

19:46 עריכה

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הערב ב"פגוש את העיתונות" בערוץ 12 התייחס לפגישה שלו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אנחנו תמיד מתנהגים באופן מכבד. הפגישה שלנו עסקה רק בענייני ביטחון". 

לפיד התייחס לשבועות הראשונים של הממשלה: "אנחנו שלושה שבועות מאז שהממשלה הזאת הוקמה. ההחלטות היחידות שהם עשו זה להקים משרדים מיותרים עם שרים מיותרים, חוק נורבגי, עוד ג'ובים, עוד לשכות, עוד נהגים. זה הדבר היחיד שהם עשו".

"לכחול לבן אין שום יכולת לעצור שום דבר שהם הבטיחו שהם יעצרו. ההודעות שלהם רפויות. הם שם כדי להלבין את ההתקפה על מערכת המשפט. הם שם כי הם פחדו וכדי לייצר משרדים לכולם במצב של משבר חמור", הוסיף.

על תוכנית הסיפוח אמר: "הודעתי שאני תומך בה, אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין. אין מפות, האמריקאים עסוקים גם במהומות שלהם וגם בקורונה. רק לפני יומיים צה"ל התחיל להיערך. נתניהו כמו נתניהו הבין שהקורונה והשיח על הקריסה הכלכלית לא טוב לו – והבין שאם ידברו על הסיפוח מצבו יהיה טוב".

"זו לא ממשלת אחדות, לא תהיה רוטציה. הממשלה הזאת צריכה ללכת הביתה כי היא לא עוזרת לאזרחים ולעסקים הקטנים. והיא לא מוסרית. קורה פה משהו חמור".

19:32 עריכה

כאלף בני אדם מפגינים כעת בכיכר רבין בתל אביב נגד כוונת הממשלה לספח את שטחי יו"ש, זאת לאחר שהמשטרה חזרה בה אמש מהאיסור לקיים את ההפגנה בטענה שהיא נוגדת את תקנות הקורונה.

19:14 עריכה

ח"כ עאידה תומא-סלימאן נמצאת בבידוד ולכן לא תוכל להגיע להפגנה שמתוכננת הערב בכיכר רבין בתל אביב נגד תוכנית טראמפ: "יושבת בבידוד ומחכה לשידור ישיר מכיכר רבין לצפות באלפי היהודים והערבים אשר ינהרו להפגין נגד הכיבוש והסיפוח".

16:02 עריכה

הערב ב-19:00 תתקיים הפגנה בכיכר רבין שבתל אביב נגד סיפוח יהודה ושומרון.

15:58 עריכה

שר הכלכלה עמיר פרץ על מעגל האבטלה: "המבחן המשמעותי של הממשלה הינו ההיערכות לחגי תשרי שיכולים להפוך לימים נוראים עבור מאות אלפי אזרחים שא ישובו לעבודה. מצב שעלול לקבע תרבות של אבטלה שהיא מחלה מסוכנת כלכלית וחברתית. חייבים לאמץ את המודל הגרמני במשק הישראלי, דבר שיאפשר להחזיר עד כ-50%  מהמובטלים לעבודה".

15:54 עריכה

בעקבות הרצח המשולש היום בלוד, תקף ח"כ יוסף ג׳בארין (הרשימה המשותפת) בחריפות את חוסר האונים של המשטרה והממשלה: "הרצח המחריד בלוד שוב חושף את המחדל של רשויות אכיפת החוק בהתמודדות עם תופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. העבריינים מרגישים שיש להם יד חופשית לפעול, כל עוד קורבנותיהם הם ערבים. הגיע הזמן לסיים את 'האוטונומיה' של גורמי הפשיעה בחברה הערבית. אני קורא לשר לביטחון פנים אמיר אוחנה להפסיק את המדיניות השערורייתית והגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית".

15:52 עריכה

מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, משה בר סימן טוב, מתריע בשיחות סגורות: "אנחנו בהתפרצות שהיקפה לא ידוע".

לחדשות 12 אמר: "אני לא חושב שצריך להיות גל שני בישראל אם נתנהל נכון, אבל אנחנו בעלייה בתחלואה והיא מובהקת, אמיתית ומוחשית וייקח זמן עד שנבין את מלוא היקפה".

עוד 16 עדכונים

הקהילה היהודית במדינות בריה"מ לשעבר הכריזה על מבצע שאפתני: טאבלט לכל קשיש ● זאת, לאחר שמבוגרים רבים נותקו מהעולם החיצון בעקבות מגבלות הקורונה ● בינתיים גויסו תרומות לארבעה מכשירים בלבד, אך אחד מהם עומד לשנות את חייה של אירינה, החולמת לשוחח באמצעותו עם חברתה, שעלתה לארץ ● "היינו כמו אחיות, אבל אני לא יכולה לדבר איתה יותר, בגלל שיקר לי מדי להתקשר אליה"

עוד 941 מילים

פרויקט צילומים "זה יותר קשה מהפיגוע במגדלי התאומים"

הצלם ג'ונתן אלפיירי יצא למסע לתוככי בית לוויות יהודי בניו יורק, שם, למרבה הצער, הובילה הקורונה לפריחה בעבודה ● דומיניק קרלה, מנהל בית הלוויות גוטרמן, אומר שלא ראה מספר כזה של מתים ב-30 שנות הקריירה שלו – והוא מעולם לא רצה לראות ● תיעוד מיוחד

עוד 343 מילים ו-1 תגובות

בירושלים הסטטוס קוו מתערער ● בדמשק נערך קונצרט היסטורי ● בוושינגטון מאיימים על אסד ● במצרים סוחרים במסכות משומשות ● בלוב מכנים את ברק אובמה "עבד" ו"טיפש" ● ואיזה אירוע נורא קרה בעיראק ביוני 1941 ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 917 מילים

לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, אפילו כיצד נרכוש אוכל

עכשיו, כשהעניינים כנראה מתחילים לחזור למסלולם, אפשר לבחון את מה שעברנו. אז איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת.

הקורונה הכתה בנו כמו הודעה של מרצה על שיעור השלמה ביום שישי. צפוי, אבל אף אחד לא תכנן לקחת בזה חלק עד שהוא הודיע על נוכחות חובה, או במקרה שלנו בידוד.

איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת

זה קרה ממש בתחילתו של סמסטר ב', אני זוכרת את המרצה מדברת איתנו על תוכנה בשם “zoom”, ושרוב הסיכויים נעבור ללמוד למידה מקוונת, מהבית. בהתחלה שמחתי, איזה כיף, נלמד מהמיטה, לא נצטרך להתעורר מוקדם יותר או לבשל מראש או ללבוש בגדים אמיתיים שהם לא פיג'מה.

אך עד מהרה מאוד החלום הפך לסיוט.

העומס הלימודי גדל בטענה ש"גם ככה אנחנו לא עושים כלום", לפתע סילבוסים שלמים השתנו והתהפכו, נוספו מטלות רבות, הדרישות עלו. וללמוד במיטה זה לא באמת נוח אז אין ברירה, את יושבת על כיסא מול מסך 12 שעות ביממה.

ההבנה העמוקה שישראל היא כנראה לא אומת הייטק גדולה כי בכל זאת כל שיעור השאלה הכי נפוצה הייתה "שומעים אותי?".

דברים שנקלטו במצלמות וידאו שאולי היה עדיף שלא היינו רואים. התמודדות עם קריוקי בעשר בבוקר של השכנים.

ובכל זאת, שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה או ימי הסטודנט אלא על הודעת היציאה לחל"ת. קחו לנו את הקפה, את הסיגריות, את החומוס בבניין רפואה, אבל אל תקחו לנו את הפרנסה.
הקושי הכלכלי בתקופה זו הביא אותי ואת חבריי  לספסל הלימודים לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים.

שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה. קחו לנו את הקפה, את החומוס בבניין רפואה, אבל לא את הפרנסה. זה הביא אותנו לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים

חלקנו לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, או אפילו כיצד נרכוש אוכל. בעקבות כך לא הייתה ברירה מלבד לחזור לגור אצל ההורים. ענין שיש לו השלכות משלו, הן רגשיות, הן נפשיות והן פיזיות.

בנוסף, רוב גדול של הסטודנטים מסתמכים על מלגות שבוטלו או לא המשיכו להתקיים במתכונת רגילה עקב המציאות החדשה.

הדבר היחידי שקצת נתן לי אוויר לנשימה זו המלגה שקיבלתי מקרן אייסף, אבל לצערי זה לא מספיק. אני ממש מקווה שהמדינה תבין שציבור שלם של סטודנטים נמצא בבעיה קשה, ויוכלו לסייע לנו כדי שלא נאלץ חלילה לנשור מהלימודים.

לסיכום, אינני יודעת מה יותר גרוע: גל החום המכה בנו, המצב הכלכלי של הסטודנטים, ריבוי השרים בממשלה או העובדה שתקופת המבחנים ממש קרובה. אבל מה שאני כן יודעת זה שרובנו מבינים שהסמסטר הזה די אבוד. יש לנו עוד הרבה מה ללמוד בהקשר ללמידה מקוונת ודווקא כסטודנטית לחינוך אני מבינה כמה הוראה טכנולוגית היא העתיד.

עדן בן אור לומדת לתואר דו-חוגי בחינוך שנה ב', ותרבות צרפת וצרפתית שנה א', באוניברסיטת תל-אביב,  מלגאית קרן אייסף

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 439 מילים

למקרה שפיספסת

עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

הדילמה של הקהילה היהודית בעיר הבוערת

הקהילה היהודית במיניאפוליס - שם החלו המהומות בארצות הברית, בעקבות הריגת ג'ורג' פלויד בידי שוטר - חצויה ● מצד אחד, חברי הקהילה נחושים להגיש עזרה לעיר הבוערת ● מצד שני, הם חוששים להפוך בעצמם למטרה

עוד 654 מילים

תיעוד מיוחד הסינים מראים לזרים את הדרך החוצה

בתי עסק ומקומות ציבוריים מגרשים אותי בזה אחר זה ● במקביל, הסינים מתקרבים לדת אחרי שנים של התרחקות כפויה, ומתחילים להבין שהנזק האמיתי והעמוק לכלכלה עוד לפניהם ● ואני מתחילה להתכונן לפרידה שלי משגנחאי ● הפרק הרביעי ביומנה של יפעת פרופר, המתעדת את עידן הקורונה בסין

עוד 3,460 מילים

שר האנרגיה יובל שטייניץ כינס השבוע את התקשורת כדי להציג את היעדים האנרגטיים של ישראל לעשור הקרוב ● היעד: 30% אנרגיות מתחדשות בישראל ב-2030 ● אפשר להיות חמוצים ולומר שזה לא מספיק, ואפשר להטיל ספק אם זה יתממש, אך עצם העובדה ששטייניץ מדבר על 2030 במדינה שהפכה את החלטורה וחוסר התכנון למקצוע, ראויה להערכה ● פרשנות

עוד 739 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
זַעַם

הזעם מורגש בכל פינה. גולמי, מופרז, רושף. רותח ועולה על גדותיו. רגש ראשוני, קדום, לא מעובד, לא מרוסן, לא מעודן. מעורר חרדה לא פחות משהוא מספק פורקן ● יכול להיות שהצלחנו לשטח את עקומת התפשטות הקורונה; ספק רב אם נצליח לחמוק מגלי הזעם שעוד יגאו בעקבותיה

עוד 1,065 מילים ו-1 תגובות

ישראלים ששוהים בארה"ב ללא ויזה חוששים לקבל סיוע בקורונה

מהגרים ישראלים בקליפורניה שאיבדו את עבודתם במשבר הקורונה, חוששים לבקש סיוע ממשלתי שעשוי לסכן את זכאותם לגרין קארד ● "אחרי שהחברה שבה אני עובד נסגרה לפרק זמן בלתי ידוע, רעדתי מפחד. אני דואג למצבי הפיננסי, דואג לבריאות, אבל בעיקר לכסף", מספר גיא, שחי בארה"ב עם משפחתו ● אך הוא מסרב לבקש עזרה

עוד 1,139 מילים

גנץ: "נשמור על חירות הפרט והדמוקרטיה גם בזמן חירום"

השר רפי פרץ: יש בתוכנית הסיפוח סעיפים שלא נוכל לקבל ● מנדלבליט: ישנה דחיפות לחוקק את חוק הקורונה, כי תקנות החירום יפקעו בקרוב ● נציבות שירות המדינה אישרה את מינוי פרופסור חזי לוי לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות ● ועד רשות שדות התעופה הפסיק את שביתת הפתע בנמל התעופה בן-גוריון, לאחר שנקבעה פגישה בעניינו בין שרת התחבורה רגב ושר האוצר כ"ץ

עוד 22 עדכונים

"נתניהו מנתק את ארץ ישראל מהיהודים"

ראיון הקרע במחנה הימין סביב החלת הריבונות רק הולך ומחמיר ● בראיון לזמן ישראל, אומר עירא רפפורט, מי שהיה חבר במחתרת היהודית: "צריך להילחם בזה בצורה חריפה מאד" ● כמו רבים מחבריו ביו"ש, הוא תוקף בחריפות את טראמפ ונתניהו ● "כשאתה מוסר את ארץ ישראל לאויבים, זה החטא הגדול ביותר. אבל כשאתה גם מנתק את היישובים - זה עוון לא פחות גדול" ● אבל, הוא מרגיע, זה לא יזלוג לאלימות: "מה שהיה טוב בזמנו, לא נכון להיום"

עוד 987 מילים

פטר אקשטיין קובקס הגן על מיעוטים ברומניה במשך עשרות שנים ● וגם הוביל את מאבק הלהט"ב שם ● למרות שאביו היה יהודי, הוא מעולם לא שקל לעלות לארץ ● האם המורשת הליברלית שלו תשרוד שלו את גל הלאומנות באזור, שאותו מוביל השכן מהונגריה, ויקטור אורבן? ● ראיון

עוד 1,244 מילים

ציוץ אחד יכול לעצור את הדהירה לסיפוח חד-צדדי

פרשנות לפני כארבעה חודשים הציג נשיא ארה"ב את תוכנית המאה - "משלום לשגשוג: חזון לשיפור חייהם של הפלסטינים והישראלים" ● משפט אחד שאמר טראמפ בנאומו באותו יום, אשר עומד בניגוד גמור לתוכנית הכתובה והמושקעת, איפשר לנתניהו לחתור תחת התוכנית ולהפוך אותה למסך עשן עבור פעולת הונאה חד-צדדית - שתפגע קשות במרקם היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל ● האם טראמפ יתערב לפני שיהיה מאוחר מדי?

עוד 3,152 מילים ו-1 תגובות

רוב הישראלים ציפו מבג"ץ לפסול את נתניהו

סקר מדד השלום מעלה כי רק 35% מהישראלים תומכים בפסיקת בג"ץ שאיפשרה לנתניהו לכהן כראש ממשלה, לעומת 51.5% שציפו מבג"ץ לפסול אותו ● לתמיכה הרחבה באקטיביזם שיפוטי במקרה של ראש ממשלה הנאשם בפלילים שותפים מצביעי ימין רבים ● קמפיין הליכוד להחרבת שלטון החוק פוגע אנושות גם בבני גנץ, העלול להיפלט מהפוליטיקה מוקדם מהצפוי ● פרשנות

עוד 854 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה