ביום ראשון יאיר נתניהו הופיע בפאנל ערוץ 20 מול יורם שפטל. הוא התלונן שאינו מכיר בארץ אנדרטאות ורחובות על שמו של דודו יוני נתניהו ז"ל, אשר נהרג במבצע אנטבה, מלבד "סוג של חניה כזה חד סטרי של איזה מטר וחצי" בהרצליה.
"אין לצערי כמעט הנצחה באמת לאחד האנשים שהם הכי גיבורים בהיסטוריה של עם ישראל", קבע.
שפטל הנהן והסביר ש"הוא נושא את השם נתניהו ומכאן היחס הזה".
ביום ראשון יאיר נתניהו הופיע בערוץ 20 מול יורם שפטל והתלונן שאינו מכיר בארץ אנדרטאות ורחובות על שם דודו יוני נתניהו ז"ל, שנהרג במבצע אנטבה, מלבד "סוג של חניה כזה חד סטרי של איזה מטר וחצי" בהרצליה
יואב רבינוביץ התחיל שרשור טוויטר סוריאליסטי בצילום מסך של "גן יונתן נתניהו" ובו אנדרטה שהוקמה ב-1985 על ידי עיריית ירושלים, בתקופה בה אביו של יאיר היה שגריר ישראל באו"ם ונשוי לאשתו השנייה פלור קייטס.
בעקבותיו, החלו מגיבים להעלות בשטף אינספור צילומי מסך של הנצחה מקיפה בארץ ומעבר לקו הירוק.
רחובות בישובים: גבעת שמואל, בית שמש, לוד, רחובות, הרצליה, רמת השרון, קריית מוצקין, קריית מלאכי, נתיבות, אור יהודה, אשקלון, יהוד מונסון, פתח תקווה וקריית ארבע.
שכונות בישובים: עכו, אשדוד, עפולה ואופקים.
בתי ספר וגנים בישובים: ירושלים, נתניה, רעננה, קריית אונו, באר שבע, מבשרת ציון ואלקנה.
בית כנסת בנתניה.
גינה בקמפוס האוניברסיטה העברית בירושלים.
חורשת יוני של קק"ל.
פארק בבת ים.
גביע אליפות כדורסל לתיכונים.
שמו מונצח במחנה יונתן בצפון.
עוד אנדרטה בכניסה של גדוד 71 של חטיבה 188.
מחלף בכביש 2.
והיד נטוייה. למעשה, בחיפוש פשוט בגוגל אפשר למצוא עוד לא מעט מפעלי הנצחה בדף הוויקיפדיה של יוני נתניהו, שם מוקדש פרק להנצחתו, בדף ההנצחה שלו באתר לזכר חללי מלחמות ישראל, ועוד.
מגיב אחד אפילו כתב שיש על שמו ראש ממשלה.
כיצד ניתן להסביר את התהום בין תפיסת הקיפוח של יאיר נתניהו, ומציאות שבה אין לאף אחד מ-23,815 חללי צה"ל הנותרים ו-3,153 קרבנות פעולות האיבה אפילו פרומיל ממפעל ההנצחה המסחרר לו זכה יוני נתניהו?
כיצד ניתן להסביר את התהום בין תפיסת הקיפוח של יאיר נתניהו, והמציאות בה אין לאף אחד מ-23,815 חללי צה"ל הנותרים ו-3,153 קרבנות פעולות האיבה, אפילו פרומיל ממפעל ההנצחה המסחרר לו זכה יוני נתניהו?
התשובה מתחילה ב-1976 בהודעה של שמעון פרס, אז שר הבטחון, שהמבצע שעד אז כונה "כדור הרעם" יקרא "מבצע יונתן". זו היתה הפעם הראשונה שמבצע קיבל את שם אחד הנופלים בו. מסמכים מהתקופה מציעים שהיו "פניות" ו"בקשות" מאחורי ההחלטה החריגה.
בתקופה הסמוכה ולאורך השנים, משפחת נתניהו עסקו לא רק בהנצחה אלא בטיפוח מיתוס, כזה שמרומם את ה"גיבור" הנצחי למעמד נשגב מאדם בשר ודם, מטשטש עובדות היסטוריות, מייפה אותן, ומשלים את החסר עם חירות ספרותית. סיפור גדול מהחיים.
ד"ר מולי ברוג, חוקר זיכרון השואה והגבורה בחברה הישראלית (ודוד שלי) כתב במאמר לרגל 40 שנה למבצע אנטבה (29.06.16):
"ייחודה של פעילות הזיכרון שיזמה משפחת נתניהו בא לידי ביטוי במהירות הגדולה שבה הקימה מפעלי הנצחה ובהיקפם הנרחב, כמו גם במעורבות הדקדקנית שלה בכל אחד מהם — ספרים, סרטים, מכון מחקר, כנסים ואפילו מדליית זיכרון. להצלחתה עזרו כמה גורמים: קביעת שמה של פעולת החילוץ "מבצע יונתן"; התהודה העולמית הגדולה וההערצה הסוחפת שבהן זכה המבצע; הוצאת הספר "מכתבי יוני" (1977) בעריכת האחים בנימין ועידו; המהפך הפוליטי של שנת 1977 ובהמשך מיקומו של בנימין נתניהו כאחת הדמויות הציבוריות המשפיעות ביותר בישראל בעשרים השנים האחרונות. גורם אחרון זה איפשר למשפחה למצב את יום הזיכרון ליוני כמעין טקס ממלכתי".
אכן, יוני נתניהו הפך ל"חלל הלאומי", מצב שמאתגר את ההבטחה שמגולמת ביום הזכרון, קרי המחוייבות של החברה לזכור את החללים ללא תנאים, באופן שיוויני.
חזרה לתחושת הקיפוח של יאיר.
יאיר גדל במשפחה בה הסבא שלו, בן ציון נתניהו, עוד לפני גילוי המציבה, כבר טרח לעצב את השכול האישי שלו דרך עדשת הזכרון ההיסטורי הקולקטיבי, המיתולוגי.
אבא שלו עשה מהשכול האישי-מיתולוגי הזה מפעל מרצ'נדייזינג של הנצחה, והפך את האח שלו לגיבור אלמותי. לאל.
וכפי שמלכים רבים ראו את עצמם כצאצאים בני תמותה של אלים נצחיים, כך אפשר רק לשער, רואה את עצמו יאיר נתניהו.
התיאור שלו את דודו המנוח כ"אחד האנשים שהם הכי גיבורים בהיסטוריה של עם ישראל" נשמע כמו תיאור של סופרמן בפי ילד בגן. ועכשיו תארו לכם שאתם ילד בן 4 ודוד שלכם סופרמן. או זאוס. על אמת.
זה בלתי נתפס שבני התמותה הרגילים לא מתלהבים כראוי ממלוא תפארתכם!
לאורך השנים עסקה משפחת נתניהו לא רק בהנצחה, אלא בטיפוח מיתוס, שמרומם את ה"גיבור" הנצחי למעמד נשגב מאדם בשר ודם, מטשטש עובדות היסטוריות, מייפה אותן, ומשלים את החסר עם חירות ספרותית
בהגדה של פסח מסופר ה-מיתוס של העם היהודי, סיפור יציאת מצרים. למרות שכל מטרתה של ההגדה היא לעזור עם מצוות "והגדת לבניך", כלומר הנצחת הזכרון – הגיבור של הסיפור, משה, לא מוזכר אפילו פעם אחת. ועל פי המסורת היהודית, אנחנו לא יודעים איפה נקבר.
מחברי ההגדה לא רצו שגיבור המיתוס יהפוך לעיקר.
העיוורון המוחלט של יאיר נתניהו לכך שיוני נתניהו מונצח בישראל בכל פינה 24/7, בשילוב תחושת הקיפוח ונרטיב הרדיפה, היא הזדמנות עבורינו להתעורר מתרדמה בת 44 שנה. יוני נתניהו הוא חלל צה"ל, לא פחות ולא יותר. מגיע לו להזכר, אבל לא מגיע לו להזכר יותר מאף אחד אחר.
ניצן ויסברג, מרצה ויועצת למתודולוגיית חדשנות design thinking ופעילה חברתית בתחום החינוך. עבדה כפרופסור יועצת באוניברסיטת סטנפורד לפני שחזרה לארץ וגילתה שארצה שינתה את פניה. כיום היא חיה בהוד השרון עם אישה היקר וארבעת ילדיהם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
זה לא מבצע יונתן .בסדר. מבצע אנטבה. אבל זה גם לא כיכר רבין. אין סיבה לקרוא לכיכר מלכי ישראל על שם ראש ממשלה שיכור מושחת שהתמוטט בששת הימים מכל האלכוהול שלו רק בגלל שבמקרה מישהו ירה בו שם.
מסכימה לחלוטין, שאין להתייחס ליוני כחלל מועדף. הוא חלל שווה ערך לכל חללי צה"ל. ומאידך גם לא מוסכם עלי שיש מי שמשתמש במינוי "מבצע יונתן", כאשר המבצע הוא:"מבצע אנטבה". המבצע היה להצלת החטופים באנטבה, ויונתן היה אחד הלוחמים שהשתתפו במבצע בלבד. אין שום סיבה לקרוא למבצע על שמו.
ולגבי יאיר, חבל לי על המילים לתאר את האיש ההזוי הזה, הוא לקוי בנפשו ללא תקנה.
תחקיר המבצע שנאסר לפרסום שנים רבות חשף שיוני נתניהו כמעט ודפק את המבצע ,בזמן המבצע הוא היה בחופשת שחרור לאחר שמוטה גור שהיה הרמטכל הבהיר לו שדרכו בצבא הסתיימה,זאת עקב מרידה של חיילי הסיירת שמאסו בו.
אנחנו עדיין מתפלאים כאשר יאיר נתניהו או אביו מפליצים משהו שאיננו קשור למציאות, או ליתר דיוק קשור למציאות הדמיונית שמוחם הקודח מעלה.
הרושם שלי הוא שהתגובות של המדיה לשטויות של יאיר נתניהו הן הן שמעודדות אותו להמשיך בבחינת "לא חשוב מה כותבים עליך – העיקר שמדברים עליך".
ייתכן שהגיע הזמן להפסיק לפרסם את השטויות והנאצות שלו.
מאידך, חברה טובה שלי אמרה פעם שהמשותף לחכמים ולאוילים הוא שאת שניהם מצטטים. אז אולי אני נלחם בטחנות רוח.