חודש מאז הקמת ממשלת האחדות הפריטטית "שתמנע בחירות רביעיות" – וכותרות העיתונים חזרו לסורן. הפרשנים מסתדרים כברווזים בשורה, ומגעגעים את הספין מבית בלפור. המערכת כולה נדרכת-מחדש, כאילו על פי פקודת 'פעל' מלמעלה. אם לא נעביר את _____ (מלאו את החסר ב"סיפוח", "תקציב שנתי", "פסקת התגברות" ועוד) אז נלך לבחירות.

חודש מאז הקמת הממשלה "שתמנע בחירות רביעיות" והפרשנים כבר מגעגעים את הספין מבלפור: אם לא נעביר את… (מלאו את החסר ב"סיפוח", "תקציב שנתי", "פסקת התגברות" ועוד) אז נלך לבחירות

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

ובכן, רבותי וגבירותי חברי הכנסת, תקשורת נכבדה, אזרחי ואזרחיות ישראל, נא לפקוח עיניים – אין לנתניהו רוב להליכה לבחירות רביעיות. הבה נצא לבדוק:

• האם כחולבן על 15 אצבעותיה, כולל הח"כיות האולטרה-טריות שנכנסו לכנסת השבוע בזכות "החוק הנורבגי" תוך גניבת קולות בוחריהן ויודעות שזמנן שאול, כחולבן שכל קיומה הפוליטי תלוי במימוש הסכם הרוטציה, כחולבן שהסיבה העיקרית לכניסתה לממשלה הוצגה כ"מניעת בחירות רביעיות" – כחולבן הזו בכבודה ובעצמה תצביע בעד בחירות רביעיות חודש, חודשיים או שנה אחר כך?
• האם שתי המפלגות החרדיות, שהבטיחו לעצמן תקציבים מפליגים ואת סל הג'ובים המדוייק והגדוש ביותר שיכלו לדמיין, הן שמטרתן העיקרית היא שמירה על ההישגים ופירנוס המנגנונים המסועפים שהם זכות-קיומן, יצביעו בעד תקציב-המשכי וארעי, והליכה אל הלא-נודע? ואריה דרעי, ש"נתן את מילתו והוא ערב אישית לקיום הסכם הרוטציה", יפר אותה בעבור חופן ציפורים על העץ?
• האם שלושת הרמצים שנותרו ממפלגת העבודה יניפו שלוש אצבעות אל על במחוות-התאבדות פוליטית אצילית?
• האם אורלי לוי, ההולוגרמה הפוליטית של העשור, תלחץ על כפתור ה-Off של עצמה?
• האם חבר הכנסת דרך וחבר הכנסת ארץ ינווטו את עצמם בדרך אל ארץ הגזירה שמחוץ לכנסת?

האם כחולבן, שהסיבה העיקרית לכניסתה לממשלה הוצגה כ"מניעת בחירות רביעיות" – תצביע בעד בחירות רביעיות חודש, חודשיים או שנה אחר כך?

גם אם נניח שכל 35 המנדטים של המפלגה שכונתה בעבר הליכוד, וכיום איננה אלא אחוזת הברון מבלפור, יצביעו כמי שכפאם שד כנגד האינטרס הפוליטי של מפלגתם ושל הציבור הישראלי, אלה עדיין רק 35 אצבעות.

כדי לכפות בחירות רביעיות נתניהו יצטרך איפוא את תמיכתן של שלל סיעות אופוזיציה – לפיד, ליברמן, בנט את שקד את סמוטריץ (חבר הכנסת המתוחכם הזה בוודאי יודע שזו עלולה להיות הצבעתו האחרונה) ואולי אפילו, ירחם אללה, הרשימה המשוקצת המשותפת.

לא זו אף זו – השילוב של חוק היסוד המתוקן וההסכם הקואליציוני, שיצרו את העיוות החוקתי של "ממשלת החילופים", מבטיח כמעט הרמטית שהפלת הממשלה ופיזור הכנסת יביאו לפינויים הכפוי של נתניהו ומשפחתו מבלפור, והעמדתו של בני גנץ בראשות ממשלת המעבר. האם יעלה על הדעת ששרה ויאיר נתניהו יתנו את ידם לייזום מהלך שכזה?

העובדה שהתקשורת כולה מתנהלת כמכונת-מסרים משומנת ואינה מעמידה דברים על דיוקם היא עדות מעציבה נוספת לשליטתו המוחלטת של נתניהו בשיח הציבורי הישראלי. אין מנוס מן המסקנה ש"שיח הבחירות הרביעיות" משרת את השחקנים הפוליטיים, התקשורתיים ואולי גם הפיננסיים.

גם אם נניח שכל 35 המנדטים של המפלגה שכונתה בעבר הליכוד, וכיום אינה אלא אחוזת הברון מבלפור, יצביעו כמי שכפאם שד כנגד האינטרס הפוליטי שלהם ושל הציבור הישראלי, אלה עדיין רק 35 אצבעות

את נתניהו השיח הזה משרת משום שהוא דוחק מסדר היום את ההליכים המשפטיים נגדו, שהשבוע קיבלו חיזוק נוסף בדמות עתירה משמעותית לבג"צ. העתירה, מטעם התנועה לאיכות השלטון, דורשת בצדק לפתוח בחקירה בפרשת המניות, ולהקים ועדות חקירה ממשלתיות במכלול פרשיות כלי-השיט.

השיח הזה גם מטיל אימה על אותם פוליטיקאים-לשעתם הקצרה, ומבטיח את צייתנותם. הוא יוצר בלבול ומתח מתמידים בשורות הקואליציה והאופוזיציה, ומאלץ את כולם לחשב את צעדיהם לאור ספקולציות אינסופיות על כוונותיו "האמיתיות" והבלתי מפוענחות של האורקל מבלפור. וכמובן, הוא גם משמש מנוף מול כחולבן לסחיטת עוד ועוד ויתורים, אפילו תוך פתיחת ההסכם הקואליציוני.

אבל השיח הזה משרת גם את כחולבן, היכולה להמשיך ולהציג את עצמה כמי ש"מונעת בגופה" בחירות רביעיות, ובתוך כך להכשיר עוד ועוד התקפלויות בפני המכבש של נתניהו.

גם עבור האופוזיציה, הרלבנטית עוד פחות מאשר בכנסות קודמות – שכידוע גם בהן היא לא מילאה שום תפקיד משמעותי –  שיח 'בחירות מעבר לפינה' הוא כלי עזר חשוב. הוא מקנה לה מראית עין של אלטרנטיבה, למרות שברור שהמפה הפוליטית בבחירות הבאות תהיה שונה מהותית מזו הנוכחית, ובהחלט סביר שתקום מפלגת-אופוזיציה חדשה, ויתכן שיותר מאחת.

והתקשורת? עבורה השנה האחרונה על שלושת סבביה היתה מקפצת-רייטינג איכותית, ודיבורים על עוד משבר פוליטי ועוד סבב בחירות מספקים כר פורה לפרשנויות, ניתוחים, סקרים ועניין.

השיח הזה גם מטיל אימה על הפוליטיקאים-לשעתם הקצרה ומאלץ את כולם לספקולציות אינסופיות על כוונותיו "האמיתיות" והבלתי מפוענחות של האורקל מבלפור

ולבסוף, הפיננסיירים, אלה מהם המקיימים יחסי תן וקח עם הפוליטיקאים, עם התקשורת וכל מה שביניהם. לכאורה האינטרס של אותה קבוצה – והיא לא הומוגנית – הוא בשימור הפלטפורמה הרווחית של ממשלת נתניהו החמישית. גם להם יש עניין בהעברת תקציב ובשחרור כספים לתוכניות "חילוץ" במליארדים.

האם שיח בחירות רביעיות משרת אותם בכל זאת? ובכן, יתכן שחלקם שואפים להגדיל עוד יותר את השפעתם על המערכת, ומוכנים להמר על סיבוב נוסף. ויתכן שהשיח הזה מסייע להם לעשות את שהם עושים הכי טוב – לעבוד מאחורי הקלעים, להוון את השפעתם והשקעותיהם, ולייצר לעצמם הזדמנויות עסקיות חדשות בכספים של כולנו.

ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית