חוזרים ללבנון, דרך הטלוויזיה

טנק מחטיבה 7 במוצב בופור בשנת 1995, (צילום: אלפי בן יעקב, ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון). (צילום: אלפי בן יעקב, ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון.)
אלפי בן יעקב, ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון.
טנק מחטיבה 7 במוצב בופור בשנת 1995.

הסדרה שיצרו מתי פרידמן וישראל רוזנר "מלחמה בלי שם", אודות השהייה בלבנון, מטלטלת. מלחמה שנשכחה, ואסור לשכוח את לקחיה, משום שהחזבאללה נשאר אויב מתוחכם ומר כשהיה.

מתי פרידמן וישראל רוזנר, יוצרי "מלחמה בלי שם", סדרת הטלוויזיה המשודרת ב"כאן" אודות השהייה בלבנון, שירתו בעצמם בלבנון. הראשון כלוחם בפלוגת הנ"ט של הנח"ל, והשני בפלוגת סיור בשריון. הסדרה שיצרו מרתקת.

בשקט, מבלי להתלהם, ולאחר תחקיר מעמיק ויסודי, מתואר סיפורה של הלחימה בלבנון, על הרגעים הקשים והכואבים (הפרק הראשון נפתח באסונות צור הראשון והשני), ההצלחות המבצעיות, הטיוחים והשקרים.

בשקט, מבלי להתלהם, ולאחר תחקיר מעמיק ויסודי, מתואר סיפור הלחימה בלבנון, על הרגעים הקשים והכואבים (הפרק הראשון נפתח באסונות צור הראשון והשני), ההצלחות המבצעיות, הטיוחים והשקרים

כשצופים בסדרה קשה להימנע מהשוואות עם "מלחמת וייטנאם", סדרת המופת הדוקומנטרית שיצרו קן ברנס ולין נוביק על המלחמה. אף שפרידמן ורוזנר לא פירקו את כל 18 השנים שבם לחם צה"ל בלבנון לגורמים כמו בסדרה של ברנס ונוביק, הרי שהסדרה שיצרו אודות הווייטנאם שלנו מטלטלת לא פחות.

שנות השמונים ה"עליזות"

אחד המרואיינים הבולטים בסדרה הוא האלוף (מיל.) משה קפלינסקי, שבראשית שהיית צה"ל בלבנון פיקד על סיירת גולני. בפרק הראשון הוא נשאל מי היה האויב? "קראנו להם תמיד מחבלים", השיב קפלינסקי. כשאויב נתפס כחבורת חובבנים עם מקלעים, ולא כאנשי גרילה מיומנים, ההתנהלות היא בהתאם, וכך גם כמות הנפגעים לכוחות צה"ל.

מטרת צה"ל אותן שנים, הגנה על יישובי הצפון, היתה כנראה נכונה לשעתה. ארגוני המחבלים השקיעו מאמצים ניכרים לחדור לישראל ולא פעם גם הצליחו בכך. מפקדי גדודים כמו בני גנץ מהצנחנים, גדי איזנקוט מגולני, ושמואל אדיב מגבעתי, פיקדו אז על שורה של היתקלויות מטווחים קרובים על גדר המערכת (אדיב נהרג באחת מהן).

אלוף פיקוד הצפון דאז, יוסי פלד, הוביל קו לוחמני, שבמסגרתו ביצעו גדודים ויחידות מובחרות פשיטות מעבר לקו האדום, שסימן את גבול רצועת הביטחון עם מדינת לבנון הריבונית. מעבר לקו שלט חזבאללה, ולכן פעולות חוצות קו אדום הצריכו אישור של הדרג המדיני והצבאי הבכיר ביותר.

חלק גדול מהפעולות הללו הטיל פלד על סיירת גולני, עליה פיקדו אז אמיר מיטל וארז גרשטיין. בספרו "מלחמה ללא אות" (הוצאת משרד הביטחון, 2005) תיאר תא"ל (מיל.) משה "צ'יקו" תמיר, בעצמו מפקד סיירת גולני לשעבר, את אחת הפשיטות כדוגמה בולטת.

"קראנו להם תמיד מחבלים", השיב קפלינסקי. כשאויב נתפס כחבורת חובבנים עם מקלעים, ולא כאנשי גרילה מיומנים, ההתנהלות היא בהתאם, וכך גם כמות הנפגעים לכוחות צה"ל

במבצע, כתב, "פשט כוח של גולני, בפיקוד המח"ט גבי אשכנזי, על בסיס של החזבאללה שאותר בחווה חקלאית המכונה מזרעת אל־חמרא שברמת נבטיה. כוח הסיירת, בפיקודו של ארז, שהוביל את המבצע, התגנב עד שהגיע ממש מתחת לאפם של השומרים. אז פתח באש וחיסלם" (עמוד 29).

מיטל נהרג שנה אחר כך, כמג"ד בפשיטה על מפקדתו של אחמד ג'יבריל בנועיימה, וגרשטיין נהרג כמפקד יחידת הקישור ללבנון (יק"ל) ב־1999, כשהשיירה שבה נסע עלתה על מטען.

המבצע הבולט ביותר של התקופה היה מבצע "חוק וסדר", פשיטה שביצעה חטיבת הצנחנים, בפיקוד שאול מופז, במאי 1988 על בסיס החזבאללה בעיירה מיידון. כחמישים פעילי חזבאללה נהרגו שם. אבל דווקא הארגון היה זה שהפנים טוב יותר את הלקחים מהפעולה.

זרז נוסף, ציינו בסדרה, היתה המכה שספג הארגון שנה קודם לכן, כשהפלוגה המסייעת בגדוד 51 בגולני הדפה ביעילות את ההתקפה שיזם על מוצב שומריה, והרגה כשמונה־עשרה מפעיליו.

ממחבלים ללוחמי גרילה

מאז ועד לנסיגת צה"ל מלבנון – הארגון נמנע מלהקים בסיסי פעולה בכפרים לא מיושבים, והחל לפעול מלב האוכלוסייה האזרחית השיעית בדרום לבנון. בנוסף הארגון נמנע מהקמת מאחזי פעולה קדמיים גלויים, שיהוו מטרה לתקיפת צה"ל. במקום זה הארגון הפעיל חוליות זריזות, קטנות ומיומנות, שידעו לזהות את נקודות התורפה והחולשה של צה"ל, ולפגוע בו ביעילות בדיוק בהן. בעוד צה"ל הולך ושוקע באינתיפאדה הראשונה ביסס עצמו חזבאללה כארגון הבולט והחזק בדרום לבנון.

צה"ל מצדו יצא למבצעים כמו "תשובה מהירה" באפריל 1990, שמיצב את סיירת גבעתי כיחידה איכותית. כוח מהסיירת (ומגדוד שקד) בפיקוד מג"ד שקד, רס"ן אייל שליין, יוצא סיירת מטכ"ל שפיקד קודם לכן על הסיירת החטיבתית, נע בלילה והתמקם במארב במרחב שבין הכפרים משע'רה, עין אל־תינה והעיירה מיידון. בשתי הזדמנויות זיהה הכוח ופגע בחוליות פעילי חזבאללה והרג שישה מהם. לאחר מכן נסוג הכוח בהצלחה לקו המוצבים של צה"ל.

הארגון החל לפעול מלב האוכלוסייה האזרחית השיעית בדרום לבנון והפעיל חוליות זריזות, קטנות, מיומנות, שזיהו את נקודות התורפה והחולשה של צה"ל ופגעו בדיוק בהן ביעילות

אבל למרות הצלחות מבצעיות שכאלו, פעולת מיידון סימנה את השינוי בטיב האויב שמולו ניצבת ישראל, ולקח לצה"ל חמש שנים עד שהפנים אותו.

"צריך להרוג"

בראשית 1995 חל שינוי מהותי, עם מינויים של שני מפקדים בכירים, הרמטכ"ל אמנון ליפקין־שחק ואלוף פיקוד הצפון, עמירם לוין. "היה לי זמן להתכונן לפיקוד צפון ובניתי תכנית איך נלחמים בגרילה", סיפר לוין בסדרה.

הרמטכ"ל ליפקין־שחק הגדיר את שהות צה"ל ברצועת הביטחון כמלחמה, על כל המשתמע מזה, ולוין, מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר, הוביל בפיקוד הצפון קו התקפי שכלל פשיטות, מארבים ומבצעים מיוחדים. "צריך להרוג", אמר לוין.

במקביל הוקמו בית הספר ללוחמה נגד גרילה ויחידת אגוז, בפיקוד סא"ל ארז צוקרמן, יוצא שייטת 13, שהתמחתה בלחימה בלבנון. תא"ל (מיל.) משה "צ'יקו" תמיר, שהיה מפקדה השני של יחידת אגוז, אמר בסדרה שהצבא החל "להיכנס לתוך המאחזים של חזבאללה, למאהלים, לעמדות שלהם", ולפגוע בהם בשטחם. מאז ועד לנסיגה בשנת 2000 הרגו לוחמי אגוז עשרות מחבלים.

אבל לא רק יחידות מובחרות רשמו הצלחות מבצעיות. לוין שחרר חבל גם לגדודי חטיבות החי"ר וחלקם, כמו גדוד 890 של הצנחנים בפיקוד דרור וינברג, יוצא סיירת מטכ"ל שנהרג לימים כמח"ט חברון, פעלו גם מעבר לקו האדום.

שיאה של הגישה ההתקפית שהוביל לוין היה במבצע "ענבי זעם" באפריל 1996. כוחות מיוחדים הוחדרו לעומק לבנון, במטרה לפגוע בחוליות שיגור רקטות במגע ישיר והכוונת אש מדויקת. קצין ששירת אז בסיירת נח"ל, עליה פיקד חן ליבני, סיפר לי כי כוח מהסיירת הוחדר בחשאי לעומק השטח והכווין אש מדויקת, לעבר משגרי קטיושות, כשהוא ממוקם בעורפם של פעילי החזבאללה. היה זה, אמר, "קונצרט של אש שהסתיים ברגע".

אירוע כפר כנא, כפי ששיחזר בסדרה לראשונה שר הביטחון נפתלי בנט, שהיה אז מ"פ ביחידת מגלן, קטע את המבצע באיבו. גם כך, הרגו הכוחות כשבעים פעילי חזבאללה ופגעו ברבים נוספים.

ללוין לא היו אשליות שהחזבאללה ייעלם, אבל לתפיסתו הוא יהיה מוחלש וזניח בחשיבותו. לצערו, אמר, קשרו לו את הידיים ומנעו ממנו לנצח. נכון, תמיד יהיו גנרלים שיסבירו כי לו שומעים בקולם בזמן היו יכולים לנצח. זוהי הגרסה הצבאית לאמירה של מאמן הפוטבול האמריקני הנודע, וינס לומבארדי, לפיה "לא הפסדנו. המשחק נגמר לפני שהספקנו לנצח".

הרמטכ"ל ליפקין־שחק הגדיר את שהות צה"ל ברצועת הביטחון כמלחמה, על כל המשתמע, ולוין, מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר, הוביל בפיקוד הצפון קו התקפי שכלל פשיטות, מארבים ומבצעים. "צריך להרוג", אמר

במקרה של לוין קשה שלא לחשוב שיש בדברים משהו. הישגיו בפיקוד הצפון היו מרשימים. ממשלות ישראל, משמאל ומימין, בחרו שלא לתרגם אותם למדיניות כוללת

לחתוך הפסדים וללכת

בסדרה סיפר מפקד יק"ל לשעבר, תא"ל (מיל.) גיורא ענבר, על האירוע שהוריד לו את האסימון. במאי 1995, סיפר, הרג כוח מסיירת צנחנים, בפיקוד רס"ן יוסי בכר, שבעה לוחמי חזבאללה וחזר בשלום.

בתגובה ירה הארגון קטיושות על קריית שמונה. הישיבה בלבנון, אמר ענבר, שכמפקד סיירת גולני נחשב לאחד מקבלני הפשיטות היעילים של צה"ל בלבנון, "הפכה מנכס לנטל אדיר". כשנשאל האם חלק את התובנה שלו עם מפקדיו, הוא הודה שלא.

הוא לא היה היחיד שחשב כך. בראיון ל"כאן" סיפר אלוף (מיל.) יאיר גולן כי כשהיה מ"פ בצנחנים, ב־1986, לאחר היתקלות מוצלחת ברכס הרפיע, בה "הרגנו שני מחבלי אמל", ביקש ממנו ראש מטה פיקוד צפון, תא"ל עוזי לבצור, לכתוב לו מה צריך לדעתו לעשות עם אזור הביטחון. גולן הגיש לו מסמך בו המליץ "שנצא מאזור הביטחון, נשאיר שם את צד"ל אבל נוציא אותו מהמוצבים. שיחיה חזרה בכפרים".

עשור מאוחר יותר, סיפר גולן, כינס אלוף פיקוד הצפון, לוין, את המפקדים הבכירים בלבנון, ובהם הוא עצמו. בישיבה, אמר גולן (שפיקד אז על החטיבה המזרחית ביק"ל), "הסברנו להם שהביטחון מתפורר". בעצם, אמרו הקצינים ללוין, צריך לחתוך הפסדים וללכת. לוין, שהבין שלא יוכל לנהל את המערכה כפי שרצה, קיבל את דעתם וסיכם את הדיון "באופן הבא – צריך לצאת למבצע התקפי נגד חיזבאללה, להכות בו כדי שלא יגידו שברחנו ואז לצאת חזרה לגבול הבינלאומי".

הרמטכ"ל ליפקין־שחק איפשר ללוין להציג את משנתו לדרג המדיני, אבל שם נמנעו מלקבל החלטה ולמעשה השאירו את צה"ל בלבנון עוד כארבע שנים.

הישיבה בלבנון, אמר ענבר, שכמפקד סיירת גולני נחשב לאחד מקבלני הפשיטות היעילים של צה"ל בלבנון, "הפכה מנכס לנטל אדיר". כשנשאל האם חלק את התובנה עם מפקדיו, הודה שלא

בפועל, במשך רוב תקופת השהייה בלבנון לא בחן הדרג המדיני והצבאי הבכיר את כדאיותה של רצועת הביטחון ביחס למטרה שלשמה הוקמה. הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, טען בשעתו כי החזבאללה מתמקד בפגיעה בכוחות צה"ל וצד"ל ברצועת הביטחון ולא בניסיונות לחדור לישראל במטרה לבצע פיגועים בישובים. רק כשנכשל בכך, ירה על יישובי הצפון. הוא צדק, אבל התובנה הזו חמקה מעיני הקברניטים.

עד עתה לא ברור מדוע נמנעה ישראל לממש את הצעתו של הסנטור ג'ורג' אייקן, מימי מלחמת וייטנאם: "בואו נצא משם ונגיד שניצחנו" (גם לאייקן לא הקשיבו). ישראל נסוגה מלבנון לבסוף רק במאי 2000, לפני עשרים שנים, כתוצאה מהחלטתו האמיצה והחכמה של ראש הממשלה ושר הביטחון דאז, אהוד ברק.

מטכ"ל שעוצב בלבנון

המטה הכללי הנוכחי עוצב ונצרב בשירות בלבנון. האלופים אייל זמיר ותמיר היימן (שריון), מוטי ברוך, אהרון חליוה ואיתי וירוב (צנחנים), תמיר ידעי (גולני) ויואל סטריק (גבעתי), עשו שם את כל שירותם, מחיילים ועד למפקדי גדודים. הרצי הלוי ואמיר ברעם פיקדו שם על פלוגת הנ"ט של הצנחנים, ואמיר אבולעפיה פיקד על סיירת נח"ל.

הרמטכ"ל, אביב כוכבי, עשה את כל שירותו, מחייל בצנחנים ועד למח"ט – בלבנון. אחד המפקדים שהשפיעו עליו במיוחד היה תא"ל ארז גרשטיין, ובשל כך היה חשוב לו לשוחח, ערב יום הזיכרון, עם בנו של גרשטיין, המשרת כקצין בגדוד בגולני, על אביו.

הדור שלי לא לחם בלבנון. לנו, שהתגייסנו בשנות האלפיים, חיכה עימות אחר, קרוב בהרבה לבית. כחצי שנה לאחר הנסיגה פרצה האינתיפאדה השנייה, מלחמה קשה וסיזיפית שארכה כשש שנים וגבתה אלפי קורבנות ביהודה ושומרון ועזה.

הדור שלי לא לחם בלבנון. לנו חיכה עימות אחר, קרוב בהרבה לבית. כחצי שנה לאחר הנסיגה פרצה האינתיפאדה ה-2, מלחמה קשה וסיזיפית שארכה כשש שנים וגבתה אלפי קורבנות ביהודה ושומרון ועזה

כמעט שלוש שנים, בלי הפסקות, בילו חברי למחזור הגיוס בצנחנים בשטחים (לחלקנו, כמוני, היו קורסי הפיקוד וההדרכה בבסיס הטירונים, שאפשרו מרחב נשימה). כמעט כל לילה פשיטה, מעצר או היתקלות, כמעט כל יום מחסום וסיור, ובין לבין השגרה המתישה של שירות ביחידה לוחמת.

מהמלחמה שלנו זכורים בעיקר שני דברים: מבצע "חומת מגן" שהחזיר את היוזמה לידי צה"ל (ואותו החמצנו כי התגייסנו רק שבועיים קודם לכן), והנופלים. כאלו הן המלחמות מאז מלחמת לבנון הראשונה. ככל שהן מתארכות הן נשכחות. אבל את הנופלים לא שוכחים.

מהצפייה בסדרה עולים שורה של לקחים. ראשית, בדבר הצורך לזהות נכון את האויב ולהיערך מולו בהתאם, ושנית לחתור לקיצור המערכה, ככל שניתן. לקח נוסף נוגע לצורך לבדוק כל העת שהאסטרטגיה שנבחרה מובילה לכיוון הנכון, כי המציאות משתנה, ומה שהתאים בעבר לא בהכרח מתאים כעת.

ישראל עזבה את לבנון לפני שני עשורים (וחזרה למשך כחודש ב־2006), אך האויב מולו לחמה אז נשאר האויב העיקרי מולו היא נערכת ובונה את הכוח. חזבאללה, כפי שהוכיח בתקרית פריצת הגדר האחרונה בגבול הצפון, נותר יריב מתוחכם ומר. לא מן הנמנע שנפגוש בו שוב. אז יידרשו צה"ל ובראשו המטה הכללי לתרגם את לקחיהם משנות הלחימה בלבנון לתוצאה מוצלחת יותר.

גל פרל פינקל, מפעיל הבלוג "על הכוונת", בלוג מדיני-ביטחוני על חזון, אסטרטגיה ופרקטיקה. בין היתר עבד כאנליסט בחברת מחקרי שוק ומודיעין עסקי. בעבר שירת בצנחנים ועבד במשרד ראש הממשלה. בעל תואר שני בדיפלומטיה וביטחון מטעם אוניברסיטת תל אביב. במחקריו עוסק בצה"ל, מערך המילואים, דוקטרינות ואסטרטגיות צבאיות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,716 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 3 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

"גם אם נוכל לעזור לאישה אחת בלבד, זה שווה את המאמץ"

כל אישה שמגיעה לבית מרקחת בספרד ואומרת את מילות הקוד "מסכה 19", מאותתת בכך על מצוקה ● בתגובה, הרוקח ממלא טופס מיוחד ומעביר אותו בדיסקרטיות לרשויות ● היוזמה הספרדית כבר אומצה בצרפת ובהולנד, ונתונים ראשוניים מעידים על תרומתה למאבק באלימות במשפחה ● למה בישראל היוזמה הזו נדחתה, ומדוע רשויות הרווחה מסתייגות מקמפיינים ברוח דומה ברשתות החברתיות?

עוד 1,977 מילים

קולי נגנב

בקר טוב בני. הצבעתי לך ואני מניח שאתה מקבל מיילים וסמסים כאלה יומיום, ובכל זאת אני מתקשה לעכל את העובדה שקיבלת את קולי מתוך אמון במה שהבטחת בפומבי, ולקחת אותו לתמיכה בכל מה שאני מתנגד לו. בכל מה שאתה מתנגד לו. בכל מה שכל אזרח שוחר חוק וצדק וערכים מתנגד לו.

קשה לי להאמין שאתה ישן טוב בלילה. מי שהיה שנים מפקד שחיילים הלכו אחריו מתוך אמון בלבד שיוביל אותם לקרב או למען מטרה צודקת, יודע מהו ערך האמון. לכן אני בטוח שאתה קרוע. ובכל זאת שכנעת את עצמך שאתה עושה משהו לטובתי לטובתנו.

אני מתקשה לעכל את העובדה שקיבלת את קולי מתוך אמון במה שהבטחת בפומבי, ולקחת אותו לתמיכה בכל מה שאני מתנגד לו. בכל מה שאתה מתנגד לו. בכל מה שכל אזרח שוחר חוק וצדק וערכים מתנגד לו

מוכרח לומר לך – אתה משקר לעצמך. גם אם היית נשאר באופוזיציה זה היה שירות יותר טוב, יותר ערכי, למען כולנו. אופוזיציה היא אלטרנטיבה. תקווה. בלי תקווה אין לאדם חיים.

ומה הותרת כעת? אחרי הבגידה? אחרי המעילה באמון? בוחריך שנבגדו איבדו כל אמון בך ובמערכת הפוליטית. פגעת גם באמון הכללי שבין בוחרים לנבחרים. העובדה הקשה שלקחת את הפתק שלי ועשית בו ההיפך ממה שהאמנתי בו ההיפך ממה שהובטח לי על ידך אישית, ריסקה את היכולת לבחור באופן דמוקרטי, אמין, נציג ציבור לכנסת.

פגעת בשוויון. פגעת בדמוקרטיה. פגעת בשלטון החוק. אתה תומך בנאשם בשוחד ומכהן בממשלה מנופחת ובזבזנית שאין לה כל הצדקה. גם לא בעקבות מגפת הקורונה. ברור לכל בר דעת שמדובר בקוניוקטורה פוליטית. בדיל. בהסכם שקרי מעוות אנטי דמוקרטי.

התירוץ של מניעת בחירות רביעיות אינו סיבה למהלך הזה. במדינה דמוקרטית הכרעות מתקבלות בבחירות, לא בשקרים. לא בקומבינות פוליטיות המעוותות את רצון הבוחר. הבוחרים שבחרו בך ואני ביניהם, לא בחרו בממשלה כזו ולא בהסכם הקואליציוני שחתמת ולא בשום צעד שאתה מבצע כיום.

שום מילים יפות לא יכסו על כך. שום הבטחה שלך אינה אמינה יותר. שום התחייבות שלך או של חבריך לכחול לבן לא מקובלת ולא תתקבל עוד. אתם את הקריירה הפוליטית סיימתם באסון. סיימתם. אין לכם שום תמיכה בדרך שאליה אתם מובילים, כיוון שמדובר בדרך הפוכה. בכיוון הפוך.

מוכרח לומר לך – אתה משקר לעצמך. גם אם היית נשאר באופוזיציה זה היה שירות יותר טוב, יותר ערכי, למען כולנו. אופוזיציה היא אלטרנטיבה. תקווה. בלי תקווה אין לאדם חיים

לא הצבעתי בעדך כדי שתספח שני מיליון פלשתינים לישראל. תחסל את הסכם השלום עם ירדן ותגרור אותנו למלחמה חדשה.

אני בטוח שאתה לא ישן טוב בלילה.

ואם אתה ישן טוב זה סימן המעיד על רמתך המוסרית אליה התדרדרת.
אני משתדל להימנע ממילים קשות יותר כדי שתקרא את הדברים עד הסוף.
אתה יודע מה גורלו של חייל המגלה מורך לב מול פני אויב במלחמה. לצערי זה מה שגילית במאבק הדמוקרטי על פני החברה הישראלית.

#קולינגנב

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון מנוחתו עדן (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
כל מילה בסלע, וזה הרבה יותר חמור. מה שנשאר לנו זה לבקש מקלט מדיני בטורקיה או בכל מדינה שתסכים לקבל פליטים ישראלים. היהודים יכולים להשאר כאן ולריב עם הפלסטים עד צאת הנשמה. ולך אדוני ראש ... המשך קריאה

כל מילה בסלע, וזה הרבה יותר חמור. מה שנשאר לנו זה לבקש מקלט מדיני בטורקיה או בכל מדינה שתסכים לקבל פליטים ישראלים. היהודים יכולים להשאר כאן ולריב עם הפלסטים עד צאת הנשמה.
ולך אדוני ראש הממשלה העתידי הוירטואלי, אתה אכן צל עלוב ומסכן שעם פרק קצר ומעליב ישאר רשום בדפי ההיסטוריה כמי שהחריב את הסיכוי להחליף שלטון רקוב ומשחת.

עוד 429 מילים ו-1 תגובות

לא סביר שארה"ב תאפשר את הסיפוח כבר ב-1 ביולי

ארבעה שבועות לפני המועד שקבע נתניהו להחלת הריבונות, נראה כי ראש הממשלה ייאלץ לחכות עוד זמן מה ● עבודת ההכנה של צוות המיפוי המשותף לישראל ולארה"ב ספגה עיכוב של שבועות ואולי אף חודשים בגלל משבר הקורונה, אומר מקור בכיר לזמן ישראל ● בנוסף, אומר המקור, ביקור של קושנר בירושלים לפני סיום התהליך נתפס כהכרחי

מאד לא סביר שהממשל האמריקאי יאשר מהלך חד-צדדי של ישראל לסיפוח חלקים בגדה המערבית ב-1 ביולי, כפי שתכנן ראש הממשלה בנימין נתניהו. כך אמר הלילה מקור בכיר המעורב בנושא לזמן ישראל.

למעשה, יעברו שבועות ואף חודשים עד שהצוות הישראלי-אמריקאי האמון על הכנת המפות יסיים את עבודתו – תנאי שהבית הלבן הציב לפני שיתמוך בהחלת ריבונות, אמר המקור.

צוות המיפוי אמור לשרטט את הגבולות המדויקים של האזורים עליהם ישראל מבקשת להחיל ריבונות – משימה קשה הדורשת עבודת שטח מדויקת, על פי המקור. אלא שחבר משמעותי בצוות מהצד האמריקאי – הממונה על העניינים הישראליים-פלסטיניים במועצה לביטחון לאומי, סקוט ליית' – נבצר מלהגיע לאזור מאז התפרצות מגפת הקורונה.

צוות המיפוי המשך לפעול באופן חלקי במהלך התפרצות המגפה, אך גורמים רשמיים המעורבים בתהליך אישרו כי נוכחותו של ליית' נחוצה על מנת להשלים את עבודת הצוות. לא ברור מתי ליית' יוכל להגיע לישראל, וגם אם יגיע בקרוב, ספק אם הצוות יוכל לסיים את עבודתו לפני ה-1 ביולי.

גורמים רשמיים המעורבים בתהליך אישרו כי נוכחותו של ליית' נחוצה על מנת להשלים את עבודת הצוות. לא ברור מתי ליית' יוכל להגיע לישראל, וגם אם יגיע בקרוב, ספק אם הצוות יוכל לסיים את עבודתו לפני ה-1 ביולי

סיבוך נוסף במאמץ הישראלי לסיים את עבודת המיפוי במהרה היא העובדה שבכירים בבית הלבן, האחראים על נושא הסיפוח – יועץ הנשיא ג'ארד קושנר והשליח המיוחד לתהליך השלום אבי ברקוביץ' – לא ביקרו בישראל מאז שדונלד טראמפ חשף את תוכנית המאה בינואר.

מקורות המעורים בנעשה אמרו לזמן ישראל כי לא סביר שהבית הלבן יתמוך בסיפוח ישראל לפני שהשניים יגיעו לירושלים לשיחות בנושאים שנותרו פתוחים.

נתניהו אמר לחברי סיעת הליכוד בשבוע שעבר כי הוא מתכנן לפתוח בתהליך החלת הריבונות ב-1 ביולי – התאריך שנקבע בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול-לבן, הסכם המאפשר לראש הממשלה שיקול דעת אבסולוטי בנושא.

אך על פי ההסכם, ישראל תוכל לקדם את תוכניתו של נתניהו להחיל ריבונות בבקעת הירדן ועל כל היישובים בגדה המערבית רק עם שיתוף פעולה מלא של הבית הלבן.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שגריר ארצות הברית בישראל, דיוויד פרידמן, ושר התיירות, יריב לוין, במהלך פגישה לדיון במיפוי הרחבת הריבונות הישראלית לשטחים בגדה המערבית, שהתקיימה באריאל ב-24 בפברואר 2020 (צילום: David Azagury/US Embassy Jerusalem)
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שגריר ארצות הברית בישראל, דיוויד פרידמן, ושר התיירות, יריב לוין, במהלך פגישה לדיון במיפוי הרחבת הריבונות הישראלית לשטחים בגדה המערבית, שהתקיימה באריאל ב-24 בפברואר 2020 (צילום: David Azagury/US Embassy Jerusalem)

ממשל טראמפ התחייב להכיר בריבונות שתוחל כל עוד ההנהגה בישראל תפעל על פי המתווה שהוצג בוושינגטון בתחילת השנה. מאז, כמה שרי ליכוד העריכו כי יישום תוכנית הריבונות תיאלץ להידחות.

זאב אלקין, למשל, אמר בראשון כי אין כל ביטחון שעבודת צוות המיפוי תסתיים עד ה-1 ביולי, וכי החלת הריבונות תצטרך להידחות מעט.

"אני יודע שעובדים על המפה ויכול להיות שהתהליך הזה ייקח עוד קצת זמן", אלקין אמר בראיון לגלי צה"ל. "ה-1 ביולי הוא התאריך הראשון שבו אפשר להביא את זה לדיון בממשלה ובכנסת. ייתכן שזה ייקח עוד כמה ימים או כמה שבועות".

אלקין: "אני יודע שעובדים על המפה ויכול להיות שהתהליך הזה ייקח עוד קצת זמן. ה-1 ביולי הוא התאריך הראשון שבו אפשר להביא את זה לדיון בממשלה ובכנסת. ייתכן שזה ייקח עוד כמה ימים או כמה שבועות

ביום שני, נתניהו קיים שיחת ועידה בנושא עסקת המאה – ובכלל זה תוכנית ישראל לספח כ-30% מהגדה המערבית – עם קושנר וברקוביץ'. שגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן ושגריר ישראל בארה"ב רון דרמר השתתפו בשיחה גם כן.

לא ישראל ולא ארה"ב פרסמו את תוכנה של השיחה, אולם ערוץ 13 ציטט מקורות אמריקאים כאומרים שבכירים בממשל שם בוחנים מתי ואיך בדיוק ישראל מתכוונת להתקדם עם סיפוח חד-צדדי – וכי לא הצליחו לקבל תשובה חד-משמעית בשיחת הוועידה הזו.

הדיווח בערוץ 13 אף ציטט מקור ישראלי בכיר שאמר כי "הרושם הוא שבבית הלבן מצננים את ההתלהבות בעניין הסיפוח ורוצים להאט את התהליך", מאחר שהממשל האמריקאי עסוק כרגע במחאות ברחבי ארצות הברית ובמשבר הקורונה – הבריאותי והכלכלי.

אתמול (שלישי), נתניהו נפגש במשרד ראש הממשלה עם נציגי מועצת יו"ש, המתנגדים לתוכנית טראמפ משום שהיא תומכת, לפחות בתיאוריה, בהקמת מדינה פלסטינית על 70% משטחי הגדה המערבית.

בנימין נתניהו עם ראש עיריית אפרת עודד רביבי, בעת ביקור ראש הממשלה בהתנחלות ב-31 ביולי 2019 (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)
בנימין נתניהו עם ראש עיריית אפרת עודד רביבי, בעת ביקור ראש הממשלה בהתנחלות ב-31 ביולי 2019 (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)

גורם בקרב ראשי המתנחלים אמר לזמן ישראל כי נתניהו רמז בפגישה שהאמריקאים מקשיחים את עמדותיה וציטט את ראש הממשלה כאומר שהבית הלבן "כבר פחות נלהב מהרעיון של החלת הריבונות". על פי אותו גורם, הפגישה היתה מתוחה וראשי המתנחלים יצאו ממנה בתחושה כי הסיפוח לא יקרה "במהירות או בהיקף" שנתניהו הבטיח במקור.

מצד משרד ראש הממשלה, עם זאת, ציינו כי נתניהו אמר בפגישה כי השיחות עם האמריקאים עדיין נמשכות בהתייחסו, ככל הנראה, לעבודת צוות המיפוי.

עוד 634 מילים

השר כץ: פיצוי גם לעסקים שהחזירו את העובדים בגל ההקלות הראשון באפריל‎

ההודעה מגיעה לאחר הביקורת על התוכנית שהייתה אמורה לדאוג לפיצויים רק למי שהחזיר את עובדיו מחל"ת בחודש מאי ● דיווח: גנץ דרש שני רכבי יוקרה. תגובתו: "שקר בוטה" ● הממשלה אישרה הלילה במשאל טלפוני תיקון והארכה של תקנות שעת חירום ● דיכטר: הפסקת קיזוז משכורות המחבלים מעבירה מסר רע

12:50 עריכה

התביעה נגד יו"ר כחול לבן בני גנץ על הטעיית הבוחרים. עו"ד חקלאי בבית המשפט: "המטרה – להבהיר לראש רשימה פוליטית שהפרת החייבות שבתשתית הקשר בינו לבין פעיליו תוליד סנקציה".

12:49 עריכה

ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, פרופ' סיגל סדצקי, התייחסה לעלייה במקרי התחלואה בקורונה.

"המחלה חוזרת, אני מוטרדת", אמרה בראיון לכאן רשת ב', "חשבתי שהנגיף ילך לישון בחודש מאי וזה לא קרה. יש עונתיות בנגיפים אך זה לא קרה פה – אנחנו במצב שנזרעים זרעים מאוד מסוכנים".

12:48 עריכה

השר לבטחון פנים אוחנה במליאת הכנסת: "אדם שתוקף שוטר שמנסה לרצוח אותו דמו בראשו. זה מסר חשוב שצריך להגיע מכל הבית הזה שבא להגן על שוטרי משטרת ישראל ערבים ויהודים כאחד".

12:29 עריכה

ח"כ שלמה קרעי (ליכוד) שאל את שר המשפטים, אבי ניסנקור במהלך מליאת הדיונים במליאת הכנסת: "האם אינך מודאג מכך שהיועמ"ש מחזיק בסמכויות התפקיד היחיד שיכול לבדוק לגביו (מ"מ פרקליט המדינה)? האם תדרוש מהיועמ"ש לפרסם הקלטותיו? תדרוש התפטרותו? תמליץ לפטרו?".

על החלק הראשון של השאלה, הנוגע ליועמ"ש, השיב ניסנקורן: "טוב יעשו נבחרי הציבור אם יתמקדו במתן שירות לאזרחים ויחדלו מניסיונות הכפשה כלפי משרתי ציבור".

העיתונאית איילה חסון התייחסה לכך בחשבון הטוויטר שלה וכתבה: "אתה מגן על שותפך למפלגה אשכנזי? את המבין שלשר משפטים לא כדאי להתעסק עם הפרקליטות?".

11:45 עריכה

ח"כ ניר ברקת (הליכוד) תקף הבוקר את מתווה עידוד התעסוקה של שר האוצר ישראל כץ ואמר כי המתווה הוא נזק אסטרטגי למשק. "אם השוק חלש ואתה לא עוזר לו להיות חזק ואתה רק מנסה לדחוף לו עובדים, השוק לא יקלוט את העובדים", הסביר ח"כ ברקת בדיון בוועדת הכספים בכנסת.

"התוכנית הזאת לא רק שיש לה ערך שולי קטן, יש לה נזק אסטרטגי למשק, כשכל אותם אנשים שהיה להם ערבות הדדית בין מעסיקים לעובדים, ואתם פורמים את הערבות הזאת כשאתם לא נותנים מענק לאנשים ששמרו על העבודים וספגו נזק".

11:05 עריכה

ח"כ שלמה קרעי מונה ליו"ר וועדת הבחירות מטעם הליכוד בוועדה המרכזית.

10:33 עריכה

ראש הממשלה נתניהו החליט למנות את חבר הכנסת דוד ביטן לתפקיד יו״ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בכנסת.

ח״כ דוד ביטן: ״אני מודה לראש הממשלה על המינוי לתפקיד יו״ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. אני מתכוון לפעול בתפקיד זה כפי שפעלתי בשנים האחרונות בתחומים רבים בכנסת. אחרי חמש שנים כיושב ראש שדולת העם היהודי בכנסת אמשיך לפעול במטרה להגביר את העלייה לארץ ישראל ולמיגור האנטישמיות".

דוד ביטן (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)
דוד ביטן (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)
10:27 עריכה

שר התיירות אסף זמיר בדיון בוועדת הכלכלה על מצב התיירות: "אנחנו עושים עבודת מטה ליום שאחרי שבו השמים יפתחו לחלוטין. הדבר הזה ממשיך כאילו אין קורונה. בגלל הלחץ הכלכלי אני מניח שנראה מדינות פותחות עצמן בקרוב. לצערי אנחנו לא נהיה בין הראשונים".

10:23 עריכה

עופר שלח (יש עתיד-תלם) יעמוד בראש הוועדה לביקורת המדינה, לאחר שחברי הוועדה בחרו בו.

יו"ר מפלגתו, יאיר לפיד, כבר מיהר לברך: "יש לא מעט מה לבקר בממשלה הזו. סומך עליך אחי".

10:20 עריכה

שר העבודה והרווחה איציק שמולי בראיון ל-103FM: "סיפוח ביהודה ושומרון עלול לבטל את הסכם השלום עם ירדן, שנותן לנו עומק אסטרטגי עד עירק. גם ראשי מערכת הביטחון אומרים שהז מסוכן. לא נתמוך במתווה שלא מתיישב עם העקרונות שלנו".

איציק שמולי, מליאת הכנסת, 27 במאי 2020 (צילום: דוברות הכנסת - עדינה ולמן)
איציק שמולי, מליאת הכנסת, 27 במאי 2020 (צילום: דוברות הכנסת – עדינה ולמן)
10:15 עריכה

השרה מירי רגב: "יש מי שחושב שהטרור ימנע מאיתנו להתקדם למטרה ולהחיל את הריבונות על כל שטחי ישראל. אם האיומים היו מנהלים אותנו – ישראל לא הייתה קמה".

רגב הוסיפה כי היא וחברי הממשלה מחויבים "למהלכים ההיסטוריים שמוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו".

10:11 עריכה

שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ אמר כי החלטת ראש הממשלה ושר האוצר למענק למעסיקים שהחזירו עובדים מחל"ת ב-19 אפריל היא "החלטה נכונה וחשובה".

"עכשיו נדרש לפצות את המעסיקים ההוגנים שלא פיטרו את עובדיהם בחודש אפריל למרות הירידה בהכנסותיהם, מהלך משלים זה יחזק את האימון בין הממשלה לאזרחים כולם", אמר השר פרץ.

08:54 עריכה

לאחר הביקורת, שר האוצר ישראל כץ הודיע כי פיצויים של 3,500 ש"ח יוענקו גם לעסקים שהחזירו את העובדים בגל ההקלות הראשון בחודש אפריל.

כץ: "לאחר שמתווה החוק לעידו דהתעסוקה אושר בממשלה ובקריאה ראשונה בכנסת ללא כל שינוי, שקלנו את הנושא ובהתייעצות עם יו"ר ועדת הכספים משה גפני, יו"ר הקואליציה מיקי זוהר ויו"ר סיעת כחול לבן איתן גינזבורג, הוחלט לצרף את אותם מעסיקים למתווה המענקים מאחר שהם פתחו את עסקיהם במועד זה בהתאם להנחיות הממשלה".

08:37 עריכה

גורמים בכנסת, המעורים בפרטי הפגישה שנערכה אתמול בין ראש הממשלה בנימין נתניהו עם ראשי מועצת יש"ע, טוענים שראש הממשלה נתניהו מתכוון לעשות הפרדה בין ההכרזה הפומבית שלו בנוגע לתוכנית השלום של טראמפ לבין מה שהוא יביא להצבעה בכנסת – כך פורסם הבוקר בתוכנית בכאן רשת ב'.

על פי הדיווח, לטענת הגורמים, כדי לרצות את האמריקנים, יודיע נתניהו שהוא מקבל את תוכנית טראמפ כבסיס למשא ומתן. אך ברור לו שמול הימין הוא אינו יכול להביא את התוכנית כמו שהיא לאישור הכנסת, לאור החלקים הבעייתים בה מבחינת הימין. לכן, להצבעה בכנסת יובא רק החלק של החלת הריבונות, שזוכה לרוב בכנסת.

08:28 עריכה

משרד החינוך ביקש ממשרד האוצר להכיר בלמידה מרחוק לצורך שכר המורים. זאת, על רקע סגירתם של שורת בתי ספר בימים האחרונים לאחר שהתגלו בהם מקרי קורונה, ודרישתם של הורים, מנהלים ומורים לאפשר לבתי הספר לקיים הוראה מרחוק משולבת בלמידה בבתי הספר.

08:07 עריכה

אב הבית במעון ראש הממשלה, אפי אזולאי, נותר בתפקידו בהתערבותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אף על פי שהשב"כ הוריד ושלל את הסיווג הבטחוני שלו לפני קרוב לשנה כך פורסם במעריב. בשב"כ הומלץ להרחיקו מיד מכל נגיעה או קשר למעון ראש הממשלה בבלפור.

לפי הדיווח התברר בבדיקה כי הוא ביצע עבירות רכוש, גם במהלך כהונתו בתפקיד. על פי גורמים המקורבים לחקירתו, אזולאי לא הכחיש ואף הודה בפרטים שהתגלו.

07:46 עריכה

ח"כ אבי דיכטר, שיזם את חוק קיזוז משכורות המחבלים, התייחס בראיון בכאן רשת ב' להחלטה להפסיק את הקיזוז.

"המסר מההחלטה הזו רע. החוק הוא לא המלצה לא לראש הממשלה ולא לאף אחד אחר. כדי לא לקזז צריך לשנות את החוק – מתקשה לראות מצב שהחוק ישונה", אמר דיכטר.

07:23 עריכה

הממשלה אישרה הלילה במשאל טלפוני תיקון והארכה של תקנות שעת חירום – הגבלת פעילות, אזור מוגבל ובידוד במקום בידוד בית מטעם המדינה.

07:12 עריכה

אתמול פורסם בגלובס כי גנץ דרש כלי רכב זהבים לאלה שמקבל נתניהו, למרות שעלותם עומדת על מיליוני שקלים.

שר הביטחון וראש הממשלה החליפי אמר בתגובה: "אני מכבד את שירותי הביטחון בישראל והנחיותהם. בשיחה שקיימתי עם הגורמים הרלבנטים ביקשתי לצמצם את עלויות האבטחה שלי. ככל שזה היה תלוי בי, הייתי עולה כל יום למשרד עם רכב אחד והייתי מונע משכניי את עוגמת הנפש של סגירת חלקים מהרחוב. כל טענה כאילו ביקשתי לרכוש רכבים עבורי היא שקר בוטה".

עוד 19 עדכונים

משהו השתבש במערכת ההפעלה של ניר ברקת

ראש עיריית ירושלים לשעבר מצליח לעשות כל טעות טירון אפשרית בזירה הפוליטית ● הוא הרגיז את האיש החזק בליכוד, ישראל כ"ץ ● הוא העליב את האיש המסוכן בליכוד, גדעון סער ● הוא מעצבן את נתניהו ובני ביתו, מפר הנחיות משרד הבריאות ונעדר מהצבעות החשובות למפלגתו ● בליכוד מתבדחים בסרקזם על המיליארדר בעירייה שהפך למיליונר בכנסת ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 689 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

תקנות שעת החירום הרדימו את הציבור, חוק הקורונה העיר אותו

פרסום תזכיר חוק הקורונה העיר את הציבור הישראלי, לאחר שבמשך חודשיים וחצי ממשלת ישראל התקינה ותיקנה כמעט 100 פעמים תקנות שעת חירום ללא דיון ציבורי ופרלמנטרי.

ברשת התעוררה ביממה האחרונה סערה גדולה בזכות שקופית אחת לגבי חוק הקורונה ששודרה בערוץ 13, בתוכנית של אמנון לוי. בשקופית פורטו כמה מהוראות החוק והסמכויות המיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה, שנועדו להחליף את תקנות שעת החירום להגבלת תנועתם ופעילותם של אזרחים, עסקים וגופים ציבוריים.

פרסום תזכיר חוק הקורונה העיר את הציבור הישראלי, לאחר שבמשך חודשיים וחצי הממשלה התקינה ותיקנה כמעט 100 פעמים תקנות שעת חירום ללא דיון ציבורי ופרלמנטרי

אחת ההוראות, למשל, התייחסה לאפשרות של שוטרים לפרוץ לבתים פרטיים ללא צו. לאחר שפוליטיקאים וחברי כנסת מכל קצוות הקשת הפוליטית, ואפילו אושיות ברשתות החברתיות, התרעמו על האפשרות הזו – הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו ש"חד משמעית לא נאפשר פריצת משטרה לבתים של אנשים ללא צו. לא יהיה דבר כזה".

אבל סמכות כזו כבר הייתה קיימת למעלה מחודשיים וחצי, באחת מארבע תקנות שעת החירום שהחוק מבקש להחליף, העוסקות בהיבטים שונים של הגבלת התנועה והריחוק החברתי. ארבע תקנות אלה ותיקוניהן הרבים היוו יותר משליש מסך כל התקנות והתיקונים שהעבירה הממשלה, אבל לא זכו לקולות המחאה הנשמעים כעת.

אפשר ללמוד מכך עד כמה עד כמה ההתאהבות של הממשלה בתקנות שעת החירום בעת משבר הקורונה הייתה מסוכנת. חוק הקורונה, בגדול, לא מאפשר לממשלה לעשות דבר שלא עשתה עד כה, אבל הוא מעלה על נס את החשיבות בדיון ציבורי ובשקיפות.

בימים אלה אני עובד על מאמר שסוקר את השימוש בתקנות שעת חירום בתקופת הקורונה ובפרספקטיבה היסטורית בשנים 2020-1948. בראייה היסטורית, השימוש בתקנות שעת חירום בתקופת משבר הקורונה מלמד שמספרן היה גבוה יותר ממספר תקנות שעת החירום שהעבירה הממשלה בכל שנה אחרת בהיסטוריה של מדינת ישראל.

הדיון הציבורי הסוער העולה ברשתות החברתיות סביב חוק הקורונה רק מגביר את החשש של הציבור משימוש נרחב בתקנות שעת חירום. אותן הוראות שנקבעו ועברו בלב המשבר מתחת לרדאר רואות כעת את אור השמש במסגרת הליך החקיקה, אך אינן עוברות באותו שקט היחסי שבו עברו עם פרסומן באישון ליל כשהותקנו כתקנות שעת החירום.

בראייה היסטורית, השימוש בתקנות שעת חירום בתקופת משבר הקורונה מלמד שמספרן היה גבוה יותר ממספר תקנות שעת החירום שהעבירה הממשלה בכל שנה אחרת בהיסטוריה של מדינת ישראל

לא, חוק הקורונה איננו חוק מושלם, גם לא קרוב לכך. הוא מעניק סמכויות נרחבות, דרקוניות, לממשלה ויש לתקן ולשפר את הפיקוח הפרלמנטרי והציבורי על התקנות שייצאו ממנו. מצד שני, הוא עדיף מהשימוש בתקנות שעת חירום שאפשרו לממשלה ולעצב ולקבוע מדיניות בהליך מהיר, חשאי, תוך הימנעות מדיון פרלמנטרי וציבורי ומבלי לחשוף את השיקולים העומדים במרכזה.

היעדר שקיפות סביב התקנת תקנות לשעת חירום לא נובע מחשש לחשיפת מידע סודי, אלא מההתאהבות של הממשלה בכלי שהמגבלות עליו, כפי שהתקופה האחרונה מעידה, לא היו מספיקות. השימוש באמצעי כה קיצוני, נטול איזונים ובלמים של ממש הפך למנגנון הפעולה הנוח ביותר מבחינת הממשלה. אפשר להתווכח על תוכנו של חוק הקורונה, וראוי שיהיו בו שינויים, אבל משמח שהחוק מאפשר לקיים שיח חשוב שהיה עד כה חסר מאוד.

תקנות שעת חירום חדשות, תיקונים לתקנות וביטולים בחודשיים האחרונים (מקור: קובץ התקנות):

התקנות לשעת חירום
התקנות לשעת חירום

השקופית שגרמה לסערה ברשת החברתית:

השקופית שהסעירה את הרשתות
השקופית שהסעירה את הרשתות

ניר קוסטי הוא דוקטורנט בתכנית ללימודי מחקר (תל"ם) במחלקה למדע המדינה. תחומי העניין שלו כוללים את הממשק שבין חקיקה, רגולציה ופוליטיקה השוואתית. עבודת הדוקטורט של ניר, שנכתבת בהנחייתו של דוד לוי-פאור, עוסקת בתפוקה החקיקתית והרגולטורית של ישראל ובריטניה, ובוחנת בפרט את קצב הגידול והיחסים שבין החקיקה הראשית והמשנית בשתי המדינות בין השנים 1948-2018. לצד היותו בתכנית תל"ם, ניר הוא מלגאי נשיא המדינה למצוינות וחדשנות מדעית ומלגאי נשיא האוניברסיטה העברית. (צילום: נתנאל טוביאס)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 480 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

התעשיינים רוצים הקלות מהמדינה, אבל משחקים באש

בחסות משבר הקורונה, התעשיינים מצפים להקלות בפיקוח ובביורוקרטיה, בהתאם למגמות בעולם המערבי ● אבל אירועים כמו שרפת הענק בבז"ן - שהובילה השבוע להרשעה ועסקת טיעון - מזכירים לנו שכאן זה ממש לא אירופה ● אם המפעלים הגדולים רוצים שהציבור ייתן בהם אמון, הם צריכים לשמור הרבה יותר טוב על הסביבה והבריאות

עוד 764 מילים

הרשות הפלסטינית הסירה את הסגר שהטילה עם פרוץ הקורונה, אבל החנויות שם עדיין ריקות והתושבים בלא מקור הכנסה ● הקצביות מציעות סחורה בחצי המחיר, אך איש לא קונה, ותושבי הגדה המערבית חיים על פיתות וירקות ● כוונות הסיפוח רק מחמירות את המצב ● "הפלסטינים בבקעה לא יקבלו אזרחות, ואת האדמות שלהם ייקחו. במקרה הטוב הם ימשיכו להיות כוח עבודה זול לישראל" ● ועל המקרה הרע איש לא מעז לחשוב

עוד 1,242 מילים ו-1 תגובות

חוק הסמכויות המיוחדות הוא שעת חירום לדמוקרטיה

ההיגיון בבסיס הצעת החוק, שאמור להחליף את תקנות שעת החירום למאבק במגפת הקורונה, משקף פגיעה קשה בעקרונות היסוד של הדמוקרטיה, ובכלל זה עקרון הפרדת הרשויות ● העובדה שאלפי אזרחים כבר הגישו התנגדויות לחוק היא מעודדת ● אבל דווקא דברי הרגיעה של בני גנץ אתמול הם זריית חול בעיני הציבור ● פרשנות

עוד 1,044 מילים

בתום הערכת מצב אצל רה"מ: התיכונים והחטיבות לא ייסגרו

כחול לבן וישראל בכר הגיעו לפשרה לאחר שנשמע בהקלטה מכנה את גנץ "טיפש" ● כעשרת אלפים תלמידים ומורים נמצאים בבידוד ● תושב הצפון נעצר בחשד שפרסם פוסט, שבו איים לפגוע בנתניהו ● בנט: ישראל איבדה אפשרות לבצע 60,000 בדיקות ביום

עוד 43 עדכונים

לנתניהו לא תהיה ברירה אלא לדחות את הסיפוח לאוקטובר

בזמן שארה"ב מתמודדת עם מאה אלף מתים מקורונה ושבוע רצוף של מחאות אלימות ברחבי המדינה, נתניהו ממשיך בדיונים עם הבית הלבן במטרה לקדם את תוכניתו להחיל ריבונות בגדה המערבית כבר בחודש הבא ● אך נתניהו צריך לתמרן את מסלול הריבונות גם בתוך הימין הישראלי, וכאן הדרך רצופת מוקשים - כולל במפלגתו שלו ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 777 מילים ו-1 תגובות

נתניהו ניצח? אנחנו ניצחנו!

בזמן שאחרים עסקו בסיפוח, ברוטציות ובהמצאת משרדי ממשלה, ש"ס ויהדות התורה זכו במשרדים חשובים ובהשפעה חסרת תקדים על קביעת המדיניות הכלכלית של ישראל - בלי רעש וצלצולים ● חביב רטיג גור משרטט את דרכן של המפלגות החרדיות למוקדי הכוח, ואת הפחד שלהן לאבד השפעה ● פרשנות

עוד 1,939 מילים

סיפור מסריח

פרק 8מפעלים לטיפול בפסולת הם הדבר האחרון שמישהו רוצה ליד הבית ● תהליך הטיפול בפסולת, בעיקר בפסולת מסוכנת, מייצר מפגעים בריאותיים ואסתטיים; מזהם את המים, האוויר והקרקע; וכרוך במטרדי רעש וריח ● לא הפלא וגם ממש לא פלא, אם כך, שרוב אזורי הפסולת של מדינת ישראל הם בכלל בגדה המערבית ● אמיר בן-דוד ממשיך במסעו על מפת הסיפוח, והפעם הוא נוסע בעקבות הריח

עוד 2,102 מילים

גם כאשר הם מחמיאים לראש הממשלה וגם כאשר הם "תוקפים" אותו, שקד וחבריה לא מתבלבלים לרגע ● מהלכי ימינה בימיה הראשונים באופוזיציה מציירים אותה כמפלגה השייכת בכל מהותה לממשלת נתניהו החמישית ● השחיתות זורמת לה בציציות והיא סלע קיומה, שהרי בלעדיה לא יתאפשר משטר האפרטהייד שאליו היא חותרת ● פרשנות

עוד 1,457 מילים ו-1 תגובות

תחקיר מה חיפשה חברת ריגול ישראלית באוקראינה ואיך זה קשור לרוסיה

חברת הריגול הישראלית סיי-גרופ פעלה לטובת האינטרסים של רוסיה, כאשר עקבה לכאורה אחרי פעילים למען הדמוקרטיה באוקראינה ● מה שמעורר את השאלה המטרידה: למען מי עבדה חברה של קציני מודיעין לשעבר בצה"ל? ● וגם: מה חלקו של הארווי ויינשטיין בפרשה, ואיך עמנואל רוזן קשור לכל זה?

עוד 4,769 מילים

חשד שעו"ד יוסי כהן עומד מאחורי התצהירים הכוזבים שמסרו עובדות בבית רה"מ

שר החינוך גלנט הודיע שבית ספר שיתגלה בו חולה קורונה - ייסגר ● עובד במשרד ראש הממשלה אובחן כחולה קורונה; ייתכן שנתניהו יידרש להיכנס לבידוד ● גנץ הנחה את כוכבי להכין את צה"ל לקראת סיפוח אפשרי של שטחים בגדה ● נתניהו וגנץ אמרו שלמשטרה לא יתאפשר לפרוץ לבתים ללא צו ● חוקרי משטרה גבו מנתניהו ומבני משפחתו עדות לגבי תלונתו על איומים שהופנו כלפיו

עוד 48 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה