טימותי סניידר בספרו הקצר והקולע "על הרודנות" מציין 20 תהליכים או סיטואציות שנוצרות בתוך מדינה ומהוות נורות אזהרה מהבהבות לקראת סכנה של התפוררות הדמוקרטיה ועליית משטר רודני ופוגעני. סניידר נותן המלצות כיצד לפעול במקרה שאנו מזהים את אותם שינויים במציאות המקיפה אותנו. להלן חלק מהנקודות הרלוונטיות לישראל, עם ציטוטים נבחרים בתוספת דוגמאות ישראליות.

הגנו על המוסדות

"מוסדות אינם מגינים על עצמם. הם אלו שמסייעים לחברה לשמור על יושר והגינות. אם לא נגן עליהם הם יפלו זה אחר זה".

היועץ המשפטי לממשלה, עיתונים עם כותבי דעות ותחקירנים, בית המשפט העליון, מבקר המדינה, הפרקליטות, הכנסת.

"הבעיה הגדולה ביותר היא שהמוסדות נשארים במקומם אך מנושלים מחיוניתם ומכוחם ונהפכים לעלה תאנה".

עלינו לצאת להפגין בשביל לשמור עליהם, לכתוב בכל הרשתות ולהשמיע קול רם כנגד פגיעה במוסדות אלו.

הזהרו מסמלים של שנאה

"הסמלים של היום מאפשרים את המציאות של המחר".

הלבשת כאפייה או כובע של קצין SS על ראשם של פוליטיקאים מייצרת מציאות של "בוגד" שדמו מותר. ציוצים אנטישמיים/אנטי שמאל של יאיר נתניהו הם דוגמא מצוינת לנסיון להבניית מציאות דרך סמלים. קמפיינים וסרטונים של עמותת "אם תרצו" שמציגים את השמאל הישראלי כ"בוגדים". כאשר כותבים סמולנים עם ס הכוונה היא לעיוות כלשהו ויצירת מצג המתאר את השמאלני כיצור מעוות אשר פוגע בסדר הטוב וה"נכון".

זכרו את האתיקה המקצועית

"רודנים זקוקים לעובדי מדינה צייתנים. קשה לחתור תחת מדינה הנתונה לשלטון חוק ללא עורכי דין. או לקיים משפטי ראווה בלי שופטים. כשמנהיגים פוליטיים מציגים דוגמא שלילית, גוברת המחוייבות המקצועית להליך הוגן".

משפטו של נתניהו מראה לנו עד כמה חשוב הליך הוגן ועד כמה חשוב שחוקרים במשטרה, פרקליטים ושופטים יהיו נאמנים ליושרתם המקצועית.

הזהרו מארגונים כמו-צבאיים

"כשאנשים חמושים ברובים שטענו תמיד שהם מתנגדים למערכת מתחילים ללבוש מדים ולצעוד עם לפידים ותמונות של מנהיג , הסוף קרב. כאשר הארגונים הכמו צבאיים התומכים במנהיג מתערבבים במשטרה ובצבא הסוף כבר כאן".

בישראל, כמויות של חיילים עם נשק שמסתובבים מחוץ לצבא יכולים בקלות להפוך לארגון, השאלה היא מי יארגן אותם ואיך. בשטחי יהודה ושומרון ישנם אלפי מתנחלים עם נשקים המהווים פצצת זמן כנגד הדמוקרטיה הישראלית. המחתרת היהודית בשנות ב-80 היתה אות אזהרה. נוער הגבעות ואנשי "תג מחיר" הם התחלה של ארגונים סמי צבאיים אנטי דמוקרטיים ואנטי מערכתיים.

התבלטו והובילו

"הכי קל ללכת בתלם. אולי מוזר לעשות או לומר משהו שונה אבל בלי אי הנוחות הזו, אין חרות. ברגע שתציבו דוגמא ישבר הכישוף של הססטוטס סקוו ואחרים יבואו אחריכם".

"ארבע אמהות" בשנות התשעים, שוברים שתיקה, מחאת החולצות השחורות כנגד השחיתות, ההפגנות השבועיות בכל הארץ כנגד השחיתות. אלו הן דוגמאות של מי שלא הולכים בתלם ומשפיעים, ובו זמנית מעצבנים מאד את השלטון ותומכיו.

האמינו באמת

 "לזנוח את העובדות פרושו לזנוח את החופש. אם שום דבר אינו אמת אי אפשר למתוח ביקורת על השלטון והכוח. אם שום דבר אינו אמת הכל זה מופע ראווה".

ולמי שיש הכי הרבה כסף משלם על המופע הכי גדול. חדשות ה"פייק" למיניהן יוצרות אי אמונה במציאות. "לא היה כלום כי אין כלום" היא אחת האמירות חסרות האמינות שנאמרו בשנים האחרונות על ידי מנהיג בישראל.

"חזרה אינסופית על מסר שמטרתה לייצר את הבדוי כמתקבל על הדעת ואת הנפשע כנחשק".

הצהרות סותרות כהורסות מציאות. אמונת שווא "רק אני מסוגל לפתור את זה", קשה לעקוב אחרי כמויות השקרים של נתניהו ואחרי ההתפארויות שלו עד כמה ישראל בימיו הגיעה להישגים חסרי תקדים, וזו בדיוק המטרה שלו. מרוב עצים לא לראות את היער.

חקרו

"תמכו בעיתונות חוקרת ורכשו מנוי לעיתונים. חלק גדול ממה שיש באינטרנט נמצא כדי לפגוע בנו".

המנהיג שאיננו אוהב את העיתונאים החוקרים ומנסה לפגוע בהם הוא רודן פוטנציאלי. בישראל, מתקיימים מסעי התעמולה נגד כל העיתונאים שמדברים נגד נתניהו וחוקרים את מעשיו. גיא פלג, אמנון אברמוביץ', רביב דרוקר הם שלוש דוגמאות לעיתונאים הנמצאים תחת מסע הסתה כנגדם. הסתה נגד עיתונאים חוקרים היא נורת אזהרה של רודנות בפוטנציה.

"מדוע שנגבש את דעותינו על יסוד אפס השקעה? אנחנו מקבלים לפי מה שאנחנו משלמים".

"ישראל היום" שמשמש כשופר תעמולה ללא כתבים ותחקירנים הוא דוגמא לעיתון שמייצר פייק ניוז ללא תחקירים אמיתיים תוך רצון לשרת את הכוח. לא להפיץ פייק ניוז בלי לבדוק רק בגלל שזה מתאים לדעות שלנו. גם אם אנחנו לא רואים מי קורא את הפייק זה לא אומר שהוא לא נפגע ומשהו מהשקר מחלחל לתוך מוחו. עלינו לבדוק תמיד מי עומד מאחורי אתרי אינטרנט או מאחורי מחקרים אקדמאיים כביכול.

עשו פוליטיקה בגופכם

"המשטר רוצה שהגוף שלכם ירבוץ בכיסא ושהרגשות שלכם יתפוגגו על המסך. צאו החוצה. הפגינו, הכירו אנשים חדשים וצעדו איתם".

בישראל, רמת ההשתתפות בהפגנות היא לא גבוהה במיוחד. עלינו לחנך את ילדינו לצאת ולהפגין ולהיות אקטיביים.

היו קשובים למילים מסוכנות

"היו דרוכים לשימוש במילים 'קיצוניות' ו'טרור'. היו ערניים למושגים 'חרום' ו'יוצא מן הכלל'. שימו לב לשימוש יתר בשפה 'פטריוטית'. קרל שמיט משפטן הנאצי אמר: "כדי להחריב את הכללים יש להתרכז ברעיון של 'יוצא מן הכלל'. מנהיג נאצי מערים על יריביו בכך שהוא משכנע את הציבור בכללותו שרגע ההווה הוא חריג, ואחר כך הופך את המצב החריג למצב חירום קבוע. בעקבות זאת מוותרים האזרחים על חירות אמיתית לטובת ביטחון מדומה".

הסכנה היא לוותר אל חירויות בלי לזכות ביותר ביטחון. כשרודן מדבר על "קיצונים" הוא מדבר על מי שאינו בזרם המרכזי שהרודן עצמו החליט מהו. בישראל המושג "שמאל קיצוני" נהפך כמושג שגור על פיהם של כל הפוליטיקאים מהמרכז והימין. מרצ, מפלגה סוציאל דמוקרטית וציונית בכל רמ"ח אבריה נחשבת בציבור כשמאל "קיצוני" הודות להסתה רבת שנים. כל מי שמבקר את הממשלה בישראל מוצמד לו התואר "קיצוני".

היו רגועים כאשר הבלתי-מתקבל על הדעת מגיע

"רודנות מודרנית היא ניצול הטרור או משבר חיצוני כמו מגיפה למשל. רודנים ינצלו ארועים כאלה כדי להעצים את כוחם. האסון הפתאומי מחייב הפסקת איזונים ובקרות, פירוק מפלגות אופוזיציה, השעיית חופש הביטוי והזכות למשפט הוגן וכן הלאה וכן הלאה. אל תלכו שולל".

בישראל יש מצב חירום תמידי משנת 1948 בדיוק בשביל להמשיך לשלוט על פי ראות השלטון. "אסור שהפחד והצער שאנו חשים באופן טבעי יאפשרו את הרס המוסריות שלנו..אומץ פירושו לזהות את ניצול הטרור ולהתנגד לו מייד". בחסות הקורונה אנו עדים לנסיונות מצד הממשלה בישראל לנצל את המצב בכדי לשנות מציאות: מעקבי שב"כ, סגירת בתי המשפט, ריסוק האופוזיציה, נסיונות לביטול סמכויות חקיקה של הכנסת, נסיונות לביטול עבודת הוועדות בכנסת. לשמחתנו רוב המהלכים נבלמו כרגע. אלו הן נורות אזהרה.

היו פטריוטים

הספר עטיפת הספר "על הרודנות" של טימותי סניידר

מה לא פטריוטי: ללעוג לאישה בקריית שמונה ששאלה למה אין בית חולים בקרית שמונה ולהגיד לה שהיא משעממת, להגיד שהערבים נוהרים בהמוניהם לקלפיות, לנסות לקחת כסף מהמדינה עבור חמגשיות שמפניות וארוחות שף, לתת למצרים צוללות בסתר, להחליט לקנות צוללות ושבן דוד שלך יגזור קופון, לבנות לעצמך מטוס בכמעט מיליארד שקל, לשלם שוחד לחברי כנסת בצורת תפקידי שרים ולהקים את הממשלה הכי יקרה והכי בזבזנית שהיתה בישראל במיוחד בימים של משבר כלכלי, להסית ציבור אחד בשני וללבות שנאה בחברה, לשלוח את הבן שלך עם מסרים אנטישמיים זדוניים ברשת, להעריץ דיקטטורים כמו פוטין או אורבאן, להעריץ נשיא אמריקאי – אחד המסוכנים שהיו אי פעם בהסטוריה, להיות החבר הכי טוב של האוונגליסטים בארה"ב שמייחלים למלחמת גוג ומגוג בישראל ולהרג כמעט מוחלט של כל היהודים פה, לתת לאלי הון אמריקאים להשפיע על הפוליטיקה בישראל, לשקר ללא הפסקה לטובת רווח אישי ובצע כסף.

נתניהו הוא לאומן "שמעודד אותנו להיות הכי גרועים שאנחנו יכולים, ואחר כך אומר לנו שאנחנו הכי טובים". הוא מדבר במושגים של כוח, ניצחון, תבוסה נקמה אבל "לרוב אדיש למציאות בשטח ועסוק רק בעצמו".

"פטריוט רוצה שהאומה תשתווה לאידיאלים שלה וזה דורש מאיתנו להיות הכי טובים שאנחנו יכולים, לפטריוט יש ערכים אוניברסאליים, אמות מידה שעל פיהן הוא שופט את האומה שלו והוא תמיד שואף לטובתה. ושואף שהיא תשתפר".

האם נתניהו הוא פטריוט? האם שרי הממשלה הם פטריוטיים?

היו אמיצים ככל שתוכלו

אם אף אחד מאיתנו לא יהיה מוכן למות בשביל החרות כולנו נמות תחת רודנות. הפגנות ועוד הפגנות, כתיבת מאמרים, פעילות בפייסבוק וברשת ובכל האתרים והבלוגים, להגן על האומנים האמיצים שמביעים מחאה כנגד עריצות השלטון. לא לשתוק ולא לפחד ולעזור אחד לשני כנגד עריצות השלטון והרס הדמוקרטיה בישראל.

יונתן אורון, בן 43, גר בכפר ורדים בגליל. נשוי ואב לשלושה. בשנים האחרונות עובד כמורה להסטוריה. בעל תואר ראשון במדע המדינה מהאונ' העברית ותואר שני במנהל ציבורי מאונ' תל אביב. כותב וכותב בזמנו הפנוי. לאחרונה כתב ספר פרוזה שמחפש עדיין בית לצאת לאור. אוהב להיות בים ומחכה נואשות שיפתחו השמים לטיסות לחו"ל. חושב שאנו בעיצומה של מלחמה על דמותה של מדינת ישראל בדורות הבאים.

כמה מילים בשבחה של גילה גמליאל השרה להגנת הסביבה. מאז הגיעה לתפקיד יש הרגשה שיש לסביבה קול מסביב לשולחן הממשלה, וזה בוודאי דבר מבורך. הצעת המחליטים שהיא מקדמת בימים אלו לזירוז המעבר לכלכלה דלת פחמן מהווה שיפור משמעותי מהצעות קודמות בנדון. בין הסעיפים הראויים לציון:

1. קיצוץ פליטות גזי חממה מישראל בלפחות 27% עד 2030, וב-85% עד 2050 יחסית לרמתן ב-2015.
2. אנרגיה מתחדשת תספק לפחות 40% מהחשמל ב-2030 ולפחות 95% ב-2050.

הצעתה של גמליאל באה על רקע החרפת משבר האקלים שמורגשת גם בישראל. במזרח התיכון הטמפרטורות עלו כבר במעלה וחצי בממוצע לאורך השנה, יחסית לרמתן לפני מאה שנה. כל התחזיות צופות שהמזרח התיכון ימשיך להתחמם בקצב שעולה על הממוצע העולמי.

הטמפרטורות הממוצעות לאורך השנים במזרח התיכון וכן הממוצע העולמי.נלקח מתוך פירסומים של cyprus Institute Climate and atmosphere research in the Eastern Mediterranean and Middle East region

יש המתנחמים בכך שירדו בשנה האחרונה גשמים לא מעטים, אך הנחמה הזאת נובעת מטעות בהבנה. באופן כללי ההתחממות גורמת לאידוי מוגבר מהאוקיינוסים. מה שעולה חייב לרדת, ולכן ביבשות בכללותן יורדים יותר גשמים. אך תהליך ההתחממות מקצר את החורף בישראל ולכן צפי הגשמים בה בהמשך עגום אם תהליך ההתחממות לא ייעצר, ומהר.

החרפת משבר האקלים שמורגשת גם בישראל. במזה"ת הטמפרטורות עלו כבר במעלה וחצי בממוצע לאורך השנה, יחסית לרמתן לפני מאה שנה. התחזיות צופות שהמזה"ת ימשיך להתחמם בקצב שעולה על הממוצע העולמי

לחזור לעניין הצעתה של גמליאל. ההצעה כוללת מספר סעיפים. ברצוני להתייחס בפרט כאן לנושא יעדים של אנרגיות מתחדשות ומדוע הן כה קריטיות.

בישראל נפלטים מדי שנה בשנה כשמונים מיליון טון גזי חממה, פחמן דו חמצן וגזי חממה נוספים, לפי הנתונים הרשמיים. בפועל המספר כנראה גבוה יותר, אך אין מידע מבוקר על היקף הפליטות מתשתיות הגז בפרט, ולכן הנתון של כ-80 מיליון טון נכון בערבון מוגבל.

ייצור חשמל אחראי במדינת ישראל לכמחצית מהפליטות, בסביבות 40 מיליון טון בשנה. לכן כל שאיפה לצמצם פליטות מישראל חייבת להתחיל מתחום החשמל.  אך המרכזיות של אופן ייצור החשמל חורגת ממחצית הפליטות.

שריפת דלקים פוסיליים לכלל השימושים כולל חשמל, תחבורה ותעשיה – היתה אחראית לכ-63 מיליון טון ב-2018 או כ-80% מסך הפליטות. היות שאנחנו יודעים איך להפסיק פליטות מייצור חשמל – מעבר לאנרגיות מתחדשות ואגירה בשילוב עם התייעלות אנרגטית, נפתחה האפשרות להפסיק כ-80% מהפליטות מישראל על ידי מעבר ייצור החשמל לאנרגיות מתחדשות ומעבר תחבורה ותעשיה לחשמל.

אך בכדי שכל זה יקרה אנחנו צריכים להעביר ייצור חשמל בישראל לאנרגיות מתחדשות ולאגירה. במידה מסוימת זה התחיל לקרות, עם ייצור של כ-8% מהחשמל בישראל מאנרגיות מתחדשות השנה. אך שאלת השאלות כאן היא קצב המעבר ואיך זה ישפיע על הפליטות בשנים הקרובות.

נכון להיום הממשלה קיבלה החלטה לפני כחודשיים אשר עיקרה הוא שעד שנת 2030, 30% מייצור החשמל יבוא מאנרגיות מתחדשות, בעיקר מאנרגיה סולארית עם מעט רוח. זה נשמע טוב עד שעושים את חשבון הפליטות.

בישראל הביקוש לחשמל עלה בממוצע ב-3.4% בחמש השנים האחרונות. המשמעות היא, שבהנחה סבירה שהביקוש ימשיך לגדול באותו קצב, ב-2030 הביקוש לחשמל יהיה גבוה בערך ב-40% יחסית לביקוש ב-2020, ויגיע לכ-105 טרה וואט בשנה. אם ייצור המתחדשות יספק 30% מהביקוש, ייצור חשמל מגז יספק כ-70% מסך הביקוש, או כ-73 טרה וואט בשנה, נתון  מעט גבוה יותר מהייצור מגז ופחם ביחד כיום, והפליטות בהתאם. תהיה ירידה חד פעמית בפליטות עקב מעבר מייצור חשמל מפחם לייצור מגז, אך בכל מקרה יעד המתחדשות לא יביא לירידה בפליטות.

נכון להיום הממשלה קיבלה החלטה לפני כחודשיים, שעיקרה הוא כי עד 2030, 30% מייצור החשמל יבוא מאנרגיות מתחדשות. בעיקר מאנרגיה סולארית עם מעט רוח. נשמע טוב עד שעושים את חשבון הפליטות

מעבר לכך, יש סבירות שהביקוש לחשמל אף יעלה בשנים הקרובות עקב עליית הטמפרטורות בקיץ, וכן מעבר אפשרי של תחבורה לחשמל. במקרה של עליית ביקוש של 4% בשנה, הביקוש לחשמל יגיע לאזור 111 טרה וואט בשנה, ופליטות גזי החממה יהיו בהתאם.

ניתן לראות זאת בצורה גרפית:

תרחישים פליטות – גידול ביקוש 3.4 בשנה

הקווים בגרף מיצגים פליטות ישירות צפויות עם גידול ביקוש של 3.4% בממוצע כל שנה. ניתן לראות שבשנים הקרובות צפויה ירידה בפליטות הישירות עקב החלפת ייצור בפחם עם ייצור בגז, אך, הצפי מעבר לכך תלוי במידה רבה בקצב המעבר למתחדשות. הקו העליון ממחיש את הצפי עם המתווה הנוכחי של משרד האנרגיה. העברה של כ-2% של סך הייצור כל שנה בכדי להגיע ל-30% בשנת 2030. במקרה הזה הפליטות יעלו בצורה מתונה מ-2025 עד 2035 לערך, ורק אז יתחילו לרדת. הקווים מתחת מבטאים מעבר מהיר יותר למתחדשות בקפיצות של חצי אחוז מסך הייצור כל שנה. לכן הקו העליון כאמור מבטא יעד מתחדשות 30% ב-2030, הקו השני מבטא יעד 35% מתחדשות ב-2030, הקו השלישי מלמעלה מבטא יעד מתחדשות 40% ב-2030 בהתאם להצעת המחליטים של המשרד להגנת הסביבה, ועוד שני קווים מלמטה מייצג יעד של 50% ב-2030 בהתאם להצעתה של מרכז השל לקיימות ואירגוני סביבה נוספים.

ניתן לראות בצורה דומה המשמעות של גידול ביקוש של 4% בממוצע בשנה:

תרחישים פליטות – גידול ביקוש 4 בשנה

במקרה זה הגידול בפליטות כמתווה משרד האנרגיה אף גבוה יותר. בכדי לקצץ פליטות מייצור חשמל במהירות יהיה צורך לאמץ יעדים אף שאפתניים יותר מזה של המשרד להגנת הסביבה.

אך יותר חשוב מהפליטות השנתיות זה סך הפליטות עד להפסקת הפליטות:

סך הכל פליטות גזי חממה צפויות-גידול ביקוש 3.4 אחוז בשנה- בתרחישים שונים

כפי שניתן לראות יש משמעות רבה לקצב ולתזמון המעבר למתחדשות. עם גידול ביקוש של 3.4% בשנה, סך הפליטות הישירות מייצור חשמל עד 2065 יגיעו לאזור 1.3 מיליארד טון. לעומת זאת, בהצעת המשרד להגנת הסביבה יגיעו לאזור 800 מיליון טון. קצת יותר מחצי ממתווה משרד האנרגיה. אם ניקח מתווה מרכז השל לקיימות ואירגוני סביבה נוספים הפליטות יסתכמו בערך ב-500 מיליון טון.

בישראל הביקוש לחשמל עלה בממוצע ב-3.4% בחמש השנים האחרונות. המשמעות היא, שבהנחה סבירה שהביקוש ימשיך לגדול באותו קצב, ב-2030 הביקוש לחשמל יהיה גבוה בערך ב-40% יחסית לביקוש ב-2020

יש עוד היבטים לנושאי פליטות ומתחדשות, אתייחס אליהם בהמשך, אך זו הסיבה המרכזית לכך שישראל צריכה לאמץ יעדים למתחדשות גבוהים באופן משמעותי מהמתוכנן כיום.

לסיום, כמה מילים על התמורות הפוליטיות. עד לבחירות האחרונות אירופה הצטיינה בגישה רצינית למשבר האקלים והציבה יעד של קיצוץ פליטות ב-50% עד 2030 יחסית לרמתן ב-1990. ארה"ב לעומת זאת זלזלה בכל הנושא כידוע. הבחירות העלו את הדמוקרטים לשלטון עם מחוייבות לקיצוץ מהיר בפליטות ולהפסיק אותן כליל עד 2050.

בנסיבות אלו ישראל לא תוכל להמשיך עם צעדים מינוריים בלבד בנושא פליטות.

אחת השאלות שעלו בהתכתבות מול האוצר זו שאלת המחיר. זו שאלה לגיטימית ואתייחס אליה כאן בקצרה.

העלות בפועל של חשמל מאנרגיה מתחדשת משתנה בהתחשב במספר גורמים. בתנאים טובים, וכפי שבא לידי ביטוי במכרז האחרון של רשות החשמל, העלות  של חשמל מאנרגיה סולארית עם קיבולת אגירה היא כ-18 אג' לקווט"ש, נמוך בהרבה מעלות חשמל מגז, שעולה בסביבות 30 אג' לקווט"ש, כולל עלויות הקמה ותפעול התחנות. אך בהתקנות קטנות על גגות העלויות גבוהות יותר. לכן העלות בפועל של סולארי תלוי במידה רבה בתמהיל המקורות. ויש לקחת בחשבון גם את עלויות הולכה בכל התחשיבים האלו.

לאחרונה רשות החשמל חישבה בעצמה את המשמעות מבחינת עלות החשמל בהעלאת יעד מתחדשות ב-2030 מ-17% ל-30%. הרשות הגיעה למסקנה שאין בהעלאת היעד עלות משמעותית. מה שמתבקש זה שהרשות תחשב בעצמה את המשמעות הכספית של העלאת היעד ב-2030 לאחוזים גבוהים יותר. הרשות או האוצר לא יכולים לטעון שיש לכך עלות גבוהה כל עוד הם נמנעים מלחשב את העלות בתמהילים או מודלים שונים.

במקור מאנגליה, יעקב גלאוזיוס עוסק בנושא סביבה בשנה האחרונה

במדינה דמוקרטית מותר למשטרה לזמן לחקירה משתי סיבות:

1. זימונו של עד לצורך מסירת עדות במסגרת חקירה רגילה (חקירה פתוחה). חובתו של אזרח להתייצב למסירת עדותו ולמסור את האמת. זכותו לשתוק רק אם הוא נשאל שאלה שהתשובה עליה עלולה להפלילו בעבירה.

2. או זימון חשוד לצורך גביית הודעתו לאחר שהוזהר באיזו עבירה הוא חשוד, לאחר שהוענקה לו האפשרות להתייעץ עם עורך דין בטרם חקירה, לאחר שהובהרה לו זכותו לשתוק ולא לענות לשאלות, וכן לאחר שהובהר לו כי שתיקה כזו עלולה לחזק את החשד נגדו.

אלו 2 הסיבות האפשריות לצורך זימון למשטרה. זימון עד או זימון חשוד. נקודה.

בשבוע שעבר נקרא יונתן מאיר הצעיר מת"א לירושלים, מטעם חוקר במשטרת מרחב מוריה, שדרש ממנו להתייצב באותו היום. לא נמסר לו מדוע.

יונתן שומר החוק ציית ונסע במהירות מת"א לירושלים, תוך שהוא מתייעץ עמי בטרם הגעתו לתחנת המשטרה.

בשבוע שעבר נקרא יונתן מאיר הצעיר מת"א לירושלים, מטעם חוקר במשטרת מרחב מוריה, שדרש ממנו להתייצב באותו היום. לא נמסר לו מדוע. יונתן שומר החוק ציית ונסע במהירות לירושלים, תוך שהוא מתייעץ עמי

הוא חשש שמא ייחקר כחשוד, אף שלא ביצע שום עבירה פלילית אלא רק השתתף במספר תהלוכות מגשר המיתרים בירושלים למתחם בלפור מול מעון ראש הממשלה.

הזימון לחקירה של יונתן מאיר

הוא הגיע לתחנת המשטרה לאחר ששוחח עמי.

למרבה התדהמה, הוא לא נחקר כחשוד בביצוע עבירה וגם לא נחקר כעד לביצוע עבירה מטעם חשוד אחר.

יונתן לא נחקר כחשוד ולא נחקר כעד. הוא פשוט זומן לחקירת הפחדה. שימו לב לזה: החוקר אמר לו שהוא דומיננטי מאד בתהלוכות.

יונתן ההמום אמר לו שכאשר שירת בשטחים (לצערו), כך נהג הצבא כדי לדכא הפגנות לא אלימות של פלסטינים: נעצרו מפגינים דומיננטיים ובולטים שלא עברו שום עבירה ולא נקטו בשום אלימות, אבל עצם מעצרם וחקירתם נועדו להרתיע אותם מארגון הפגנות או מהתמקמות דומיננטית בלב תהלוכות.

חקירת ההפחדה המדהימה והמופרכת הזו אינה מקרה יחיד. הגיעו אליי מקרים נוספים.

זה חמור בצורה מופלגת:

דרישת חוקר משטרה מאזרח חף מכל חשד שלא עשה דבר פלילי, לנסוע בבהילות באמצע היום מת"א לתחנת משטרה בירושלים כדי להיחקר, לא לצורך מסירת עדות ולא לצורך גביית הודעת חשוד מטעמו, אלא סתם כדי לנסות להרתיעו מלממש את זכותו הדמוקרטית והאזרחית להפגין נגד השלטון ואף להיות דומיננטי בהפגנות ולקרוא קריאות באמצעות המגפון, היא ביטוי לריקבון אנטי-דמוקרטי עמוק.

אוציא כמובן מכתב דרישה חד משמעי לקטוע מידית את הפרקטיקה המטורפת הזו ולמצות את הדין המשמעתי עם מי שאחראים לזימונו של יונתן לחקירת סרק מפחידה.

המכתב יישלח למפקד משטרת מחוז ירושלים הנכנס, ליועצת המשפטית של משטרת ישראל ולמפכ"ל המשטרה החדש. במקביל אמליץ ליונתן גם להגיש תביעת פיצויים נגד משטרת ישראל.

יונתן ההמום אמר לחוקר, שכששירת בשטחים (לצערו), כך נהג הצבא לדיכוי הפגנות לא אלימות של פלסטינים: נעצרו ונחקרו מפגינים דומיננטיים ובולטים שלא עברו שום עבירה ולא נקטו בשום אלימות, לצרכי הרתעה

אבל מכתבי דרישה ותביעות פיצויים אינם מספיקים. חייבת לקום זעקה גדולה.

כפי שציין ההיסטוריון הדגול פרופסור שאול פרידלנדר שחקר את גרמניה הנאצית והתמחה בהיסטוריה של השואה: דמוקרטיות אינן קורסות פתאום ודיקטטורות אינן מופיעות לפתע בעקבות חציית קו אדום אחד ויחיד.

מדובר בתהליך הדרגתי של חציית קו ורוד ועוד קו ורוד ועוד קו ורוד. ולפתע: הקו האדום נחצה.

אפעל משפטית. אבל כולנו חייבים לפעול ציבורית. זו חרפה מסוכנת. זו חרפה מסוכנת מאד.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.