התחושה הרווחת בתקשורת וברשתות החברתיות היא כי המשמעת הציבורית בישראלית מתרופפת בכל הנוגע לציות להוראות הריחוק החברתי. אבל הדוחות שחילקה המשטרה לאזרחים ולעסקים מתחילת המשבר, מספרים סיפור אחר.
היקף האכיפה המשטרתית גדל בתקופה זו בקצב מסחרר, בעיקר החל באמצע מרץ. לעומת זאת, לא נמצאו ראיות לירידה כלשהי בהיענות הציבור להוראות.
עד 21 במרץ חילקה המשטרה רק 74 דוחות על הפרת ההוראות, ועד ה-26 בחודש היא חילקה 250 דוחות בסך הכול. בסוף מרץ, המשטרה עדיין הוציאה הודעות על הפרות בודדות של ההוראות, כמו דיווח על חולה אחד באשקלון שניסה לחמוק מבידוד ב-26 בחודש, שני תושבים שסירבו להישאר בטווח של 100 מטר מהבית בערערה ב-27 במרץ, או פיקניק אחד שערכו כמה משפחות ביער.
ב-19 במרץ וב-25 למרץ הוחמרו הוראות הסגר ונאסר כליל להתרחק יותר מ-100 מטרים מהבית, למעט מה שהוגדר כ"צרכים חיוניים". באותו זמן, בערך, זינק גם היקף האכיפה. ב-29 למרץ כבר חולקו 1,000 דוחות ביום אחד, וב-1 באפריל המשטרה חילקה 1,250 דוחות. ב-31 למרץ עלה מספר הדוחות שחילקה המשטרה ל-3,000. הזינוק הבא במספר הדוחות היה ב-12 לאפריל עם לא פחות מ-12,925 דוחות וב-13 באפריל המספר הזה קפץ שוב והגיע ל-26,858 דוחות. ב-19 באפריל חולקו 2,221 דוחות ביום אחד, ומספר הדוחות הכללי חצה את רף ה-40 אלף.
ב-12 באפריל זינק מספר הדוחות ל-12,925 דוחות. ב-13 באפריל המספר קפץ שוב והגיע ל-26,858 דוחות. ב-19 באפריל חולקו 2,221 דוחות ביום אחד, ומספר הדוחות הכללי חצה את רף ה-40 אלף
נכון לסוף השבוע שעבר (23.4) חילקה המשטרה לאזרחי ישראל כ-49 אלף דוחות – בנוסף לאלפי דוחות שהוציאו הרשויות המקומיות.
כאשר מציבים את הנתונים הללו בגרפים, הם מזכירים באופן מטריד את הגרפים המפורסמים שעוקבים אחר הגידול במספר הנדבקים והמתים במגיפת הקורונה עצמה. הגרף הבא מראה את מספר הדוחות המצטבר שחילקה המשטרה על הפרת הוראות החירום מאמצע פברואר, ועד לתאריכים המצוינים בו:
כאשר בודקים את מספר הדוחות שהוגשו מדי יום ולא את המספר המצטבר, רואים שהמספר היומי עלה בקצב גבוה מאוד בסוף מרץ ובתחילת אפריל, ובהמשך הוא החל לרדת מעט (בדומה לקצב ההתפשטות היומי של המגיפה).
הגרף הבא מראה את מספר הדוחות שחולקו ביממה אחת בתאריכים נבחרים:
רוב הדוחות – יותר מ-40 אלף – ניתנו לאזרחים שהתקהלו, התרחקו מביתם שלא לצורך שההוראות מתירות, ונכנסו למקומות אסורים כמו גנים ציבוריים וחופים. על רובם המכריע של האזרחים הוטלו קנסות של 500 שקל.
רוב הדוחות – יותר מ-40 אלף – ניתנו לאזרחים שהתקהלו, התרחקו מביתם שלא לצורך שההוראות מתירות, ונכנסו למקומות אסורים כמו גנים ציבוריים וחופים. על רוב האזרחים הוטלו קנסות של 500 שקל
רק כ-1,500 אזרחים נענשו לאחר שהפעילו עסקים בניגוד להוראות. הענישה כלפי העסקים הייתה חמורה בהרבה: כ-200 עסקים מהם צווי סגירה, והשאר נקנסו ב-5,000 שקלים בנוסף לסגירת העסק. מספר צווי הסגירה והדוחות שחולקו לעסקים זינק גם הוא, בקצב הדומה לזה של הקנסות על האזרחים:
כ-1,000 קנסות ניתנו לאזרחים שהתפללו בניגוד להוראות. בחודש מרץ כמעט שלא ניתנו קנסות על תפילה, אך החל מסוף החודש שעבר עלה בקצב מהיר ביותר מספר הדוחות שניתנו לאזרחים שהתפללו בניגוד להוראות:
הקנסות הללו, שכמו כל קנס מועברים למשרד האוצר ונכנסים לקופת המדינה, הניבו למדינה סכומי כסף לא קטנים. כ-40 אלף מהקנסות עמדו על סכום של 500 שקל – הקנס לאזרחים שמפרים את ההוראות באופן פרטי וחד פעמי.
כ-8,000 מהקנסות היו בסכום של על 5,000 שקל – קנס על פתיחת עסקים שלא כחוק, הפרת בידוד בית או הפרות חוזרות של ההוראות. יחד מגיע סכום הקנסות לכ-60 מיליון שקל (40,000 * 500+,8000 * 5,000).
סכום זה אינו כולל אלפי קנסות שהטילו הרשויות המקומיות, רובן על עסקים שנפתחו בניגוד להוראות. עיריית תל אביב לבדה רשמה כ-170 דוחות כאלה. הדוחות הללו יניבו לרשויות הכנסות של מיליוני שקלים נוספים.
תלונות אזרחים על אלימות מצד המשטרה
אכיפת "חוקי הקורונה" הפכה במשך התקופה לא רק רחבה יותר אלא קשוחה יותר ואף אלימה. במרץ כמעט לא פורסמו תלונות אזרחים על התנהגות המשטרה כלפיהם, ולהפך – התקשורת הרבתה לפרסם תמונות של התקהלויות שלא פוזרו.
ואילו באפריל תועדו והתפרסמו מקרים של מעצרים ברוטליים שביצעה המשטרה של אזרחים, חלקם קטינים, שהלכו ברחוב, ישבו לבדם בחיק הטבע, בילו בחוף עם משפחתם הגרעינית, או גלשו בים.
התנהלות השוטרים עוררה זעם בתקשורת וברשתות החברתית – והמשטרה הוציאה עדויות וסרטונים משלה שבהם נטען ונראה שאותם מקרים החלו בסירוב עיקש של האזרחים לקיים את ההוראות ולהזדהות ואף באלימות של האזרחים.
פחות מ-1% עברו על ההוראות
האם הקשחת האכיפה במשך החודשיים האחרונים נובעת משינוי בהתנהלות הציבור, שנעשה פחות ממושמע? בניגוד לדעה הרווחת, במשטרה מדגישים כי רוב הציבור מקיים את ההוראות, וכי ההחמרה נובעת משינוי במדיניות של המשטרה.
מהבדיקה שערכנו על סמך הודעות המשטרה עולה שלפחות בתחום אחד – השמירה על הוראות בידוד הבית – ניתן לראות בבירור שהציבור, ברובו הגדול, מקפיד לקיים את ההנחיות ושאין ירידה בהקפדה, אפילו להפך.
מאז אמצע פברואר, אז החלו להישלח אזרחים רבים לבידוד בית, ביצעה המשטרה ביקורות למאות אלפי אזרחים בבידוד. בהודעות המשטרה נכתב כמה אנשים בבידוד בדקה המשטרה בכל ביקורת וכמה מהם הפרו את כללי הבידוד.
לפי ההודעות, לאורך התקופה שבה נשלחו אזרחים לבידוד, פחות מ-1% ממבודדי הבית הפרו את ההוראות. בנוסף, מספר מפרי הבידוד ירד במשך התקופה באופן חד, מ-0.9% מהמבודדים באמצע מרץ לפחות מ-0.2% בשבוע שעבר.
המשטרה: "הציבור נשאר ממושמע, האכיפה הוחמרה"
"הציבור בארץ, על מגזריו השונים, ממושמע בצורה בלתי רגילה, ואין לנו שום אינדיקציות על ירידה במשמעת או בנכונות של הציבור לקיים את ההנחיות", אומר לזמן ישראל ניצב משנה שלומי שגיא, קצין אגף המבצעים במחוז תל אביב.
מאז שהחלו להישלח אזרחים לבידוד, פחות מ-1% ממבודדי הבית הפרו את ההוראות. בתקופה זו גם ירד מספר האנשים שהפרו את הבידוד, מ-0.9% מהמבודדים באמצע מרץ לפחות מ-0.2% בשבוע שעבר
לדבריו, "אם כבר זה להפך, רמת המשמעת הולכת ועולה. אנשים לא רוצים לחלות, גם בגלל הקורונה עצמה וגם בגלל שהיחס לחולים הוא לעתים 'כמו למצורעים'.
"הרבה אנשים עושים אפילו מה שהם לא צריכים. יש מי שלובשים מסיכה גם בזמן נהיגה למרות שזה לא נחוץ וגם, בזמן פעילות ספורטיבית למרות שזה לא חובה".
אז למה אתם נותנים כל כך הרבה דוחות, ולמה מספר הדוחות הולך ועולה?
"קודם כל זה לא כל כך הרבה דוחות. יש תשעה מיליון אנשים בישראל, כמה עשרות אלפי אנשים שעברו על ההנחיות וקיבלו דוחות זה הרבה? אני לא חושב. אני לא יודע בדיוק מה המצב במדינות אחרות, כמה דוחות מחלקים בחו"ל, אבל אני שומע מקולגות באירופה שהמשמעת שם פחות גדולה ושהם מתפעלים מהמשמעת של הישראלים ואומרים שזה בגלל שהיינו בצבא ובמלחמות. לגבי העלייה במספר הדוחות: היא נובעת מההחמרה באכיפה שלנו.
"המדיניות של משטרת ישראל מורכבת מהסברה, הבהרה ואכיפה. בחודש מרץ עסקנו בעיקר בהסברה והבהרה. זה לקח לאנשים זמן לקלוט ולהסתגל למצב החדש, הכללים לא תמיד ברורים וצריך לענות לשאלות, אני כקצין משטרה נשאל אלפי פעמים על ידי אזרחים מה מותר ומה אסור. רק בסוף מרץ ובעיקר באפריל עברנו לשים דגש על אכיפה. בקרוב זה מה שיקרה עם חבישת מסיכות.
"יש קורלציה בין מספר הדוחות שאנחנו נאלצים לחלק לבין רמות החומרה של הסגר. מה שנקרא 'יותר חוקים, יותר עבריינים'. ככל שהסגר הוחמר האכיפה נעשתה יותר אינטנסיבית כי תמיד יש מי שלא מקיים את ההוראות.
"השיא היה בפסח הראשון והשני עם הסגר המלא שהוטל, ויום העצמאות היה להערכתי יותר קל כי הציבור כבר היה מתורגל למצב הלא-נעים של סגר מלא בחג.
"יש קורלציה בין מספר הדוחות לבין רמות החומרה של הסגר. מה שנקרא 'יותר חוקים, יותר עבריינים'. כשהסגר הוחמר האכיפה נעשתה יותר אינטנסיבית כי תמיד יש מי שלא מקיים הוראות"
"בימים האחרונים מאז שיש הקלות ויש הרבה דברים שמותר לעשות, חנויות נפתחו ואפשר לצאת למרחק 500 מטר, יש גם ירידה בהיקף האכיפה ובדוחות".
אז התחושה הרווחת, שבאה לידי ביטוי גם בכתבות שפורסמו, שלציבור נמאס, כי כמה כבר אפשר לשבת כלואים בבית ולעתים בלי פרנסה, ולכן יש התרופפות, לא מבוססת על העובדות?
"לא, זאת תחושה לא מבוססת. צריך לציין במיוחד את עניין הפרנסה, כי מי שנפגעים הכי קשה מהתקנות הם העצמאים, בעלי העסקים והעובדים בעסקים שנסגרו. אבל מספר העבירות של פתיחת עסקים בלא היתר הוא לשמחתי קטן במיוחד. אנשים נשארו בלי פרנסה – ולמרות זאת, חוץ מקומץ קטן, הם מכבדים את ההוראות ועומדים בפיתוי ולא פותחים את העסק".
הודעות הדוברים שלכם עוסקות הרבה באכיפה במגזר הערבי. כמעט שליש מההודעות שעברתי עליהן עוסקות בסיורים ביישובים ערביים ובעבירות של ערבים. יש בחברה הערבית בעיה מיוחדת, או שאתם 'מחפשים' אותם יותר?
"לפי מה שאני רואה ביפו ושומע מעמיתיי ביישובים ערביים, באופן חד משמעי אין בעיה מיוחדת בכלל המגזר הערבי. יש בעיה ביישובים מסוימים, כפי שיש בעיה ביישובים יהודיים מסוימים. ביפו המסגדים סגורים, החנויות סגורות – וזה לא פשוט בזמן הרמדאן, והאזרחים ממושמעים מאוד".
"אני לא יודע בדיוק מה המצב במדינות אחרות, כמה דוחות מחלקים בחו"ל, אבל אני שומע מקולגות באירופה שהמשמעת שם פחות גדולה ושהם מתפעלים מהמשמעת של הישראלים ואומרים שזה בגלל שהיינו בצבא"
אתה רוצה להתייחס לטענה הרווחת, שקל להיתקל בה ברשתות החברתיות, שאומרת שאתם מחלקים הרבה דוחות כי זה מכניס הרבה כסף?
"הכסף הולך למדינת ישראל ולא למשטרה, כמובן, והטענות האלה מצוצות מהאצבע לחלוטין. אנחנו זהירים במתן קנסות ומעדיפים שלא להטיל אותם ולרוב מבקשים מאנשים לעזוב ולקיים את ההנחיות הרבה לפני שזה מגיע לקנס. קנס מבחינתנו זאת לא מטרה, אלא אמצעי, שמיועד להרתיע אנשים כדי למנוע מהם לעשות דברים שיפגעו בהם עצמם ובכל החברה הישראלית".
מהתחושה שלך כמי שנמצא בשטח, כמה זמן המשמעת הזאת של הציבור שאתה מדבר עליה יכולה להחזיק מעמד?
"אין לי דרך לדעת, מעבר להתרשמות שלי שהציבור ממושמע, סבלני ומעוניין לקיים את ההוראות. אנו מקיימים את המדיניות, לא מחליטים לגביה, ואני מקווה שבזמן הקרוב נראה יותר הקלות ואפשרות לפתוח עסקים וחזרה לשגרה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם