חבל ששהות בגרמניה לא כללה היכרות עם כתיבתו של היסטוריון הבריאות הגרמני ארנסט קליי והמשפט הממצה אותו הוא טבע :
Nicht die Nazis haben die Ärzte gebraucht, sondern die Ärzte die Nazis
[-אלו לא היו הנאצים שנזקקו לרופאים, אלא הרופאים לנאצים]. היטלר לא "נתן צו" ב-39', אלא נענה לבקשת הרופאים להתחיל ברציחות. בוודאי יפתיע את הכותב לדעת שהסתדרות הפסיכיאטרים האמריקנית תמכה ב-41' [-בביטאון הרשמי שלה] בהתחלת הרציחות בארה"ב ורק חיכתה לחוק שיחוקק, וכי גם איגוד הפסיכיאטרים והנוירולוגים הארצישראלי [-או, בהגדרה התואמת לרוח אתר זה, הפלסטינית] ניסחה בכינוס בתל אביב באפריל 42' תמיכה ב"מפקד בדיקות תורשתיות-ביולוגיות, שיקיף את כל האוכלוסים, על ידי פתיחת כרטיסיה שתרשום את היחיד ואת שלשלת היוחסין שלו", ובפניה ל"מוסדות המוסמכים בדבר הכנות למפקד ביולוגי-תורשתי בארץ". והמטרה? "ע"י קידום אמצעים אויגאנים אפשר יהיה לצמצם את התוצאות למחלה ולעזרה סוציאלית". כלומר אין מדובר ב"תורת הגזע של המפלגה הנאצית" אלא בתורת השבחת הגזע שמקורה בבריטניה ושהיתה מקובלת בכל העולם המערבי.
כמו כן יש מקום לציין ש:
הרטהיים, כמו "שישה מרכזי המתת חסד שהקימו הנאצים", הם מוסדות פסיכיאטריים, שלא רק שכלל לא הוקמו בידי הנאצים אלא שחלקם, כברנבורג בסקסוניה-אנהלט למשל, מתפקדים עד היום [-"מקלחות" הגז ממוקמות במרתף]; הרציחות, בשיטות של הרעבה מכוונת וזריקות רעל, במוסדות הפסיכיאטריים נמשכו ללא הפרעה עד 48-9' [ באזור השליטה האמריקני] והסתיימו רק עם פניית התושבים לשלטונות הכיבוש להתערבותם.; ואולי ההשמטה העובדתית המהותית ביותר, הליך הרצח-על-בסיס-טיעון-פסיכיאטרי-ביולוגי החל עם חקיקת החוק מיולי 33' להקמת בתי דין לבריאות גנטית, בתי דין שבראש כל אחד מהם עמד פסיכיאטר וש"גזר הדין" בו היה עיקור או סירוס, זוהי החוליה החסרה בין חוק ביולוגי לבין רצח ההמונים המתועש שנוהל ובוצע בידי רופאים.
מתקפת "עם כלביא" תפסה את כלל השחקנים באזור, ואיראן בראשם, בהפתעה. אמנם בשבועות האחרונים תופי המלחמה החלו להישמע, בעיקר מצד ישראל, אולם הקולות מוושינגטון והמשך המו"מ המתוכנן בין איראן וארה"ב, הצליחו להטעות את כולם.
כיצד נראית התמונה בשעה זו ומהן האפשרויות שאפשר ומסתמנות?
מבחינת איראן מדובר במכה אנושה, לנוכח ההשפלה הכרוכה במה שאירע, בנזק שככל הנראה נגרם למתקנים לא מעטים, כמו גם חיסול בכירים איראנים רבים. על רקע זה, היא לא יכלה להרשות לעצמה שלא להגיב כפי שעשתה.
השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/
אם יש אמת אחת שנחשפה במערומיה מאז השבעה באוקטובר, הרי היא זו: המזרח התיכון אינו רק מגרש משחקים לדיפלומטיה, אלא גם ובעיקר שדה קרב מתמיד בין חירות לעריצות. בין עמים שצועדים לעבר קִדְמָה, לבין משטרים שבולמים אותה בשם דת, לאומנות או פחד. ישראל, בעל כורחה ואולי גם ברצונה, הופכת לכוח משחרר במרחב הזה.
לאחר שדה-פקטו שיחררה את הלבנונים מידי חזבאללה, כתוצאה מכך – את הסורים מידי בשאר אסד ולאחר שייצרה את התנאים שיובילו אולי בעתיד גם לשחרורם של תושבי עזה מידי חמאס – ישראל נמצאת כעת בעיצומו של מה שיכול בהחלט להפוך למלחמת שחרור איראנית. לא נגד העם האיראני, אלא אפילו בעדו. בעד העתיד שלו.
מנדי שפירו הוא יוצר ומפיק טלוויזיה (עכשיו קרוב, מחובר/ת ועוד), בן 27 ואב לילד. בוגר ישיבות ומכון הסמכה לרבנות. דתל"ש. כותב בנושאי יהדות ודתות, היסטוריה, פילוסופיה, פסיכולוגיה, תרבות, אקטואליה ופוליטיקה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הסבר אלטרנטיבי. המוטיבציה העיקרית היא ארצית, המשך השילטון שהיא מעל ומעבר ומבטלת רעיונות נשגבים עם שמות מרשימים כמו גיאו פוליטיים וכיו"ב. כאשר צעדים משמעותיים והסיכון שהם נושאים היו סיכון להמשך השילטון נמנע מלעשותם. לאחר שסינואר העמיד את הממשלה במערומיה ביצוע של פעולות דרמטיות רק הם עשוי לסייע לשימור השילטון. בחירה בעל תעשה ואל תיקח סיכונים מבטיח הפסד שילטון. וזה מה שרואים היום. שום שינוי באסטרטגיה שכולה שימור שילטון. הבחירה באיפוק או במלחמה באירן היא טקטיקה שמשרתת האסטרטגיה. זה ותו לו. ולהזכיר. טראמפ הודיע פעם אחר פעם כי ארה"ב לא תאפשר התחמשות אטומית באירן. אם סומכים על טראמפ אז ההסבר אינו חיסול הגרעין כי אם שימור השילטון.
שדה קרב מתמיד בין חירות לעריצות. בין עמים שצועדים לעבר קִדְמָה, לבין משטרים שבולמים אותה בשם דת, לאומנות או פחד.
לידיעתך מנדי, אנחנו במחנה השני. לא הראשון. השני. החלק ש'צועד לעבר הקדמה' במדינת ישראל מנהל מלחמת מאסף נגד הביביזם, המשיחיות, הלאומנות, הדת והפרימיטיביות. אנחנו במחנה השני. לא הראשון כפי שהיית רוצה להתגאות!
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם