"אחרי ארוחות האפטאר אנשים יוצאים מהבתים, הצעירים מסתובבים יחד בחוץ, והמשפחות מבקרות זו את זו. גם מי שלא מאוד דתי, משתדל ללכת לתפילות במסגד אחרי שבירת הצום. אלה המנהגים שלנו, אבל השנה כל זה לא יהיה".
איאד, תושב הגדה המערבית, לא דמיין שכך ייראה חודש הרמדאן בעירו רמאללה. למרות הירידה היחסית בשיעור ההידבקות בווירוס הקורונה, המגיפה עדיין כאן, ועמה השגרה המפתיעה שנאלצו לסגל לעצמם תושבי עזה והגדה.
עם ההכרזה בישראל על הקלות במגבלות הסגר, הוחלט גם ברשות הפלסטינית לנקוט בצעדים דומים ולהשיב באופן מחושב והדרגתי את העבודה לסדרה בענפים מסוימים, וזאת בניסיון להזריק חמצן לכלכלה בגדה.
"מוקדם מדי לומר שהבסנו את הקורונה", אמר ראש הממשלה הפלסטיני, מוחמד אשתיה, וציין כי יצירת האיזון המתאים בין הבריאות לכלכלה הוא העיקרון המנחה את מדיניות המאבק במגיפה.
בתי עסק בשטחים שבהם מועסקים פחות משלושה עובדים חזרו לעבוד מספר שעות מוגבל ביום, במחוזות הצפוניים של הגדה וביריחו שבו לפעילות סדירה באתרי הבנייה, וכך גם בעלי המוניות, שהונחו להסיע נוסע אחד בכל פעם.
באזור רמאללה, בית לחם וחברון ייפתחו חנויות בגדים, נעליים ומוצרי תקשורת במשך יומיים בשבוע, מפעלים המייצרים סחורה לייצוא יפעלו במתכונת של 50% מכוח העבודה, ובחנויות הממתקים יורשו למכור סחורה אם בעלי החנות ידאגו שלא ייווצרו התגודדויות. ואולם, המסגדים יישארו סגורים בתקופה הקרובה, ועל הציבור נאסר לקיים מפגשים וביקורי משפחות המוניים בחודש הרמדאן.
"חלק מהעסקים, נגיד מוסכים ונגריות, מורשים לחזור לפעילות של 20%-30%", אומר איאד, "הבעיה היא הפועלים שעדיין אסור להם לעבור לישראל כדי לעבוד ולשוב לבתיהם באותו היום".
טבעת החנק ההדוקה משתחררת מעט מעל צווארם של חלק מהתושבים, שמצאו את עצמם בבית וללא עבודה. עם זאת, הסגר שהטילה הממשלה הפלסטינית על הערים בגדה צפוי להישמר גם בימי הרמדאן, בהתאם להערכות המצב.
"אחרי ארוחות שבירת הצום, בערך בשעה 19:30, יוחמרו המגבלות על חופש התנועה ויהיה אסור לנסוע ממקום למקום. יוצבו חסימות בכניסות וביציאות של הערים והכפרים, ותהיה נוכחות של אנשי ביטחון שישמרו על הנחיות סגר הקורונה. זה דבר שאנחנו לא רגילים אליו בכלל ברמדאן", אומר איאד בעצב.
"במהלך השנה כל משפחה עם עצמה, ואנשים עסוקים בקשיים של היומיום, אבל ברמדאן יש שחרור, וסוף-סוף יש הזדמנות להיפגש ולצאת מהלחץ. אנשים בדרך כלל יותר רגועים בימים של הרמדאן, ויש אווירה של פיוס עם עצמך ועם העולם.
"אני לא רואה איך זה יכול לקרות השנה, כשבגלל הקורונה יש כל כך הרבה אנשים מובטלים, שבקושי יצליחו לקיים את מצוות הרמדאן כמו שהם רגילים. בסדר, אז אנשים לא ימותו מרעב, אבל הם בטח לא ירגישו שמחה בלב".
איאד מביע חשש שבעקבות המצב הכלכלי, לא יוכלו התושבים בעזה ובגדה לקיים את אחת ממצוות החג המרכזיות והיא תרומה לנזקקים.
"הזכאה היא אחת המצוות החשובות באסלאם", הוא אומר לי, "והרבה אנשים תורמים כסף לצדקה ולנזקקים ברמדאן. כל אחד תורם לפי יכולתו, ואפילו העניים נותנים משהו סמלי לעניים מהם. אבל אני משוכנע שעכשיו זה יהיה בהיקף מוגבל מאוד, כי פשוט אי אפשר. כולם נפגעו כלכלית מהקורונה.
"מאות אלפי משפחות, שרגילות ברמדאן לעשות ארוחות גדולות ולהכין מאכלים מיוחדים, לא יראו את כל הדברים האלה על השולחן השנה, כי זה הרבה הוצאות. יש ברמדאן ועדות עממיות בשכונות ובערים, שמספקות ארוחות. אבל עכשיו כשמדובר על מאות ואלפים, איך הם יוכלו לספק לכל האנשים?"
למרות הצעדים הנוקשים שנוקטת הרשות הפלסטינית ביחס למפרי הנחיות הקורונה, יש חשש כי לא כל התושבים יעמדו באיסור לקיים יחד את תפילות ה"תראוויח" הנהוגות בלילות הרמדאן. ייתכן כי יהיו ניסיונות לערוך תפילות קבוצתיות בבתים או בסמוך להם, והתרחיש זה הובא בחשבון ונערכים לקראתו.
הפלסטינים מדברים גם על המחיר החברתי של המשבר. "ברמדאן הזה אנשים ירגישו יותר לבד והקשרים החברתיים ייפגעו. זה לא רק חודש דתי עם אווירה רוחנית, יש לו גם משמעות חברתית. אנחנו חברה שרגילה לחיות אחד עם השני, ולכן זה עוד יותר קשה ברמדאן, שבו נהוג שכולם ביחד", אומר אחד מהם.
רצועת עזה: מעט חולים, מצוקה רבה
ברצועת עזה, השווקים עוטרו בצבעים ססגוניים, והדוכנים מלאים בקישוטי רמדאן מסורתיים, אבל כוח הקנייה חלש. "בכל שנה הסוחרים כורזים ברמקולים לאנשים לבוא ולקנות, אבל זה לא יהיה ככה השנה", אומר עומר, תושב עזה. אך עזה, לעת עתה, נחלצה מהקורונה ללא פגע בריאותי ממשי. עד כה אובחנו בה חולים בודדים, כולם מבין השבים לרצועה דרך מעבר רפיח, שהועברו לבידוד.
"יש אנשים שלא מוכנים לוותר על אווירת החג ויוצאים ומסתובבים, אבל הם לא יכולים לקנות כל מה שהם רואים, וזה לא בהכרח קשור לקורונה. לאנשים כאן יש כסף רק לדברים הדחופים ביותר. 70% נמצאים מתחת לקו העוני", מספר עומר.
"יש ארגונים ומוסדות שמחלקים חבילות מזון, וגם אונר"א דואגת לתושבים, אבל זה לא תמיד מספיק. בעיה נוספת היא שמוסדות הצדקה נסמכים בין היתר על תרומות, והן ירדו מאוד השנה. בכל מקרה, הסיוע הולך למשפחות העניות ביותר ברמדאן, ואם עכשיו יש יותר עניים אז קשה לספק לכולם".
"יש ארגונים ומוסדות שמחלקים חבילות מזון, וגם אונר"א דואגת לתושבים, אבל זה לא תמיד מספיק. בעיה נוספת היא שמוסדות הצדקה נסמכים על תרומות והן ירדו מאוד השנה. אם עכשיו יש יותר עניים אז קשה לספק לכולם"
לדברי גורמים בעזה, הסיוע הכספי שמספקת הרשות הפלסטינית, לצד ישראל והקהילה הבינלאומית, מאפשר להחזיק את רצועת עזה במצב של "הנשמה מלאכותית", כדי למנוע אסון הומניטרי, אך לא מעבר לכך.
"בעזה אנשים שמרנים יותר מבחינה דתית, וקשה להם עם ההחלטה שלא יהיו טקסים ותפילות במסגדים. גם ככה המצב הכלכלי לא טוב, אבל לפחות נשארה לאנשים המסורת והדת, עד שהחליטו לסגור את המסגדים", מסביר אחד מהם.
עוקבים אחר ההתפתחויות הפוליטיות בארץ
גלי ההלם הראשוניים ממגפת הקורונה חלפו, ויעיד על כך גם העיסוק המחודש של הפלסטינים בנושאים מדיניים, שנדחקו לאחרונה הצדה.
גם אם הם לא יודו בכך בפומבי ויקפידו לחזור על המנטרה שלפיה הם אינם מתערבים בעניינים הקשורים בפוליטיקה הישראלית, הרי שבפועל מגלים ברמאללה עניין רב בהתרחשויות בירושלים ועוקבים אחריהן בדריכות.
הפגישות בין גנץ לנתניהו, האינטריגות, המחלוקות, החתימה על ההסכם ביניהם ומה שקדם לו, לצד תרחישים ופרשנויות על היום שאחרי, העסיקו לא מעט גורמים ברמאללה. את עיקר תשומת הלב ריכז סעיף 29 בהסכם, העוסק בסיפוח.
"מה קורה אצלכם בשיחות המו"מ בין הליכוד לכחול לבן? מה התרחישים העתידיים?" שאל אותי השבוע גורם ברמאללה. "ממתינים. ראשי המפלגות מנסים לגשר על המחלוקות", השבתי לשואל הסקרן.
"זה נכון שיש הסכם על ממשלה?" התעניין שוב כעבור יומיים. "כן, חתמו", עניתי.
"הציפיות אצלנו מלכתחילה היו שגנץ יצליח להרכיב את הממשלה, והצטרפותו לנתניהו היא אכזבה", אמר לי. "זה מחזיר אותנו למצב שהיה קודם, אין שינוי. יש חשש כבד אצלנו מסיפוח הגדה, מהלך שעלול להביא לפיצוץ", הוסיף.
"הציפיות אצלנו מלכתחילה היו שגנץ יצליח להרכיב את הממשלה והצטרפותו לנתניהו היא אכזבה. עכשיו כשהוא הולך יחד עם נתניהו זה מחזיר אותנו למצב שהיה קודם, אין שינוי"
גורם פלסטיני בכיר הביע חשש דומה. "זה יביא לחוסר יציבות. במקום שישראל תעשה צעד מעודד וחיובי, אנחנו שומעים יותר ויותר על רעיון הסיפוח, ואין אף אחד שיכול לקבל את הדבר הזה, שהוא חלק מתכנית טראמפ. ממשלה שעושה צעד כזה, צריכה לדעת שהמשמעות היא מות תהליך השלום והסוף ליחסים".
אשר לצעדי התגובה של הרשות להחלת ריבונות אפשרית על חלקים בגדה, השיב הבכיר: "עוד לפני הצעדים שישראל תעשה בפועל, מספיקה הודעה רשמית שלה על החלטה להחיל ריבונות. זה כשלעצמו לא יעבור בשקט. במצב שכזה, ההנהגה הפלסטינית תבטל את ההסכמים עם ישראל כולל התיאום הביטחוני". לדבריו, בחודשים הקרובים ייערכו דיונים בנושא ובמהלכם יישקלו צעדי התגובה ברשות.
"מספיקה הודעה רשמית של ישראל על החלטה להחיל ריבונות. זה כשלעצמו לא יעבור בשקט. במצב שכזה, ההנהגה הפלסטינית, ובראשה מחמוד עבאס, תבטל את ההסכמים עם ישראל כולל התיאום הביטחוני"
יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, כבר איים בכמה הזדמנויות בשנים האחרונות לבטל את ההסכמים עם ישראל. לקראת סוף השבוע, אף ציין עבאס כי סיפוח ישראלי יוביל גם לביטול ההסכמים עם ארה"ב.
לדברי שלושה בכירים פלסטינים ששוחחו עם זמן ישראל, ההודעה של עבאס מתייחסת גם לשיתוף הפעולה הביטחוני עם ארצות הברית. "עקרונותינו וזכויותינו חשובים יותר מהמימון האמריקני. כל עוד ישראל וארה"ב לא מקיימות את חלקן בהסכמים, גם הרשות רואה עצמה משוחררת מכך", אמר אחד מהם.
שיתוף הפעולה הביטחוני עם ארה"ב נחשב תמיד לנושא רגיש אצל עבאס, והוא נמנע מלגעת בו, אלא כמוצא אחרון. "מעבר לשיתוף הפעולה הביטחוני, לרשות ולארה"ב יש שורה של הבנות. למשל, הימנעות של אבו מאזן מהצטרפות לארגונים בינלאומיים ומפנייה לבית הדין הבינלאומי בהאג. סיפוח הגדה ישחרר אותו מהתחייבויות אלה", אמר בכיר אחר.
יש שיאמרו כי מדובר באיומים בלבד, אך זה לפחות מה שעומד על הפרק כרגע. הסיפוח לא יקרה מחר בבוקר, אך הפלסטינים כבר יצרו קשר עם מדינות רבות והזהירו מפניו, במה שנראה כמו ניסיון להכשיר מראש את דעת הקהל העולמית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם