לא פחות מ-2,900 אגרות גובים גופים ציבוריים מאזרחי ישראל, בסכום כולל של 7 מיליארד שקל בשנה. כך עולה ממיפוי האגרות שביצע "צוות בראשות ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד רה"מ, פרופ' אבי שמחון, ובהשתתפות נציגים מאגפי הכלכלן הראשי, החשב הכללי והתקציבים באוצר".
דיווח על כך נמסר בהודעה ששיגר באחרונה משרד ראש הממשלה ושבה נמסר כי הממשלה אישרה תכנית לשיפור מערך האגרות הממשלתיות והפחתת הנטל הרגולטורי על הציבור והעסקים בישראל.
"הוריתי על מדיניות ברורה – לחתוך בביורוקרטיה וברגולציה המכבידות. נוביל מהלך שיוביל בהדרגה לאיחוד וביטול אגרות מיותרות רבות", צוטט בהודעה ראש הממשלה היוצא, בנימין נתניהו.
ואכן, מאז שמונה נתניהו לראש הממשלה ב-1996 ושוב ב-2009 ולשר האוצר ב-2003, הוא הצהיר עשרות פעמים על כוונתו "לקצץ בביורוקרטיה וברגולציה", ואף הבטיח מפורשות להקטין את הביורוקרטיה והרגולציה בגופים ספציפיים, כמו רשות מקרקעי ישראל ומכון התקנים. בפועל ההבטחות לא קוימו, כך שניתן לפקפק גם בהצהרתו הנוכחית ולתהות על הקשר בינה לבין מערכת הבחירות.
מבדיקה שערכנו עולה כי הרעיון לעשות סדר ולשפר את מערכת האגרות אינו יוזמה חדשה של נתניהו, אלא מהלך שמנסים לקדם זה כמה שנים הפקידים באוצר ובמועצה הלאומית לכלכלה. כבר ב-2018 התחילו במשרדי ראש הממשלה והאוצר לבצע מיפוי של האגרות, אך הם חדלו מכך מאחר שביטול ואיחוד אגרות כרוך באישור תקציב מדינה חדש ואינו יכול להתבצע בתקופת בחירות.
ואולם לאחר שהתברר כי מערכת הבחירות היא אינסופית, הוחלט כי פקידי האוצר והמועצה לכלכלה ימשיכו באיסוף המידע ממשרדי הממשלה השונים, יבקשו מהשרים והפקידים להסביר להם מהי מטרת קיומה של כל אגרה ומה ההיגיון בה, ויגבשו מסמך בעניין בחצי השנה הקרובה, עד יוני 2020.
רוב הכסף מגיע מאגרה ספציפית אחת
לידי זמן ישראל הגיעה הרשימה של יותר מ-2,900 אגרות שגובים הממשלה, רשויות וגופים ציבוריים בהיקף כולל של קרוב ל-7 מיליארד שקל בשנה. לעיון ברשימת האגרות המלאה.
רוב הכסף שנגבה מאגרות מגיע מאגרה ספציפית אחת: אגרת רישוי רכב, שנגבית מדי שנה מכל בעלי הרכב בסכום של 720-5,000 שקל בהתאם למחיר הרכב. אגרת הרישוי היא תנאי הכרחי לחידוש רישיון הרכב ולביצוע מבחן הרישוי (הטסט לאוטו).
הסכום של מרבית האגרות האחרות מסתכם בעשרות שקלים.
ואולם, גם אלה מצטברים במקרים מסוימים לסכומים לא קטנים. בנוסף, תשלום האגרות כרוך בסחבת ביורוקרטית רבה, כיוון שחלק מהאגרות אינן נגבות באופן מקוון אלא רק באמצעות הגעה פיזית למשרדים ועמידה בתור, או בפעולה טלפונית שגם היא כרוכה לעתים בזמן המתנה ארוך.
כפל אגרות על אותה הפעולה
משרדי ממשלה וגופים ציבוריים רבים משיתים על האזרחים "כפל אגרות" וגובים כמה אגרות שונות על אותה פעולה, לפעמים מגוף אחד ולפעמים מכמה גופים שונים שאינם מתואמים ביניהם.
זוג שמתגרש, למשל, נאלץ לשלם אגרות על הגט, חלוקת הרכוש, המזונות והסדרי השהייה לגוף שבו הם עוברים את הגירושין – בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה. במקרה שבהם אחד מבני הזוג מערער על ההחלטה שהתקבלה באחד משני הגופים, שוב נדרשים בני הזוג לשלם אגרות על אותן הפעולות, ומתלווה לכך עוד אגרה אחת על עצם העובדה שפנו לשני הגופים.
פעולות פשוטות בנדל"ן ובמקרקעין מחייבות את בעל הנכס וכן את הקונה, בתשלום אגרות במשרד השיכון, במשרד המשפטים, רשות המסים, רשות מקרקעי ישראל והרשות המקומית, חלקן חופפות ממש
גם פעולות פשוטות בנדל"ן ובמקרקעין מחייבות את בעל הנכס וכן את הקונה, בתשלום אגרות במשרד השיכון, במשרד המשפטים, רשות המסים, רשות מקרקעי ישראל והרשות המקומית, חלקן חופפות ממש.
חלק מהאגרות נגבות מאזרחים ברגעים הקשים ביותר של חייהם, ויוצרות רושם שמשרדי הממשלה השונים, בתי המשפט וגופים ציבוריים אורבים לאזרח וגובים ממנו מס רגרסיבי במצבים שבהם אין לו כל אפשרות לוותר על השירות הממשלתי או אפילו להפעיל שיקול דעת. חלק מהאגרות הללו מעכבות פעולות שמסייעות לאזרחים במצוקה, ואחרות סתם מעיקות עליהם בזמן שממילא קשה להם.
דוגמאות לכך לא חסר. גופי המדינה השונים גובים אגרות על מינוי אפוטרופוס לקטין שהתייתם או נלקח מחזקת הוריו; על בקשה של אלמנים ויתומים טריים לעיין בירושה; על הוצאת צווי הגנה והרחקה לקרבנות אלימות; עבור בדיקה רפואית של בעל מוגבלות שמבקש הכרה בזכאותו לנגישות או לקבלת רישיון נהיגה; על הגשת בקשה לפיצוי על נזקי גוף; על הגשת ערעור על מעצר או על תנאי המעצר; על בדיקת שתן שמבצע מי שחשוד בשימוש בסמים; וגם על דיון בתלונה על הטרדה מינית.
חלק מ"אגרות המצוקה" הללו מכוסות על ידי הביטוח הלאומי וקופות החולים, כך שהכסף מועבר מגוף ציבורי אחד לאחר.
מובן שחלק מהאגרות האלה נועדו למנוע פניות שווא, כמו, למשל, אגרת חדר המיון, שקופת החולים משלמת לבית החולים רק במקרה שמבוטח שהגיע לבדיקה במיון ונמצא חולה בבדיקה. אלא שמאחר שלא כל הבעיות הרפואיות מאותרות בבדיקה, מטופלים רבים נאלצים לשלם מכיסם את האגרה, וזאת גם אם לא התחזו לחולים, אלא באמת חשו ברע.
חשמלאי נדרש לשלם למשרד העבודה 22 אגרות שונות, שאף אחת מהן אינה מונעת תאונות עבודה. אופטיקאים משלמים 3 אגרות כתנאי לעבודה כשכירים, נוסף על אלה שישלמו על פתיחת חנות אופטיקה
"אגרות מצוקה" אחרות מכוסות בכל מקרה. למשל, אזרח שרוצה לקבור את יקיריו, משלם אגרה לרבנות או לחברה קדישא ולאחר מכן מקבל על האגרה החזר מהביטוח הלאומי. נשאלת השאלה מדוע, אם כך, בוחרים הגופים הללו לטרטר את הקרובים האבלים ביניהם.
אגרות נוספות מוטלות על אנשים שנקלעו למצוקה כלכלית, למשל במקרים של הגשת בקשות לפשיטת רגל, לכינוס נכסים, הוצאת מיטלטלים ועיקול.
אגרות אחרות מוטלות על מי שמבקש לעסוק בעבודה יצרנית. מי שרוצה לעבוד כאח סיעודי, למשל, זקוק לא רק ללמוד, לעבור בחינת הסמכה ולמצוא עבודה, אלא גם לשלם "אגרה עבור תעודה המעניקה רישום בפנקס כעובד סיעוד לפי פקודת הבריאות". לבורנטים במעבדה צריכים לשלם אגרה גם על בחינת ההסמכה וגם על קבלת ההיתר לעבוד.
מי שמבקש לעבוד כחשמלאי, למשל, נדרש לשלם למשרד העבודה 22 אגרות שונות, שאף אחת מהן אינה מהווה רגולציה על עבודתו או מונעת תאונות עבודה.
אופטיקאים משלמים שלוש אגרות שונות כתנאי לעבודה כשכירים במקצוע שלמדו, וזאת נוסף על אגרות עבור פתיחת חנות אופטיקה. מי שמבקש לעסוק בקולנוע צריך לשלם חמש אגרות שונות "להקרנת סרט".
בעל עסק חדש צריך לשלם עשרות אגרות שונות מגופים שונים ומשונים כדי לקבל רישיון עסק. התוצאה בפועל היא שחלק גדול מהעסקים בישראל פועלים בלא רישיון עסק, והופכים בפועל לעבריינים ולטרף קל לסחיטת פרוטקשן.
משרד המשפטים גובה 50 אגרות שונות על רישום פטנטים ו-31 אגרות שונות על ביצוע מחקרים מדעיים, במסגרת חוק הפטנטים מ-1968 ו"חוק המדגמים" שנחקק בידי ממשלת המנדט הבריטי ב-1925.
"חוק המדגמים" מחייב ישראלי שמבצע מחקר לשלם אגרות בשם "אגרת בקשת הערכת מועד להשלמת בקשה לרישום מדגם", "אגרת השלמה מבקשה לרישום עיצוב למערכת" ו"אגרת ביטול רישום של עיצוב, ביטול החזר תוקף וביטול תיקון של פרט רשום בידי צד שלישי".
חלק מהאגרות עשויות להיראות ביזריות ממש. כך, לדוגמה, גובה משרד הבריאות "אגרה על בחינה בהפנוט" ו"אגרה על רישיון להיפנוזה".
משרד החקלאות גובה מאות אגרות, בהן 27 אגרות שונות על גידול מזון, כולל אגרה על ייצוא דבש וביצים, וכן אגרה נפרדת לגידול של כל פרה, עז או גמל.
חלק מהאגרות של משרד החקלאות מוטלות על פעולות שנועדו למנוע הפצת מחלות, כמו אגרה על חיסון תרנגולות ואגרה על כל בדיקה רפואית של בהמה. החקלאים צריכים לבחור אם לספוג את האגרות, לגלגל אותן על הצרכן או לוותר על הבדיקות ולסכן חיים.
כדי "לעודד" את השימוש באנרגיות מתחדשות, שתי רשויות שונות – משרד הבינוי והשיכון ומנהל התכנון – גובות שלוש אגרות שונות על התקנת קולטנים סולריים.
ההחלטה על ביטול אגרות – בסמכות השרים
הבעיה העיקרית היא שגם אחרי שכל המידע על האגרות ייאסף, לא יוכלו במועצה לכלכלה ובמשרד האוצר להכתיב לשרים לבטל אגרות, מכיוון שההחלטה על גביית האגרות נמצאת בסמכות השרים. אבל גם אם חלק מהשרים יבטלו חלק מהאגרות, הרי שהביטול יהיה כרוך באישור של ועדת השרים לענייני חקיקה ושל ועדת הכספים ושל מליאת הכנסת, במסגרת חוק ההסדרים.
עם זאת, ראש הממשלה ושר האוצר יוכלו להמליץ לשרים על ביטול אגרות, ולכל הפחות להקים מערכת ממוחשבת שתגבה את כל האגרות יחד באמצעים מקוונים. אבל כל זה יקרה רק אחרי שתסתיים מערכת הבחירות ויוקמו כנסת וממשלה קבועה – ולפי שעה, כידוע, אירוע כזה כלל אינו נראה באופק.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנועזבו אתכם מהשטויות של ביבי… תכלס צריך למסות את החברות בשיעור יותר גבוה ולהוריד מיסים מאנשים פרטיים. אבל אף אחד לא יעשה את זה. ביבי משחק אתכם משחקים. למי איכפת מכמה שקלים של אגרה בזמן שקשישים ונכים לא שורדים את החורף.