בקצרה:

• רה"מ בנימין נתניהו ושרי הממשלה התייחסו באופן שלילי למטה משפחות החטופים ובאופן חיובי לפורום "תקווה" שייצג חלק קטן מהמשפחות.
• שר התפוצות עמיחי שיקלי וגורמים נוספים בממשלה הפעילו לחץ ואיומים על משפחות חטופים כדי להביא להדחת יו"ר המטה, רונן צור.
• לשכת ראש הממשלה תודרכה, לפי תכתובות, לקראת פגישה עם משפחות חטופים במטרה שנתניהו "יראה שאכפת לו".
• קרובי משפחה של חטופים החברים במטה הוצאו בכוח מדיונים בכנסת, לעיתים בזמן שמשפחות מפורום "תקווה" נכחו בהם. חלקם טענו שהוכו בידי סדרנים.
• לאירוע בכנסת אחרי שחרור החטופים האחרונים הוזמנו רק אנשי פורום "תקווה" ופורום "הגבורה". מטה המשפחות מסר כי השאר "הודרו במתכוון".
• מטה משפחות החטופים והנעדרים זכה לתמיכה עממית רחבה, שהתבטאה בתרומות המוניות ובהשתתפות המונית בהפגנות תכופות ואירועי תמיכה.

במהלך הטבח ב-7 באוקטובר 2023 נחטפו 251 אזרחים וחיילים מישראל לרצועת עזה. יוזמות אזרחיות לשחרור החטופים החלו לפעול מיד. מטה משפחות החטופים והנעדרים איגד את רוב המשפחות בדרישה לעשות כל מאמץ אפשרי כדי להשיב את כולם.

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.

הטענה שלפיה מחסור בתחמושת שנגרם בגלל "אמברגו ביידן" עלה בחיי לוחמים אינה מתיישבת עם העובדות. ביידן אכן עצר משלוח מסוים של פצצות כבדות, אך מדובר היה במשלוח אחד, שנועד בעיקר להפעיל לחץ על ישראל בעניין הפעולה ברפיח; בהמשך שוחררו 1,700 הפצצות במשקל 500 ליברות שהיו בו, בעוד שהעיכוב נותר בעיקר לגבי 1,800 פצצות במשקל 2,000 ליברות. במקביל המשיכה ארה"ב לספק לישראל נשק, תחמושת וסיוע ביטחוני בהיקפים עצומים, ואף העבירה לקונגרס ואישרה חבילת סיוע חדשה של מיליארדי דולרים.

חשוב מכך, צה"ל עצמו קבע בתגובתו לדוח מבקר המדינה כי מצאי התחמושת לא פגע ביכולות הלחימה ולא סיכן את חיי הלוחמים. לעומת זאת, דוחות מבקר המדינה מצביעים על בעיה ישראלית ארוכת טווח: שחיקת יכולות הייצור המקומיות, היעדר שימור של קווי ייצור חיוניים והיעדר הצטיידות מספקת. עיקר התקופה שבה נוצרו הפערים הללו היה בתקופות שבהן בנימין נתניהו כיהן כראש הממשלה.

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, פרסם בספטמבר 2025 תוכנית לעתיד עזה אחרי המלחמה, שעוגנה בהסכם הפסקת האש שישראל חתמה עליו ושהביא לשחרור החטופים והשבתם לארץ. התוכנית, שאושרה בנובמבר במועצת הביטחון של האו"ם, כללה הקמה של גופים בשם "מועצת השלום", "הוועדה הטכנוקרטית" (NCAG) ו"כוח הייצוב הבינלאומי" (ISF) שנועדו לנהל את הרצועה.

ישראל קבעה תנאי סף ביטחוניים שהפכו לחלק מהתוכנית – פירוז מלא של עזה לפני נסיגה ישראלית, פסילת ארגון הטרור חמאס משליטה בעזה, ופסילת הרשות הפלסטינית במתכונתה הנוכחית. אך התוכנית כוללת נסיגה ישראלית מעזה בעתיד ופוסלת שליטה ישראלית על הרצועה. ישראל דחתה בפומבי את מפת הדרכים המפורטת שאותו מנגנון עצמו פרסם, אך לא הציעה לו חלופה.

יעל אמתי היא רופאה נוירולוגית וחוקרת המוח, פרופ' אמריטה של אוניברסיטת בן גוריון ומתעניינת בגיאו-פוליטיקה. אם לשניים וסבתה לשישה.

בקצרה

• במסמך מטרות המלחמה בעזה נוסחו שלוש מטרות כתוצאה מחייבת, ואילו המטרה הרביעית נוסח כ"מאמץ מירבי לפתרון סוגיית בני הערובה".
• דעתו של הציבור הישראלי הייתה שונה. בסקרים דורג שחרור כל החטופים כמטרת המלחמה החשובה ביותר.
• ראש מפקדת השבויים לשעבר ניצן אלון אמר: "ההנהגה סירבה לעסקאות… בשם 'הניצחון המוחלט' הכוזב", וציין כי כ-40 חטופים שנחטפו בחיים נהרגו בשבי.
• כוחות צה"ל הרגו חטופים וביצעו פעולות בקרבתם שגרמו לכך שהמחבלים שהחזיקו בהם רצחו אותם.
• חמישה שרים הצביעו נגד ההסכם שהשיב את אחרוני החטופים ארצה: בצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר, אורית סטרוק, עמיחי אליהו ויצחק וסרלאוף.

בכיכר החטופים בתל אביב. 2 בדצמבר 2025 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

בסקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה בנובמבר 2023 – זמן קצר אחרי הטבח ב-7 באוקטובר ואחרי הכניסה הקרקעית של צה"ל לעזה – נשאל הציבור היהודי בישראל לדעתו על מטרות המלחמה. רוב הנשאלים ענו כי שחרור כל החטופים הוא מטרת המלחמה החשובה ביותר.

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.

במשך שנים בנה לעצמו בנימין נתניהו דמות ציבורית של דיפלומט מ"ליגה אחרת", שמנווט את מדיניות החוץ של ישראל, מצטלם עם שועי עולם וזוכה מהם לכבוד וליוקרה.

אלא שמדיניות החוץ של נתניהו, כמו כמעט כל תחום אחר שבו נגע, הייתה רצף של תקלות אסטרטגיות שהובילו את ישראל לשפל היסטורי ביחסי החוץ שלה. נראה שלנתניהו אין אסטרטגיה – לא מול איראן, לא מול לבנון וסוריה, לא מול מדינות אירופה ולא מול ארה"ב.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

התיעוד הרשמי שנחשף בשנתיים האחרונות – בדוח מבקר המדינה, בתחקיר שב"כ, בתחקירים של כלי תקשורת זרים, כמו CNN, וישראלים כמו פרויקט "שומרים", ובעדויות בכירים לשעבר – מצייר תמונה חד-משמעית: מדיניות ישראל, בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו, שימרה את שלטון חמאס בעזה במשך יותר מעשור, עד למתקפה ולטבח ב-7 באוקטובר. 

נתניהו ודובריו מציגים את המחדל כ"כשל מודיעיני שנכפה על ראש ממשלה פסיבי". הנתונים והתיעוד מראים כי אופן הצגת הדברים אינו נכון. הייתה זו אסטרטגיה מכוונת שנתניהו עיצב, הנחה וביצע.

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.