טימותי סניידר בספרו הקצר והקולע "על הרודנות" מציין 20 תהליכים או סיטואציות שנוצרות בתוך מדינה ומהוות נורות אזהרה מהבהבות לקראת סכנה של התפוררות הדמוקרטיה ועליית משטר רודני ופוגעני. סניידר נותן המלצות כיצד לפעול במקרה שאנו מזהים את אותם שינויים במציאות המקיפה אותנו. להלן חלק מהנקודות הרלוונטיות לישראל, עם ציטוטים נבחרים בתוספת דוגמאות ישראליות.

הגנו על המוסדות

"מוסדות אינם מגינים על עצמם. הם אלו שמסייעים לחברה לשמור על יושר והגינות. אם לא נגן עליהם הם יפלו זה אחר זה".

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

היועץ המשפטי לממשלה, עיתונים עם כותבי דעות ותחקירנים, בית המשפט העליון, מבקר המדינה, הפרקליטות, הכנסת.

"הבעיה הגדולה ביותר היא שהמוסדות נשארים במקומם אך מנושלים מחיוניתם ומכוחם ונהפכים לעלה תאנה".

עלינו לצאת להפגין בשביל לשמור עליהם, לכתוב בכל הרשתות ולהשמיע קול רם כנגד פגיעה במוסדות אלו.

הזהרו מסמלים של שנאה

"הסמלים של היום מאפשרים את המציאות של המחר".

הלבשת כאפייה או כובע של קצין SS על ראשם של פוליטיקאים מייצרת מציאות של "בוגד" שדמו מותר. ציוצים אנטישמיים/אנטי שמאל של יאיר נתניהו הם דוגמא מצוינת לנסיון להבניית מציאות דרך סמלים. קמפיינים וסרטונים של עמותת "אם תרצו" שמציגים את השמאל הישראלי כ"בוגדים". כאשר כותבים סמולנים עם ס הכוונה היא לעיוות כלשהו ויצירת מצג המתאר את השמאלני כיצור מעוות אשר פוגע בסדר הטוב וה"נכון".

זכרו את האתיקה המקצועית

"רודנים זקוקים לעובדי מדינה צייתנים. קשה לחתור תחת מדינה הנתונה לשלטון חוק ללא עורכי דין. או לקיים משפטי ראווה בלי שופטים. כשמנהיגים פוליטיים מציגים דוגמא שלילית, גוברת המחוייבות המקצועית להליך הוגן".

משפטו של נתניהו מראה לנו עד כמה חשוב הליך הוגן ועד כמה חשוב שחוקרים במשטרה, פרקליטים ושופטים יהיו נאמנים ליושרתם המקצועית.

הזהרו מארגונים כמו-צבאיים

"כשאנשים חמושים ברובים שטענו תמיד שהם מתנגדים למערכת מתחילים ללבוש מדים ולצעוד עם לפידים ותמונות של מנהיג , הסוף קרב. כאשר הארגונים הכמו צבאיים התומכים במנהיג מתערבבים במשטרה ובצבא הסוף כבר כאן".

בישראל, כמויות של חיילים עם נשק שמסתובבים מחוץ לצבא יכולים בקלות להפוך לארגון, השאלה היא מי יארגן אותם ואיך. בשטחי יהודה ושומרון ישנם אלפי מתנחלים עם נשקים המהווים פצצת זמן כנגד הדמוקרטיה הישראלית. המחתרת היהודית בשנות ב-80 היתה אות אזהרה. נוער הגבעות ואנשי "תג מחיר" הם התחלה של ארגונים סמי צבאיים אנטי דמוקרטיים ואנטי מערכתיים.

התבלטו והובילו

"הכי קל ללכת בתלם. אולי מוזר לעשות או לומר משהו שונה אבל בלי אי הנוחות הזו, אין חרות. ברגע שתציבו דוגמא ישבר הכישוף של הססטוטס סקוו ואחרים יבואו אחריכם".

"ארבע אמהות" בשנות התשעים, שוברים שתיקה, מחאת החולצות השחורות כנגד השחיתות, ההפגנות השבועיות בכל הארץ כנגד השחיתות. אלו הן דוגמאות של מי שלא הולכים בתלם ומשפיעים, ובו זמנית מעצבנים מאד את השלטון ותומכיו.

האמינו באמת

 "לזנוח את העובדות פרושו לזנוח את החופש. אם שום דבר אינו אמת אי אפשר למתוח ביקורת על השלטון והכוח. אם שום דבר אינו אמת הכל זה מופע ראווה".

ולמי שיש הכי הרבה כסף משלם על המופע הכי גדול. חדשות ה"פייק" למיניהן יוצרות אי אמונה במציאות. "לא היה כלום כי אין כלום" היא אחת האמירות חסרות האמינות שנאמרו בשנים האחרונות על ידי מנהיג בישראל.

"חזרה אינסופית על מסר שמטרתה לייצר את הבדוי כמתקבל על הדעת ואת הנפשע כנחשק".

הצהרות סותרות כהורסות מציאות. אמונת שווא "רק אני מסוגל לפתור את זה", קשה לעקוב אחרי כמויות השקרים של נתניהו ואחרי ההתפארויות שלו עד כמה ישראל בימיו הגיעה להישגים חסרי תקדים, וזו בדיוק המטרה שלו. מרוב עצים לא לראות את היער.

חקרו

"תמכו בעיתונות חוקרת ורכשו מנוי לעיתונים. חלק גדול ממה שיש באינטרנט נמצא כדי לפגוע בנו".

המנהיג שאיננו אוהב את העיתונאים החוקרים ומנסה לפגוע בהם הוא רודן פוטנציאלי. בישראל, מתקיימים מסעי התעמולה נגד כל העיתונאים שמדברים נגד נתניהו וחוקרים את מעשיו. גיא פלג, אמנון אברמוביץ', רביב דרוקר הם שלוש דוגמאות לעיתונאים הנמצאים תחת מסע הסתה כנגדם. הסתה נגד עיתונאים חוקרים היא נורת אזהרה של רודנות בפוטנציה.

"מדוע שנגבש את דעותינו על יסוד אפס השקעה? אנחנו מקבלים לפי מה שאנחנו משלמים".

"ישראל היום" שמשמש כשופר תעמולה ללא כתבים ותחקירנים הוא דוגמא לעיתון שמייצר פייק ניוז ללא תחקירים אמיתיים תוך רצון לשרת את הכוח. לא להפיץ פייק ניוז בלי לבדוק רק בגלל שזה מתאים לדעות שלנו. גם אם אנחנו לא רואים מי קורא את הפייק זה לא אומר שהוא לא נפגע ומשהו מהשקר מחלחל לתוך מוחו. עלינו לבדוק תמיד מי עומד מאחורי אתרי אינטרנט או מאחורי מחקרים אקדמאיים כביכול.

עשו פוליטיקה בגופכם

"המשטר רוצה שהגוף שלכם ירבוץ בכיסא ושהרגשות שלכם יתפוגגו על המסך. צאו החוצה. הפגינו, הכירו אנשים חדשים וצעדו איתם".

בישראל, רמת ההשתתפות בהפגנות היא לא גבוהה במיוחד. עלינו לחנך את ילדינו לצאת ולהפגין ולהיות אקטיביים.

היו קשובים למילים מסוכנות

"היו דרוכים לשימוש במילים 'קיצוניות' ו'טרור'. היו ערניים למושגים 'חרום' ו'יוצא מן הכלל'. שימו לב לשימוש יתר בשפה 'פטריוטית'. קרל שמיט משפטן הנאצי אמר: "כדי להחריב את הכללים יש להתרכז ברעיון של 'יוצא מן הכלל'. מנהיג נאצי מערים על יריביו בכך שהוא משכנע את הציבור בכללותו שרגע ההווה הוא חריג, ואחר כך הופך את המצב החריג למצב חירום קבוע. בעקבות זאת מוותרים האזרחים על חירות אמיתית לטובת ביטחון מדומה".

הסכנה היא לוותר אל חירויות בלי לזכות ביותר ביטחון. כשרודן מדבר על "קיצונים" הוא מדבר על מי שאינו בזרם המרכזי שהרודן עצמו החליט מהו. בישראל המושג "שמאל קיצוני" נהפך כמושג שגור על פיהם של כל הפוליטיקאים מהמרכז והימין. מרצ, מפלגה סוציאל דמוקרטית וציונית בכל רמ"ח אבריה נחשבת בציבור כשמאל "קיצוני" הודות להסתה רבת שנים. כל מי שמבקר את הממשלה בישראל מוצמד לו התואר "קיצוני".

היו רגועים כאשר הבלתי-מתקבל על הדעת מגיע

"רודנות מודרנית היא ניצול הטרור או משבר חיצוני כמו מגיפה למשל. רודנים ינצלו ארועים כאלה כדי להעצים את כוחם. האסון הפתאומי מחייב הפסקת איזונים ובקרות, פירוק מפלגות אופוזיציה, השעיית חופש הביטוי והזכות למשפט הוגן וכן הלאה וכן הלאה. אל תלכו שולל".

בישראל יש מצב חירום תמידי משנת 1948 בדיוק בשביל להמשיך לשלוט על פי ראות השלטון. "אסור שהפחד והצער שאנו חשים באופן טבעי יאפשרו את הרס המוסריות שלנו..אומץ פירושו לזהות את ניצול הטרור ולהתנגד לו מייד". בחסות הקורונה אנו עדים לנסיונות מצד הממשלה בישראל לנצל את המצב בכדי לשנות מציאות: מעקבי שב"כ, סגירת בתי המשפט, ריסוק האופוזיציה, נסיונות לביטול סמכויות חקיקה של הכנסת, נסיונות לביטול עבודת הוועדות בכנסת. לשמחתנו רוב המהלכים נבלמו כרגע. אלו הן נורות אזהרה.

היו פטריוטים

הספר עטיפת הספר "על הרודנות" של טימותי סניידר

מה לא פטריוטי: ללעוג לאישה בקריית שמונה ששאלה למה אין בית חולים בקרית שמונה ולהגיד לה שהיא משעממת, להגיד שהערבים נוהרים בהמוניהם לקלפיות, לנסות לקחת כסף מהמדינה עבור חמגשיות שמפניות וארוחות שף, לתת למצרים צוללות בסתר, להחליט לקנות צוללות ושבן דוד שלך יגזור קופון, לבנות לעצמך מטוס בכמעט מיליארד שקל, לשלם שוחד לחברי כנסת בצורת תפקידי שרים ולהקים את הממשלה הכי יקרה והכי בזבזנית שהיתה בישראל במיוחד בימים של משבר כלכלי, להסית ציבור אחד בשני וללבות שנאה בחברה, לשלוח את הבן שלך עם מסרים אנטישמיים זדוניים ברשת, להעריץ דיקטטורים כמו פוטין או אורבאן, להעריץ נשיא אמריקאי – אחד המסוכנים שהיו אי פעם בהסטוריה, להיות החבר הכי טוב של האוונגליסטים בארה"ב שמייחלים למלחמת גוג ומגוג בישראל ולהרג כמעט מוחלט של כל היהודים פה, לתת לאלי הון אמריקאים להשפיע על הפוליטיקה בישראל, לשקר ללא הפסקה לטובת רווח אישי ובצע כסף.

נתניהו הוא לאומן "שמעודד אותנו להיות הכי גרועים שאנחנו יכולים, ואחר כך אומר לנו שאנחנו הכי טובים". הוא מדבר במושגים של כוח, ניצחון, תבוסה נקמה אבל "לרוב אדיש למציאות בשטח ועסוק רק בעצמו".

"פטריוט רוצה שהאומה תשתווה לאידיאלים שלה וזה דורש מאיתנו להיות הכי טובים שאנחנו יכולים, לפטריוט יש ערכים אוניברסאליים, אמות מידה שעל פיהן הוא שופט את האומה שלו והוא תמיד שואף לטובתה. ושואף שהיא תשתפר".

האם נתניהו הוא פטריוט? האם שרי הממשלה הם פטריוטיים?

היו אמיצים ככל שתוכלו

אם אף אחד מאיתנו לא יהיה מוכן למות בשביל החרות כולנו נמות תחת רודנות. הפגנות ועוד הפגנות, כתיבת מאמרים, פעילות בפייסבוק וברשת ובכל האתרים והבלוגים, להגן על האומנים האמיצים שמביעים מחאה כנגד עריצות השלטון. לא לשתוק ולא לפחד ולעזור אחד לשני כנגד עריצות השלטון והרס הדמוקרטיה בישראל.

יונתן אורון, בן 43, גר בכפר ורדים בגליל. נשוי ואב לשלושה. בשנים האחרונות עובד כמורה להסטוריה. בעל תואר ראשון במדע המדינה מהאונ' העברית ותואר שני במנהל ציבורי מאונ' תל אביב. כותב וכותב בזמנו הפנוי. לאחרונה כתב ספר פרוזה שמחפש עדיין בית לצאת לאור. אוהב להיות בים ומחכה נואשות שיפתחו השמים לטיסות לחו"ל. חושב שאנו בעיצומה של מלחמה על דמותה של מדינת ישראל בדורות הבאים.