מוויסקונסין תיפתח הרעה (על דונאלד טראמפ)

תורי הענק במילווקי בפריימריז של ויסקונסין ב-7 באפריל 2020 (צילום: AP Photo/Morry Gash)
AP Photo/Morry Gash
תורי הענק במילווקי בפריימריז של ויסקונסין ב-7 באפריל 2020

כאשר בנימין נתניהו הסכים לכהן כשר האוצר בממשלה בראשותו של אריאל שרון, הוא ביקש לממש את תפיסתו הכלכלית-חברתית: להוריד במשקלו של "האיש השמן" (המגזר הציבורי) על-ידי קיצוץ בתקציביו, ולהזין את "האיש הרזה" (המגזר הפרטי) על-ידי תהליך הפרטה, שבמסגרתו יצומצמו תקציבי ה"שמן" ויועברו סמכויות ותפקידים ממנו אל ה"רזה".

במסגרת גישה זאת, הוא ביקש לקצץ בקצבות הביטוח הלאומי. אחת התוכניות להגשמת רעיונותיו של שר האוצר היתה הוצאתם של מקבלי קצבת השלמת הכנסה אל מעגל העבודה. זאת כשהוא מעביר את סמכות הטיפול בהם מן המוסד לביטוח לאומי אל חברות כ"א, שהיו אמורות ליצור תוכניות הכשרה מקצועית עבורם (הכוללת "ענישה כספית" על סרבנים ולא-מתמידים) ולהשיבם לעבודה. התוכנית, שעוצבה על-פי מודל שבוצע כעשור שנים קודם לכן, במדינת ויסקונסין שבארה"ב, כונתה בציבור ובתקשורת "תוכנית ויסקונסין". התוכנית התפוגגה לאחר שנים ספורות, ועמה נעלם השם "ויסקונסין" מן התודעה הישראלית.

נתניהו ביקש לקצץ בקצבות הביטוח הלאומי. אחת התוכניות להגשמת רעיונות שר האוצר היתה הוצאת מקבלי קצבת השלמת הכנסה למעגל העבודה. כשסמכות הטיפול בהם מועברת מביטוח לאומי לחברות כ"א

תוכנית ויסקונסין נעלמה, אך לא המדינה. מעמדה בארה"ב אף עלה למרות גודלה הקטן יחסית (בשעת הבחירות לנשיאות, ויסקונסין מספקת עשרה אלקטורים בלבד מתוך סך של 538 אלקטורים). זאת משום שהיא הפכה ל"מדינת נדנדה" במערכות הבחירות השונות. בשנים האחרונות אי אפשר היה לחזות את זהות המנצח בבחירות למישרות המשמעותיות ביותר, בגלל הפערים הזעירים בין שני המתחרים העיקריים עליה.

בבחירות לנשיאות ב-2016, ניצח דונאלד טראמפ הרפובליקני את הילארי קלינטון הדמוקרטית, בהפרש של 22,500 קולות (מתוך 2.8 מיליוני בוחרים). יתירה מזאת, ההודעה שנתקבלה ממדינה זאת היתה הרגע המכריע בבחירות לנשיאות: עשרת האלקטורים שהוענקו לטראמפ בוויסקונסין הביאו לסך של 270 אלקטורים התומכים בטראמפ, כלומר לרוב מוחלט לצרכי הכתרתו כנשיא.

שתי מערכות בחירות נוספות למשרות-מפתח במדינה, קיבעו את מעמדה של ויסקונסין כמדינת "נדנדה". בבחירות הביניים, בנובמבר 2018, קצרה המפלגה הדמוקרטית הישגים רבים. בין היתר, היא כבשה את משרדי המושל בוויסקונסין, אם כי בהפרש זעיר לעומת נצחונותיה במדינות אחרות: טוני אברס גבר על המושל הרפובליקני השמרן, סקוט ווקר, בפער של כ-29,000 קולות מתוך כ-2.6 מיליונים. אולם מרגע שנבחר, אברס נתקל בבית נבחרים בהנהגה רפובליקנית, שעשה ככל יכולתו כדי להצר את צעדי המושל.

באביב 2019 נערכו בחירות לכהונת שופט בבית-המשפט העליון של ויסקונסין, משרה שקיבלה בעשורים האחרונים צביון פוליטי גלוי. גל ההצלחות הדמוקרטיות בנובמבר 2018, הגביר במפלגה זאת את הציפיות לנצחונה של המועמדת הליברלית, ליסה נויבאואר. אולם בתום ספירת הקולות, הסתבר כי המועמד השמרן, בריאן הייג'דורן, גבר על יריבתו ברוב זעום של 6,000 קולות (מתוך 1.2 מיליוני מצביעים).

כך, על גבי "נדנדה", המעלה מועמדים או "קוברת" אותם על חודו של קול, הגיעו שתי המפלגות היריבות לבחירות אפריל 2020. וכשהמערכה הסתיימה והתוצאות הוכרזו, לא זאת בלבד שזהות הזוכה היתה מפתיעה, בעיקר לנוכח ארועים שקדמו ליום הבחירות, אלא שהפער היה ניכר ביותר.

על גבי "נדנדה", המעלה מועמדים או "קוברת" אותם על חודו של קול, הגיעו שתי המפלגות היריבות לבחירות אפריל 2020. כשהתוצאות הוכרזו, לא די שזהות הזוכה הפתיעה, אלא שהפער היה ניכר ביותר

באביב 2020, כבאביב 2019, היה מושב פנוי בבית-המשפט העליון בוויסקונסין. גם הפעם התמודדו עליו גבר שמרן נתמך המפלגה הרפובליקנית, ואשה ליברלית-פרוגרסיבית שנשענה על תומכים דמוקרטיים. אלא שלעובדה זאת נוספו נסיבות מיוחדות: 2020 היא גם שנת בחירות לנשיאות ארה"ב, וחשוב לא פחות – באפריל, מועד הבחירות בוויסקונסין, ארה"ב בעיצומה של מגיפת הקורונה.

ב-6 באפריל, יום לפני מועד הבחירות ותחת עננת המגיפה, המושל אברס החליט למלא את ייעודו כמבטיח שלום הציבור ובריאותו, והוציא צו חירום הדוחה את הבחירות ל-9 ביוני. בו-ביום חברו נגדו שלוש רשויות שיש בהן רוב רפובליקני. הקונגרס של ויסקונסין מיהר לעתור לבית-המשפט העליון של המדינה, כדי שזה יצהיר על אי-סמכותו של המושל לשנות מועדי בחירות על דעת עצמו, ויבטל את הצו. כמובן שבית-המשפט קיבל את העתירה וביטל את הצו.

במקביל נדונה בבית-המשפט העליון של ארה"ב סוגיית אישורם של טפסי הצבעה שיישלחו בדואר אל ועדות הקלפי לאחר 7 באפריל. בית-המשפט העליון בוושינגטון דחה את בקשת האישור. פירוש הדבר, שמלבד מי שלא התכוונו להצביע באמצעות הדואר, גם אחרים, שעדיין לא קיבלו טפסי הצבעה שהזמינו, נאלצו לכתת רגליהם לקלפי למחרת היום. יתירה מזאת, בגלל התפשטות המגיפה ופגיעתה הקטלנית, רוב גדול מבין האחראים על הקלפיות הודיעו שאין בכוונתם לפתחן. בכך הוצב מכשול חדש בפני המבקשים להצביע: למשל, במילווקי, בירת המדינה, נפתחו חמישה אתרי הצבעה בלבד, במקום 180 כמקובל במועדי בחירות אחרים.

יוצא אפוא שהרפובליקנים בחרו להתנהג כאילו מדובר בימים כתיקונם, ולא היססו לסכן בריאותם של המצביעים באתרי הקלפיות הספורים. התוצאה הגלויה בשטח – בעלי זכות הצבעה המתינו לתורם בטורים שהשתרכו במשך שעות לא מעטות (דיווחים דיברו על 5-2 שעות המתנה). כמובן שרבים מן הממתינים לא יכלו לשמור על ריחוק מתאים זה מזה, וההשלכות הבריאותיות הסמויות עלולות להתגלות בימים אלה.

סיכום תוצאות ההצבעה. הדמוקרטים כבר תכננו להגיש ערעורים, עתירות ותביעות לנוכח ההפסד הצפוי; הרפובליקנים האמינו שבידיהם להבטיח רוב דורסני של חמישה לעומת שניים, בבית-המשפט העליון של ויסקונסין. אולם הניצחון נפל לידי ג'יל קארופסקי, מועמדת ליברלית-פרוגרסיבית, שהבליטה את זיקתה לגורמי תמיכה במפלגה הדמוקרטית. היא גברה על דניאל קלי, שמרן שעד אז כיהן בבית-המשפט העליון, במינוי זמני מטעם המושל דאז, סקוט ווקר, וזכה ב"ציוצי" תמיכתו של  דונאלד טראמפ במהלך מערכת הבחירות. הפתעה גדולה אף יותר היתה בעוצמת הניצחון – הפרש בן 163,000 קולות (פער של 10.5%, לעומת פערים של 1.1-0.5 אחוזים בשלוש המערכות שהוזכרו קודם לכן).

הדמוקרטים כבר תכננו להגיש ערעורים על ההפסד הצפוי והרפובליקנים האמינו שבידיהם להבטיח רוב דורסני בביהמ"ש העליון של ויסקונסין. אולם הניצחון נפל לידי המועמדת הליברלית-פרוגרסיבית

ישנם הסברים שונים לתוצאה המכרעת. אי-היציאה מן הבית של לבנים מבוגרים וישישים, שהצבעתם באמצעות הדואר סוכלה (מה שידרוש חשיבה מחדש במפלגה הרפובליקנית בארה"ב לגבי האסטרטגיה המתאימה לקראת בחירות נובמבר); נוכחות רבה במיוחד של חברי המפלגה הדמוקרטית, כי הטופס כלל גם את הבחירות המקדימות בין ביידן לסנדרס; הצבעת מחאה של בני קבוצות המיעוטים נגד הנסיונות המתמידים של הרפובליקנים בוויסקונסין להצר צעדיהם ולפגוע בזכויותיהם. יהיו ההסברים אשר יהיו, התוצאה הסופית מעידה כי ויסקונסין ירדה מן ה"נדנדה", לכיוון מסוים וברור. עובדה זאת בולטת במיוחד, לנוכח הפעילות הבוטה של הרפובליקנים ערב הבחירות, להבטחת זכייתו של המועמד "שלהם".

ויסקונסין עשויה להישאר באור הזרקורים – אם המצב יאפשר זאת בקיץ הקרוב, במילווקי תיערך ועידת המפלגה הדמוקרטית, שבמסגרתה תיבחר נציגותה בבחירות לנשיאות וייקבע מצעה. ועידה צבעונית, המזמנת אלפים רבים של נציגים ואנשי תקשורת מרחבי ארה"ב ומן העולם כולו,  עשויה לשמש מקור אישוש ועידוד עבור המסחר והפעילות הכלכלית בוויסקונסין, ובכך לשמש מנוף נוסף להבטחת קולותיהם של תושביה בבחירות הכלליות. כזכור, מועד פרסום התוצאות בוויסקונסין בנובמבר 2016 היה הרגע שכונן את נשיאותו של דונאלד טראמפ; ייתכן מאוד, שתוצאות הבחירות שהתקיימו באפריל 2020, תחת ערפל הקורונה, נתנו את האות לסיומה.

לפיכך, כדאי להשיב את ויסקונסין לתודעה הישראלית. כזכור, מר נתניהו הסב מבטו בעבר אל מדינה זאת כדי לעצב את "תוכנית ויסקונסין". מן הראוי שהוא ואחרים במערכת הפוליטית בארצנו, ישובו להסתכל לעברה ב-2020. זאת, משום שוויסקונסין מלמדת, כי הממשלה הבאה בישראל יכולה למצוא עצמה אל מול הרכב חדש לחלוטין ב"בית הלבן", בינואר 2021.

בהווה - מורה לאזרחות; לעיתים מזומנות - עורך ומתרגם; לעיתים קרובות - כותב באתרי שיפוט כדורגל בינלאומיים

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,061 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 26 במאי 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו
שגריר ארצות הברית בישראל דיוויד פרידמן (רביעי מימין) מסייר בהתנחלות אפרת עם ראשי המתנחלים, 20 בפברואר 2020

מיוחד המתנחלים טסו לחגוג. ואז הכל השתבש

ראשי המועצות בשטחים נהרו בינואר לוושינגטון, כדי לחזות מקרוב בטראמפ ונתניהו משיקים את תכנית המאה, וסוללים את הדרך לסיפוח ● הם הבטיחו לא לתקוף את התכנית מיד לאחר פרסומה - אבל בסוף אחד מהם תקף אותה עוד קודם לכן ● את הטקס החגיגי הם כבר ראו בטלוויזיה, ועל ההאטה ביישום התכנית שמעו בדרך לארץ ● ג'ייקוב מגיד מפרסם לראשונה את מאחורי הקלעים של המסע השלומיאלי לוושינגטון, את הבדלי הגרסאות, ואת חשבון הנפש של חלק ממשתתפיו

עוד 3,260 מילים

ניצול הניצולים לצרכים פוליטיים

שימוש בניצולי השואה לצורך פוליטי הוא דבר מחריד.

ניצולי שואה רבים תמכו בשמאל. אחרים תמכו בימין. היו בהם חילונים ודתיים שתמכו במפד"ל המתונה בטרם הפכה למפלגה המשיחית והגזענית מהימין הקיצוני. חלק מניצולי השואה חרדים. אחרים בכלל מתגוררים במדינות אחרות (למעשה: רוב ניצולי השואה לא חיו מעולם במדינת ישראל). היו גם חברי וחברות כנסת ניצולי שואה. במפ"ם, במפא"י, בעבודה ובמערך. בליכוד. במפד"ל. כל קצוות הקשת הפוליטית.

ניצולי שואה רבים תמכו בשמאל. אחרים בימין. היו בהם חילונים ודתיים שתמכו במפד"ל המתונה בטרם הפכה למפלגה המשיחית והגזענית מהימין הקיצוני. חלק מהניצולים חרדים. אחרים מתגוררים בחו"ל

השימוש התכוף של נתניהו בשואה אינו חדש. הדמגוגיה שמוזילה את השואה, בוקעת מפיו לא אחת.

ביבי נתניהו, דווקא היום הזכרת אותנו ניצולי השואה. למה לא הזכרת אותנו במשך השנים שהיינו צריכים לבחור בין קניית אוכל…

פורסם על ידי ‏‎Edna Sheffer Gitlin‎‏ ב- יום ראשון, 24 במאי 2020

בערב יום השואה והגבורה האחרון, זה הגיע לאחד השיאים הכי נמוכים: בניגוד לתקופת השואה, הסביר נתניהו, הפעם זיהינו את סכנת הקורונה בזמן. זה היה מדהים. והוא אמר זאת במסגרת נאום במוסד יד ושם.

הדוגמאות מוכרות. גם ההמצאה המופרכת שלפיה היה זה המופתי ששכנע את היטלר לבצע רצח עם, מלמדת על טשטוש מסוכן בין דמיון למציאות (טשטוש שבוקע מפי מנהיג שרבים מאמינים לדבריו ואף רואים בהם כמעט דברי אלוהים חיים, למרבה הצער). המצאה זו הייתה ביטוי נורא לשימוש פוליטי נלוז בשואה לצרכי הפחדה (המופתי אכו היה דמות נתעבת מאד. פרו נאצי שפל. אך אין קשר בינו לבין החלטת ביצוע הפתרון הסופי. נתניהו אמר את הדברים המופרכים כדי להמחיש לנו עד כמה מסוכן להאמין לפלסטינים).

בקצרה: היכולת לרתום את רצח העם המחריד והשיטתי בהיסטוריה לצרכים פוליטיים, מאפיינת את נתניהו לא אחת. זה חמור במיוחד כשהדבר נועד להצדיק מדיניות גזענית שפוגעת בזכויות אדם. והרי אם ישנו לקח מהשואה (אם בכלל קיים לקח כזה), הריהו החובה להיאבק בגזענות, בדה הומניזציה של האחר ובפגיעה בזכויות אדם, וההכרח לבצר את המשטר הדמוקרטי וזכויות האדם.

היכולת לרתום את רצח העם לצרכים פוליטיים חמורה במיוחד כשהדבר נועד להצדיק מדיניות גזענית שפוגעת בזכויות אדם. הרי אם יש לקח מהשואה – זו החובה להיאבק בגזענות, דה-הומניזציה ופגיעה בזכויות אדם

שפל מיוחד נרשם השבוע. מספר דקות לפני תחילת משפטו, סיפר נתניהו שנציגים של אלף ניצולי שואה אמרו לו "היינו ביערות ועכשיו אנחנו מתפללים בשבילך". אחד מהם אף אמר לו "זאבים באים לטרוף אותך". כמה נמוך אפשר לרדת. והרי ניצולי שואה רבים אחרים חשים כלימה למראה נתניהו בתפקיד מנהיגם.

אבל בואו נשאל את עצמנו מה מבקש הנאשם לטעון במסגרת הסאב-טקסט:

1. האם הוא טוען בעצם שרוני אלשייך, ליאת בן ארי, שי ניצן ומנדלבליט הם נאצים?

2. האם הוא טוען שהמשטרה, הפרקליטות ומה שהוא מכנה "עיתוני השמאל" הבדיוניים, הם נאצים?

3. האם הוא טוען שמתחוללת שואה מול עינינו ושהוא הקורבן שלה?

4. האם הוא יודע שיש ניצולי שואה רבים שחשים קבס כשהם צופים בו? האם הוא יודע שמיליוני ישראלים מבועתים מעצם כהונתו ומדבריו המסלימים והפתולוגיים?

5. האם הוא שמע על הדבר הזה שנקרא מנגנון בושה?

6. האם מוחאי הכפיים וחובשי המסכות מאחוריו שמעו על הדבר הזה?

אנחנו מבינים שהוא רצה לייצר תמונת נגד לתמונת הנאשם שעומד מול שופטיו. אבל זה לא יעזור לו. התמונה שנצרבה היא התמונה של הנאשם שעומד מול שופטיו. הוא הנאשם.

לקראת סיום, נזכיר: אורי עמית. ראש עיריית רמת גן. מפא"יניק. איש העבודה (שלא כמו נציגה הדמיוני של ישראל השנייה מקיסריה שתומך באשתו המתעמרת ומאפשר לה להתעמר במוחלשים ובמוחלשות מכל לאורך שנים רבות). הורשע בשנת 1994 בקבלת שוחד. השוחד הזה היה פרסום אוהד.

ועוד נדגיש: מרבית הציבור הימני לא יפעל באלימות. לא יפגע באיש באופן פיסי. ויקבל את הכרעת בית המשפט גם אם יורשע נתניהו. אך אין לדעת מה יעשו מקצת האנשים שאת יצריהם הוא מבעיר. וגם אם איש לא ינסה לפגוע פיסית באיש ולא נגיע לזוועה דומה לזוועת רצח רבין (אני כלל לא בטוח בזה לאחר כמויות האיומים המאורגנים שספג מנדלבליט ולאחר שההסתה של נתניהו נגדו ונגד ליאת בן ארי מתגברת), עצם חורבן שלטון החוק שמחולל נתניהו, היא נזק עצום וקיומי.

נדגיש: מרבית הציבור הימני לא יפעל באלימות. לא יפגע באיש באופן פיסי. ויקבל את הכרעת בית המשפט גם אם יורשע נתניהו. אך אין לדעת מה יעשו מקצת האנשים שאת יצריהם הוא מבעיר

וכפי שציין עורך הדין אביגדור פלדמן בפייסבוק: אחת מלהקת המעודדות הצייתניות מאחורי המסית, הייתה חברת הכנסת הילה אסנת-מארק מתחתית נבחרי רשימת הליכוד. היא תהיה חברת הוועדה לבחירת שופטים מטעם הכנסת, כך סוכם בהסכם הקואליציוני המביש בין הליכוד לכחול-לבן.

חברת הוועדה לבחירת שופטים עומדת לצד הסריסים והצייתניות האחרים מאחורי האיש שמסית נגד מערכת אכיפת החוק.

מהו לדעתכם המסר המועבר לשופטים במדינת ישראל?

"אני עומדת לפעול במסגרת הוועדה כנציגת הפרלמנט באופן חופשי, על פי צו מצפוני ובהתאם לאינטרס הציבורי של אזרחי מדינת ישראל"?

או אולי דווקא: "אני מריונטה על חוט שמופעלת בידי נאשם בשוחד שעושה כל שביכולתו כדי להסית, להכפיש, לאיים, להפחיד ולשסות את תומכיו בכל מי שאינו מתיישר לצדו"?

איזו חרפה.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 716 מילים

דוח שהגיע לידי זמן ישראל מעיד על שיפור ניכר באיכות האוויר במפרץ חיפה במהלך סגר הקורונה ● התעשיינים טוענים כי זו ההוכחה לכך שתרומת התעשייה לזיהום שולית ● הירוקים חושבים אחרת לגמרי: "המסקנה של הדוח היא שהתחבורה אחראית לכמעט מחצית מפליטות הבנזן, וזה אומר שהתעשייה אחראית ליותר ממחצית"

עוד 844 מילים

נתניהו: גורמים במשטרה מנסים להביא לסתימת פיות של ראש ממשלת ישראל

ראש הממשלה והשר לביטחון הפנים הגיבו לדיווח, שפורסם אמש, שלפיו, גורמים במשטרה אמרו שאם יוחלט על חקירת נתניהו בתיק המניות - ינהגו בו בכבוד, אך ללא הנחות ● אוחנה הנחה את המפכ"ל "לנקוט בכל האמצעים" כדי לאתר את מי שאמר את הדברים ● לאחר לחצים מצד ארצות הברית, לא זכתה החברה הסינית שהתמודדה במכרז להקמת מתקן התפלה בפלמחים

עוד 19 עדכונים

הקורונה אולי תיעלם, אבל תקנות החירום לא הולכות לשום מקום

מומחים מזהירים: התגובות של ישראל וארצות הברית לווירוס הקורונה עלולות לשחוק את הדמוקרטיה לטווח הארוך ● בשעה שממשלות כופות סגר ומאכנות טלפונים, אנשי אקדמיה קוראים לפיקוח מוגבר על סמכויות החירום חסרות התקדים, שעלולות להימשך גם לאחר סיום המשבר ● "לא הכול כשר רק כי אנחנו במלחמה", הם מסבירים

עוד 1,150 מילים

למקרה שפיספסת

מה ישתנה אחרי הקורונה

כן, אני מוכרח להעיד על עצמי, מיד כשנודע על הקורונה, אני ובת זוגי הגדרנו את עצמנו כאוכלוסייה בסיכון והסתגרנו בבית. התפישה שלנו היא, כשאתה לא יודע כלום, תנקוט בכל אמצעי הזהירות ותתחיל לחשוב על היום וגם על מחר.

מה עושה עיתונאי וחוקר? יושב קורא, מנתח וכותב. כתבתי המון, כאחוז בדיבוק שלא הרפה ולא מרפה ממני. הכתיבה הייתה סביב העקרון, שקרה מה שקרה והלקח חייב להילמד כמה שיותר מהר ולעומק.

מיד כשנודע על הקורונה, אני ובת זוגי הגדרנו עצמנו כאוכלוסייה בסיכון והסתגרנו בבית. התפישה שלנו היא, כשאתה לא יודע כלום תנקוט בכל אמצעי הזהירות ותתחיל לחשוב על היום וגם על מחר

במצב כזה כל התיאוריות החדשות נשלפות, כמו לומר, "עולם ישן נחריבה, יחי המלך החדש". חיברתי את המילים השחוקות כדי להמחיש את מצב הרוח ואת מהלך החשיבה. מהלך שמתחיל מהמחשבה שהווירוס הזה בא עלינו כי עשינו דברים לא טובים ולא נכונים.

אנחנו טסים משום מקום לשום מקום, אנחנו קונים כל מה שנראה נחמד וזול ברשת האינטרנט או בסלולר. אנחנו נוהגים לבד במכוניות פרטיות. אבל מה שיותר מכל, אנחנו לא חשים סולידריות חברתית, אנחנו שקועים בעצמנו, מכורים למכשירים הסלולריים עד בלי די. מכורים למסכים, עד כדי כך שאפילו את החיים האישיים והרומנטיים העברנו לסלולר.

וכשאני מבין שהקורונה מאותתת לנו משהו, הרבה מעבר לשידורי הטלוויזיה וההודעות והתמונות ברשתות החברתיות, אני שוקע ומגיע למחוזות הנוחות שלי. משבר האקלים, צרכנות יתר, תיעוש וניצול עד תום של משאבי הטבע.

נשאלת השאלה מה הקשר בין הווירוס שמתגורר לו בנחת בבעלי חיים בסין, לבין המגפה שמשתוללת בכל העולם. התשובה טמונה בגוף השאלה, אם לא היינו "מטיילים את עצמנו לדעת", טסים מיעד ליעד בלי חשבון. אלה שחלו במחלה בסין לא היו מדביקים אותנו בישראל, או את אלה שטיילו באיטליה או בארצות הברית.

ולמרות כל מה שנאמר, אני יודע שזה רק תירוץ, כי אנחנו לא יודעים מספיק ואולי בכלל על הנגיף הזה. הדבר היחיד שאנחנו יודעים זה שמי שחפץ חיים – רצוי שישמור כעת על ריחוק חברתי. מה שגורם כעת גם לשינויים בסביבה החברתית שלנו והשכנים הופכים להיות החברים הטובים שמחליפים את אלה שרחוקים מאיתנו. הקשר היחיד שנותר יציב, הוא זה שהיזכרנו לפני כמה פסקאות, הקשר הדיגיטלי, הסלולרי.

וכשאני מבין שהקורונה מאותתת לנו משהו, הרבה מעבר לשידורי הטלוויזיה וההודעות ברשתות החברתיות, אני שוקע ומגיע למחוזות הנוחות שלי. משבר האקלים, צרכנות יתר, תיעוש וניצול עד תום של משאבי הטבע

ובכל זאת, בואו נודה על האמת, המצב החדש גורם לנו אולי לחשוב אחרת על העולם שאנחנו חיים בו. על השבריריות, שיכולה באחת לנתק אותנו מתפישות עולם מוצקות. הנה כך, כל אלה שהיו בטוחים שיש שוק חופשי, עם יד נעלמה, שמנהלת אותו טוב יותר מכל רגולטור, מוצאים עצמם פושטים יד אל המדינה בבקשת סיוע.

לפתע גם הם, שוחרי הגלובליזציה, מבינים בצורך במדינת הלאום, שתסייע בעת צרה. זהו שינו מסדר ראשון, שכן במדינות רבות בעולם המונח תחרות הוא החזון. חזון שכאמור מתרסק אל מול נגיף זעיר, אשר עובד על פי אלגוריתם טבעי. נוסחה פשוטה שעל פיה שני בני אדם שמתראים יכולים בהסתברות כזו או אחרת לשמש לנגיף אכסניה נפלאה להשתכפלות, להתרבות עוד ועוד. אמרנו חזון שמתרסק, אך נסייג את האמירה ונאמר שחברת התרופות שתוכיח כי היא זו שמצאה את החיסון או התרופה – תזכה בכל הקופה. אך נזכור שגם החברה הזאת תזדקק לסיוע של מדינות הלאום.

השאלה שמטרידה אותי הרבה יותר היא, האם אני אחשוב כך גם לאחר המגפה, גם לאחר שנוכל להתהלך ברחובות, בלי מסכה ובלי חשש. האם נחזור אל המכונית הפרטית שמבטיחה בידוד חברתי יותר מהסעת המונים באוטובוסים וברכבות. או לחלופין, האם יהיו אלה המוני בני אדם מחוסרי כל, מובטלים, שאין להם די כסף להחזיק מכונית פרטית והם אלה שישתמשו בהסעת ההמונים. התחלתי בנקודה הזו, כי כבר שנים אני חוזר ומדגיש את הצורך לעלות לאוטובוס או לרכבת כדי לצמצם את זיהום האוויר ואת התחלואה העצומה בעקבותיו.

בעקבות נגיף הקורונה, נטשתי את הרכבת שחשתי בה לא בטוח וחזרתי אל המכונית, בנסיעות למרחק. השאלה שאיתה אני מתחבט היא האם אני אעז בתקופה הקרובה לחזור אל התחבורה הציבורית שאני מאמין בחשיבותה. לעומתה יש שאלה דומה מתי אעז לטוס במטוס ליעד כזה או אחר כדי לנפוש, כשאני יודע שגם שמים עמוסים במטוסים מזיקים לכדור הארץ שבו אנו חיים.

בעקבות נגיף הקורונה, נטשתי את הרכבת שחשתי בה לא בטוח וחזרתי אל המכונית בנסיעות למרחק. השאלה שאיתה אני מתחבט היא האם אעז בתקופה הקרובה לחזור אל התחבורה הציבורית שאני מאמין בחשיבותה

נדמה לי שההתחבטות שלי היא מסממני התקופה, ניסיון לחפש את השינוי הגדול שיקרה לאחר הקורונה. ההבנה היא שהחיים שלנו ישתנו, הרגלים ישנים ייעלמו או לא אבל השבר הכלכלי הוא עמוק מדי, ויאלץ אותנו לעשות חישוב מסלול מחדש. מהו המסלול, את זה נשאיר לנביאים ולחוזי העתיד. די אם נחשוב מה כל אחד מאיתנו ישנה ביום שאחרי וכך אולי יבוא השינוי שאליו אנחנו מייחלים.

אז אני יודע היום, שאני אוהב להיות בבית שהשקעתי בו כל כך הרבה, ואני יודע שלרבים מאוד אין בית משלהם. הם חיים בשכירות, בדיוק כמוני לפני שנים. אני מגלה שכיף להיות עם המשפחה ומנסה לצמצם את התבודדויות הסלולר. אני יודע שהליכה ברגל נעימה, מרתקת וגם טובה לבריאות. מעולם לא עישנתי, אז זה יורד מהפרק.

אני עובד מהמחשב בבית אבל יודע שאצטרך להגיע למספר מוסדות אקדמיים, ללמד סטודנטים בכיתה רגילה. מקווה בכל מאודי שלא אחוש סכנה בריאותית בנסיעה ברכבת או באוטובוס. אני מאמין שארצה לטוס לחו"ל ואני מאמין שאחפש את המחיר הזול. אבל גם אזכור שחברת תעופה ישראלית נחוצה לי גם בעתיד ולא אמהר לרכוש כרטיס מוזל בחברות ה"Low cost".

בחזרה אל המזון שאנחנו צורכים, למדתי עוד על החקלאות המקומית, על חקלאים שפיתחו יוזמות שיווק עצמאיות, והירקות והפירות במחירים סבירים מגיעים טריים הביתה. אני גם אזכור את שוק מחנה יהודה, שאף הוא מספק ירקות ופירות, וכבר למדתי לזהות אלו מוצרים הם של חקלאים ישראליים ואלו מיובאים.

נדמה לי שההתחבטות שלי היא מסממני התקופה, ניסיון לחפש את השינוי הגדול שיקרה לאחר הקורונה. די אם נחשוב מה כל אחד מאיתנו ישנה ביום שאחרי וכך אולי יבוא השינוי שאליו אנחנו מייחלים

כמו שכבר ציינתי, אני חושש שכל ההבטחות שקיבלנו על עצמנו ברגעי החרדה יימוגו, אז הנה, לא דיברתי על השינוי הגדול בעקבות הקורונה, אלא על תובנות קטנות של חזרה לשגרה חדשה. שגרה שיש בה תיקונים, לצמצום צרכנות היתר, שימוש מוגבל ברכב פרטי וחזרה הביתה את המשפחה הגרעינית שזקוקה יותר מכל לחום ולאהבה. אם נעשה את זה נדמה לי שניה בכיוון טוב.

מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 973 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

שופט בית המשפט העליון דוד מינץ מצא את עצמו אתמול שוב בדעת מיעוט ● כשנבחר לפני שלוש שנים, הצהירה איילת שקד: "עשינו היסטוריה" ● מאז הספיק מינץ לכתוב כמה דעות מיעוט חשובות, להרגיז את עמיתיו בכס השיפוט ולהוכיח כי ההערכה המוקדמת בדבר האוריינטציה השיפוטית שלו הייתה נכונה ● יובל יועז משרטט את דרכו של מינץ לצד השמרני ביותר של בית המשפט העליון

עוד 1,016 מילים

השיטה הישראלית נכשלה: אבטלת הקורונה בארץ היא מהגבוהות בעולם

מרבית המדינות המפותחות באירופה ובאסיה "צבעו" את כספי הפיצויים הממשלתיים לעסקים המושבתים - ודאגו שיעברו ישירות לעובדים ● כך העסקים נשארו בחיים, וגם העובדים הצליחו לשרוד את המשבר ● בישראל, הפיצוי היה זעום ולא הותנה בתשלום משכורות ● התוצאה: מיליון עובדים הוצאו לחל"ת, ולא שבו לעבודה גם לאחר הסרת ההסגר ● שיעור האבטלה בישראל גבוה פי 2 מאשר בשאר מדינות העולם המפותח ● הכלכלן שלמה מעוז: "החל"ת זה ישראבלוף"

עוד 1,414 מילים ו-3 תגובות

במחילת ההוביט של התנחלות אש קודש

פרק 6"אני לא קורא עיתונים. מעדיף לקרוא ספרים. וגם לא שומע חדשות. אז אני לא כל כך יודע מה זה תוכנית הסיפוח הזאת. שמעתי שמדברים על משהו. הבנתי שזה לחיות עם הערבים, תחת הממשל שלהם, או משהו כזה, באזורים מסוימים. לא?" ● אמיר בן-דוד ממשיך במסע לארץ הסיפוח, והיום הוא מתיישב לשיחה עם ש', בן 25, נשוי פלוס תינוקת, מהמאחז אש קודש בגדה המערבית

עוד 1,823 מילים

מערכת החינוך לא הצליחה לעמוד ברבים מהאתגרים של הקורונה, ואילוצי הריחוק החברתי חשפו הזנחה רבת שנים שהתבצעה בימי השרים בנט ופרץ ● אבל במקום לאחד כוחות מול האוצר ויתר משרדי הממשלה, ההורים והמורים מתקוטטים זה עם זה ברשתות החברתיות ומחוצה להן ● וגם ארגוני המורים השונים מתקשים לשתף פעולה

עוד 1,554 מילים

ימינה הגישה את הצעת החוק הצרפתי

משרד הרווחה והאוצר סיכמו על ביטול קיזוז קצבאות בתקופת הקורונה ● גלנט: הכסף ששולם על המסעות לפולין יוחזר להורים ● לפיד: נתניהו גורר את ישראל למלחמת אחים ● נתניהו הודה לשרים שהגיעו לתמוך בו במשפט, בתחילת ישיבת סיעת הליכוד ● בניגוד לנהלי בית המשפט, נתניהו תועד בסרטון במהלך הדיון בעניינו - כך עולה מעתירה שהגיש העיתונאי ניר גונטז', שביקש מבית המשפט היתר לפרסם את התיעוד

עוד 37 עדכונים

"התחושה באוויר הייתה קשה מאד", מספר אחד מבכירי הליכוד שליווה את נתניהו אתמול לבית המשפט ● "זה לא היה נתניהו. הרגשת שיש לו 400 טון על הגב" ● "הבן של נתניהו, אבנר, ישב בצד. הוא היה כל כך עצוב. גם אנחנו הרגשנו מבוכה. לא היה מה להגיד. אני מאמין במערכת המשפט, אבל גם בחפות שלו" ● שלום ירושלמי היה אתמול במחוזי ומביא פרטים נוספים על הארוע ההיסטורי

עוד 715 מילים

תרגיל הכספים האסורים בתלמה ילין נחשף, והמורים ישלמו את המחיר הכבד

מעקב זמן ישראל בית הספר תלמה ילין בגבעתיים ביצע גביית יתר של מאות אלפי שקלים בשנה מהורים, כפי שנחשף בזמן ישראל ● כעת מתברר כי הכסף שימש לניפוח שכרם של חלק מהמורים - בניגוד לכללים, וללא ידיעת ההורים ● מי שישלמו את המחיר הם המורים עצמם, שזומנו לשימועים, ויאבדו חלק ניכר מהכנסתם גם אם לא יפוטרו ● ההורים: "העירייה וביה"ס עושקים את המורים כדי לכסות על ניהול כושל, נתבע את השבת הכסף"

עוד 1,085 מילים

אין מחצבות מאושרות, בטח לא בגדה המערבית

פרק 5מחצבות היו ביזנס חשוב בכלכלה הפלסטינית, ענף ייצוא מרכזי שמעסיק עשרות אלפי עובדים ● אך אחרי שהגדה בותרה במסגרת הסכמי אוסלו, הופרדו למעשה רוב עובדי המחצבות הפלסטינים מכור מחצבתם ● וכך החלו המחצבות הישראליות לשגשג, ולספק כ-20% מחומרי הבנייה בישראל ● אמיר בן-דוד ממשיך במסע על מפת הסיפוח, והפעם הוא הולך אחרי הכסף

עוד 1,588 מילים

לתשובה יש 10 מיליארד סיבות להתנגד לסיפוח

המפסיד הגדול מהדיבורים על הסיפוח צפוי להיות יצחק תשובה, הטייקון האחרון ● ככל שהתכנית תתקדם, והירדנים יתקרבו לנקודה שבה הם צריכים להגיב - הפתרון המושלם עבורם לא יהיה ביטול הסכמי השלום, אלא נסיגה מעסקת הגז מול לוויתן ● לתשובה ודלק, החוזה הזה הוא עניין של להיות או לחדול

עוד 1,282 מילים

דיווח: בלשכת נתניהו דרשו משרים בליכוד להתייצב לפתיחת משפטו; חלקם סירבו לתביעה

בין חברי הממשלה שדחו את הדרישה להגיע למשפט - יובל שטייניץ; כמחצית מחברי סיעת הליכוד, בהם אוחנה, גלנט, רגב, הנגבי וברקת הגיעו לבית המשפט לתמוך בנתניהו ● גנץ הנחה את חברי סיעתו לא להגיב בתקיפות לגבי המשפט ● נתניהו טען שגורמים במשטרה ובפרקליטות תפרו לו תיקים ● הדיון הבא - בעוד כחודשיים ● פילבר העיד בחודש שעבר בעניין תרשומת שערך לגבי בזק

עוד 68 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה