"לאחרונה הבנו שבמאמץ קטן נוכל לאפשר לנשים נפגעות אלימות לפנות לקבלת עזרה בצורה דיסקרטית". כך מספר לי דוד פפו, יו"ר הסתדרות הרוקחים, הגוף שמאגד את בתי המרקחת הפרטיים, לא כולל רשתות הפארם.
לא מדובר ברעיון מקורי. פפו שמע על היוזמה החדשה הזו דרך מכר שמפעיל בספרד בית מרקחת, והיא נראתה לו יעילה וקלה ליישום. בספרד, כל מי שמגיעה לבית המרקחת ואומרת לרוקח את מילת הקוד "מסיכה 19", מאותתת על מצוקתה, ובתגובה ממלא הרוקח טופס מיוחד, ומעביר אותו לרשויות.
"כאשר אישה ניגשת למשטרה, מבחינת הבעל היא שברה את הכלים, אז היא מפחדת. אבל בית המרקחת הרבה יותר נגיש וטרום-משברי", מסביר פפו. "אנו נחשפים שם לנשים שסובלות מאלימות פיזית, וגם לנשים שסובלות מאלימות כלכלית, ומגיעות לבית המרקחת ללא כרטיס אשראי ועם סכום מדויק לתרופה".
הרעיון נולד בעקבות משבר הקורונה: בספרד דיווחו מוקדי החירום על עלייה חדה של 47% במספר הפניות של נשים במצוקה באפריל, בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה, ועל זינוק של 70% במספר הפניות של נשים לשירותי תמיכה באמצעות מיילים ורשתות חברתיות. 18 נשים ספרדיות נרצחו על ידי בני זוגן או בני זוג לשעבר מתחילת השנה, שתיים מהן נרצחו במהלך הסגר הקורונה.
"כאשר אישה ניגשת למשטרה, מבחינת הבעל היא שברה את הכלים, אז היא מפחדת. אבל בית המרקחת הרבה יותר נגיש וטרום-משברי. אנו נחשפים שם לנשים שסובלות מאלימות פיזית, וגם לנשים שסובלות מאלימות כלכלית"
היוזמה כבר אומצה גם על ידי צרפת, ולאחר שמספר הפניות לקבלת סיוע עלה בשתי המדינות, גם הולנד הכניסה לשימוש בבתי המרקחת את מילות הקוד "מסכה 19". בצרפת לא הסתפקו באימוץ היוזמה הספרדית, ואף פתחו עמדות ייעוץ ייעודיות לנשים בחנויות מזון, כדי לאפשר להן לפנות לעזרה בכל יציאה מהבית, וזאת לאחר שהוקצתה לכך תוספת תקציבית של מיליון יורו.
דוד פפואבל בישראל, אומר לי פפו בתסכול, דברים מתנהלים אחרת. לדבריו, "היישום אמור היה להיות מאוד פשוט: לחפוף את הרוקחים, לחלק להם טפסים, לתלות עלון בבית מרקחת, ולפרסם זאת ברשתות החברתיות.
"ניסיתי להשיג את שיתוף הפעולה של הרשויות, הרמתי טלפונים, אבל אחרי כמה ימים של פינג פונג, הבנתי שאין היענות מהצד השני, אולי משום שהמערכות היו עמוסות. אבל לדעתי זה חבל, כי מדובר בעוד נתיב שבו נפגעות אלימות יכולות לקבל עזרה. גם אם נוכל לעזור לאישה אחת בלבד, זה שווה את המאמץ".
מבדיקת זמן ישראל עולה, כי היוזמה הגיעה לפתחו של משרד הרווחה, הועברה למשרד הבריאות שאחראי על בתי המרקחת בישראל, ושם נעצרה.
ממשרד הבריאות נמסר לנו בתגובה, כי "להצעה כמה מגבלות, כמו העומס בבתי המרקחת, ההמתנה הארוכה בתור והשימוש באמצעי מיגון על ידי הרוקח. לכן התכנית לא יצאה לפועל. עלה גם חשש שברגע שהנושא יפורסם, ימנעו חלק מהגברים מנשים את האפשרות להגיע לבית מרקחת". עם זאת, במשרד מצפים מרוקח שנתקל במקרה של אלימות במסגרת עבודתו, לדווח על כך מיד למשטרה.
"להצעה כמה מגבלות, כמו העומס בבתי המרקחת, ההמתנה הארוכה בתור והשימוש באמצעי מיגון על ידי הרוקח. עלה גם חשש שברגע שהנושא יפורסם, ימנעו חלק מהגברים מנשים את האפשרות להגיע לבית מרקחת"
"אני חושב שהמוקש העיקרי של היוזמה הוא שפרסום המהלך עלול לגרום לגברים למנוע מנשים להגיע לבתי מרקחת", אומר חגי מויאל, מפקח ארצי של תחום האלימות במשפחה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. "אימוץ היוזמה מחייב גם הכשרה של רוקחים, ולא היה זמן להיערך לכך בעת הקורונה".
אבל כל המומחים ואנשי המקצוע בתחום מדברים על כך שרוב נפגעות ונפגעי האלימות הביתית אפילו לא פונים לבקשת עזרה. אולי זה היה יכול לסייע בכך.
מויאל: "זה נכון שהיקף המטופלים שלנו לא משקף את מלוא התופעה, ואנחנו כן עושים פעולות על מנת להגיע לאוכלוסיית היעד של הנפגעים, וכחלק מכך שוקלים מהלך של שיתוף פעולה עם רשתות קמעונאיות, כדי להגיע לנשים בשטח. אבל עיקר העבודה היא להעלות את מודעות הציבור לאלימות במשפחה. הציבור נחשף בתקשורת רק לאלימות הקשה ולרצח, אבל התופעה רחבה הרבה יותר. יש אלימות פסיכולוגית, כלכלית ומינית כלפי נשים, והציבור אינו מודע אליה".
מה אתה מצפה מהציבור?
"נשים נפגעות אלימות מבקשות לקבל עזרה רק אחרי שנים של סבל, ורק כשיש הסלמה באלימות כלפיהן, או כשהילדים הם אלה שהופכים לנפגעים העיקריים. כאשר מדובר בפגיעות שאינן פיזיות, כמו למשל השפלה, מעקב, או הגבלת הקשרים החברתיים, נשים סוחבות את זה, ורק אחרי שיש אירוע מסכן חיים, מתחיל לרדת האסימון. לכן צריך לעלות את המודעות הציבורית לתופעה.
"אני מצפה מהתקשורת לעסוק בסוגיות של אלימות על כל גווניה ולא רק ברצח נשים. אני קורא לשכנים ולקרובים של משפחות שיש בהן אלימות לדווח על המקרים לרווחה, להתייעץ עם אנשי מקצוע ולשאול כיצד ניתן לסייע למשפחה. לפעמים הפתרון הוא כן לפנות לאישה וכן להמליץ לה לקבל עזרה. בכל מקרה כדאי שהמשפחות יגיעו למרכז לטיפול באלימות, לפני שהמצב מידרדר עוד יותר".
לדברי מויאל, גם הקמפיין הוויראלי שעלה לרשתות בתקופת הסגר הקורונה, וקרא לנשים לפנות לעזרה ("אם את נמצאת בבידוד וסובלת מאלימות תשלחי לי הודעה אישית בפרטי בה את שואלת אותי אם אני מוכרת איפור ותצרפי גם מספר טלפון"), עלול לגרום ליותר נזק מאשר תועלת.
"אני רוצה להצביע על הבעייתיות של יוזמות פרטיות שיכולות להיות מסוכנות", הוא אומר. "כל עצה במקרה הזה יכולה להיות מסוכנת לאישה. כך למשל, אנו רואים בבדיקת מקרי הרצח של נשים על ידי בני זוגן לאורך שנים, שהודעה על פרידה או רצון להיפרד, מעלה את המסוכנות של הגבר בצורה משמעותית.
"כל עצה במקרה הזה יכולה להיות מסוכנת לאישה. כך למשל, אנו רואים בבדיקת מקרי הרצח של נשים על ידי בני זוגן לאורך שנים, שהודעה על פרידה או רצון להיפרד, מעלה את המסוכנות של הגבר בצורה משמעותית"
"אם האישה פונה לגורם שאינו מקצועי ומספרת שבעלה אלים, אדם מן היישוב יכול פשוט להגיד לה – אז תעזבי אותו, וזו בדיוק העצה הלא נכונה, כי זה עלול לסכן אותה. חשוב שהאישה תקבל ייעוץ וליווי בהתמודדות עם האלימות במשפחה. לרוב, מדובר בתהליך ולא בפעולה חד צדדית כזו או אחרת".
ועדיין, יש לרשויות תדמית של גופים שיכולים לפרק את המשפחה ולהוציא את הילדים מהבית. יוזמות כאלה אמורות לעזור לנשים להתגבר על המחסום.
"זה נכון שיש אולי מחסום כזה, אבל המסר שאנחנו חייבים להעביר לציבור הוא שהמרכזים לטיפול באלימות במשפחה הם היחידים בארץ שמוסמכים לעשות את זה. אי אפשר להשיג באופן פרטי איש מקצוע כזה בישראל.
"אף פסיכולוג בארץ לא מוסמך לטפל באלימות במשפחה, אלא אם כן הוא עבר הכשרה מיוחדת של משרד הרווחה. גם עובדים סוציאליים עוברים קורס של שנה במשרד הרווחה כדי לקבל הכשרה בנושא אלימות במשפחה.
"אנו מערכת ציבורית שיכולה לתווך את הטיפול באלימות מול כל שאר המערכות, כמו אכיפה ומשפט, ולכן רק לנו יש כלים לעזור למשפחות שסובלות מאלימות".
הפגנה נגד הטיפול באלימות כלפי נשים. יוני 2020 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)זינוק בהיקף האלימות
כאמור, אלימות הקורונה אינה ייחודית לישראל, תמונת מצב דומה עולה במדינות אחרות. ההתכנסות בבית גרמה לעלייה של 10% בפניות למוקדי החירום בארה"ב, לעלייה דרמטית של 40% בברזיל, ושל 30% בקפריסין, ובאיטליה מדווחים על עלייה במספר הפניות של נפגעות אלימות באמצעות הודעות טקסט ומיילים.
בישראל נרצחו מתחילת השנה 11 נשים על רקע מגדרי, שלוש מהן רק בשבועות האחרונים. בחודשי הסגר הקורונה דיווחו הרשויות על עלייה של 20% עד 30% במספר הפניות למוקדי החירום של משרד הרווחה. המגמה הזו נמשכה גם במאי, והתלונות זינקו ב-122%. במספרים מדובר ב-316 תלונות שהתקבלו בפברואר במוקד 118; 344 תלונות במרץ; 849 תלונות באפריל; ו-1,885 תלונות במאי.
במשטרה דיווחו על עלייה של 16% בפתיחת תיקים פליליים בגין אלימות במשפחה: מ-4,508 פניות שהגיעו למוקד 100 של המשטרה בארבעת החודשים שקדמו להסגר הקורונה, עלה מספר הפניות ל-5,904 בין 1 במרץ ל-15 באפריל.
גם לאחר העלייה במספר הפניות למוקדי החירום ולמשטרה, ההיקף המלא של האלימות המגדרית בארץ הרבה יותר גדול, ולפי מדד האלימות של ויצ"ו, בישראל חיות כ-200,000 נשים מוכות, וחצי מיליון ילדים שעדים לאלימות במשפחה.
במשרד הרווחה אמנם לא אימצו את היוזמה הספרדית, ומסתייגים מ"קמפיין האיילנר", אך הם מנסים לתת מענה משלהם למציאות המשתנה בימי קורונה.
בימים אלה מפתחים במשרד כלי לאבחון עצמי בנוגע למצב בני הזוג בתחום האלימות. מדובר בשאלון שמדרג את התשובות לרמת הסיכון של ממלאת השאלון, ובסופו נותן המלצות ראשוניות כיצד לנהוג ולמי לפנות.
השאלון יושק באתר המשרד בשבועות הקרובים.
בנוסף, במהלך חודשי ההסגר הציעה המדינה לשכן גברים אלימים במלונות. מויאל מסביר כי "גבר שנאלץ לצאת מביתו בצו הגנה בתקופת הקורונה היה בבעיה, כי גם המשפחות והחברים דחו אותו בגלל המצב. ככלל, גבר אלים שאין לו פתרון והוא נואש, עלול לחזור ולפגוע, וזה מעלה את רמת המסוכנות שלו.
"כדי להתמודד עם הבעיה נתנו לרשויות המקומיות היתר תקציבי שאיפשר להן לפנות למלון שנמצא באזור הרשות, ולשכור בו חדר לאותו גבר, בתמורה להתחייבות מצדו להיות בקשר עם הגורמים הטיפוליים שלנו".
אבל ההיענות ליוזמה הייתה נמוכה מאוד, ו"בפועל, היו שמונה מקרים שבהם הגברים השתמשו באפשרות הזו", אומר מויאל.
מתי ראיתם את העלייה במקרי האלימות וכיצד עוד נערכתם אליה?
"לגבי האוכלוסייה שמטופלת אצלנו, ידענו כי תקופת ההסגר עלולה להביא להסלמה של התנהגויות אלימות בבית, וכל 113 מרכזי האלימות במשפחה היו פתוחים לאפשרות של קבלת קהל. אבל בעיקר הקפדנו לשמור על קשר הדוק באמצעות הטלפון, כדי לנטר בתים שיש בהם הסלמה שמצריכה התערבות.
"ידענו כי תקופת ההסגר עלולה להביא להסלמה של התנהגויות אלימות בבית, וכל 113 מרכזי האלימות במשפחה היו פתוחים לאפשרות של קבלת קהל. אבל בעיקר הקפדנו לשמור על קשר הדוק באמצעות הטלפון"
"לגבי האוכלוסייה שאנו לא מכירים, בשבועיים-שלושה הראשונים להסגר לא ראינו פניות חדשות, אבל לאחר מכן חלה עלייה של 15%-20% בפניות למוקדים. השתדלנו להעלות את המודעות באמצעות קמפיין בטלוויזיה, ובמקביל תגברנו את קו החירום שלנו – 118, הוספנו קו לפניות שקטות באמצעות סמס, ופתחנו מקלט חדש לנשים מוכות, שהתווסף ל-14 המקלטים הקיימים ברחבי הארץ".
באיזו מתכונת עבדו לשכות הרווחה ברשויות המקומיות?
"הלשכות עבדו במתכונת מצומצמת, אבל כל 450 העובדים בתחום האלימות במשפחה הוגדרו כחיוניים ועבדו במשך כל התקופה".
הפגנה נגד הטיפול באלימות כלפי נשים. יוני 2020 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)התכנית הממשלתית לא יושמה במלואה
אך כל היוזמות האלה ואחרות מתגמדות לעומת תכנית הענק הממשלתית לטיפול באלימות ביתית. מדובר בתכנית בין-משרדית לחמש שנים שכוללת קמפיינים להעלאת המודעות לאלימות כלפי נשים, תכניות חינוכיות וכן הוספת 180 תקנים לעובדים סוציאליים – בעיקר עבור גברים אלימים וילדים נפגעי אלימות. לתכנית הוקצו 250 מיליון שקל, אבל יישומה, שהחל ב-2018, נתקל בקשיים תקציביים.
ב-2019 התקציב עוכב על ידי האוצר, ומתוך 50 מיליון שקל שהיו אמורים להגיע לתכנית, הגיעו רק 30 מיליון שקל. בהתאם לכך, התעכב גם גיוסם של עובדים סוציאליים ייעודיים לאלימות במשפחה, שאמורים היו לעבוד בשירות המשטרה.
גם השנה הגיעו רק 30 מיליון שקל ליישום התכנית. עם זאת, ביום חמישי האחרון הודיעו במשרד האוצר כי יוסיפו 20 מיליון שקל, בהתאם למתווה התכנית. לגבי הכספים החסרים ל-2019 לא התקבלה תגובה ממשרד האוצר.
בשבוע שעבר יצאו ארגוני הנשים בקריאה לממשלה החדשה להכניס את הטיפול באלימות כלפי נשים לסדרי העדיפויות של הממשלה, ששיאה צעדת מחאה גדולה על הטיפול הכושל באלימות כלפי נשים, שנערכה השבוע (ב') בתל אביב-יפו.
אבל מירי בנשלום-דור, לשעבר מנהלת מקלט אשה לאשה ירושלים, אומרת כי כסף לא יכול לפתור הכל. לדבריה, אחת הבעיות המהותיות בתחום היא חוסר היכולת והמוכנות של נשים רבות לפנות לקבלת לעזרה מצד הגורמים המטפלים.
"רוב הנשים המוכות חיות בבדידות נוראית, בהרגשה שזה קורה רק להן, ושהן אשמות", היא אומרת. "הן מתביישות במצבן ולא מספרות על כך לאיש.
"בנוסף הן מפחדות פעמיים: פעם אחת מכך שבן הזוג יפגע בהן, ופעם שנייה מכך שהן לא יוכלו להסתדר בחיים לבד, בלעדיו. לא פעם, בן הזוג האלים שולט ומנהל את כל העניינים הכלכליים בבית, והאישה בכלל לא מעזה לחשוב על אפשרות של חיים בלעדיו. גברים אלימים מכניסים לנשים לראש את הרעיון שאיש לא יאמין להן, שהן אמהות גרועות ושאם הן ידברו הרשויות ייקחו מהן את הילדים.
"הרבה שנים לצד בן זוג כזה גורמות לנשים להאדיר את הגבר ולראות בו קוסם בעל כוחות-על כמעט, והן מפחדות לעשות משהו שיעצבן אותו, מחשש לחייהן.
"התמונה מורכבת יותר כאשר מדובר בגברים חמים, שגם נותנים לאשה רגעים טובים, ואז קשה לנפגעות האלימות לוותר על כל החבילה, וגם במקרים שבהם המשפחה של האישה לא תומכת בפרידה מבן הזוג, ומעדיפה למזער את מה שקורה, ובלבד שלא יהיו פדיחות, ושאנשים לא ידעו".
"כאשר מדובר בגברים חמים, שגם נותנים לאשה רגעים טובים, קשה לנפגעות האלימות לוותר על כל החבילה. כך גם במקרים שבהם המשפחה של האישה לא תומכת בפרידה מבן הזוג, ומעדיפה למזער את מה שקורה"
עם זאת, בנשלום-דור מציינת כי לא מדובר במשימה בלתי אפשרית. "קיבלנו במקלט גם נשים בלי הכנסה, בלי השכלה וללא משפחה תומכת", היא אומרת, "שהצליחו לצאת ממעגל אלימות ולשקם את חייהן, למרות תנאי הפתיחה האלה".
מה את חושבת שחסר היום לקרבנות אלימות שיכול לסייע להן לקבל לעזרה?
"ברגע שאישה נפגעת אלימות מחליטה לפנות לעזרה היא תעשה את זה, ולא חסרים מוקדים שמטפלים בפניות כאלה. בראש ובראשונה צריך להגביר את המודעות של כל הגורמים שפוגשים בקהילה נפגעות אלימות. רופאים, למשל, יכולים להתעלם מכך שהאישה מספרת להם שהיא שברה את הרגל 'בטעות', ושוטרים יכולים להגיע למוקד הקריאה ולא לעשות דבר אם האישה אומרת להם שהכל בסדר. כל הגורמים צריכים לשים לב לכך שאולי מדובר באישה שנמצאת במצוקה, שהרגל לא נשברה לה במקרה ושהיא אומרת שהכל בסדר כי הבעל לידה. אנו צריכים יותר שיח ציבורי ויותר רגישות מצד הגורמים הטיפוליים".
* * *
מוקדי חירום: מוקד 118 של משרד העבודה והרווחה זמין 24 שעות ביממה; לפניה שקטה שלחו מסרון למספר 055-7000128; למוקד ייעודי לגברים חייגו 1218.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם