• קמישלי, 2016 (צילום: (AP Photo/Bilal Hussein)
    (AP Photo/Bilal Hussein
  • קמישלי, 2016 (צילום: AP Photo/Bilal Hussein)
    AP Photo/Bilal Hussein
  • קמישלי, 2013 (צילום: AP Photo/Manu Brabo)
    AP Photo/Manu Brabo
  • קמישלי, 2013 (צילום: AP Photo/Manu Brabo)
    AP Photo/Manu Brabo
  • קמישלי, 2013 (צילום: AP Photo/Manu Brabo)
    AP Photo/Manu Brabo

מסע שורשים בחזרה לקמישלי

בעיירה הסורית קמשילי, מתגעגעים ליהודים שעזבו וקוראים להם לחזור ● מחמוד, יצרן נעליים תושב העיר, אופטימי: "אני לא מבין מה הבעיה, גם השכנים של הנביא מוחמד היו יהודים" ● עבדול הקשיש מתגעגע לחבריו שעלו לישראל ● ורק מוסטפא מודאג: "אם היהודים יחזרו, הם יהפכו למטרה מספר אחת של הארגונים הקיצוניים בסוריה"

בסוריה של היום אין הרבה מקומות בהם אפשר לדבר בגלוי על הקהילה היהודית שחייתה במקום. אבל מחמוד, תושב קמשילי, לא מרגיש צורך להנמיך את קולו.

בעיר הסורית הצפונית ההומה, שאוכלוסייתה מנתה 185 אלף איש ב-2004 וקרוב לוודאי שרק צמחה מאז, החלה מלחמת האזרחים – ואין לו ממה לחשוש.

"אני לא מבין מה הבעיה", אומר יצרן הנעליים, שחנותו ממוקמת ליד הבזאר. "השכנים של הנביא מוחמד היו גם הם יהודים. כך שאני לא רואה בעיה בכך שיהיו לנו שכנים יהודים. לפני שנים היו הרבה משפחות יהודיות שגרו איתנו בשלום".

מחמוד לא זוכר הרבה מהתקופה שבה יהודים חיו בקמישלי. כשרובם עזבו, הוא היה ילד . "אחרי גל העזיבה הראשון, כמה משפחות יהודיות עוד נשארו כאן. אבל בסופו של דבר כולם עזבו, והשאירו אחריהם בתים, חנויות ונכסים", הוא אומר.

ואז הוא שואל: "אתה רוצה לראות איפה השכנים היהודים שלנו נהגו להתפלל?".

זיו ג'ניסוב מראיין את מחמוד, תושב קמשילי שבסוריה (צילום: זיו ג'ניסוב, Times Of Israel)
זיו ג'ניסוב מראיין את מחמוד, תושב קמשילי שבסוריה (צילום: זיו ג'ניסוב, Times Of Israel)

מחמוד צועד לאורך הנתיבים של השוק המקומי, עובר בין דוכנים שמוכרים סיגריות לצד רובי ציד. ניחוח משכר של תבלינים ופולי קפה מלווה אותנו.

כעבור כמה דקות הוא עוצר ליד מבנה שנראה כאילו הוא עדיין נמצא בתהליכי בנייה. "הנה זה כאן", הוא מכריז. ממבט על המבנה הבלתי אטרקטיבי, קשה לומר אם הוא מתבדח. אין סימן שיכול להעיד על כך שהמקום שימש פעם בית כנסת.

בחיוך עגמומי, מחמוד מסביר את היעדרם של סממנים יהודיים או עבריים. "זה בגלל אסד האב", הוא אומר. לדבריו, במהלך שלטונו המשטר הסורי הרס את הקיר החיצוני של בית הכנסת כך שלא נותר זכר לעברו, והפך אותו למבנה צבאי.

חזית הבניין שהיה בעבר בית כנסת. קמישלי, סוריה (צילום: זיו ג'ניסוב, The Times of Israel)
חזית הבניין שהיה בעבר בית כנסת. קמישלי, סוריה (צילום: זיו ג'ניסוב, The Times of Israel)

היהודים של קמישלי היו בין המתיישבים הראשונים בעיר, שהוקמה בשנות ה-20 של המאה הקודמת על ידי השליטים הצרפתים של האזור. רובם הגיעו מנציבין, השוכנת על הגבול הדרומי של טורקיה.

במהלך השנים נהנו יהודי קמישלי ממעמד שווה לזה של שאר התושבים בעיר. הם עבדו במשרות ממשלתיות וכן במלאכה, ברוכלות ובמסחר.

אולם לאחר הצהרת האו"ם על תכנית החלוקה של ארץ ישראל, הם החלו להיתפס בעיני השלטונות והמקומיים כציונים וכבוגדים.

תחילה פוטרו היהודים מעבודותיהם, ואז הגיעו מהומות ומעשי שוד, לצד הגבלות – לרבות איסור על ביקור בגינות ציבוריות ובבתי קולנוע. ב-1963 פחת מספר היהודים בעיר ל-800, אחרי שרובם בחרו להגר לישראל. אחרי מלחמת ששת הימים נשארו רק 150 מהם. כיום לא סביר שעוד נותרו כאן תושבים יהודים.

לחפש את עזרא

בעוד שבית הכנסת נושל מסממנים מזהים, ישנו מקום אחד בקמישלי שעשוי להעיד על עברה היהודי המשגשג של העיר – חנות התבלינים של עזרא, שנושאת את שמו באותיות ערביות גדולות. החנות שוכנת ברחוב שהיה פעם מלא בחנויות בבעלות יהודים – למעשה, המקומיים נהגו לקרוא לו "השוק היהודי".

החנות קטנה המושכת תנועה רבה של הולכי רגל. "רק התחלתי לעבוד כאן לפני כמה חודשים", אומר לנו המוכר בעודו אורז שקיות צבעוניות של תבלינים ללקוח.

"אין לי הרבה מידע, אבל אם אני לא טועה, עזרא עזב לפני כמה חודשים. הוא מכר את החנות לבוס שלי, אשורי-נוצרי, שמפעיל את המקום עד היום".

"עזרא" באותיות ערביות, זכר לקהילה היהודית שחיה בקמשילי, סוריה (צילום: זיו ג'ניסוב, The Times of Israel)
"עזרא" באותיות ערביות, זכר לקהילה היהודית שחיה בקמשילי, סוריה (צילום: זיו ג'ניסוב, The Times of Israel)

המוכר סבור שאיש בגיל העמידה בשם עבדול עשוי לזכור פרטים מהימים שבהם יהודים התגוררו בקמישלי. "תוכל למצוא אותו כאן במורד הרחוב, שעון על מקל ומבלה את רוב זמנו במשחק שחמט עם המוכרים בחנויות האחרות", הוא אומר.

"היהודים הם אחינו"

כמה דלתות במורד הרחוב, עבדול יושב לצד מקל ההליכה שלו ונתון בעיצומו של משחק שחמט סוער. לאחר שהפסיד במשחק, הוא מפנה אלינו את תשומת לבו. "אני מכיר את החנות, אבל לא זוכר את עזרא", הוא אומר. "אבל יש לי זיכרונות מהימים שבהם יהודים גרו כאן. אלה היו זמנים טובים, חבל שכולם עזבו".

"כמובן, היהודים הם האחים שלנו", הוא אומר בהחלטיות כשנשאל אם יהודים שירצו לחזור יהיו מוזמנים לעשות זאת. "עדיין יש להם חנויות, בתים ורכוש כאן – נשמח אם הם יחזרו".

אלא שמוסטפא, מוכר מהחנות הסמוכה שהאזין לשיחה, לא יכול שלא לדבר על מציאות פחות מלבבת. "אני לא רואה מצב שבו היהודים חוזרים לקמישלי", הוא אומר. "אף שרוב התושבים לא יתנגדו לחזרת היהודים, המצב כאן עדיין מתוח.

"לפני כמה חודשים הייתה כאן התקפה של דאע"ש, ואם היהודים יחזרו הם יהפכו למטרה מספר 1 של הארגונים הקיצוניים בסוריה – והאמן לי, יש לא מעט כאלה".

השוק בקמישלי (צילום: Ziv Genesove/ Times of Israel)
השוק בקמישלי (צילום: Ziv Genesove/ Times of Israel)

אנחנו לא מחפשים נקמה

תושבי קמישלי אינם מגלים סובלנות רק כלפי יהודים: האוכלוסייה המגוונת של העיר כוללת כורדים, ערבים, ארמנים, טורקמנים, אשורים ומיעוטים אחרים.

כולם שומרים על יחסי שכנות טובים יחסית בזמן שבו רוב הארץ סביבם מתפרקת למובלעות המבוססות על דת ועל מוצא אתני.

עם פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה ב-2011, נאלץ בשאר אל-אסד להעביר את רוב כוחות הצבא מהאזור הכורדי של רוז'אבה לאזורים אחרים שבהם נערכו קרבות עזים יותר. המחתרת הכורדית, YPG, ולצדה מיליציות כורדיות אחרות, ניצלו את ההזדמנות להשתלט על רוב השטח שבצפון-מזרח סוריה, וב-2012 הכריזו על רוז'אבה כפדרציה אוטונומית.

כיום הצבא הסורי עדיין שולט בכמה שכונות בקמישלי ובכמה מבנים אסטרטגיים, לרבות שדה התעופה. עם זאת, רוב העיר נמצאת בשליטת הכורדים, ששומרים על הסטטוס קוו ומנסים לא לפגוע במרקם החברתי השברירי.

גרפיטי של יונה בקמשילי שבסוריה (צילום: זיו ג'ניסוב, The Times of Israel)
גרפיטי של יונה בקמשילי שבסוריה (צילום: זיו ג'ניסוב, The Times of Israel)

"כאשר משפחת אסד שלטה בקמישלי, הם כפו הגבלות על מיעוטים אתניים והעבירו חוקים גזעניים שהיטיבו רק עם הערבים", אומר מוסטפא.

"אבל היום, כאשר הכורדים שולטים באזור, ערבים, כורדים ואשורים יושבים לשתות קפה יחד. אנחנו לא מחפשים לנקום במישהו, רק לחיות בשלום".

"לרוע המזל, המלחמה בסוריה עדיין לא הסתיימה",  מסכם מוסטפא, "אבל אני מקווה שבעתיד הקרוב השלום יחזור לארץ, הארגונים הקיצוניים ייעלמו, ואז אולי היהודים יוכלו לחזור לסוריה. אינשאללה".

הכתבה פורסמה לראשונה באנגלית ב-Times of Israel

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
מר פרחי יהודה הגדלת עשות כול הכבוד.עד כמה שידוע לי אסד הושיב בבתים ובנכסים של היהודים את הפליטים הערבים מארץ ישראל. גם מדינת ישראל רואה בכך פיצוי לפליטים מארץ ישראל על חשבון יהודי סור... המשך קריאה

מר פרחי יהודה הגדלת עשות כול הכבוד.עד כמה שידוע לי אסד הושיב בבתים ובנכסים של היהודים את הפליטים הערבים מארץ ישראל. גם מדינת ישראל רואה בכך פיצוי לפליטים מארץ ישראל על חשבון יהודי סוריה

עוד 802 מילים ו-1 תגובות
סגירה