כאשר בנימין נתניהו הסכים לכהן כשר האוצר בממשלה בראשותו של אריאל שרון, הוא ביקש לממש את תפיסתו הכלכלית-חברתית: להוריד במשקלו של "האיש השמן" (המגזר הציבורי) על-ידי קיצוץ בתקציביו, ולהזין את "האיש הרזה" (המגזר הפרטי) על-ידי תהליך הפרטה, שבמסגרתו יצומצמו תקציבי ה"שמן" ויועברו סמכויות ותפקידים ממנו אל ה"רזה".

במסגרת גישה זאת, הוא ביקש לקצץ בקצבות הביטוח הלאומי. אחת התוכניות להגשמת רעיונותיו של שר האוצר היתה הוצאתם של מקבלי קצבת השלמת הכנסה אל מעגל העבודה. זאת כשהוא מעביר את סמכות הטיפול בהם מן המוסד לביטוח לאומי אל חברות כ"א, שהיו אמורות ליצור תוכניות הכשרה מקצועית עבורם (הכוללת "ענישה כספית" על סרבנים ולא-מתמידים) ולהשיבם לעבודה. התוכנית, שעוצבה על-פי מודל שבוצע כעשור שנים קודם לכן, במדינת ויסקונסין שבארה"ב, כונתה בציבור ובתקשורת "תוכנית ויסקונסין". התוכנית התפוגגה לאחר שנים ספורות, ועמה נעלם השם "ויסקונסין" מן התודעה הישראלית.

נתניהו ביקש לקצץ בקצבות הביטוח הלאומי. אחת התוכניות להגשמת רעיונות שר האוצר היתה הוצאת מקבלי קצבת השלמת הכנסה למעגל העבודה. כשסמכות הטיפול בהם מועברת מביטוח לאומי לחברות כ"א

תוכנית ויסקונסין נעלמה, אך לא המדינה. מעמדה בארה"ב אף עלה למרות גודלה הקטן יחסית (בשעת הבחירות לנשיאות, ויסקונסין מספקת עשרה אלקטורים בלבד מתוך סך של 538 אלקטורים). זאת משום שהיא הפכה ל"מדינת נדנדה" במערכות הבחירות השונות. בשנים האחרונות אי אפשר היה לחזות את זהות המנצח בבחירות למישרות המשמעותיות ביותר, בגלל הפערים הזעירים בין שני המתחרים העיקריים עליה.

בבחירות לנשיאות ב-2016, ניצח דונאלד טראמפ הרפובליקני את הילארי קלינטון הדמוקרטית, בהפרש של 22,500 קולות (מתוך 2.8 מיליוני בוחרים). יתירה מזאת, ההודעה שנתקבלה ממדינה זאת היתה הרגע המכריע בבחירות לנשיאות: עשרת האלקטורים שהוענקו לטראמפ בוויסקונסין הביאו לסך של 270 אלקטורים התומכים בטראמפ, כלומר לרוב מוחלט לצרכי הכתרתו כנשיא.

שתי מערכות בחירות נוספות למשרות-מפתח במדינה, קיבעו את מעמדה של ויסקונסין כמדינת "נדנדה". בבחירות הביניים, בנובמבר 2018, קצרה המפלגה הדמוקרטית הישגים רבים. בין היתר, היא כבשה את משרדי המושל בוויסקונסין, אם כי בהפרש זעיר לעומת נצחונותיה במדינות אחרות: טוני אברס גבר על המושל הרפובליקני השמרן, סקוט ווקר, בפער של כ-29,000 קולות מתוך כ-2.6 מיליונים. אולם מרגע שנבחר, אברס נתקל בבית נבחרים בהנהגה רפובליקנית, שעשה ככל יכולתו כדי להצר את צעדי המושל.

באביב 2019 נערכו בחירות לכהונת שופט בבית-המשפט העליון של ויסקונסין, משרה שקיבלה בעשורים האחרונים צביון פוליטי גלוי. גל ההצלחות הדמוקרטיות בנובמבר 2018, הגביר במפלגה זאת את הציפיות לנצחונה של המועמדת הליברלית, ליסה נויבאואר. אולם בתום ספירת הקולות, הסתבר כי המועמד השמרן, בריאן הייג'דורן, גבר על יריבתו ברוב זעום של 6,000 קולות (מתוך 1.2 מיליוני מצביעים).

כך, על גבי "נדנדה", המעלה מועמדים או "קוברת" אותם על חודו של קול, הגיעו שתי המפלגות היריבות לבחירות אפריל 2020. וכשהמערכה הסתיימה והתוצאות הוכרזו, לא זאת בלבד שזהות הזוכה היתה מפתיעה, בעיקר לנוכח ארועים שקדמו ליום הבחירות, אלא שהפער היה ניכר ביותר.

על גבי "נדנדה", המעלה מועמדים או "קוברת" אותם על חודו של קול, הגיעו שתי המפלגות היריבות לבחירות אפריל 2020. כשהתוצאות הוכרזו, לא די שזהות הזוכה הפתיעה, אלא שהפער היה ניכר ביותר

באביב 2020, כבאביב 2019, היה מושב פנוי בבית-המשפט העליון בוויסקונסין. גם הפעם התמודדו עליו גבר שמרן נתמך המפלגה הרפובליקנית, ואשה ליברלית-פרוגרסיבית שנשענה על תומכים דמוקרטיים. אלא שלעובדה זאת נוספו נסיבות מיוחדות: 2020 היא גם שנת בחירות לנשיאות ארה"ב, וחשוב לא פחות – באפריל, מועד הבחירות בוויסקונסין, ארה"ב בעיצומה של מגיפת הקורונה.

ב-6 באפריל, יום לפני מועד הבחירות ותחת עננת המגיפה, המושל אברס החליט למלא את ייעודו כמבטיח שלום הציבור ובריאותו, והוציא צו חירום הדוחה את הבחירות ל-9 ביוני. בו-ביום חברו נגדו שלוש רשויות שיש בהן רוב רפובליקני. הקונגרס של ויסקונסין מיהר לעתור לבית-המשפט העליון של המדינה, כדי שזה יצהיר על אי-סמכותו של המושל לשנות מועדי בחירות על דעת עצמו, ויבטל את הצו. כמובן שבית-המשפט קיבל את העתירה וביטל את הצו.

במקביל נדונה בבית-המשפט העליון של ארה"ב סוגיית אישורם של טפסי הצבעה שיישלחו בדואר אל ועדות הקלפי לאחר 7 באפריל. בית-המשפט העליון בוושינגטון דחה את בקשת האישור. פירוש הדבר, שמלבד מי שלא התכוונו להצביע באמצעות הדואר, גם אחרים, שעדיין לא קיבלו טפסי הצבעה שהזמינו, נאלצו לכתת רגליהם לקלפי למחרת היום. יתירה מזאת, בגלל התפשטות המגיפה ופגיעתה הקטלנית, רוב גדול מבין האחראים על הקלפיות הודיעו שאין בכוונתם לפתחן. בכך הוצב מכשול חדש בפני המבקשים להצביע: למשל, במילווקי, בירת המדינה, נפתחו חמישה אתרי הצבעה בלבד, במקום 180 כמקובל במועדי בחירות אחרים.

יוצא אפוא שהרפובליקנים בחרו להתנהג כאילו מדובר בימים כתיקונם, ולא היססו לסכן בריאותם של המצביעים באתרי הקלפיות הספורים. התוצאה הגלויה בשטח – בעלי זכות הצבעה המתינו לתורם בטורים שהשתרכו במשך שעות לא מעטות (דיווחים דיברו על 5-2 שעות המתנה). כמובן שרבים מן הממתינים לא יכלו לשמור על ריחוק מתאים זה מזה, וההשלכות הבריאותיות הסמויות עלולות להתגלות בימים אלה.

סיכום תוצאות ההצבעה. הדמוקרטים כבר תכננו להגיש ערעורים, עתירות ותביעות לנוכח ההפסד הצפוי; הרפובליקנים האמינו שבידיהם להבטיח רוב דורסני של חמישה לעומת שניים, בבית-המשפט העליון של ויסקונסין. אולם הניצחון נפל לידי ג'יל קארופסקי, מועמדת ליברלית-פרוגרסיבית, שהבליטה את זיקתה לגורמי תמיכה במפלגה הדמוקרטית. היא גברה על דניאל קלי, שמרן שעד אז כיהן בבית-המשפט העליון, במינוי זמני מטעם המושל דאז, סקוט ווקר, וזכה ב"ציוצי" תמיכתו של  דונאלד טראמפ במהלך מערכת הבחירות. הפתעה גדולה אף יותר היתה בעוצמת הניצחון – הפרש בן 163,000 קולות (פער של 10.5%, לעומת פערים של 1.1-0.5 אחוזים בשלוש המערכות שהוזכרו קודם לכן).

הדמוקרטים כבר תכננו להגיש ערעורים על ההפסד הצפוי והרפובליקנים האמינו שבידיהם להבטיח רוב דורסני בביהמ"ש העליון של ויסקונסין. אולם הניצחון נפל לידי המועמדת הליברלית-פרוגרסיבית

ישנם הסברים שונים לתוצאה המכרעת. אי-היציאה מן הבית של לבנים מבוגרים וישישים, שהצבעתם באמצעות הדואר סוכלה (מה שידרוש חשיבה מחדש במפלגה הרפובליקנית בארה"ב לגבי האסטרטגיה המתאימה לקראת בחירות נובמבר); נוכחות רבה במיוחד של חברי המפלגה הדמוקרטית, כי הטופס כלל גם את הבחירות המקדימות בין ביידן לסנדרס; הצבעת מחאה של בני קבוצות המיעוטים נגד הנסיונות המתמידים של הרפובליקנים בוויסקונסין להצר צעדיהם ולפגוע בזכויותיהם. יהיו ההסברים אשר יהיו, התוצאה הסופית מעידה כי ויסקונסין ירדה מן ה"נדנדה", לכיוון מסוים וברור. עובדה זאת בולטת במיוחד, לנוכח הפעילות הבוטה של הרפובליקנים ערב הבחירות, להבטחת זכייתו של המועמד "שלהם".

ויסקונסין עשויה להישאר באור הזרקורים – אם המצב יאפשר זאת בקיץ הקרוב, במילווקי תיערך ועידת המפלגה הדמוקרטית, שבמסגרתה תיבחר נציגותה בבחירות לנשיאות וייקבע מצעה. ועידה צבעונית, המזמנת אלפים רבים של נציגים ואנשי תקשורת מרחבי ארה"ב ומן העולם כולו,  עשויה לשמש מקור אישוש ועידוד עבור המסחר והפעילות הכלכלית בוויסקונסין, ובכך לשמש מנוף נוסף להבטחת קולותיהם של תושביה בבחירות הכלליות. כזכור, מועד פרסום התוצאות בוויסקונסין בנובמבר 2016 היה הרגע שכונן את נשיאותו של דונאלד טראמפ; ייתכן מאוד, שתוצאות הבחירות שהתקיימו באפריל 2020, תחת ערפל הקורונה, נתנו את האות לסיומה.

לפיכך, כדאי להשיב את ויסקונסין לתודעה הישראלית. כזכור, מר נתניהו הסב מבטו בעבר אל מדינה זאת כדי לעצב את "תוכנית ויסקונסין". מן הראוי שהוא ואחרים במערכת הפוליטית בארצנו, ישובו להסתכל לעברה ב-2020. זאת, משום שוויסקונסין מלמדת, כי הממשלה הבאה בישראל יכולה למצוא עצמה אל מול הרכב חדש לחלוטין ב"בית הלבן", בינואר 2021.

לשעבר - מורה לאזרחות; לעיתים מזומנות - עורך ומתרגם; לעיתים קרובות - כותב באתרי שיפוט כדורגל בינלאומיים