• צוות מרכז "המתות החסד" באלקובן (צילום: USHMM)
    USHMM
  • טירת הרטהיים, שבה בוצעה תוכנית T4 אותנסיה ממאי 1940 ועד 1944, אלקובן אוסטריה (צילום: רשות הציבור)
    רשות הציבור
  • קורבנות של תוכנית T4 אותנסיה בברוקברג, גרמניה, מובלים למרכזי ההריגה (צילום: רשות הציבור)
    רשות הציבור
  • צוות האחיות במרכז ההמתה הדמאר בגרמניה (צילום: רשות הציבור)
    רשות הציבור
  • רבים מהילדים מהמוסד הפרוטסטנטי קתרינהוף הומתו בטירת זוננשטיין (צילום: רשות הציבור)
    רשות הציבור
  • רשות הציבור (צילום: רשות הציבור)
    רשות הציבור

היסטוריה בחזרה לטירת המוות

ההשמדה ההמונית של בני אדם החלה בטירת הרטהיים באוסטריה, שם נרצחו בגז גרמנים שסבלו מבעיות נפשיות שונות, רבים מהם ילדים ● הנאצים טענו כי בעלי המוגבלויות אינם מועילים לחברה, וכי חייהם אינם מוצדקים כלכלית ● למרבה הזוועה, גם חלק מהוריהם של הנרצחים השתכנעו ● אחרים לא ידעו דבר, והמשיכו לשלם על אשפוז יקיריהם גם לאחר מותם ● כעת מציינים בעולם שמונה עשורים לתכנית השטנית

לפני 80 שנה החלה תכנית T4 אותנסיה להוצאה להורג של גרמנים עם מוגבלות פיזית או נפשית, כ"המתת חסד". טירת הרטהיים לא הייתה רחוקה מהעיר לינץ באוסטריה, העיר שבקרבתה גדל אדולף היטלר. חצר הטירה המרווחת, ששורשיה מגיעים לרנסנס, שימשה את הנאצים לאחת משתי המשרפות של הרטהיים.

התכנית לאלו שכונו "אוכלי חינם" נבעה מהאאוגניקה הנאצית, ההיגיינה הגזעית, הדרוויניזם החברתי – תורת הגזע של המפלגה הנאצית. עד סוף המלחמה, כ-230,000 בני אדם עם מגבלות פיזיות או נפשיות נרצחו בתכנית T4 ובתכנית שהגיעה אחריה, שמכונה לעתים "אותנסיה פראית".

ב-1941, אחרי שתכנית 4T נפסקה, לפחות על פני השטח, עשרות מאנשי הצוות שעבדו בהרטהיים עשו את דרכם לפולין הכבושה. בחלמנו, בסוביבור ובטרבלינקה הם יישמו את הידע שצברו במרכזי "המתת החסד", כדי להקים את מחנות ההשמדה הראשונים ליהודים. "מחנות ההשמדה שהגיעו אחר כך קידמו את הטכנולוגיה לרמה חדשה", אומר ההיסטוריון מייקל ברנבאום. "במחנות ההשמדה ניתן היה לרצוח אלפים בכל פעם, ולשרוף את גופותיהם בתוך שעות ספורות".

טירת הרטהיים, שבה בוצעה תוכנית T4 אותנסיה ממאי 1940 ועד 1944, אלקובן אוסטריה (צילום: רשות הציבור)
טירת הרטהיים, שבה בוצעה תכנית T4 אותנסיה ממאי 1940 ועד 1944, אלקובן אוסטריה (צילום: רשות הציבור)

בטירה נרצחו 18,000 בני אדם, באופן מתועד, במהלך 4T. כ-12,000 קרבנות נוספים נשלחו למותם אחרי ההוראה לעצירת התכנית ב-1941. אלו כללו אסירים יהודים ממטהאוזן, נשים חולות מרוונסברוק ואסירים פוליטיים, בהם כמרים.

מתוך שישה מרכזי המתת חסד שהקימו הנאצים, בהרטהיים היה מספר הקרבנות הגבוה ביותר. זמן קצר אחרי השחרור התגלה בטירה מסמך בשם "הסטטיסטיקה של הרטהיים". זה היה דוח בנוגע לכסף שנחסך באמצעות "טיהור" 70,273 מטופלים של בית חולים לחולי נפש, לפי חישוב של הטיפול בהם במשך עשור.

אחרי המלחמה התגלה בטירה מסמך בשם "הסטטיסטיקה של הרטהיים". זה היה דוח בנוגע לכסף שנחסך באמצעות "טיהור" 70,273 מטופלים של בית חולים לחולי נפש, לפי חישוב של הטיפול בהם במשך עשור

בטירה התגלה מידע על שיני הזהב שהוצאו מהקרבנות אחרי שהומתו בגז, ודוחות שמראים שהמשפחות המשיכו לשלוח כסף למרכזים גם אחרי שיקיריהן נרצחו.

מודעת תעמולה גרמנית נאצית, שבה מצוינת "העלות" של השארת אנשים עם מוגבלויות בחיים (צילום: רשות הציבור)
מודעת תעמולה נאצית, שבה מצוינת "העלות" של השארת אנשים עם מוגבלויות בחיים (צילום: רשות הציבור)

כדי ליצור אצטלה פסאודו-מדעית לרציחות, מוחותיהם של אלפי קרבנות הוצאו מהגופות, ונשלחו לרופאים גרמנים כדי שיוכלו לחקור "פיגור מולד" ומצבים נוספים. במקביל, אפר הקרבנות נשלח באקראי אל המשפחות, בליווי מכתב ניחומים שמביע צער על מותם בטרם עת מ"דלקת ריאות" או "שחפת".

לפי המוזיאון האמריקאי להנצחת השואה, תכנית T4 אותנסיה "שימשה, במובנים רבים, כחזרה גנרלית למדיניות רצח העם של גרמניה הנאצית", מגובה בטרמינולוגיה רפואית מומצאת, "סלקציה" של קרבנות המיועדים לתאי הגזים והשמדת הגופות באמצעות שרפתן.

רבים מהילדים מהמוסד הפרוטסטנטי קתרינהוף הומתו בטירת זוננשטיין (צילום: רשות הציבור)
רבים מהילדים מהמוסד הפרוטסטנטי קתרינהוף הומתו בטירת זוננשטיין (צילום: רשות הציבור)

"החברה הנדיבה להובלת מטופלים"

צו של היטלר מ-1939 קבע שרופאים צריכים לקבוע מי יזכה ל"המתת חסד", כך שלתכנית T4 הייתה חזות רפואית. לא רק שהרופאים קבעו מי יירצח, הם גם לרוב הפעילו את ברז הפחמן הדו-חמצני באתרי הרצח.

בתוך ימים מפרסום הצו, הוקם מערך הריגה שמטרתו להוציא להורג אלפי מטופלים פסיכיאטריים ברחבי גרמניה. צוות התפעול פעל מווילה ברחוב טירגרטן 4 בברלין, בית שהוחרם מיהודים. הכתובת הזאת העניקה לתכנית את שמה.

צוות האחיות במרכז ההמתה הדמאר בגרמניה (צילום: רשות הציבור)
צוות האחיות במרכז ההמתה הדמאר בגרמניה (צילום: רשות הציבור)

במטה הראשי סקרו הוועדות השונות את המידע האישי של המטופלים. אלה היו אנשים עם סכיזופרניה, אפילפסיה, דמנציה או קשיים כרוניים אחרים. נבחנו פה גם תיקים של חולי נפש אלימים או אנשים שאושפזו למשך יותר מחמש שנים.

על סמך שאלות כמו כמה שעות ביום מסוגל המטופל לעבוד, או כמה אורחים הגיעו לבקר מטופלת אחרת, חרצה הוועדה את גורל המטופלים לחיים או למוות.

העשן עולה מהמשרפה בטירת הרטהיים, 1940-1941, אוסטריה (צילום: רשות הציבור)
עשן עולה מהמשרפה בטירה (צילום: רשות הציבור)

בחודשים הראשונים של תכנית T4 אותנסיה, רוב הקרבנות היו ילדים. חלקם נמסרו ברצון על ידי הורים מיוסרים, כמו למשל אב צעיר שכתב להיטלר וביקש את רשותו להרוג את הפעוט "המעוות" שלו. לפי היסטוריונים, המכתב הזה עודד את היטלר להוצאת הפקודה ליישום 4T.

"החברה הנדיבה להובלת מטופלים" הוקמה כדי להוביל את המטופלים מהמוסדות שלהם אל ששת מרכזי הרציחה החדשים, ביניהם הרטהיים. האחיות החמושות היו מצוידות בדי והותר תרופות כדי להרגיע את המטופלים חסרי המנוחה, שנלחצו מהאוטובוסים האפורים, הכהים, עם החלונות האטומים.

בחודשים הראשונים, רוב הקרבנות היו ילדים. חלקם נמסרו ברצון על ידי הורים מיוסרים, כמו למשל אב צעיר שכתב להיטלר וביקש את רשותו להרוג את הפעוט "המעוות" שלו. לפי היסטוריונים, המכתב הזה עודד את היטלר

לפני המלחמה שימשה הטירה כ"אידיוטן-אנשטלט", מוסד פסיכיאטרי. היא ניצבה באמצע העיירה אלקובן, לא רחוק ממאוטהאוזן ומחנות ריכוז נוספים. מיקומה המרכזי התגלה כבעייתי, עם העשן שעלה מהארובות אחרי שהאוטובוסים מסרו את מטענם האנושי. אנשי העיר חשבו שהעשן מריח כמו בשר שרוף ושיער חרוך.

חודשים ספורים אחרי תחילת התכנית שלחו חלק מהגרמנים – ביניהם חברי המפלגה הנאצית – מכתבי מחאה לקנצלר של הרייך ולמשרד המשפטים. בפברואר 1941 יצאו הקתולים למחות כנגד פינוי בית חולים פסיכיאטרים.

גם חלק מאנשי הכמורה הפרוטסטנטים – שלרוב יישרו קו עם המדיניות הנאצית – הביעו את סלידתם מרצח הגרמנים בעלי הנכויות השונות.

התכניות של טירת הרטהיים בעיצוב מחדש כמרכז הוצאה להורג בגרמניה ב-1940 (צילום: רשות הציבור)
התכניות של טירת הרטהיים בעיצוב מחדש כמרכז הוצאה להורג בגרמניה ב-1940 (צילום: רשות הציבור)

"אנשים מסכנים"

בנוסף למודעות הציבורית ההולכת וגוברת לתכנית ההמתה, נקודת המפנה הגיע כשבישוף קתולי העצים את המתקפות המילוליות שלו כנגד המשטר. קלמנס אוגוסט גראף פון גאלן, הבישוף של מינסטר, התפרסם בתור "האריה של מינסטר", בזכות דרשה שבה הוקיע את תכנית T4 אותנסיה ב-3 באוגוסט, 1941.

כפי שאמר הבישוף לחברי הקהילה שלו, גרמנים נרצחים בגלל "שיפוט של איזה גוף רשמי, החלטה שמתקבלת על ידי ועדה שקובעת שהם 'לא ראויים לחיים' בגלל שהם מסווגים כ'חברים לא מועילים לקהילה הלאומית'".

הנציונאל סוציאליסטים לא יכולים למחק את הדיבר השישי, "לא תרצח", מכיוון שהוא נכתב "על נשמותיהם של בני האדם", קבע הבישוף. הוא שאל אם גם חיילים גרמנים שייפצעו בחזית יזכו להמתת חסד עם שובם הבית.

הבישופ קלמנס אוגוסט גראף פון גאלן, מינסטר, גרמניה (צילום: רשות הציבור)
הבישופ קלמנס גראף פון גאלן (צילום: רשות הציבור)

הדרשה של פון גאלן שוכפלה ועשתה את דרכה ברחבי גרמניה. לפי ההיסטוריון אנטון גיל, הבישוף "השתמש בביקורת שלו כנגד המדיניות המחרידה הזאת כדי להסיק מסקנות מרחיקות לכת באשר לאופייה של המדינה הנאצית".

באותו החודש שבו נשא פון גאלן את דרשתו, המשטר עצר "באופן רשמי" את תכנית האותנסיה. לבישופ נודעה השפעה כה רבה במחוז וסטפאליה הקתולי בעיקרו, כך שהנאצים לא יכלו לרצוח אותו בלי לפגוע במורל. לפיכך הושם הבישוף תחת מעצר בית (הכנסייה הקתולית הכריזה על פון גאלן כקדוש ב-2009, שנים רבות אחרי מותו ב-1946).

במבט לאחור, אנחנו יודעים שהמשטר תכנן מפעל רצח גדול בהרבה, בזמן ש-4T נדחק אל מתחת לפני השטח. לפחות 27 מאנשי הצוות בהרטהיים נשלחו לפולין הכבושה כדי להקים את מחנות ההשמדה של מבצע ריינהרד, וביניהם אנשי אס.אס ששמותיהם הפכו לשם נרדף למחנות האלה.

בחלמנו, בטרבלינקה ובסוביבור, שיטות הרצח שהחלו בתכנית ה-4T הוקמו לתחייה לצורך "טיהור" היהודים. השואה עברה מירי המוני בשטחים סובייטים כבושים למחנות מוות, שם נדרש פחות כוח אדם גרמני כדי לרצוח מיליוני יהודים.

קורבנות של תוכנית T4 אותנסיה בברוקברג, גרמניה, מובלים למרכזי ההריגה (צילום: רשות הציבור)
קרבנות של תכנית T4 אותנסיה בברוקברג, גרמניה, מובלים למרכזי ההריגה (צילום: רשות הציבור)

טירת הרטהיים המשיכה לפעול עד 1944, בין היתר כמרכז התפעולי של התכנית שירשה את 4T, "אקציית החיסול 14f13". ההמתה האחרונה בגז התקיימה ב-11 בדצמבר, 1944, ואחרי הובאו לטירה אסירים ממטהאוזן כדי לפרק את תאי הגזים.

אחרי המלחמה, היא הפכה לבית דירות. ב-1969 הוקם בה אתר זיכרון, אך דיירי 30 הדירות לא עזבו אותה עד 1999. מוזיאון ומרכז תיעוד נפתח בה ב-2003, ומוצגים בו פריטים שנמצאו בגינה, בהם חלקים מתאי הגזים וחפצים של קרבנות.

צוות תכנית T4 אותנסיה מבקר בטריאסטה, איטליה (צילום: רשות הציבור)
צוות תכנית T4 אותנסיה מבקר בטריאסטה, איטליה (צילום: רשות הציבור)

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
חבל ששהות בגרמניה לא כללה היכרות עם כתיבתו של היסטוריון הבריאות הגרמני ארנסט קליי והמשפט הממצה אותו הוא טבע : Nicht die Nazis haben die Ärzte gebraucht, sondern die Ärzte die Nazis [-אל... המשך קריאה

חבל ששהות בגרמניה לא כללה היכרות עם כתיבתו של היסטוריון הבריאות הגרמני ארנסט קליי והמשפט הממצה אותו הוא טבע :
Nicht die Nazis haben die Ärzte gebraucht, sondern die Ärzte die Nazis
[-אלו לא היו הנאצים שנזקקו לרופאים, אלא הרופאים לנאצים]. היטלר לא "נתן צו" ב-39', אלא נענה לבקשת הרופאים להתחיל ברציחות. בוודאי יפתיע את הכותב לדעת שהסתדרות הפסיכיאטרים האמריקנית תמכה ב-41' [-בביטאון הרשמי שלה] בהתחלת הרציחות בארה"ב ורק חיכתה לחוק שיחוקק, וכי גם איגוד הפסיכיאטרים והנוירולוגים הארצישראלי [-או, בהגדרה התואמת לרוח אתר זה, הפלסטינית] ניסחה בכינוס בתל אביב באפריל 42' תמיכה ב"מפקד בדיקות תורשתיות-ביולוגיות, שיקיף את כל האוכלוסים, על ידי פתיחת כרטיסיה שתרשום את היחיד ואת שלשלת היוחסין שלו", ובפניה ל"מוסדות המוסמכים בדבר הכנות למפקד ביולוגי-תורשתי בארץ". והמטרה? "ע"י קידום אמצעים אויגאנים אפשר יהיה לצמצם את התוצאות למחלה ולעזרה סוציאלית". כלומר אין מדובר ב"תורת הגזע של המפלגה הנאצית" אלא בתורת השבחת הגזע שמקורה בבריטניה ושהיתה מקובלת בכל העולם המערבי.
כמו כן יש מקום לציין ש:
הרטהיים, כמו "שישה מרכזי המתת חסד שהקימו הנאצים", הם מוסדות פסיכיאטריים, שלא רק שכלל לא הוקמו בידי הנאצים אלא שחלקם, כברנבורג בסקסוניה-אנהלט למשל, מתפקדים עד היום [-"מקלחות" הגז ממוקמות במרתף]; הרציחות, בשיטות של הרעבה מכוונת וזריקות רעל, במוסדות הפסיכיאטריים נמשכו ללא הפרעה עד 48-9' [ באזור השליטה האמריקני] והסתיימו רק עם פניית התושבים לשלטונות הכיבוש להתערבותם.; ואולי ההשמטה העובדתית המהותית ביותר, הליך הרצח-על-בסיס-טיעון-פסיכיאטרי-ביולוגי החל עם חקיקת החוק מיולי 33' להקמת בתי דין לבריאות גנטית, בתי דין שבראש כל אחד מהם עמד פסיכיאטר וש"גזר הדין" בו היה עיקור או סירוס, זוהי החוליה החסרה בין חוק ביולוגי לבין רצח ההמונים המתועש שנוהל ובוצע בידי רופאים.

עוד 1,005 מילים ו-3 תגובות
סגירה