חוזרים ללבנון, דרך הטלוויזיה

טנק מחטיבה 7 במוצב בופור בשנת 1995, (צילום: אלפי בן יעקב, ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון). (צילום: אלפי בן יעקב, ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון.)
אלפי בן יעקב, ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון.
טנק מחטיבה 7 במוצב בופור בשנת 1995.

הסדרה שיצרו מתי פרידמן וישראל רוזנר "מלחמה בלי שם", אודות השהייה בלבנון, מטלטלת. מלחמה שנשכחה, ואסור לשכוח את לקחיה, משום שהחזבאללה נשאר אויב מתוחכם ומר כשהיה.

מתי פרידמן וישראל רוזנר, יוצרי "מלחמה בלי שם", סדרת הטלוויזיה המשודרת ב"כאן" אודות השהייה בלבנון, שירתו בעצמם בלבנון. הראשון כלוחם בפלוגת הנ"ט של הנח"ל, והשני בפלוגת סיור בשריון. הסדרה שיצרו מרתקת.

בשקט, מבלי להתלהם, ולאחר תחקיר מעמיק ויסודי, מתואר סיפורה של הלחימה בלבנון, על הרגעים הקשים והכואבים (הפרק הראשון נפתח באסונות צור הראשון והשני), ההצלחות המבצעיות, הטיוחים והשקרים.

בשקט, מבלי להתלהם, ולאחר תחקיר מעמיק ויסודי, מתואר סיפור הלחימה בלבנון, על הרגעים הקשים והכואבים (הפרק הראשון נפתח באסונות צור הראשון והשני), ההצלחות המבצעיות, הטיוחים והשקרים

כשצופים בסדרה קשה להימנע מהשוואות עם "מלחמת וייטנאם", סדרת המופת הדוקומנטרית שיצרו קן ברנס ולין נוביק על המלחמה. אף שפרידמן ורוזנר לא פירקו את כל 18 השנים שבם לחם צה"ל בלבנון לגורמים כמו בסדרה של ברנס ונוביק, הרי שהסדרה שיצרו אודות הווייטנאם שלנו מטלטלת לא פחות.

שנות השמונים ה"עליזות"

אחד המרואיינים הבולטים בסדרה הוא האלוף (מיל.) משה קפלינסקי, שבראשית שהיית צה"ל בלבנון פיקד על סיירת גולני. בפרק הראשון הוא נשאל מי היה האויב? "קראנו להם תמיד מחבלים", השיב קפלינסקי. כשאויב נתפס כחבורת חובבנים עם מקלעים, ולא כאנשי גרילה מיומנים, ההתנהלות היא בהתאם, וכך גם כמות הנפגעים לכוחות צה"ל.

מטרת צה"ל אותן שנים, הגנה על יישובי הצפון, היתה כנראה נכונה לשעתה. ארגוני המחבלים השקיעו מאמצים ניכרים לחדור לישראל ולא פעם גם הצליחו בכך. מפקדי גדודים כמו בני גנץ מהצנחנים, גדי איזנקוט מגולני, ושמואל אדיב מגבעתי, פיקדו אז על שורה של היתקלויות מטווחים קרובים על גדר המערכת (אדיב נהרג באחת מהן).

אלוף פיקוד הצפון דאז, יוסי פלד, הוביל קו לוחמני, שבמסגרתו ביצעו גדודים ויחידות מובחרות פשיטות מעבר לקו האדום, שסימן את גבול רצועת הביטחון עם מדינת לבנון הריבונית. מעבר לקו שלט חזבאללה, ולכן פעולות חוצות קו אדום הצריכו אישור של הדרג המדיני והצבאי הבכיר ביותר.

חלק גדול מהפעולות הללו הטיל פלד על סיירת גולני, עליה פיקדו אז אמיר מיטל וארז גרשטיין. בספרו "מלחמה ללא אות" (הוצאת משרד הביטחון, 2005) תיאר תא"ל (מיל.) משה "צ'יקו" תמיר, בעצמו מפקד סיירת גולני לשעבר, את אחת הפשיטות כדוגמה בולטת.

"קראנו להם תמיד מחבלים", השיב קפלינסקי. כשאויב נתפס כחבורת חובבנים עם מקלעים, ולא כאנשי גרילה מיומנים, ההתנהלות היא בהתאם, וכך גם כמות הנפגעים לכוחות צה"ל

במבצע, כתב, "פשט כוח של גולני, בפיקוד המח"ט גבי אשכנזי, על בסיס של החזבאללה שאותר בחווה חקלאית המכונה מזרעת אל־חמרא שברמת נבטיה. כוח הסיירת, בפיקודו של ארז, שהוביל את המבצע, התגנב עד שהגיע ממש מתחת לאפם של השומרים. אז פתח באש וחיסלם" (עמוד 29).

מיטל נהרג שנה אחר כך, כמג"ד בפשיטה על מפקדתו של אחמד ג'יבריל בנועיימה, וגרשטיין נהרג כמפקד יחידת הקישור ללבנון (יק"ל) ב־1999, כשהשיירה שבה נסע עלתה על מטען.

המבצע הבולט ביותר של התקופה היה מבצע "חוק וסדר", פשיטה שביצעה חטיבת הצנחנים, בפיקוד שאול מופז, במאי 1988 על בסיס החזבאללה בעיירה מיידון. כחמישים פעילי חזבאללה נהרגו שם. אבל דווקא הארגון היה זה שהפנים טוב יותר את הלקחים מהפעולה.

זרז נוסף, ציינו בסדרה, היתה המכה שספג הארגון שנה קודם לכן, כשהפלוגה המסייעת בגדוד 51 בגולני הדפה ביעילות את ההתקפה שיזם על מוצב שומריה, והרגה כשמונה־עשרה מפעיליו.

ממחבלים ללוחמי גרילה

מאז ועד לנסיגת צה"ל מלבנון – הארגון נמנע מלהקים בסיסי פעולה בכפרים לא מיושבים, והחל לפעול מלב האוכלוסייה האזרחית השיעית בדרום לבנון. בנוסף הארגון נמנע מהקמת מאחזי פעולה קדמיים גלויים, שיהוו מטרה לתקיפת צה"ל. במקום זה הארגון הפעיל חוליות זריזות, קטנות ומיומנות, שידעו לזהות את נקודות התורפה והחולשה של צה"ל, ולפגוע בו ביעילות בדיוק בהן. בעוד צה"ל הולך ושוקע באינתיפאדה הראשונה ביסס עצמו חזבאללה כארגון הבולט והחזק בדרום לבנון.

צה"ל מצדו יצא למבצעים כמו "תשובה מהירה" באפריל 1990, שמיצב את סיירת גבעתי כיחידה איכותית. כוח מהסיירת (ומגדוד שקד) בפיקוד מג"ד שקד, רס"ן אייל שליין, יוצא סיירת מטכ"ל שפיקד קודם לכן על הסיירת החטיבתית, נע בלילה והתמקם במארב במרחב שבין הכפרים משע'רה, עין אל־תינה והעיירה מיידון. בשתי הזדמנויות זיהה הכוח ופגע בחוליות פעילי חזבאללה והרג שישה מהם. לאחר מכן נסוג הכוח בהצלחה לקו המוצבים של צה"ל.

הארגון החל לפעול מלב האוכלוסייה האזרחית השיעית בדרום לבנון והפעיל חוליות זריזות, קטנות, מיומנות, שזיהו את נקודות התורפה והחולשה של צה"ל ופגעו בדיוק בהן ביעילות

אבל למרות הצלחות מבצעיות שכאלו, פעולת מיידון סימנה את השינוי בטיב האויב שמולו ניצבת ישראל, ולקח לצה"ל חמש שנים עד שהפנים אותו.

"צריך להרוג"

בראשית 1995 חל שינוי מהותי, עם מינויים של שני מפקדים בכירים, הרמטכ"ל אמנון ליפקין־שחק ואלוף פיקוד הצפון, עמירם לוין. "היה לי זמן להתכונן לפיקוד צפון ובניתי תכנית איך נלחמים בגרילה", סיפר לוין בסדרה.

הרמטכ"ל ליפקין־שחק הגדיר את שהות צה"ל ברצועת הביטחון כמלחמה, על כל המשתמע מזה, ולוין, מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר, הוביל בפיקוד הצפון קו התקפי שכלל פשיטות, מארבים ומבצעים מיוחדים. "צריך להרוג", אמר לוין.

במקביל הוקמו בית הספר ללוחמה נגד גרילה ויחידת אגוז, בפיקוד סא"ל ארז צוקרמן, יוצא שייטת 13, שהתמחתה בלחימה בלבנון. תא"ל (מיל.) משה "צ'יקו" תמיר, שהיה מפקדה השני של יחידת אגוז, אמר בסדרה שהצבא החל "להיכנס לתוך המאחזים של חזבאללה, למאהלים, לעמדות שלהם", ולפגוע בהם בשטחם. מאז ועד לנסיגה בשנת 2000 הרגו לוחמי אגוז עשרות מחבלים.

אבל לא רק יחידות מובחרות רשמו הצלחות מבצעיות. לוין שחרר חבל גם לגדודי חטיבות החי"ר וחלקם, כמו גדוד 890 של הצנחנים בפיקוד דרור וינברג, יוצא סיירת מטכ"ל שנהרג לימים כמח"ט חברון, פעלו גם מעבר לקו האדום.

שיאה של הגישה ההתקפית שהוביל לוין היה במבצע "ענבי זעם" באפריל 1996. כוחות מיוחדים הוחדרו לעומק לבנון, במטרה לפגוע בחוליות שיגור רקטות במגע ישיר והכוונת אש מדויקת. קצין ששירת אז בסיירת נח"ל, עליה פיקד חן ליבני, סיפר לי כי כוח מהסיירת הוחדר בחשאי לעומק השטח והכווין אש מדויקת, לעבר משגרי קטיושות, כשהוא ממוקם בעורפם של פעילי החזבאללה. היה זה, אמר, "קונצרט של אש שהסתיים ברגע".

אירוע כפר כנא, כפי ששיחזר בסדרה לראשונה שר הביטחון נפתלי בנט, שהיה אז מ"פ ביחידת מגלן, קטע את המבצע באיבו. גם כך, הרגו הכוחות כשבעים פעילי חזבאללה ופגעו ברבים נוספים.

ללוין לא היו אשליות שהחזבאללה ייעלם, אבל לתפיסתו הוא יהיה מוחלש וזניח בחשיבותו. לצערו, אמר, קשרו לו את הידיים ומנעו ממנו לנצח. נכון, תמיד יהיו גנרלים שיסבירו כי לו שומעים בקולם בזמן היו יכולים לנצח. זוהי הגרסה הצבאית לאמירה של מאמן הפוטבול האמריקני הנודע, וינס לומבארדי, לפיה "לא הפסדנו. המשחק נגמר לפני שהספקנו לנצח".

הרמטכ"ל ליפקין־שחק הגדיר את שהות צה"ל ברצועת הביטחון כמלחמה, על כל המשתמע, ולוין, מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר, הוביל בפיקוד הצפון קו התקפי שכלל פשיטות, מארבים ומבצעים. "צריך להרוג", אמר

במקרה של לוין קשה שלא לחשוב שיש בדברים משהו. הישגיו בפיקוד הצפון היו מרשימים. ממשלות ישראל, משמאל ומימין, בחרו שלא לתרגם אותם למדיניות כוללת

לחתוך הפסדים וללכת

בסדרה סיפר מפקד יק"ל לשעבר, תא"ל (מיל.) גיורא ענבר, על האירוע שהוריד לו את האסימון. במאי 1995, סיפר, הרג כוח מסיירת צנחנים, בפיקוד רס"ן יוסי בכר, שבעה לוחמי חזבאללה וחזר בשלום.

בתגובה ירה הארגון קטיושות על קריית שמונה. הישיבה בלבנון, אמר ענבר, שכמפקד סיירת גולני נחשב לאחד מקבלני הפשיטות היעילים של צה"ל בלבנון, "הפכה מנכס לנטל אדיר". כשנשאל האם חלק את התובנה שלו עם מפקדיו, הוא הודה שלא.

הוא לא היה היחיד שחשב כך. בראיון ל"כאן" סיפר אלוף (מיל.) יאיר גולן כי כשהיה מ"פ בצנחנים, ב־1986, לאחר היתקלות מוצלחת ברכס הרפיע, בה "הרגנו שני מחבלי אמל", ביקש ממנו ראש מטה פיקוד צפון, תא"ל עוזי לבצור, לכתוב לו מה צריך לדעתו לעשות עם אזור הביטחון. גולן הגיש לו מסמך בו המליץ "שנצא מאזור הביטחון, נשאיר שם את צד"ל אבל נוציא אותו מהמוצבים. שיחיה חזרה בכפרים".

עשור מאוחר יותר, סיפר גולן, כינס אלוף פיקוד הצפון, לוין, את המפקדים הבכירים בלבנון, ובהם הוא עצמו. בישיבה, אמר גולן (שפיקד אז על החטיבה המזרחית ביק"ל), "הסברנו להם שהביטחון מתפורר". בעצם, אמרו הקצינים ללוין, צריך לחתוך הפסדים וללכת. לוין, שהבין שלא יוכל לנהל את המערכה כפי שרצה, קיבל את דעתם וסיכם את הדיון "באופן הבא – צריך לצאת למבצע התקפי נגד חיזבאללה, להכות בו כדי שלא יגידו שברחנו ואז לצאת חזרה לגבול הבינלאומי".

הרמטכ"ל ליפקין־שחק איפשר ללוין להציג את משנתו לדרג המדיני, אבל שם נמנעו מלקבל החלטה ולמעשה השאירו את צה"ל בלבנון עוד כארבע שנים.

הישיבה בלבנון, אמר ענבר, שכמפקד סיירת גולני נחשב לאחד מקבלני הפשיטות היעילים של צה"ל בלבנון, "הפכה מנכס לנטל אדיר". כשנשאל האם חלק את התובנה עם מפקדיו, הודה שלא

בפועל, במשך רוב תקופת השהייה בלבנון לא בחן הדרג המדיני והצבאי הבכיר את כדאיותה של רצועת הביטחון ביחס למטרה שלשמה הוקמה. הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, טען בשעתו כי החזבאללה מתמקד בפגיעה בכוחות צה"ל וצד"ל ברצועת הביטחון ולא בניסיונות לחדור לישראל במטרה לבצע פיגועים בישובים. רק כשנכשל בכך, ירה על יישובי הצפון. הוא צדק, אבל התובנה הזו חמקה מעיני הקברניטים.

עד עתה לא ברור מדוע נמנעה ישראל לממש את הצעתו של הסנטור ג'ורג' אייקן, מימי מלחמת וייטנאם: "בואו נצא משם ונגיד שניצחנו" (גם לאייקן לא הקשיבו). ישראל נסוגה מלבנון לבסוף רק במאי 2000, לפני עשרים שנים, כתוצאה מהחלטתו האמיצה והחכמה של ראש הממשלה ושר הביטחון דאז, אהוד ברק.

מטכ"ל שעוצב בלבנון

המטה הכללי הנוכחי עוצב ונצרב בשירות בלבנון. האלופים אייל זמיר ותמיר היימן (שריון), מוטי ברוך, אהרון חליוה ואיתי וירוב (צנחנים), תמיר ידעי (גולני) ויואל סטריק (גבעתי), עשו שם את כל שירותם, מחיילים ועד למפקדי גדודים. הרצי הלוי ואמיר ברעם פיקדו שם על פלוגת הנ"ט של הצנחנים, ואמיר אבולעפיה פיקד על סיירת נח"ל.

הרמטכ"ל, אביב כוכבי, עשה את כל שירותו, מחייל בצנחנים ועד למח"ט – בלבנון. אחד המפקדים שהשפיעו עליו במיוחד היה תא"ל ארז גרשטיין, ובשל כך היה חשוב לו לשוחח, ערב יום הזיכרון, עם בנו של גרשטיין, המשרת כקצין בגדוד בגולני, על אביו.

הדור שלי לא לחם בלבנון. לנו, שהתגייסנו בשנות האלפיים, חיכה עימות אחר, קרוב בהרבה לבית. כחצי שנה לאחר הנסיגה פרצה האינתיפאדה השנייה, מלחמה קשה וסיזיפית שארכה כשש שנים וגבתה אלפי קורבנות ביהודה ושומרון ועזה.

הדור שלי לא לחם בלבנון. לנו חיכה עימות אחר, קרוב בהרבה לבית. כחצי שנה לאחר הנסיגה פרצה האינתיפאדה ה-2, מלחמה קשה וסיזיפית שארכה כשש שנים וגבתה אלפי קורבנות ביהודה ושומרון ועזה

כמעט שלוש שנים, בלי הפסקות, בילו חברי למחזור הגיוס בצנחנים בשטחים (לחלקנו, כמוני, היו קורסי הפיקוד וההדרכה בבסיס הטירונים, שאפשרו מרחב נשימה). כמעט כל לילה פשיטה, מעצר או היתקלות, כמעט כל יום מחסום וסיור, ובין לבין השגרה המתישה של שירות ביחידה לוחמת.

מהמלחמה שלנו זכורים בעיקר שני דברים: מבצע "חומת מגן" שהחזיר את היוזמה לידי צה"ל (ואותו החמצנו כי התגייסנו רק שבועיים קודם לכן), והנופלים. כאלו הן המלחמות מאז מלחמת לבנון הראשונה. ככל שהן מתארכות הן נשכחות. אבל את הנופלים לא שוכחים.

מהצפייה בסדרה עולים שורה של לקחים. ראשית, בדבר הצורך לזהות נכון את האויב ולהיערך מולו בהתאם, ושנית לחתור לקיצור המערכה, ככל שניתן. לקח נוסף נוגע לצורך לבדוק כל העת שהאסטרטגיה שנבחרה מובילה לכיוון הנכון, כי המציאות משתנה, ומה שהתאים בעבר לא בהכרח מתאים כעת.

ישראל עזבה את לבנון לפני שני עשורים (וחזרה למשך כחודש ב־2006), אך האויב מולו לחמה אז נשאר האויב העיקרי מולו היא נערכת ובונה את הכוח. חזבאללה, כפי שהוכיח בתקרית פריצת הגדר האחרונה בגבול הצפון, נותר יריב מתוחכם ומר. לא מן הנמנע שנפגוש בו שוב. אז יידרשו צה"ל ובראשו המטה הכללי לתרגם את לקחיהם משנות הלחימה בלבנון לתוצאה מוצלחת יותר.

גל פרל פינקל, מפעיל הבלוג "על הכוונת", בלוג מדיני-ביטחוני על חזון, אסטרטגיה ופרקטיקה. בין היתר עבד כאנליסט בחברת מחקרי שוק ומודיעין עסקי. בעבר שירת בצנחנים ועבד במשרד ראש הממשלה. בעל תואר שני בדיפלומטיה וביטחון מטעם אוניברסיטת תל אביב. במחקריו עוסק בצה"ל, מערך המילואים, דוקטרינות ואסטרטגיות צבאיות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,716 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 7 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

אפקט הקורונה מה יעשו מדריכי תיירות כשאין תיירים?

הסיורים שתוכננו ליולי ואוגוסט בוטלו ● "אין הזמנות לספטמבר עד דצמבר, ואין אפילו הזמנות לשנת 2021" ● "ואם אתה רק אומר את המילה 'מקדמה', אנשים נעלמים" ● מדריכי תיירות ישראלים, שהקדישו את הקריירה שלהם להצגת הארץ בפני אורחים מבחוץ, מנסים להסתגל למציאות החדשה

עוד 1,087 מילים

היפוך נטל ראיית הקיפוח

מה בין אבוחצירא, דרעי, אטיאס ובניזרי לבין גרוסמן, ניימן, גייזלר, הוכמן ודיניץ? ובכן, על הראשונים שמעתם וודאי בהרחבה ואילו על האחרונים סביר להניח שלא שמעתם – וזה מאוד מוזר כי אלה גם אלה הם אנשי ציבור שהואשמו בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים, ובכל המקרים התנהל נגד אנשי הציבור משפט.

מה בכל זאת ההבדל? ובכן – הראשונים האשימו את מערכת המשפט ואת מערכת אכיפת החוק ברדיפת המזרחים ובקיפוח על רקע עדתי ואילו האחרונים הואשמו, נשפטו ונענשו על ידי אותה מערכת ממש – מבלי שהוזכר כלל מוצאם וודאי לא הוזכרה טענה לקיפוח – הם היו סתם נאשמים שעברו על החוק.

מה בין אבוחצירא, דרעי, אטיאס ובניזרי לבין גרוסמן, ניימן, גייזלר, הוכמן ודיניץ? כולם אנשי ציבור שעמדו לדין פלילי. הראשונים האשימו את מערכת המשפט ברדיפה עדתית והאחרונים סתם נאשמו

מה עוד אפשר לומר על הקבוצה הראשונה זו של אבוחצירא, דרעי ושות'? ובכן כולם אנשים שדרכם צלחה, שהקריירה שלהם שיגשגה, כולם החזיקו במשרות נאות ובשכר נאה, כולם הגיעו ללב העשייה של החיים הציבוריים – לכנסת ולממשלה.

כלומר גם אם הם עצמם או בני משפחותיהם קופחו בשל מוצאם המזרחי, הרי שהם הצליחו יפה מאוד לדלג על משוכת הקיפוח ולהשלים את הפער שנגרם בעטיו – דרכם צלחה לא פחות משל אשכנזים שלא קופחו.

והנה, על אף הצלחתם הם שלפו את טענת הקיפוח עד כדי רדיפה על רקע מוצאם – ומתי נשלפה הטענה? האם כאשר דרעי היה לשר הצעיר ביותר בארץ? האם כאשר כלי התקשורת הפכו אותו לכוכב הבלתי מעורער של כל תוכנית ריאיונות וחיזרו אחריו במרץ? לא ולא, דרעי וחבריו שלפו את טענת הקיפוח רק כאשר הועלה נגדם חשד למעשים לא כשרים, מעשים העולים כדי מעשים פלילים.

הרשו לי לסטות לרגע מהנושא בו פתחתי ולספר לכם שהשבוע חגגה משפחה אחת בר מצווה לבנה, האירוע נחוג בבית המשפחה, במהלך החגיגה הושמעה מוסיקה רמה ונורו זיקוקי דינור – ושכנים שהוטרדו מהרעש טלפנו למשטרה.

מדובר בסיפור בנאלי להחריד, כל כך בנאלי שספק אם היה סיכוי שיגיע לחדשות. בכל מקרה אחר הוא היה נפתר בשוטרים המבקשים מהחוגגים להחליש את המוסיקה ולהשתדל לשמור על שקט. אבל בחגיגה הספציפית הזו השתתף זמר ידוע, כזה ששיריו מושמעים בכל תחנות הרדיו, כזה המופיע בפרסומות, כזה הממלא אולמות – ומרגע זה הפכה המסיבה לעניין לציבור והסיפור עשה דרכו למהדורות החדשות.

חרף הצלחתם הם שלפו את טענת הקיפוח והרדיפה העדתית. ומתי שלפו? האם כשדרעי היה לשר הצעיר בארץ? כשהפך לכוכב כל תכנית ריאיונות? לא ולא, היא נשלפה רק כשהועלה נגדם חשד למעשים לא כשרים

לא הייתי מטרידה אתכם בסיפור הזה, כי כאמור הוא בנאלי, אלא שאחד החוגגים שרואיין בנושא התלונה למשטרה אמר את הדברים הבאים, בציטוט חופשי: התלונה למשטרה נובעת מהעובדה שמדובר במוסיקה מזרחית עם קולולולו וטולולולו ועומר אדם, תאמינו לי שאילו התזמורת הפילהרמונית היתה מנגנת על הגג היו מדווחים על כך במדור תרבות ומשבחים את האירוע.

מה היא בעצם טענת הבחור? ובכן, הטענה שלו היא שבישראל יש קיפוח של מזרחים. הנה עובדה – היתה מסיבה עם מוסיקה מחרישת אוזניים והשכנים התלוננו במשטרה רק כי מדובר היה במוסיקה מזרחית.

מה המשותף לטענת הקיפוח של הפוליטיקאים המזרחים שהואשמו בפלילים (רובם ככולם אף הורשעו) ולטענת הקיפוח של האדון מהמסיבה? ובכן, שתי הטענות נשמעו כטענת הגנה בשעה שהיה חשד למעשים בלתי כשרים. וכשטענה לקיפוח נשמעת מצד מזרחים שאורח חייהם, המשרות שלהם וההצלחה שלהם אינם נתונים לויכוח, רק כאשר ההתנהגות שלהם היא נושא לביקורת פלילית או חברתית – זה אומר דרשני.

זה אומר שהטענה, על אף שהיא נשענת על יסוד מוצק – על הקיפוח ההיסטורי של מפא"י את בני עדות המזרח שאין אפשרות להתכחש לו ושתוצאותיו עדיין ניכרות בישראל של היום – איננה אמיתית, אלא היא יותר בגדר תרוץ להתנהגות.

ויותר מכך, יש מזרחים שמרשים לעצמם לעבור על החוק או להתנהג באופן החורג מהנורמה תוך ידיעה שהם ישתמשו בתרוץ הקיפוח. כי מרגע שנזרקת לאוויר טענת הקיפוח – טוען הטענה אינו צריך לעשות יותר דבר, הוא לא צריך להסביר, לא צריך להביא ראיות, לא צריך להוכיח. די בהשמעת הטענה כדי שחובת ההוכחה תעבור לצד השני. עליהם להוכיח שלא קיפחו, מה שנקרא בשפה משפטית – היפוך נטל הראיה. אם תרצו, ההיפך מעקרון המשפט האזרחי – "המוציא מחברו עליו הראיה".

מרגע שנזרקת לאוויר טענת הקיפוח – לא צריך יותר להסביר, להביא ראיות, להוכיח. די בהשמעת הטענה כדי שחובת ההוכחה (שלא קיפח) תעבור לצד השני, מה שנקרא בשפה משפטית – היפוך נטל הראיה

בכל הקשור לטענות הקיפוח מתקיים היפוך יוצרות לא רק בהסרת חובת ההוכחה מהטוען לקיפוח, אלא בכך שטענות גזעניות על רקע עדתי מהצד של מזרחים כלפי אשכנזים זוכות כמעט תמיד ליחס סלחני – כמעט כמו היחס לילד צעיר שלמד קללה ומשתמש בה מבלי להבין את משמעותה.

כך למשל מירי רגב יכולה לומר על משפחת בעלה האשכנזי "שאצלם אין ארוחת שישי ואין כלום", ואף אחד לא יעמיד אותה על כך שמדובר בטענה גזענית כלפי כל האשכנזים באשר הם.

באופן דומה בחורה צעירה ויפה, המשתתפת בתוכנית ריאליטי ושבמקרה היא גם מזרחית מעיירת פיתוח, יכולה לדבר בשפה משולחת רסן לחבריה לתוכנית, להטיח עלבונות באשכנזים באשר הם, לדבר בהכללות על אופיים הקר ואף אחד מחברי התוכנית לא מעמיד אותה על מקומה. האם אתם חושבים שאילו מישהו מהמשתתפים האחרים היה עולב בה בשל משהו הקשור בקשר הדוק למוצאה זה היה עובר בשלום? האם ההפקה היתה מעזה לשדר את זה? ברור שלא, שכן אם חלילה היו מעזים לשדר את זה כבר היתה תגובתה של מירי רגב משודרת מחוף אל חוף על האשכנזים והגזענים.

במדינה השתרש שיח הנובע מתערובת של קיפוח העבר – כאמור קיפוח אמיתי וקשה, ושל רגשות הנחיתות שהוא גרם אצל אלה שקופחו גם לאחר שני דורות ויותר, ושל רגשות האשמה של אשכנזים כלפי מזרחים הטוענים טענת קיפוח. כל עוד הוא מתקיים, אנחנו נראה מזרחים דוגמת מירי רגב ודוגמת המשתתפת בתוכנית ריאליטי המקללים, המחרפים והמשתלחים באשכנזים וזה ייחשב לעממיות מזרחית קלילה. מצד שני, נראה אשכנזים, המונעים מפחד שמא יאשימו אותם בהתנשאות ובגזענות, מקבלים על עצמם את נטל ההוכחה שלא קיפחו, ללא שאלה, ללא תהיה ומבלי להתמודד באופן ענייני עם השאלה האם המקרה בו נטענת טענת הקיפוח – מדובר אכן בטענה עניינית? האם זה המקום לטעון אותה? האם יש לכך הצדקה?

וכל זמן שהשיח הוא כזה שמזרחים מסוימים, שעל פניו הם ההיפך הגמור ממקופחים, מעלים טענות לקיפוח, טענות הנשמעות כמעט תמיד כאשר הם מסתבכים באופן זה או אחר עם החוק, וכאשר התנהגותם היא נושא לביקורת, וכשאף אחד לא מטיל עליהם להוכיח את טענתם אלא ההיפך מכך, הנטל עובר לצד שכנגד – אנחנו נמשיך לראות את התופעה. השד העדתי ימשיך להפציע. הוא ישמש להצדקת פעולות של מזרחים שמרשים לעצמם לעבור על החוק בידיעה שיוכלו להשתמש בטענת הקיפוח מבלי להוכיח אותה.

היפוך יוצרות נוסף מתקיים גם בכך שטענות גזעניות על רקע עדתי מצד מזרחים כלפי אשכנזים זוכות כמעט תמיד ליחס סלחני – כמעט כמו היחס לילד צעיר שלמד קללה ומשתמש בה מבלי להבין את משמעותה

ובשולי הדברים – עד לאן תתרחב טענת הקיפוח, עד לאילו מחוזות אפשר לשאת אותה ולהתייחס אליה ברצינות אם אפילו תלונה עניינית על הפרעה לשכנים גולשת למחוזות הקיפוח? והאם לאחר ארבעים שנות ממשלות ימין לא ניתן לומר על הטענה כי היא התיישנה, או למצער שנטל ההוכחה הוא על הממשלה להוכיח כי לא היא המקפחת?

רינה ענתי היא בעלת דוקטורט לביוכימיה מהטכניון ובעלת תואר במנהל עסקים ובמשפטים מהמרכז הבינתחומי. במשך שנתיים שימשה כעוזרת מחקר של כבוד נשיא בית המשפט העליון בדימוס הפרופ' אהרן ברק. התמחתה בבית המשפט השלום בתל אביב. במקור מחצור הגלילית, כעת גרה במרכז, נשואה ואמא לשני בנים

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,099 מילים

דוקטרינת הצדק האנושי של השופט נעם סולברג

מי שיהיה נשיא בית המשפט העליון בעוד כשמונה שנים, מאמין כי "צדק אבסולוטי שאינו מתפשר, עלול לרסק את החברה" וכי "הצדק האנושי מוגבל באילוצי המציאות החומרית ושלל צרכי גוף ונפש" ● גם במקרה של מנדלבליט וגם במקרה של נתניהו, סולברג פיתח את תזת "הרבב כיתרון" ● "אדם איננו מלאך", כתב לאחרונה, "ואנשי השירות הציבורי אינם יוצאי דופן" ● פרשנות

עוד 909 מילים

התיאום הביטחוני אמנם הופסק, אך הפלסטינים סיכלו פיגוע נגד כוחות צה"ל

ועדת השרים לענייני חקיקה תתכנס היום לראשונה ותדון בחוק הקורונה ● נתניהו ייפגש הערב עם ראשי רשויות ביהודה ושומרון התומכים בתוכנית טראמפ ● הממשלה צפויה לאשר היום בישיבתה השבועית את הקמת משרד הדיגיטל הלאומי, שבראשו יעמוד דודי אמסלם

09:53 עריכה

מנגנוני הביטחון הפלסטיניים סיכלו בימים האחרונים פיגוע שתוכנן נגד כוחות צה"ל באזור ג'נין, זאת אף על פי שהתיאום הביטחוני בין ישראל לפלסטינים הופסק.

09:31 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ייפגש הערב עם ראשי רשויות ביהודה ושומרון התומכים בתוכנית טראמפ, בהם ראש מועצת אפרת עודד רביבי.

09:20 עריכה

ועדת השרים לענייני חקיקה תתכנס היום, לראשונה מאז הושבעה הממשלה. הוועדה תדון בחוק הקורונה, שלאחר מכן יועבר להליך חקיקה בכנסת. אלפי הערות והתנגדויות הוגשו למשרד המשפטים בעניין חוק זה.

08:36 עריכה

ועדת הכספים תתכנס הבוקר להמשך הדיון בהצעת חוק מענק עידוד תעסוקה – זאת לאחר שהתקבל מיושב ראש הכנסת, יריב לוין, אישור מיוחד לכינוסה. האישור נדרש בשל מתכונת הפעילות המצומצמת של הכנסת, בניסיון לבלום את התפשטות הקורונה במשכן, לאחר שחבר הכנסת סמי אבו שחאדה חלה בנגיף.

08:11 עריכה

הממשלה צפויה לאשר היום בישיבתה השבועית את הקמת משרד הדיגיטל הלאומי, שבראשו יעמוד השר דודי אמסלם. האחריות ללשכת הקשר נתיב תופקד בידיו של זאב אלקין. הישיבה תתקיים בשעות 14:00-11:00.

• סדר יום לישיבת הממשלה השבועית

07:37 עריכה

מחר אמורה הייתה רכבת ישראל לשוב לפעילות, אולם בשל העלייה בהתפשטות הקורונה תיתכן דחייה נוספת במועד חזרתה. לפי המתווה המסתמן, יוגבל מספר הנוסעים ברכבת, ומי שירצו לעשות שימוש בשירותיה יידרשו לרכוש מראש כרטיס נסיעה.

07:24 עריכה

חמישה מוחים, שהשתתפו בהפגנה נגד הסיפוח שנערכה אמש בתל אביב, נעצרו על ידי המשטרה, כי, על פי החשד, הפרו את הסדר הציבורי. בעימותים שבין המשטרה והמפגינים הותקף צלם "הארץ" תומר אפלבאום על ידי שוטרים וחלק מציוד הצילום שלו נפגע. "ניסיתי לצלם את השוטרים, ואז הם החליטו לעצור אותי. אחד נתן לי אגרוף, אחד נתן לי ברכייה, ואחד דחף לי את הראש", סיפר.

מהמשטרה נמסר שהשוטרים סברו בטעות שאפלבאום הוא מפגין – ולא עיתונאי. עוד נמסר שהנושא ייבדק.

06:57 עריכה

חברי הכנסת איימן עודה, היבה יזבק, עאידה תומא סלימאן ומטאנס שחאדה – ארבעתם חברי הרשימה המשותפת – נכנסו לבידוד, לאחר שחקירה אפידמיולוגית שנערכה לחבר הכנסת סמי אבו שחאדה, שנדבק בקורונה, קבעה שעליהם לעשות כן. בנוסף גם שני מנהלי הסיעה נדרשו להיכנס לבידוד.

אמש נשא עודה דברים בהפגנה שנערכה בתל אביב נגד הסיפוח.

עוד 8 עדכונים

בשר תותחים - אוטיסטים וילדים

איאד אל חאלק נורה למוות בחדר אשפה במזרח ירושלים. נער אוטיסט עם "צרכים מיוחדים", ללא הגנה, ללא נשק, בלי שאיים על איש. הוא רק ברח מבהלה. ברח מהסכסוך אותו מעולם לא הכיר ולא הבין. שוטרי מג"ב ששמם לא פורסם דלקו אחריו. ירו בו בטענה שראו משהו חשוד בידיו. זה נגמר במותו.

איאד אל חאלק ז"ל הוא בשר התותחים.

לכאורה עולה השאלה המבצעית – מתי לוחצים על ההדק? מתי אדם נושא תפקיד ונשק לוחץ על ההדק והורג. זו לא שאלה פוליטית. לא כיבוש ולא אווירה. לא היסטוריה של דקירות ולא פיגועים ברקע. הרי איאד היה יכול להיות גם אוטיסט יהודי שנבהל וברח. אוטיסטים לא יודעים על זהותם הלאומית ועל המאבק הפלשתיני ישראלי.

אבל השאלה שתיחקר בוודאי היא רק שאלה ביורוקרטית, נהלית – האם שוטרי מג"ב הרגישו מאוימים. מאוימים עד כדי סכנה לחייהם? עד שאין ברירה אלא להפעיל נשק נגד המאיים? האם ירו על פי הנהלים, ההוראות, הפקודות…?

ככל שבוחנים את האירוע המזעזע של הריגת איאד, אי אפשר לא לראות את גודל האבסורד. שוטרים חמושים רודפים אחרי נער בורח, ובסופו של המרדף יורים בו למרות שאינו חמוש, ולמרות שלידו עומדת אישה שמזהירה אותם כי הוא אדם נכה. מה עובר בראשם? הצורך לצוד בכל מחיר את הנרדף? לחסל? להרוג? לממש את יכולתם להפעיל כוח? לבצע פקודות בכל מחיר? על מי הוא איים שם בחדר האשפה?

מה עובר בראשם? הצורך לצוד בכל מחיר את הנרדף? לחסל? להרוג? לממש את יכולתם להפעיל כוח? לבצע פקודות בכל מחיר? על מי הוא איים שם בחדר האשפה?

באותו שבוע מתה הילדה בת ה-4 רפיף קרעין, לאחר ששבועיים קודם נורתה במזרח ירושלים מכדור תועה שפגע בראשה. רפיף התגוררה בעיסאוויה, וכדור M16 שירה מישהו נושא M16 חדר בשקט לראשה. שבועיים על שולחן הניתוחים לא עזרו ומוחה לא הצליח לספוג את הכדור התועה השקט.

רפיף קרעין ז"ל היא בשר התותחים.

אוטיסטים וילדים. הם בשר התותחים של הסכסוך הפוליטי, המדיני, הצבאי. הם נשלחים יומיום אל מותם הוודאי בקרב אבוד מראש, חסר תכלית. שולחיהם אל המוות המיותר הזה יושבים ליד שולחן מקבלי ההחלטות. לעתים בשני הצדדים. אדישים ודואגים רק לעתידם הפוליטי. אולי ריבונות, אולי סיפוח, אולי אינתיפאדה, אולי מדינה. אולי מדינות העולם יתערבו, אולי ילחצו, אולי כלום לא ישתנה.

שוטרי מג"ב האנונימיים ואותו יורה ב-M16 שהרג את רפיף קרעין, הם התותחים. מובלים אל שדה הקרב ובידיהם הפגזים והקנים, ולהם ניתנות הוראות פתיחה באש. לכאורה זה נתון מעתה בידיהם, על מצפונם, על פי שיקול דעתם.

אולם הוראות הפתיחה באש שנועדו לשמור על רמתו המוסרית של הלוחם, לא עוזרות לאיאד ורפיף. בסופו של יום ב"שדה הקרב" בו הם חיים, מתנהל מצוד. כדורים עפים, והם למעשה רצים בין שריקת הקליעים, משחקים וחיים אל מול האש. כמו החיילים בגליפולי בקרבות מלחמת העולם הראשונה, היוצאים בהמוניהם מהתעלות ורצים בשורות חזיתיות ישר אל מול מקלעיהם של חיילי הצבא העותמאני, סופגים את הכדורים בלית ברירה, אך מבצעים את חובתם לקום ולהסתער. לפי פקודה.

בשר התותחים של המלחמה הם שוכני הרחובות וחדרי האשפה, גני הילדים, המוסדות לבעלי צרכים מיוחדים ומרחב המטווח והטווח בין קני הרובים. אנשים פשוטים. אלה חוטפים את מחיר פחדם של הקברניטים להפסיק את האש.

בשר התותחים הם שוכני הרחובות וחדרי האשפה, גני הילדים, המוסדות לבעלי צרכים מיוחדים ומרחב המטווח והטווח בין קני הרובים. אנשים פשוטים. אלה חוטפים את מחיר פחדם של הקברניטים להפסיק את האש

מולם עומדים מקבלי ההוראות. מבצעי ההוראות. הציידים על פי פקודה. מקבלי ההחלטות לא יפסיקו את הקרב. לא יקפלו את התותחים ולא יתיישבו לדבר ביניהם על גורלם של ה"לוחמים" בשני צידי החזית. אילו רצו להפסיק את המלחמה, בשר התותחים לא היה נאכל לאור השמש יומיום.

נסיך: בחיים עוד לא ראיתי כזה אוסף-עולב.

פלסטאף: פה-פה-פה, טובים מספיק להשתפד על כידון, בשר תותחים, בשר תותחים. הם ימלאו בור-אחים טוב כמו כל בן טובים. שה, בן אדם, בני תמותה, בני תמותה.

(ויליאם שייקספיר / הנרי הרביעי)

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון מנוחתו עדן (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 583 מילים

למקרה שפיספסת

עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

הדילמה של הקהילה היהודית בעיר הבוערת

הקהילה היהודית במיניאפוליס - שם החלו המהומות בארצות הברית, בעקבות הריגת ג'ורג' פלויד בידי שוטר - חצויה ● מצד אחד, חברי הקהילה נחושים להגיש עזרה לעיר הבוערת ● מצד שני, הם חוששים להפוך בעצמם למטרה

עוד 654 מילים

ח"כ ניצן הורוביץ: "הסיפוח הוא פשע מלחמה"

לפיד: "אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין" ● דיווח: נתניהו וגנץ הסכימו על הקמת פורום שרים מצומצם לעניינים מדיניים-בטחוניים רגישים ● ח"כ ג'בארין: "קורא לשר אוחנה להפסיק את המדיניות הגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית"

15:52 עריכה

מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, משה בר סימן טוב, מתריע בשיחות סגורות: "אנחנו בהתפרצות שהיקפה לא ידוע".

לחדשות 12 אמר: "אני לא חושב שצריך להיות גל שני בישראל אם נתנהל נכון, אבל אנחנו בעלייה בתחלואה והיא מובהקת, אמיתית ומוחשית וייקח זמן עד שנבין את מלוא היקפה".

15:54 עריכה

בעקבות הרצח המשולש היום בלוד, תקף ח"כ יוסף ג׳בארין (הרשימה המשותפת) בחריפות את חוסר האונים של המשטרה והממשלה: "הרצח המחריד בלוד שוב חושף את המחדל של רשויות אכיפת החוק בהתמודדות עם תופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. העבריינים מרגישים שיש להם יד חופשית לפעול, כל עוד קורבנותיהם הם ערבים. הגיע הזמן לסיים את 'האוטונומיה' של גורמי הפשיעה בחברה הערבית. אני קורא לשר לביטחון פנים אמיר אוחנה להפסיק את המדיניות השערורייתית והגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית".

15:58 עריכה

שר הכלכלה עמיר פרץ על מעגל האבטלה: "המבחן המשמעותי של הממשלה הינו ההיערכות לחגי תשרי שיכולים להפוך לימים נוראים עבור מאות אלפי אזרחים שא ישובו לעבודה. מצב שעלול לקבע תרבות של אבטלה שהיא מחלה מסוכנת כלכלית וחברתית. חייבים לאמץ את המודל הגרמני במשק הישראלי, דבר שיאפשר להחזיר עד כ-50%  מהמובטלים לעבודה".

16:02 עריכה

הערב ב-19:00 תתקיים הפגנה בכיכר רבין שבתל אביב נגד סיפוח יהודה ושומרון.

19:14 עריכה

ח"כ עאידה תומא-סלימאן נמצאת בבידוד ולכן לא תוכל להגיע להפגנה שמתוכננת הערב בכיכר רבין בתל אביב נגד תוכנית טראמפ: "יושבת בבידוד ומחכה לשידור ישיר מכיכר רבין לצפות באלפי היהודים והערבים אשר ינהרו להפגין נגד הכיבוש והסיפוח".

19:32 עריכה

כאלף בני אדם מפגינים כעת בכיכר רבין בתל אביב נגד כוונת הממשלה לספח את שטחי יו"ש, זאת לאחר שהמשטרה חזרה בה אמש מהאיסור לקיים את ההפגנה בטענה שהיא נוגדת את תקנות הקורונה.

19:46 עריכה

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הערב ב"פגוש את העיתונות" בערוץ 12 התייחס לפגישה שלו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אנחנו תמיד מתנהגים באופן מכבד. הפגישה שלנו עסקה רק בענייני ביטחון". 

לפיד התייחס לשבועות הראשונים של הממשלה: "אנחנו שלושה שבועות מאז שהממשלה הזאת הוקמה. ההחלטות היחידות שהם עשו זה להקים משרדים מיותרים עם שרים מיותרים, חוק נורבגי, עוד ג'ובים, עוד לשכות, עוד נהגים. זה הדבר היחיד שהם עשו".

"לכחול לבן אין שום יכולת לעצור שום דבר שהם הבטיחו שהם יעצרו. ההודעות שלהם רפויות. הם שם כדי להלבין את ההתקפה על מערכת המשפט. הם שם כי הם פחדו וכדי לייצר משרדים לכולם במצב של משבר חמור", הוסיף.

על תוכנית הסיפוח אמר: "הודעתי שאני תומך בה, אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין. אין מפות, האמריקאים עסוקים גם במהומות שלהם וגם בקורונה. רק לפני יומיים צה"ל התחיל להיערך. נתניהו כמו נתניהו הבין שהקורונה והשיח על הקריסה הכלכלית לא טוב לו – והבין שאם ידברו על הסיפוח מצבו יהיה טוב".

"זו לא ממשלת אחדות, לא תהיה רוטציה. הממשלה הזאת צריכה ללכת הביתה כי היא לא עוזרת לאזרחים ולעסקים הקטנים. והיא לא מוסרית. קורה פה משהו חמור".

20:18 עריכה

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה בהפגנה בכיכר רבין נגד תכנית הסיפוח כי אפשר לעצור את זה.

"ביחד ערבים ויהודים עוד נביא את השלום והדמוקרטיה", אמר בהקלטה ח"כ עודה מהבידוד לאחר שח"כ סמי אבו שחאדה ממפלגתו נדבק בקורונה. "יש פה קהל מגוון ולא תמיד נסכים על הכול אבל נסכים על העיקר. אם לא, נאבק ביחד להסכים לחוד".

20:18 עריכה

יו"ר מרצ, ח"כ ניצן הורוביץ בהפגנה נגד הסיפוח: "הסיפוח הוא פשע מלחמה. פשע נגד השלום, פשע נגד הדמוקרטיה, פשע שיעלה לנו בדם. תאוות כוח משיחית מכאן התלכדה עם חזיונות משיחיים משם, המתנחלים מצאו את האוונגליסטים, וההזיות האלה ממיטות עלינו אסון, על כולנו – יהודים וערבים".

20:48 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ החליטו להקים פורום מצומצם בו יתקיימו הדיונים המדיניים והבטחוניים הרגישים בנושאים כמו תוכנית הסיפוח או הגראין האיראני – כך דיווח ברק רביד בחדשות 13.

לדברי הבכירים עמם שוחח, הסיבה לכך היא העובדה שבפורום של 20 שרים לא ניתן לנהל דיון רגיש ולא כל שכן לקבל החלטות. ההערכה היא כי בפורום החדש יהיו שמונה שרים, עם חלוקה שווה בין שני הגושים בממשלה.

22:01 עריכה

ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) מההפגנה נגד הסיפוח: "אני כאן בשביל להגיד – לא נוותר. זה אפשרי. הגעתי הערב להפגנה נגד הסיפוח בשם כל חברות וחברי…ומיליון וחצי שהצביעו לגנץ שהבטיח אלטרנטיבה לנתניהו".

22:02 עריכה

ח"כ משה בוגי יעלון (יש עתיד-תלם): "ספין 'הסיפוח' גם נועד להסיט את תשומת הלב מחקיקה דרקונית שהופכת את ישראל מדמוקרטיה לדיקטטורה".

 

22:28 עריכה

ח"כ שלמה קרעי (ליכוד) על ההפגנה בכיכר רבין: "יש כאן גיס חמישי שמייחל המהומות בארה"ב יגיעו לכאן. לא מפתיע שרבים מהם נמצאים בהפגנה בתל אביב שנראית כמו הפגנה עזתית ולא של ישראל מודאגים".

22:33 עריכה

בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו על ההפגנה: "החברים של ימינה מפגינים נגד החלת הריבונות".

22:40 עריכה

ח"כ מיקי זוהר (ליכוד): "תמונה מההפגנה היום בתל אביב. דגלי פלסטין וקריאות נגד מדינת ישראל. כפי הנראה מדובר בחבורת אנשים מנותקים מהמציאות, מלאים בשאננות יתר שהביאה עלינו את אסון אוסלו וההתנתקות. בע״ה נמשיך לפעול למען ארץ ישראל וריבונותה בכל הכוח ובמלוא העוצמה".

22:47 עריכה

השר רפי פרץ: "כשהשמאל הצוני נמחק ומאבק את השפיות הוא מאבד את דגלי האויב. עצוב שזה מה שנהיה מהשמאל בישראל".

עוד 16 עדכונים

הקהילה היהודית במדינות בריה"מ לשעבר הכריזה על מבצע שאפתני: טאבלט לכל קשיש ● זאת, לאחר שמבוגרים רבים נותקו מהעולם החיצון בעקבות מגבלות הקורונה ● בינתיים גויסו תרומות לארבעה מכשירים בלבד, אך אחד מהם עומד לשנות את חייה של אירינה, החולמת לשוחח באמצעותו עם חברתה, שעלתה לארץ ● "היינו כמו אחיות, אבל אני לא יכולה לדבר איתה יותר, בגלל שיקר לי מדי להתקשר אליה"

עוד 941 מילים

פרויקט צילומים "זה יותר קשה מהפיגוע במגדלי התאומים"

הצלם ג'ונתן אלפיירי יצא למסע לתוככי בית לוויות יהודי בניו יורק, שם, למרבה הצער, הובילה הקורונה לפריחה בעבודה ● דומיניק קרלה, מנהל בית הלוויות גוטרמן, אומר שלא ראה מספר כזה של מתים ב-30 שנות הקריירה שלו – והוא מעולם לא רצה לראות ● תיעוד מיוחד

עוד 343 מילים ו-1 תגובות

בירושלים הסטטוס קוו מתערער ● בדמשק נערך קונצרט היסטורי ● בוושינגטון מאיימים על אסד ● במצרים סוחרים במסכות משומשות ● בלוב מכנים את ברק אובמה "עבד" ו"טיפש" ● ואיזה אירוע נורא קרה בעיראק ביוני 1941 ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 917 מילים

תיעוד מיוחד הסינים מראים לזרים את הדרך החוצה

בתי עסק ומקומות ציבוריים מגרשים אותי בזה אחר זה ● במקביל, הסינים מתקרבים לדת אחרי שנים של התרחקות כפויה, ומתחילים להבין שהנזק האמיתי והעמוק לכלכלה עוד לפניהם ● ואני מתחילה להתכונן לפרידה שלי משגנחאי ● הפרק הרביעי ביומנה של יפעת פרופר, המתעדת את עידן הקורונה בסין

עוד 3,460 מילים

שר האנרגיה יובל שטייניץ כינס השבוע את התקשורת כדי להציג את היעדים האנרגטיים של ישראל לעשור הקרוב ● היעד: 30% אנרגיות מתחדשות בישראל ב-2030 ● אפשר להיות חמוצים ולומר שזה לא מספיק, ואפשר להטיל ספק אם זה יתממש, אך עצם העובדה ששטייניץ מדבר על 2030 במדינה שהפכה את החלטורה וחוסר התכנון למקצוע, ראויה להערכה ● פרשנות

עוד 739 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
זַעַם

הזעם מורגש בכל פינה. גולמי, מופרז, רושף. רותח ועולה על גדותיו. רגש ראשוני, קדום, לא מעובד, לא מרוסן, לא מעודן. מעורר חרדה לא פחות משהוא מספק פורקן ● יכול להיות שהצלחנו לשטח את עקומת התפשטות הקורונה; ספק רב אם נצליח לחמוק מגלי הזעם שעוד יגאו בעקבותיה

עוד 1,065 מילים ו-1 תגובות

ישראלים ששוהים בארה"ב ללא ויזה חוששים לקבל סיוע בקורונה

מהגרים ישראלים בקליפורניה שאיבדו את עבודתם במשבר הקורונה, חוששים לבקש סיוע ממשלתי שעשוי לסכן את זכאותם לגרין קארד ● "אחרי שהחברה שבה אני עובד נסגרה לפרק זמן בלתי ידוע, רעדתי מפחד. אני דואג למצבי הפיננסי, דואג לבריאות, אבל בעיקר לכסף", מספר גיא, שחי בארה"ב עם משפחתו ● אך הוא מסרב לבקש עזרה

עוד 1,139 מילים

גנץ: "נשמור על חירות הפרט והדמוקרטיה גם בזמן חירום"

השר רפי פרץ: יש בתוכנית הסיפוח סעיפים שלא נוכל לקבל ● מנדלבליט: ישנה דחיפות לחוקק את חוק הקורונה, כי תקנות החירום יפקעו בקרוב ● נציבות שירות המדינה אישרה את מינוי פרופסור חזי לוי לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות ● ועד רשות שדות התעופה הפסיק את שביתת הפתע בנמל התעופה בן-גוריון, לאחר שנקבעה פגישה בעניינו בין שרת התחבורה רגב ושר האוצר כ"ץ

עוד 22 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה